תחרות הקבוצות המעורבות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב: מעבר לכל הציפיות

אתמול נפתח בהיכל שלמה (אולם הכדורסל של הפועל תל אביב) פסטיבל הברידג' הבינלאומי ה-51.

כמו פסטיבלים קודמים, התחרות שפותחת את הפסטיבל היא תחרות הקבוצות המעורבות. בכל קבוצה משחקים שני זוגות. כל זוג הוא אישה וגבר. בחלק מהקבוצות יש שלושה זוגות שבכל מפגש רק שני זוגות משחקים.

בתחרות ניצחה קבוצת אאאידה מינזלי (אאידה מינזלי, אודי פרידלנדר, סילביה פילוסוף ואיתן אורנשטיין). במקום השני זכתה קבוצת ערן אסרף (ערן אסרף, עמליה הירש, עדי אסולין, גלעד אופיר ואולגה הרטמן) ובמקום השלישי קבוצת נוגה טל (נוגה טל, אסף לנגי, נטלי סעדה, רמי שיינמן ואילן ברקת). לתוצאות המלאות לחצו כאן.

על כל ניצחון קבוצתי מקבלים נקודה ארצית אחת. בתחרות מתמודדים מול שמונה קבוצות. 

בנסיעה הלוך אמרתי לאדם שנסע איתי, שאני אהיה מרוצה אם הקבוצה שלי תשיג נקודה ארצית אחת.

זו הייתה ציפיה ריאלית שהתבססה על שני דברים:

1. הקבוצה שלי קבוצה חלשה יחסית. בנוסף לכך אחד משחקני הקבוצה נאלץ לפרוש יומיים לפני התחרות מסיבות אישיות. שותפתו שיחקה בפעם הראשונה בחייה עם מחליף שמצאנו.

2. בתקופה האחרונה הישגי בברידג' דלים. בגלל כושר ירוד שלי ובפעמים הנדירות שאני משחק סביר או קצת מעבר לסביר, השותפים שלי תופסים את היום הכי גרוע שלהם.

למרבית הפליאה, דווקא בתחרות אתמול שיחקתי טוב. 

התחלנו ברגל ימין. ביד הראשונה ששיחקנו הייתי הכרוז בחוזה של 3NT שביצעתי עם ארבע לקיחות עודפות. 

במקום הובלה טבעית ב-♠, היריבה בחרה בהובלה הכי לא הגיונית על פי מהלך ההכרזה והובילה ב-♣.

היריבים היו צריכים למצוא מספר רב של discards על קלפי ה-♣ הגבוהים.

שחקני הכנה בינוניים מתקשים להתמודד עם מצב כזה באופן אישי ובודאי שמתקשים להיות מתואמים זה עם זה. 

כך ביצעתי 13 לקיחות ביד בה לאחר הובלה ב-♠ שחקן מצמרת הברידג' העולמית עושה claim של 10 לקיחות. 

היה גם מזל. קשה להגיד על שחקני שתי הקבוצות הראשונות ששיחקנו נגדן שהם מ"האריות שבחבורה". 

ניצחנו את שתיהן בהפרשים גבוהים. 

אני רחוק מלזלזל בשחקנים הטובים של הקבוצה השלישית נגדה שיחקנו, אבל גם אותם ניצחנו. 

בשלב זה כבר הייתי הרבה מעבר לציפיות: 3 נקודות ארציות ומקום שלישי מתוך 79 קבוצות. 

מכאן ואילך עד למושב השביעי (כולל המושב השביעי) היינו בסקצית המובילים שבה מחולקים הקלפים מראש. 

במושב הרביעי סיימנו בתיקו. בשלושת המושבים הבאים הפסדנו נגד קבוצות חזקות ובמושב האחרון ניצחנו.

סיימנו במקום ה-33 המכובד. מקום אחד מתחת לקבוצה שקיבלה נקודה בינלאומית. הציפייה לנקודה ארצית אחת "הולידה" 7 נקודות ארציות.

הגנה

כבר הזכרתי בפוסט זה את הקושי בהגנה של יריבינו במושב הראשון. הגנה היא החלק הקשה ביותר במשחק הברידג'.

בתחרות אתמול שיחקתי נגד שחקנים טובים, אבל רק נגד זוג אחד ברמה גבוהה מאד: עדי אסולין וערן אסרף (הקבוצה שזכתה במקום השני).

אני חושב, שלמרות שהפסדנו נגדם בהפרש גדול, שיחקתי נגדם בכל הידיים את ההגנה הטובה ביותר האפשרית.

אם מישהו מהם חושב שאני טועה, אשמח עם יגיב לפוסט זה. 

הערת שוליים

אתמול זה היה מעבר לציפיות. זה אינו אומר דבר לגבי יתר התחרויות. היום אשחק בתחרות זוגות בשיטת חישוב IMP. יתכן שהיום או מחר או מחרתיים זה יהיה מתחת לכל הציפיות.

לקיחות התקפה

האם כדאי לשחק בהגנה או בהתקפה? 

כל שחקן ברידג' נתקל בדילמה הזו כמעט בכל תחרות. באופן ספציפי קיימת דילמה כזו כאשר מתערבים בהכרזת הפרעה.

אחד הכלים הטכניים העוזר לנו לקבל את ההחלטה הזו הוא ספירת לקיחות התקפה (Offensive Premium Tricks).

הגדרת לקיחות התקפה
מספר הלקיחות שאפשר לקחת בחוזה בשליט בסדרה הארוכה שלכם ממנו יש להפחית את מספר הלקיחות בהגנה שאפשר לקחת כשהיריבים משחקים בחוזה בשליט בסדרה הארוכה שלהם.

כיצד מחשבים את מספר לקיחות ההתקפה?
יש שני סוגי לקיחות התקפה בסדרת שליט:
1. לקיחות אורך
מדד זה מבוסס על ההנחה שבסדרה ארוכה גם קלפי שליט נמוכים זוכים בלקיחות.
כל קלף מהקלף החמישי נספר כלקיחת אורך.
קלף שמיני וקלף תשיעי נספרים כשתי לקיחות אורך.
2. לקיחות רצף
רצף של קלפים גבוהים שניתן לזכות בהם החל מהלקיחה השלישית. מתעלמים משני קלפים גבוהים הזוכים בסיבוב הראשון (AK). 
כאשר הרצף שבור נספור אותו כלקיחה וחצי.
למשל: אתם מחזיקים QJT94♥ יש לכם שתי לקיחות רצף.
בשני הסיבובים הראשונים זוכים ב-A♥ וב-K♥. אתם זרקתם את ה-4♥ ואת ה-9♥. ביד הזו יש לספור גם לקיחת אורך.
דוגמה לרצף שבור: KQTx♥ שווה חצי לקיחת רצף.

שותפו של המכריז הכרזת הפרעה
צריך לספור לקיחות התקפה בסדרה של שותפו באופן הבא:
1. לקיחות רצף.
2. לקיחות אורך החל מהקלף הרביעי הנחשב לחצי לקיחה.

מצב פגיעות
מצב הפגיעות משפיע על ההחלטה: האם להכריז הכרזת הפרעה?
במצב ירוק קל יותר להפריע.

מושבו של המכריז
המושב הראשון (המחלק) והמושב השלישי (אחרי שתי הכרזות Pass) הם המתאימים ביותר להכרזות הפרעה. 

כללי אצבע להכרזות הפרעה
עם שלוש לקיחות התקפה אפשר להכריז:
1. בפגיעות ירוקה עד גובה 3 
2. בפגיעות שווה עד גובה 2
3. בפגיעות אדומה עד גובה 1

הערות

1. המודל המלא הוא יותר מסובך. בכוונה התעלמתי מתנאים ייחודיים המאפשרים סטיה מהמודל שתיארתי.
2. צריך להתחשב בשילוב שבין מצב הפגיעות ומושבו של המכריז.
3. הנושא המורכב ביותר הוא ה-ODR. ראשי תיבות של: Offensive Defensive Ratio
אכתוב עליו רק כשאוכל גם לציין מקורות עליהם אני מסתמך.

תודה

תודה לחיים טמס שממנו למדתי את הנושא של לקיחות התקפה לפני לא מעט שנים.

עוד מקום ראשון לסניורים של ישראל

אליפות אירופה הפתוחה, התקימה באיטליה בימים האחרונים. האליפות פתוחה לקבוצות רב לאומיות וגם לשחקנים שאינם אירופאיים. באליפות לקבוצות סניורים זכתה במקום הראשון קבוצת קמינסקי הישראלית.  השחקנים בקבוצה: אבי קאליש, עמוס קמינסקי, ישעיהו לויט, ליאוניד פודגור, אדריאן שוורץ ושלמה (סאלק) זליגמן.  

בגמר הם ניצחו את קבוצת Wolfson בתוצאה: 122:155. 

השחקנים המסומנים באותיות מובלטות שיחקו גם בנבחרת ישראל לסניורים שזכתה לפני שנה באליפות אירופה. 

שוב צריך להגיד לסניורים שלנו כל הכבוד על ההישג המזהיר.

ביתר התחרויות שחקנים ישראלים לא הצליחו במיוחד, למעט הזוג עדי אסולין וגלעד אופיר שסיים במקום העשירי המכובד באליפות לזוגות מעורבים.

?Two Way Checkback Stayman או XYZ

עבור שחקנים מהשורה Checkback Stayman היא קונבנציה חשובה. היא מאפשרת לחפש, ולפעמים גם למצוא, התאמה בסדרת מייג'ור לאחר פתיחה בסדרה, הכרזת סדרת מייג'ור והכרזת 1NT.
על פי הקונבנציה, משיב המכריז ♣2 מבטיח לפחות 11 נקודות וחמישייה בסדרת המייג'ור שהכריז.

Two Way Checkback
הרעיון העיקרי ב-Two Way Checkback הוא הבחנה בין ידיים מזמינות למשחק מלא (עד 11 נקודות או לפעמים 12 נקודות) לבין ידיים חזקות יותר, המחיבות למשחק מלא. 
בידיים מזמינות המשיב מכריז ♣2 אחרי שהפותח הכריז בהכרזת ה-Rebid (ההכרזה השנייה שלו) 1NT.
בידייים מחיבות למשחק מלא מכריזים ♦2 במקום ♣2.
ההבחנה בין יד מזמינה לבין יד מחיבת למשחק מלא היא הבחנה חשובה. בידיים גבוליות רק בזכות ההבחנה הזו מכריזים משחק מלא כשצריך להכריז. 

אתמול שיחקתי את הקונבנציה הזו בפעם הראשונה בחיי. שותפה הציעה לי לשחק אותה. XYZ היא לא רצתה לשחק כי היא לא מכירה. הסכמתי. למדתי את הקונבנציה לפני התחרות ויצאנו לדרך.

XYZ
XYZ היא קונבנציה שיש הטוענים שהיחס בין הכמות שמשחקים אותה לבין הכתיבה עליה הוא הנמוך ביותר. 
בלוג זה תרם משהו בתחום של התיחסות "הוגנת" לקונבנציה זו באמצעות פרסום פוסט העוסק בה. כותרתו, איך לא, היא XYZ.
אחד הדברים הכתובים בו כבר איננו נכון. כתבתי, שמעולם לא שיחקתי את הקונבנציה הזו. כבר שיחקתי אותה שלוש פעמים. מדובר בפעמים הנדירות, שהבן שלי משחק איתי. 
התאמתי את עצמי, באופן חלקי מאד, לשיטה שלו ושל שותפו. ההתאמה כללה שימוש בקונבנציות XYZ ו-Transfer Walsh.

גם ב-XYZ יש מנגנון הכרזה המבחין בין יד מזמינה לבין יד מחיבת למשחק מלא.
גם בקונבנציה זו ♣2 היא הכרזה מזמינה ו-♦2 היא הכרזה מחיבת. גם כאן זה נעשה אחרי שלוש הכרזות בגובה 1: שתיים של הפותח ואחת של המשיב. 
יש הבדל משמעותי אחד: ב-XYZ ההכרזה השלישית לא חייבת להיות 1NT. 
לדעתי זהו יתרון של XYZ על Two Way Checkback.

היד הבאה מהתחרות אתמול מדגימה את זה.

השותפה שלי בדרום פתחה ♣1. הכרזתי ♥1. השותפה הכריזה ♠1.
מה עלי להכריז עכשיו? 1NT ממש לא מתאר את היד שלי. ♦2 הוא צבע רביעי מחיב (FSF), כלומר: מחיב למשחק מלא. ♦3 יותר חזק מ-♦2 ומראה יד של 5-5 בסדרות האדומות. 2NT חזק מדי וכמובן שאינו מתאר את מבנה היד שלי.
ממש אין לי הכרזה מתאימה. 

לו היינו משחקים XYZ, הייתי מכריז ♣2. הכרזה מזמינה למשחק מלא, המחיבת את השותפה להכריז ♦2. עם יד חלשה וארוכה בסדרת ה-♦ אפשר להכריז Pass. הכרזה אחרת מזמינה למשחק מלא. קצת מזכיר את הכרזת 2NT בקונבנציית Lebensohl.
על ♦2 של השותפה אני מכריז ♦3. עם XYZ אפשר לתאר את היד שלי נכון.



 

האם מכריזים Weak two עם 2 קלפי A?

מי שקרא את הפוסט שלי: הכרזות הפרעה למי אתם מפריעים? -חלק 1 יודע שאני חושב ששני קלפי A אינם סיבה לא לפתוח Weak two. כך גם לימדתי את התלמידים שלי. את הפוסט כתבתי בשנת 2013. אחד הדברים היפים בברידג' הוא שאני כל הזמן לומד דברים חדשים. שיחה עם שניים משחקני הנבחרת הצעירה של ישראל גילתה לי שיש שחקנים בדרג הבכיר ביותר בישראל שחושבים אחרת ממני. הגיע הזמן לבדוק את עצמי ולמצוא שלא דייקתי.

ניצלתי את קיומה של קבוצת ה-Facebook מדברים ברידג', שיזם גלעד אופיר  ושאלתי את השאלה שבכותרת.
ענו לי כמה מטובי השחקנים בישראל. הקוראים מוזמנים לקרוא את מה שהם כתבו שם.
בפוסט זה אתקן את מה שכתבתי בפוסט הקודם ואסביר מדוע אמשיך ללמד לפתוח Weak two גם עם שני קלפי A.

איזה שני קלפי A?
על מנת לפתוח ב-Weak two במצבים סטנדרטיים נדרשים לפחות נכבד וחצי בסדרה הארוכה. את התלמידים שלי אני מלמד לפתוח רק עם לפחות שני נכבדים בסדרה הארוכה. נכבד הוא A, K, Q ו-JT ביחד.
בהנחה שיש שני נכבדים בסדרה הארוכה ו-A בסדרה אחרת תמיד אחד מקלפי ה-A הוא בסדרה הארוכה, אחרת יש 11 נקודות לפחות. 11 נקודות זה יותר מדי על מנת לפתוח Weak two. בודאי כשה 11 נקודת כוללות גם שני קלפי A. יש רק שני מצבים תיאורטיים בהם יש שני קלפי A ועד 10 נקודות עם שני נכבדים בסדרה הארוכה:
AQ בסדרה הארוכה ו-AJT בסדרה הארוכה. 

מדוע חלק מהמומחים לא פותחים Weak two עם שני קלפי A?

1. שיקול הגנתי
שני קלפי A שווים כמעט תמיד שתי לקיחות בהגנה. 
קראו למשל את הפוסט שפיצים מתסכלים.
חשש נוסף הוא שהשותף יקריב בסדרת המייג'ור הארוכה אם יש לו תמיכה בה, למשל בגובה 5, כשהיריבים נכשלים בביצוע משחק מלא. 

2. שיקול התקפי
ייתכן שמפספסים חוזה של משחק חלקי ואפילו חוזה של משחק מלא. 

3. בחלק מהידיים עם שני קלפי A ו-10 נקודות יש שחקנים שיפתחו בגובה 1.
כאשר מדובר ביד שלישית כמעט תמיד יפתחו בגובה 1 עם שישייה בסדרת מייג'ור ו-10 נקודות עם שני נכבדים בסדרה.
לא מעט שחקנים יעשו את זה עם 9 נקודות.

מהכותרת כבר בודאי הבנתם שאין אחידות דעות בין המומחים. יש גם כאלה שיפתחו בגובה 2 עם שני קלפי A.

ההבדל בין תלמידים למומחים
תפיסת העולם שלי כמורה לברידג' היא שתלמידים צריכים ללמוד פשוט והגיוני. זהו גם שמו של הספר שכתבתי עבור התלמידים שלי ותלמידים אחרים: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני. זהו גם חלק משמו של הספר השני שבקרוב אגמור לכתוב ולערוך: הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני. 

האם זה כדאי לסבך אותם בשיעור על Weak two בשאלה האם לפתוח עם שני קלפי A או לא? התשובה היא לא. גם חלק מהדברים היותר פשוטים שאני מלמד הם לא תמיד זוכרים. אני מקווה שלרוב הם לפחות מבינים את ההיגיון שבהכרזה. 

תלמידים בשלב לימוד זה בכלל לא יודעים מה זו הגנה, אז מדוע לסבך אותם עם שיקול הגנתי?
הם לא יודעים את ההבדל בין פתיחה ביד שלישית לבין פתיחה ביד ראשונה ובוודאי לא יפתחו בגובה 1 עם 10 נקודות. 
הם גם לא יודעים מה זו הקרבה ואגב ברוב המקרים טרם למדו את הנושא של פגיעות.

הנושא של שני קלפי A שווה רק הערה קטנה בחומר הכתוב שהתלמידים שלי מקבלים בדוא"ל. בהערה יהיה כתוב שיש שחקנים ברמות גבוהות יותר שלא פותחים Weak two עם שני קלפי A ובשלב זה אתם לא יכולים להבין את השיקולים שלהם.

תפיסת העולם שלי לגבי הוראת הכרזות למתחילים

1. התלמידים צריכים להבין את ההיגיון ולא לזכור בע"פ. 
כך למשל: כבר בשיעור הראשון על הכרזות הם לומדים את המושג Limit bid ואת המשמעויות של הכרזה של Limit bid.

2. כל הנחיה צריכה להיות ברורה. 
כך למשל כשפותחים 1NT והשותף מזמין באמצעות 2NT נענים להזמנה רק עם 17 נקודות.
אני מסביר להם שיכול להיות מצב בו יש 25 נקודות המספיקות למשחק מלא (9 נקודות מול 16 נקודות) אבל אף אחד מהשותפים לא יודע שיש 25 נקודות בודאות.

3. בכל מקרה של עמימות אני מלמד אותם להכריז פחות אגרסיבי
היות שממילא מתחילים מכריזים גבוה מדי וגם מתקשים לבצע חוזים אני מעדיף שיצליחו בחוזים פחות יומרניים מאשר יכשלו בחוזים יומרניים. 
כך למשל, אני מלמד לספור באופן מינימאלי נקודות חלוקה. בהקשר של הכרזת Weak two תנאי הכרחי להכרזה הוא שני נכבדים לפחות ולא אחד וחצי.
הם יסתבכו עם החצי ולא יבינו.

המשותף לשתי הנקודות האחרונות הוא שלתלמידים בשלבים האלה אין שום יכולת של הערכת יד מעבר לספירת נקודות, לספירת קוצר בסדרה אחרת בחוזה עם שליט, להתאמה של יותר משמונה קלפים בסדרת שליט והבנה שאורך וכוח בסדרה שווים לקיחות בחוזה ללא שליט.

לפתוח ביד השלישית עם פחות מ-12 נקודות

בפוסטים קודמים תיארתי מצבים בהם פותחים עם פחות מ-12 נקודות לפי חוק ה-20 או לפי חוק ה-15. תיארתי גם מצב בו מרטי ברגן ממליץ לא לפתוח עם 12 נקודות.

פוסט זה עוסק בידיים עם 10-11 נקודות וחמישייה בסדרת מייג'ור ביד השלישית אחרי שתי הכרזות Pass. אם החמישייה בסדרת המייג'ור היא באיכות סבירה, בידיים כאלה פותחים 1 בסדרת המייג'ור.

מה יודעים לפני שפותחים ביד שלישית עם 10-11 נקודות?
יודעים שלכל אחד מהשחקנים במושב הראשון ובמושב השני אין יותר מ-11 נקודות. סך הנקודות המקסימלי שלהם ביחד הוא 22 נקודות. 
תוסיפו 10-11 נקודות שהשחקן במושב השלישי מחזיק בידו ותדעו שנמצאים באחד משני המצבים הבאים:
1. מצב בו הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה בין שני הצדדים. משהו כמו 18-22 נקודות במערב-מזרח ובצפון-דרום.
זה קורה שכששני אלה שהכריזו Pass קרובים למקסימום של 11 נקודות. זה עשוי לקרות גם כשהיושב במושב הראשון (השותף של השחקן במושב השלישי) קרוב למקסימום ולשחקן במושב הרביעי יד חזקה במיוחד.
במצב זה התחרות היא על משחק חלקי.
2. ליריבים יש יותר נקודות
זה קורה כשלשותפו של היושב במקום השלישי יד חלשה. יהיו מצבים שיהיה להם משחק מלא ויהיו מצבים בהם יהיה להם משחק חלקי.

כשהנקודות מתחלקות בערך שווה
נניח שליושב במושב השלישי בדרום יש את היד הבאה עם 10 נקודות. 

AJT74♠

    KT7♥ 

     75♦

 QT6♣

נשנה רק את המחלק ונהפוך את מערב למחלק. מערב פתח ♦1. צפון ומזרח הכריזו Pass. מי שיושב בדרום נמצא במצב של Balancing. אין שום ספק שעליו להכריז ♠1.
יש דימיון בין מצב של Balancing למצב שבו השלישי מכריז ♠1 עם 10-11 נקודות. בשני המקרים הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה (במצב של שלישי פותח זה אינו בהכרח המצב).  
אם יכריז דרום Pass, אין ספק שמערב שפתח במושב הראשון ♦1  יפתח כך במושב הרביעי אחרי שלוש הכרזות Pass. עכשיו נניח שמזרח יתמוך בו בהכרזת ♦2. דרום אינו יכול להתערב בהכרזת ♠2. לו הוא היה במצב של Balancing היה יכול להתערב, אבל הוא אינו האחרון להכריז ואינו יכול להתערב. בהחלט ייתכן שצפון-דרום לא מצאו את ההתאמה שיש להם ב-♠ ואיפשרו ליריבים לזכות בחוזה של משחק חלקי ב-♦. 
כשדרום פתח ♠1 עם 10 נקודות בהחלט ייתכן שמערב כבר לא יוכל להתערב במכרז, למשל במצב בו יש לו רק ארבעה קלפים ב-♦.

כשליריבים יותר נקודות
הכוונה היא לידיים בהם ליריבים יש 24-23 נקודות ומעלה. ברוב המקרים מערב יתערב במכרז. 
ההסתברות שישאירו חוזה מוכפל ב-♠ והתוצאה תהיה טובה יותר למזרח-מערב ממשחק חלקי או משחק מלא שלהם היא הסתברות נמוכה. 
קרוב לודאי שהיריבים יזכו במכרז ויהיו בחוזה של משחק חלקי או משחק מלא.
צפון-דרום בכל זאת הרוויחו משהו מההתערבות של דרום במכרז. ההכרזה של דרום היא גם Lead Directing. אם צפון יהיה זה שמוביל הוא יוביל לרוב ב-♠.
כך למשל, אם מזרח-מערב ישחקו בחוזה של ♥4 ולצפון יש Kx♠ הוא ידע להוביל ב-K♠. דרום יסמן לו להמשיך ובסבירות לא נמוכה צפון יוכל לחתוך את ה-♠ השלישי ולזכות בלקיחה.