בפוסט קודם למדנו כיצד מסמנים העדפת סדרה בשיטת הסימון האיטלקית. נשאר לי חוב ביחס לשיטת הסימון הסטנדרטית וכמוה גם לגבי שיטת הסימון UDCA. החוב נוגע לנושא של העדפת סדרה (Preference).
ממעמקי קברו בא לעזרתי האדון (Hy Lavinthal (1894-1972.
הוא זה שהמציא את שיטת הסימון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בשיטה, הייתה בתחרות בשנת 1933. אביא את הסימון של מזרח באותה יד, לפני שנסביר את עקרונות השיטה.
כנגד חוזה של 3NT הוביל מערב ב-J§. למערב היו JT982§. כפי שקורה לפעמים, לשותף היה Void בסדרה והוא זרק את ה-3♦.
ידו של מזרח:
♠J975
♥AQJ9
♦87543
♣ -
כמובן שמזרח מעוניין בהמשך ב-♥. למערב היו שלושה קלפים בסדרה כולל ה-K♥. כשהכרוז עקף ב-♦ ומערב זכה ב-K♦ הוא כיבד את רצונו של מזרח וההגנה הפילה את החוזה.
עקרונות שיטת הסימון Lavinthal
1. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה הקלף שנזרק,ללא קשר לשאלה האם הוא זוגי או אי-זוגי.
2. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה שיחק השותף. מעניין למה? רמז: אין לנו קלפים בסדרה.
3. קלף גבוה מסמן העדפת סדרה גבוהה וקלף נמוך העדפת סדרה נמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.
בדוגמה של היד הראשונה בה שוחקה שיטת הסימון, ה-♦3 (קלף נמוך) סימן העדפת סדרת ה-♥ על פני סדרת ה-♠.
כך מסמנים רבים המסמנים בשיטת הסימון הסטנדרטית ובשיטת הסימון UDCA. יש גם כאלה שדווקא בהעדפה הופכים פתאום לאיטלקים ומסמנים העדפה באמצעות קלף אי-זוגי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה