התקפה או הגנה? שיקול נוסף של מומחים פחות

  

בכל תחום בו אני עוסק, אני משתדל ללמוד. גם בברידג'. בשונה מהפתגם: "מכל מלמדי השכלתי" אני לומד באופן ישיר משחקנים שאפשר לסמוך על שיקול דעתם, כלומר: שחקנים ברמה גבוהה (אני יכול ללמוד מהם באינטראקציה אישית, אבל גם באמצעות ספרים, ירחונים ואתרי אינטרנט). מהשחקנים האחרים, כולל עצמי, אני לומד לרוב אילו טעויות לא לבצע.  

לשחקן ממנו למדתי הכי הרבה קוראים אלדד גינוסר. אלדד שיחק בנבחרת ישראל, זכה באליפויות הארץ וזכה באליפות אירופה. 

הוא היה המורה שלי בקורס שחקני תחרויות, אחרי כמה שנים ששיחקתי ברידג' בלימוד עצמי (מספרים, ירחונים, אתרי אינטרנט ופה ושם משחקנים טובים במיוחד).

אחר כך לימד את הבן שלי, ניר, בפרויקט פסגה. היות שאני הסעתי את הבן שלי פעם בחודש לרעננה לאימוני פרויקט פסגה, למדתי בעצמי כמה דברים ביחד עם דור העתיד. 

התקפה או הגנה?

זו כותרת מאמר שכתב אלדד בירחון מאי של ההתאגדות לברידג'. במאמר הוא מציג את השיקולים העיקריים של מומחים בבחירה האם לשחק בהגנה או בהתקפה. 

כללית, אני ממליץ לשחקנים מתקדמים לקרוא את המאמרים שאלדד כותב, כמו גם מאמרים בירחון שכותבים אפרים בריפמן ויוסי אנגל (לשחקנים מתחילים אני ממליץ על המאמרים של רם סופר ושל חברי לקבוצה בליגה קובי שחר).

גם המאמר הזה הוא מאמר טוב המציג היטב את השיקולים העיקריים של שחקנים מומחים.  

אני אינני שחקן מומחה. ביום טוב אני יכול להתמודד שווה בשווה עם רוב השחקנים, שדרגתם גבוהה מדרגתי בשתיים-שלוש דרגות.

בכל זאת אני רוצה להתייחס למאמר.

דוגמאות בבלוג שלי התומכות בשיקולים במאמר

השיקול: בלי התאמה בסדרה עדיף לשחק בהגנה. 
הפוסט: גובה חמש שייך ליריבים עוסק ביד המדגימה באופן ברור את נכונות השיקול.

השיקול: כוח מרוכז - התקפי. כוח מרוכז - הגנתי
רק שש נקודות. אבל הכוח מרוכז בסדרה אחת שבה גם שני ספוטים. הפוסט: כולם ספרו עד 6 הוא דוגמה קיצונית לעוצמה ההתקפית של ריכוז נקודות בסדרה.  

אותו פוסט מדגים גם את השיקול התאמה בסדרה (במקרה זה 9 קלפים) מהווה שיקול לשחק בהתקפה.

השיקול האחרון שיודגם בפוסט זה: יד לא מאוזנת מגדילה נטייה למשחק התקפי.
פוסט לדוגמה: מוקדמות אליפות הארץ ב-IMP: סלאם שאחרים לא הכריזו.

לא תמיד פועלים לפי השיקול 

בידיים נדירות בהן לאחד השחקנים אורך רב במיוחד בסדרה אפשר להתעלם מהשיקול של התאמה בסדרה ולהעדיף התקפה.

דוגמה יפיפייה למצב כזה מופיעה בפוסט: ישר מהמכבש: הלגמו ב-Bermuda Bowl בבאלי. שחקן מכריז Slam בסדרה שבה יש לו Void!!!. אין מדובר בסתם שחקן אלא בגאייר הלגמו, ללא ספק אחד השחקנים הטובים בעולם.

דוגמה נוספת למצב נדיר בו אין משמעות למספר קלפי השליט של השותף היא שוב במצב בו לאחד השחקנים מספר רב של קלפים בסדרה (שמונה קלפים בדוגמה הספציפית). הייחוד של המצב הזה הוא בכך, שידוע שיתר הקלפים (או לפחות רובם) נמצאים אצל אחד היריבים.
כותרת הפוסט: משחק מלא בסדרה של היריב.   

הבדל בין מומחה לשחקן מהשורה

הדוגמאות שמביא אלדד במאמר מציגות מצבים בהם הבחירה ברורה. החיים מורכבים יותר. לפעמים חלק מהשיקולים מצביעים לכיוון הגנה וחלק לכיוון של התקפה.

במקרה כזה יבוא לידי ביטוי ההבדל בין מומחה למי שאינו כזה. המומחה ישקלל בדרך כלל טוב יותר את השיקולים. שחקן מהשורה עשוי להסתמך רק על חלק מהגורמים.

האם להתחשב במצב הפגיעות?

זה שיקול שלא נידון במאמר. אני מביא בחשבון את מצב הפגיעות בהחלטה האם לנסות להתמודד על חוזה במשחק חלקי או לתת ליריבים לשחק.

למרבית הפליאה, המצב בו אני מוותר ליריבים ומעדיף לשחק בהגנה, הוא מצב בו לשותפי/פתי ולי יש יותר נקודות מאשר ליריבים. תנאי הכרחי לוויתור שלי הוא יריבים במצב פגיע.

התנאים הנוספים:
1. אין לאף אחד מהצדדים סיכוי סביר לבצע משחק מלא.
2. יש סיכוי סביר להפיל את היריבים ביותר מפעם אחת.

אם הפלנו את היריבים פעמיים במצב פגיע, נקבל 200 נקודות. נדיר מאד לראות מישהו שמבצע חוזה חלקי ומתקרב לתוצאה כזו. כך למשל בשביל לקבל את אותן 200 נקודות על חוזה חלקי בסדרת מייג'ור, צריך לזכות ב-11 נקודות.

כמו בכל החלטה גם בהחלטה לשחק בהגנה במצב כזה יש סיכון. אם הכרוז נופל פעם אחת היריבים יקבלו תוצאה טובה.

דוגמה לוויתור במצב פגיע
במשחקי הליגה בשנת 2013, שיחקתי יד שבה היו כולם פגיעים. אנחנו מצאנו התאמה בסדרה (שיקול לטובת התקפה). גם היריבים. 
היד שלי היא היד חזקה יותר מידי יתר השחקנים. על פי מהלך ההכרזה הערכתי שיש לנו 22-23 נקודות ואין לנו משחק מלא. כשהם הכריזו בגובה 3, הערכתי שיש סיכוי טוב שיפלו פעמיים.
הכרזתי Pass. לא טעיתי בהערכתי. הכרוז צריך לפול פעמיים. בשולחן השני לא ויתרו וביצעו משחק חלקי בגובה 3. 

הכרוז לא נפל פעמיים. ההגנה הייתה טובה והכרוז שגה. הוא נפל 3 פעמים. 
בשולחן השני: 140 נקודות לטובת הקבוצה היריבה. בשולחן שלנו: 300 נקודות לטובתנו. רווח נאה של כמה IMPs.

מה דעתכם?
בהחלט מעניין אותי לקבל תגובות: האם אתם מסכימים איתי? האם לדעתכם אני טועה?
הדרך המועדפת על ידי לתגובה היא תגובה ישירה בדף של הפוסט בבלוג. 
בשונה מתגובות ב-Facebook היא נשמרת לאורך זמן. קשה יותר לפספס אותה, מה שקורה לא אחת ב"ים הפוסטים" שמגיעים אליכם באמצעות Facebook.