בפוסט קודם התייחסתי להבדלים בין תהליך ההכרזה לבחינת סלאם בסדרת מייג'ור לבין תהליך ההכרזה של סלאם בסדרת מיינור.
בפוסט זה אתיחס למגבלות של בחינת היתכנות סלאם בסדרת מיינור.
הבלוג עוסק במשחק הברידג' המרתק והבלתי צפוי. זה אינו בלוג שמטרתו ללמד אתכם לשחק ברידג' באופן שיטתי. אם אתם רוצים ללמוד ומעוניינים לעשות זאת אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות דוא"ל או טלפון 054-4480616. בפוסטים בבלוג אנסה לתאר אירועים ואנשים מרתקים בשולחן הברידג' ומסביב לו. זה יכול להיות משחק יוצא דופן, הכרזה יוצאת דופן, הגנה יוצאת דופן. זה יכול להיות גם משהו שקרה ברקע, מסביב לשולחן או בראשו של אחד השחקנים.
בפוסט קודם התייחסתי להבדלים בין תהליך ההכרזה לבחינת סלאם בסדרת מייג'ור לבין תהליך ההכרזה של סלאם בסדרת מיינור.
בפוסט זה אתיחס למגבלות של בחינת היתכנות סלאם בסדרת מיינור.
תהליך הכרזות סלאם בסדרת מיינור אינו זהה לתהליך הכרזות סלאם בסדרת מייג'ור.
נתחיל בניסיון להבין מדוע קיים שוני כזה?
המצב השכיח ביותר בהכרזות סלאם הוא המצב שבו מנסים להעריך את הסיכויים לבצע חוזה של סלאם קטן.
אם מעריכים שההסתברות לביצוע החוזה היא לפחות 50%, מכריזים סלאם קטן.
אם מעריכים שההסתברות לביצוע החוזה היא פחות מ- 50%, מנסים לעצור במשחק מלא.
עדיפות ראשונה סלאם קטן.
עדיפות שנייה חוזה של משחק מלא בסדרת מייג'ור.
אם בתהליך בדיקת היתכנות סלאם מגלים שהסיכויים לביצוע סלאם נמוכים, ננסה לעצור במשחק מלא בסדרת השליט.
בחלק גדול מהמקרים זה יהיה חזה בגובה 5.
בספרו Cue-bidding to slams כותב Ron Klinger שכשמנסים לבחון סלאם בסדרת מיינור הכרזה בגובה 3 בסדרה אחרת מראה עוצר בסדרה.
שימו לב שהיא אינה מראה בהכרח Control. למשל QJT בסדרה הם עוצר אבל אינם Control.
הכרזת עוצרים באה לבחון היתכנות חוזה של 3NT לפני שבוחנים סלאם בסדרת מיינור.
בבחינת היתכנות סלאם בסדרת מייג'ור אפשר להשתמש בהכרזות בגובה 3 לצרכים אחרים.
בבחינת סלאם בסדרת מייג'ור נחפש Controls בדרך כלל בגובה 4 (למעט הכרזת ♠3).
הישג מרשים לזוג שחקנים ישראלים בר טרנובסקי ואסף יקותיאלי. שני צעירים שחקנים ישראלים בכירים צעירים היו בקבוצה שזכתה במקום ראשון בתחרות Keohane North American Swiss Teams.
תחרות זו היא אליפות צפון-אמריקה לקבוצות כשיריבות נקבעות בשיטה השויצרית.
אם תלחצו על הקישור המתאר את התחרות, תוכלו לראות שבקבוצות זוכות בשנים קודמות היו שחקנים מהצמרת העולמית.
בשנת 2021 היה השחקן הישראלי רון פכטמן בקבוצה שזכתה בתחרות זו. הוא שיחק עם שותף פולני.
לתוצאות ההתחרות לחצו כאן.
אריק רודוול היה שחקן בצמרת העולמית וזכה ביחד עם שותפו הקבוע ג'ף מקסטרוט במספר רב של אליפויות עולם.
השותפות ביניהם נחשבה לאחת הטובות ביותר בברידג' העולמי. בפוסט שכתבתי ב-JOKOPOST תיארתי את השותפות שלהם:
היא נמשכה עשרות שנים.
כשעקבתי בשנתיים האחרונות אחרי תוצאות של תחרויות עולמיות חשובות, ראיתי את מקסטרוט משחק עם שותפים אחרים ומשיג תוצאות טובות.
לא ראיתי את רודוול ברשימת השחקנים שהשיגו תוצאות טובות.
באופן טבעי חשבתי על תסריטים אפשריים למצב המתואר לעיל.
עשוי להיות תסריט של סיום שותפות מסיבות שונות: ריב, מיצוי, ירידה ברמת הברידג' של אחד השותפים ועוד.
ראיתי כבר סיומי שותפויות מסיבות גרועות יותר: מוות, מחלה, ירידה חדה בזיכרון וביכולת חשיבה (בדרך כלל ירידה היא בגיל מבוגר). במקרה זה מדובר בשני שחקנים בסוף שנות ה-60 של חייהם.
שמחתי לראות שרודוול מתפקד היטב כשחקן ברידג'.
איני יודע האם הזוג הזה יחזור לשחק ביחד באופן קבוע.
אלדד גינוסר הוא שחקן ישראלי מצויין, שזכה בהישגים מרשימים בתחרויות עולמיות ברמה גבוהה. אחרי שקיבל גם אזרחות אמריקאית שיחק בהצלחה בנבחרת ארה"ב באליפויות עולם לקבוצות מעורבות (בכל זוג אישה וגבר).
אלדד שיחק עם השחקן האגדי זיא מחמוד (Zia Mahmud). הקבוצה שלהם זכתה במקום העשירי.
אני מלמד ברידג' ב-15 השנים האחרונות.
בפוסט זה אתמקד באופן בו אני מלמד ברידג' באופן מקוון באינטרנט.
בסדרה הזו יש עד שישה קלפים נוספים שבהסתברות גבוהה יתר הקלפים יתחלקו בין שלושת השחקנים האחרים.
הסיכוי שלאחד היריבים תהיה רביעייה עם J או חמישייה עם 10 נמוך מאוד.
לאחר הכפל המשיב יכריז ♣4, למעט במקרים בהם הוא מעדיף לשחק 3NT או המקרים בהם הוא מעוניין לבחון סלאם.
הכרזת ♣4 היא הכרזת Pass or Correct. הפותח משאיר את החוזה בסדרת המיינור הארוכה והסגורה שלו.
עם 5 נקודות או יותר ולפחות רביעייה בסדרת מייג'ור, שותפו של המכפיל אסור לו לחכות לסיבוב ההכרזה הבא.
אם יעשה זאת, סביר שלא תהיה לו אפשרות להראות את סדרת המייג'ור שלו בגובה 4.
הפותח עלל להכריז את סדרת המיינור בגובה 5 כהקרבה.
זה נכון במיוחד כשהפותח ושותפו במצב לא פגיע ועוד יותר נכון כשהמכפיל ושותפו פגיעים.
צריך לזכור שלא תמיד יש למכריז ה-3NT יש 7 קלפים בסדרה הארוכה שלו. עשויים להיות לו 8 קלפים בסדרה ובמקרים נדירים יותר מ-8.
הכרזת Preemptive היא הכרזת הפרעה או הכרזת מנע.
גם הכרזת Gambling 3NT היא הכרזת הפרעה. המכריז 3NT מראה יד עם שביעייה או שמינייה סגורה בסדרת מיינור לא ידועה.
המונח סגורה מתייחס לשביעייה או שמינייה שבראשה לפחות AKQ. המהדרין דורשים גם J.
בסדרה הזו יש עד שישה קלפים נוספים, שבהסתברות גבוהה יתחלקו בין שלושת השחקנים האחרים.
הסיכוי שלאחד היריבים תהיה רביעייה עם J או חמישייה עם 10 נמוך מאוד.
שותפו של המפריע יודע, ברוב המקרים, באיזו סדרה מדובר.
במקרים נדירים היריב מכפיל.
לאחר הכפל המשיב יכריז ♣4, למעט במקרים בהם הוא מעדיף לשחק 3NT או המקרים בהם הוא מעוניין לבחון סלאם.
הכרזת ♣4 היא הכרזת Pass or Correct. הפותח משאיר את החוזה בסדרת המיינור הארוכה והסגורה שלו.
יד חזקה עם הרבה נקודות. סדר גודל של 20 נקודות או יותר.
במידה מסוימת מזכירה Big Double המבטיח לפחות 17 נקודות.
יש גם הבדלים הנובעים מכך שב-Big Double השותף יכול ברוב המקרים להכריז בגובה 1 ובמקרים האחרים בגובה 2.
במקרה זה השותף של המכפיל צריך להכריז בגובה 4, למעט הכרזה בסדרת ה-♣ שהיא עלולה להיות בגובה 5.
תזכרו שבשונה מ-Big Double זו לא כל חלוקה:
1. לא יכול להיות שיש למכפיל כוח בסדרת הפותח.
2. לא יכול להיות שיש לו סדרה ארוכה שבה מתרכז הכוח.
לו הייתה לו סדרה כזו, היה מכריז אותה בגובה 4 ולא מכפיל.
בהסתברות גבוהה יש לו לפחות ארבעה קלפים בכל סדרת מייג'ור. כנראה לא יותר מחמישה בסדרת מייג'ור.
יש לו כנראה קוצר בסדרת הפותח ולפחות שלישייה בסדרת המיינור השנייה.
ברוב המקרים שותפו של הפותח יכריז ♣4.
זוהי הכרזת Pass or Correct ל-♦4.
אם לשותפו של המכפיל יש 5 נקודות או יותר ולפחות רביעייה בסדרת מייג'ור, עליו להכריז את הסדרה שלו בגובה 4. זוהי הכרזה טבעית.
מה שאני כותב כאן אינו נכון אם יש לו יד חזקה מספיק על מנת לבחון היתכנות סלאם.
זהו מקרה שהסתברותו אינה גבוהה.
אם למכפיל יש יד חזקה יותר ממה שהבטיח והוא חושב על היתכנות סלאם, הוא יכול לבדוק זאת.
ברוב המקרים זה נכון.
דוגמה לכך התרחשה בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב, לפני שנים רבות.
הקבוצה החלשה שלי ניצחה ב-IMP אחד קבוצה חזקה שכל השחקנים בה שיחקו בנבחרות ישראל. זה קרה בגלל החלטה שלי לתת לשותפה לשחק בחוזה של ♠4 בהתאמה של 4-3 במקום בחוזה של 3NT.
בשולחן השני החליט אלון בירמן, אז שחקן הנבחרת הצעירה של ישראל, לתת לשותפתו הילה לוי לשחק בחוזה של 3NT.
לפרטים קראו: להרוויח IMP אחד ביושר.
יותר קשה לnצוא מקרים שבהם דווקא חיתוך ביד הקצרה עלול להביא לאובדן לקיחה.
המקרה הקלאסי, בו אני משתמש בשיעורים ובסרטונים שלי, הוא למשל בחוזה של ♠4 כשבדומם שני קלפים: A♠ ו-K♠. ביד הכרוז 6 קלפים כולל ה-Q♠ אבל ללא ה-J♠.
חיתוך ביד הקצרה עלול לגרום לPromotion של J♠ שהוא אחד משלושה קלפים ביד אחד המגנים, כלומר: לאפשר לו לזכות בלקיחה בה לא היה זוכה ללא חיתוך ביד הקצרה.
לפרטים קראו: להרוויח IMP אחד ביושר.
בתחרות זוגות מעורבים פסטיבל הים האדום בשנת 2025, גרמתי לכרוז ששיחק בחוזה של ♠4, לחתוך בקלף היחיד בדומם.
במקרה זה מדובר בסיכון מחושב התלוי בחלוקת קלפי השליט ובחלוקת קלפי ה-♦.
מזרח הכריז ♣1. דרום Pass. מערב ♠1. התערבתי בהכרזת ♦2.
מזרח הכריז ♣2 מערב בחר להכריז ♠4.
הובלתי ב-K♦ שזכה בלקיחה.
מבט בדומם מגלה שהיה לו רק קלף אחד בסדרה. איני יודע כיצד מחולקים חמשת קלפי ה-♦ שאינם בידי ואינם בדומם.
הם עשויים להתחלק 4-1 או 3-2.
בחרתי להמשיך ב-A♦. הכרוז יכול לחתוך בדומם כפי שעשה.
אם ה-A♥ בידי השותפה שלי אין לכרוז מעבר מידי לידו והוא עלול להתפתות לשחק שני קלפי ♣ גבוהים.
אם לשותפה שלי קלף אחד ב-♦, היא תחתוך מעליו.
אם לכרוז שלושה קלפים ב-♦, ה-Q♦ שלי תזכה בלקיחה.
החלופה השנייה שלי היא לשחק ♠ על מנת למנוע חיתוך בדומם.
אם לכרוז יש 7 קלפים בידו ולשותפה Qxx♠, משחק של שליט מידי מביא ללקיחה נוספת לכרוז.
גם אם לכרוז יש 6 קלפים בידו ולשותפה Jxxx♠, משחק של שליט מידי מביא ללקיחה נוספת לכרוז.
משחק בכל סדרה אחרת עלול להסתיים ב"מכירת" לקיחה באותה סדרה.
הכרוז טעה כשניסה למשוך שני קלפים גבוהים ב-♣. את השני חתכתי בידי.
לו היה עובר לידו באמצעות ה-A♥, ואז מושך את ה- A♠ ואת ה-K♠ ואחרי זה עובר לדומם באמצעות ♣ מושך 3 קלפי ♣ גבוהים וממשיך ב-♣, ההגנה זוכה רק בלקיחה אחת בסדרת השליט משום שהכרוז היה חותך ב-J מעל ל-T שבדומם.
היד הבאה נבחרה בשנת 2011 כיד השנה על ידי The International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...