תנועות בתחרויות ברידג'

המושג תנועות מתייחס לאופן בו שחקנים עוברים משולחן לשולחן בין סיבובים, לאופן בו הלוחות מועברים משולחן לשולחן ולמצבים של סיבוב כיוון לוחות בשולחנות, הקרויים: Arrow Switch. 

מדוע אני כותב על תנועות בתחרויות ברידג'?
איני מנהל תחרויות ברידג' ואיני מומחה בתנועה בתחרויות ברידג' ובכל זאת החלטתי לכתוב על הנושא.

לפני מספר שבועות סיימתי קורס מנהלי תחרויות ברידג'. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאילן שזיפי שלימד את הקורס ולדרור שיפטן שעזר לו וגם חיבר עבורנו מספר רב של תרגילים והקדיש מזמנו לבדיקתם.  
הקורס היה קורס מוצלח מבחינה מקצועית וגם מעניין ובאווירה נעימה.

מחר אני עומד להיבחן בבחינת הסמכה למנהלי תחרויות מהדרג הנמוך ביותר.
אם להעריך על פי תוצאות מבחן הסימולציה שעשיתי במהלך הקורס, בכלל לא בטוח שאעבור את המבחן.

תנועות בתחרויות ברידג' הוא אחד הנושאים בבחינה. החלטתי שהדרך הטובה ביותר מבחינתי להתכונן למבחן בנושא זה היא כתיבת ערך בויקיפדיה העברית על הנושא.

מי שזה מעניין אותו, ובמיוחד חבריי לקורס שמה שכתבתי אולי יועיל להם בבחינה, מוזמן לקרוא את הערך בויקיפדיה.

לקריאת הערך לחצו על הקישור: תנועות בתחרויות ברידג'.

האופן בו נכתבים ערכים בויקיפדיה
הכתיבה בויקיפדיה היא שיתופית. אדם אחד, לאו דווקא מומחה, בוחר נשוא וכותב עליו ערך. אנשים אחרים מוסיפים ומתקנים, כך שבהדרגה איכותו של הערך משתפרת.
הכתיבה צריכה להיות מבוססת על מקורות. רצוי מאד מקורות ראויים. הכותב צריך לציין את המקורות בערך עצמו. זהו בדיוק מה שאני עשיתי בערך זה.

ברור שהבסיס שהכנתי ניתן לשיפור ולהרחבה על ידי אנשים המבינים הרבה יותר ממני בנושא או על ידי אנשים שיש להם מקורות נוספים, אולי טובים יותר ממקורותיי. 

כותבים אחרים מוזמנים לתקן ולהרחיב את מה שכתבתי.

העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית

אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית. כתבתי ערכים על נושאים שונים. בעיקר על מחשבים ועל ברידג'. אינני היחיד שכותב ערכים בויקיפדיה העברית על מחשבים. יש מספר לא קטן של עורכים אחרים הכותבים ערכים בתחום זה. 

המצב שונה ביחס לברידג'. מרבית הערכים בויקיפדיה העברית העוסקים בברידג' נכתבו על ידי. יש ערכים על מגוון רחב של נושאים בברידג': קונבנציות, הערכת יד, מושגי יסוד במשחק הברידג' וערכים על שחקני ברידג'.

השפות שאני יודע הן עברית ואנגלית. הידע שלי בשפות אחרות זניח: קצת צרפתית שלמדתי מגיל 9 עד גיל 11, מילים ספורות ביפנית בעקבות קורס של 20 שעות בשפה הזו, מעט יותר מעשר מילים ברוסית שכולן עוסקות בשחמט וכעשר מילים בפולנית, שהצלחתי לקלוט משיחות טלפוניות של אימי ז"ל וחברותיה. 

אז איך קרה שביצעתי שלשום עריכה של ערך בויקיפדיה הפולנית?

קשרים בין ויקיפדיות בשפות שונות

הויקימדיה העולמית אחראית על הויקיפדיות במגוון גדול של שפות. בצד שפות נפוצות כמו אנגלית, ספרדית, גרמנית וצרפתית יש ויקיפדיות בשפות שבקושי מדוברות. חלק מהשפות הנכחדות האלה אולי ימשיכו לשרוד בזכות הויקיפדיה ומורשתן התרבותית תישמר. 

התשתית הטכנולוגית הממוחשבת שלהן משותפת. ישנם גם כלים המאפשרים הפקת תועלת ממידע שנצבר בויקיפדיה בשפה אחת בויקיפדיות בשפות אחרות. 

בפוסט זה אתיחס רק לקשר פשוט אחד. כשאתם רואים דף אינטרנט של ערך בשפה אחת בצד ימין (בעברית) או בצד שמאל (שפות אירופאיות כמו אנגלית) יופיעו שמות שפות בהן קיים אותו ערך. כך למשל, אם תלחצו על המילה English, אז לחצתם על קישור שיביא אתכם לערך על אותו נושא בויקיפדיה האנגלית.

מנגנון פשוט זה מאפשר הפריה הדדית בין ויקיפדיות בשפות שונות. כשכותבים או משפרים ערך אפשר לקרוא את הערך המקביל בשפה אחרת. אפשר למצוא שם קישורים לדפי אינטרנט ושמות ספרים העוסקים בנושא שהכותב אולי לא מכיר. אפשר גם לתרגם את התוכן משפה אחת לאחרת.

פולין מעצמת ברידג'

פולין היא מעצמת ברידג' שכבר זכתה ב-Bermuda Bowl (אליפות עולם לקבוצות פתוחות) ובמגוון גדול של הישגים מצוינים בזירה הבינלאומית. כך למשל, בפוסט: גם הטובים ביותר טועים ולפעמים בגדול הזכרתי את  Michal Klukowski. שחקן פולני צעיר שהוא ללא ספק אחד השחקנים הצעירים הטובים ביותר בעולם.

גם כשמדובר בערכים בויקיפדיה על ברידג', הויקיפדיה הפולנית היא אחת מהטובות והעשירות.  

איך אני יודע את זה שהויקיפדיה הפולנית מצטיינת בברידג'? 

כפי שהבנתם מהפסקאות הקודמות, אני לא ממש קורא ערכים על ברידג' בויקיפדיה הפולנית, אבל בכל פעם כשאני כותב ערך חדש בויקיפדיה על ברידג' אני מסתכל באילו שפות נוספות נכתב ערך על אותו נושא.

לפעמים מופיע ערך במספר רב של שפות. לפעמים זה רק אני בעברית והויקיפדיה האנגלית, שהיא הגדולה ביותר, שבה גם מספר כותבים גדול יחסית על כל נושא 

לפעמים אנחנו רק שלושה ואז בהרבה ערכים זה הויקיפדיה האנגלית, הויקיפדיה העברית והויקיפדיה הפולנית.

הזדמנות נוספת שהייתה לי להיווכח בכך הייתה כשכתבתי ערך על אלדד גינוסר. 

את התמונה שלו, שקיבלתי ממנו, העלתי למקום הנגיש רק לויקיפדיה העברית. היחיד שפנה אלי ואמר לי שלא הצליח להעלות את התמונה היה עורך בויקיפדיה הפולנית. לבקשתו העברתי את התמונה לדף הנגיש לכל הויקיפדיות.

העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית

בימים אלה אני כותב ערך על אחד השחקנים המענינים ביותר בברידג' העולמי: שחקן נבחרת איטליה אגוסטין מדלה. אני עושה זאת בעקבות יד עליה כתבתי בה שיחק מדלה מדלה משחק הגנה יוצא דופן. לקריאת הפוסט: הודיני של הברידג': Madala נחלץ שלוש פעמים ממשחק סופי. 
על דמותו והישגיו של מדלה, כולל זכייה אחת באליפות העולם לנבחרות פתוחות כשחקן נבחרת איטליה, תקראו בפוסט אחר שאכתוב.

כשהערך עדיין "בעבודה" (תבנית המופיעה ומעידה על זה שטרם סיימתי את עבודתי על הערך ומבקשת מעורכים אחרים לא לגעת בערך במשך שבוע מהעריכה האחרונה), קראתי בימין הדף את שמות השפות בהן יש ערכים על אותו שחקן. הופתעתי: זה רק אנחנו והפולנים, אפילו בויקיפדיה האנגלית אין עליו ערך. 

ניגשתי לדף בויקיפדיה הפולנית ובאמצעות כלי אוטומטי תרגמתי אותו לאנגלית. מצאתי לא מעט חומרים שיעזרו לי בכתיבת הערך. 

מצאתי גם טעות. על פי כל המקורות שהגעתי אליהם, מדלה נולד בשנת 1986. בויקיפדיה הפולנית הוא יליד 1987. 

שינוי שנת הלידה של מדלה לשנת 1986 הייתה העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית.

זוהי גם דוגמה לכך שגם מי שנעזר בערך בויקיפדיה בשפה אחרת יכול לתרום גם לערך בשפה זו. 

הערת שוליים

לרשימת הערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית לחצו על הקישור לדף האישי שלי שם.

הפעילות הברידג'יסטית הפחות מוכרת שלי: ברידג' בויקיפדיה

הבלוג הזה מוכר היטב לקהיליית הברידג' בישראל. להפתעתי קיבלתי פידבקים חיוביים עליו אפילו משחקנים מובילים בברידג' הישראלי.

הופתעתי משום ששחקנים הרבה יותר טובים ממני הם לא קהל היעד הטבעי של הבלוג. כשאני כותב על נושאים טכניים בברידג' ודאי שאיני מחדש להם דבר. בפוסט זה אתמקד בפעילות ברידג'יסטית אחרת שלי, שהיא לא פחות חשובה אבל הרבה פחות מוכרת. הכוונה היא לפעילות הכתיבה שלי בויקיפדיה העברית. 

איך הגעתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?

בכורח הנסיבות מצאתי את עצמי כותב בערכים בויקיפדיה. בני הבכור התחיל להיות פעיל בויקיפדיה כנער בן 14. הוא משך אחריו את אחותו ואת אחיו ניר, המוכר לחלקכם כשחקן ברידג.
אני הסעתי אותם למפגש פיקניק חצי שנתי של ויקיפדים. שאלו אותי: מדוע שלא תכתוב גם אתה? אז התחלתי לכתוב.

אופי הפעילות שלי בויקיפדיה
יש אנשים המגדירים לעצמם נושא הרחוק מעיסוקם היומיומי וכותבים עליו ערכים באופן שיטתי. סגנון הפעילות שלי בדיוק הפוך. אני עוסק בנושאים במסגרת פעילויות עבודה או התנדבות או עיסוק אחר וכתוצר לוואי של לימוד הנושאים האלה כותב עליהם ערכים או משפר את הערכים הקיימים. כך למשל, מצאתי את עצמי כותב או מרחיב ערכים על מדינות בהן טיילתי. דוגמה נוספת: אין לי שום מושג בספרות אמהרית, אבל מסגרת התנדבות שלי הייתי צריך לאתר מומחים בתחום זה. בין הארבעה שמצאתי קישרתי באמצעות פסקת "ראו גם" בערך שנכתב עליהם בויקיפדיה. 

באותה תקופה עיסוקי העיקרי היה ייעוץ במחשבים ומערכות מידע. מרבית הערכים שכתבתי היו בתחום זה.
כשהרחבתי את הפעילות שלי בברידג' התחלתי לכתוב ערכים גם על ברידג'.

מה מצאתי בברידג' בויקיפדיה העברית?
במחשבים ובטכנולוגיית המידע מצאתי הרבה כותבי ערכים והרבה ערכים. בברידג' כמעט כלום. גם המעט שהיה היה באיכות ירודה.
למעשה מרבית מה שנכתב על ברידג' בויקיפדיה העברית נכתב על ידי.

צריך לשים לב שכתיבה ויקיפדית שונה מכתיבת ספר ומכתיבת פוסטים בבלוג:

1. היא אינה שיטתית כמו כתיבת ספר
כל אחד יכול לכתוב על מה שהוא רוצה. יכול להיות שייכתב ערך על נושא פחות חשוב ויחסר ערך על נושא מהותי. יכול להיות שעל חלק מנושאים קשורים באופן הדוק יהיו ערכים ועל חלק אחר יחסרו ערכים.
מי שירצה ללמוד את כל המכלול יתקשה. בספר לרוב הכתיבה היא שיטתית ומקיפה. 
  
אם מה שנכתב שגוי או גרוע, יהיו אחרים שיתקנו או ימחקו.
אם הנושא עליו נכתב אינו חשוב, יעמידו את הערך "להצבעת מחיקה". אם רוב אלה שיצביעו יסכימו שאינו חשוב מספיק על מנת שיהיה עליו ערך בויקיפדיה, הערך יימחק.

2. אין מספר רב של דוגמאות ואין בכלל תרגילים
בספרים תמצאו לפעמים מספר רב של דוגמאות ומצאו תרגילים ופיתרונות. בערך אנציקלופדי יש מקום רק למספר מצומצם של דוגמאות.

3. חיבים להסתמך על מקורות ולציין מה הם.
בבלוג שלי אני כותב מה שאני רוצה. לפעמים אני מוצא שגיאות אחרי הפרסום ומתקן. לפעמים מישהו מסב את תשומת ליבי (בפומבי או באופן פרטי) לטעות ואני מתקן. 
בכתיבת ערך על ברידג' בויקיפדיה אני מסתמך על מקורות כמו ספרים ואתרי אינטרנט.
גם מי שאינו המומחה הגדול ביותר בתחום כלשהו, אבל יש לו יכולת לזהות מקורות ראויים ולהבין את תוכנם יכול לכתוב ערכים ברמה גבוהה.

4. אין מקום לדעות אלא רק לעובדות
מי שקרא ספרים של מרטי ברגן נתקל בוודאי גם בדעותיו הנחרצות של המחבר. ברגן אינו היחיד. בויקיפדיה אין מקום להבעת דעות. את דעתי על נושאים הקשורים לברידג', שחלק מהקוראים לא תמיד אוהבים, אני מביע בבלוג לא בויקיפדיה.

חשיבות הכתיבה על ברידג' בויקיפדיה

1. הויקיפדיה היא המקור הראשון אליו ניגשים ילדים ובני נוער.
גם אחרים משתמשים בה בתדירות גבוהה.

2. בעברית יש מחסור בספרים על ברידג'.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים והמצב השתפר בהשוואה לעבר. עדיין קשה למצוא את כל המידע שזקוקים לו בעברית. 
בויקיפדיה תוכלו למצוא ערכים על נושאים שלא תמצאו משהו כתוב עליו בספר כלשהו בעברית.  
מצד שני תתקשו למצוא שם מידע על נושאים אחרים, למשל על טכניקות של הגנה.

3. מכסה נושאים שאינם מופיעים בספרים  
בנוסף לנושאים של משחק וטכניקות משחק כתובים ערכים על נושאים אחרים הקשורים למשחק, למשל: ערכים על שחקני ברידג' בולטים, ערך על ברידג' בישראל, כולל פירוט ההישגים הבולטים של הברידג הישראלי, ערך על הערכת יד, שבוודאי רחוק מלהיות שלם או מושלם ועוד. 

ברידג' בויקיפדיה העברית ובויקיפדיות בשפות אחרות
יש ויקיפדיות במספר רב של שפות החל מאנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית או סינית וכלה בשפות על סף ההיכחדות. בצד של דף האינטרנט של ערך בשפה אחת מופיעים קישורים לאותו ערך בשפות אחרות.
מיעוט קישורים כאלה יכול להעיד על אחד מארבעה מצבים:

1. כתבת ערך על נושא חשוב שבויקיפדיות אחרות טרם כתבו עליו.

2. כתבת ערך על נושא פחות חשוב ולכן לא כתבו עליו  

3. כתבת ערך על נושא חדשני (חשוב פחות או חשוב יותר) שאחרים טרם הספיקו לכתוב עליו.

4. כתבת על ערך ייחודי לשפה, לתרבות או למדינה שבשפתה אתה כותב.

בהקשר של ערכים על ברידג' יש לא מעט ערכים מהקבוצה הראשונה. כשאני כותב ערך כזה תמיד אמצא ערך על אותו נושא בויקיפדיה באנגלית. זו הויקיפדיה הגדולה ביותר שבה מספר רב כותבים. בלא מעט מקרים אני מוצא קישור לערך בעוד שפה או שתיים או שלוש.  

 המלצה
נצלו את הויקיפדיה כמקור להעשרת הידע שלכם על ברידג'. תוכלו למצוא שם ערכים בנושאים של קונבנציות או שיטות הכרזה, למשל: בלקווד, סטיימן, אוברקול ו-2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
על סימונים בהגנה, על הסתברויות בברידג' ועל טכניקה של משחק לחץ.

אפשר להסתפק במה שכתוב שם או לא להסתפק במה שכתוב שם ולרדת יותר לעומק באמצעות קריאת המקורות.

לרשימת הערכים שאני כתבתי או הרחבתי
אם תיכנסו לדף המשתמש שלי בויקיפדיה העברית, תוכלו להגיע לרשימת הערכים הזו. 
אפשר גם להיכנס לויקיפדיה העברית ולהקליד בתיבת החיפוש: משתמש:Avi rosenthal.

צעד נוסף לחשיפת הויקיפדיה ללומדים ברידג'
בקבוצת הפייסבוק רוצים ללמוד ברידג', אכתוב מדי פעם פוסט המקשר לערך על ברידג' בויקיפדיה העברית.

המורה הראשון

המורה הראשון עשוי להשפיע עליכם יותר מאשר המורים האחרים שילמדו אתכם באותו תחום. בדרך כלל אינכם יודעים דבר או אפילו חצי דבר בתחום הזה. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם יודע. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם באמת מבין. תמיד הוא מבין ויודע הרבה יותר מכם. 

המורה הראשון הופך עבורכם לסמכות מקצועית. המורה הראשון מעצב את תמונת עולמכם באותו תחום ומקנה לכם דרכי חשיבה.

בפוסט עתיק כתבתי על: גרם מזל = קילו שכל. צריך מזל גם עם המורה הראשון שמלמד אתכם. זה נכון לגבי כל תחום, כולל ברידג'.

בגלל דפוס ההתייחסות של תלמיד למורה הראשון, שתואר לעיל, יקח לכם הרבה זמן להתנער מטעויות בסיסיות, שהקנה לכם מורה ראשון גרוע או בעל הבנה מועטה בברידג'.

לעומת זאת אם היה לכם מזל וזכיתם למורה ראשון עם הבנה מעמיקה, ידע רב, יכולת הוראה ויכולת להציג את הצד היפה של משחק הברידג', מצבכם הרבה יותר טוב. 

לי היה הרבה מזל. מהמורה הראשון שלי אני יכול ללמוד הרבה גם היום. סביר להניח שגם אם אזכה פעם באליפות הארץ, חלום עם סיכויים אפסיים להתגשמות, עדיין אוכל ללמוד ממנו.

המורה הראשון שלי בברידג' היה אלדד גינוסר.

בפוסט זה אתייחס למאמר נהדר שכתב אלדד בירחון אפריל. כותרת המאמר: "נקודות התאמה (כתבה ראשונה מתוך שתיים)".

למאמר הזה יש שתי נקודות השקה אלי:

1. היחס למורה הראשון.

אלדד מזכיר בקצרה את המורה הראשון שלו אלי וורצל ז"ל.

בפוסט זה התיחסתי ואמשיך להתיחס לנושא המורה הראשון מהזווית האישית שלי.

2. הפוסט עוסק בדילמה של אלדד כמורה לברידג' סביב הנושא של נקודות התאמה (נקודות אורך) ונקודות חלוקה.

בדיוק אותה דילמה העסיקה גם אותי במורה לברידג'.

בפוסט הבא אתייחס לנושא של נקודות חלוקה ונקודות אורך מהזווית שמציג אלדד ומהתובנות שאליהן אני הגעתי.

ברידג' ב-60 שניות

זהו שם ספרו החדש של אלדד גינוסר. למרות שהדבר היחיד שקראתי מתוך הספר זה המאמר בו אני עוסק בפוסט זה, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר.

נכון, אני משוחד ולא אוביקטיבי, אבל קראתי את ספרו הראשון של אלדד על שיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא והוא ספר מצוין.

קראתי גם הרבה מאמרים שלו בירחון הישראלי לברידג' ולמדתי מהם הרבה.

ראיתי את אלדד מלמד צעירים ב"פרויקט פסגה", כשהבאתי את הבן שלי כמשתתף בפרויקט. 

כשאני מלמד תלמידים ברידג', אני אומר להם שמהרגע שהתחילו ללמוד, הם יכולים בכל זמן לכל חייהם (או לכל חיי אם הם יסתימו לפני סיום חייהם) לפנות אלי בכל נושא הקשור בברידג'.

זה גם מה שקורה לי, מסיום הקורס ועד היום, עם אלדד, שעונה לכל שאלה בברידג' שאני שואל אותו. 

אתן לכם קדימון לפוסט הבא. מהמאמר שבו אני דן בפוסט זה למדתי משהו שלא חשבתי עליו וישפיע על האופן בו אני מלמד תלמידים שלי את הנושא של נקודות חלוקה: החסרת נקודה בחלוקה של 4-3-3-3 במקום הוספת נקודת חלוקה על Double Tone.

דרכי הפתלתלה בעולם הברידג'

מי שקרא את הפוסט: כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג' מבין שהגעתי לתחרויות ברידג' עם ידע מינימאלי של חוקי המשחק וללא מושג אמיתי על משחק הברידג'.

הגעתי רק משום שהבן שלי, אז בן 12, רצה שנשחק פעם אחת במועדון.

המשכתי רק משום שבתחרות הראשונה שלנו סיימנו במקום השני. 

כששיחקתי כשלוש שנים, הגדיר אותי אחד השותפים שלי כשחקן בלי ידע בסיסי בברידג', שעושה לפעמים דברים שרק שחקנים מומחים עושים.

רוצים דוגמה? באותה תקופה שיחקתי עם אותו שותף בתחרות ארצית חזקה במועדון אביבים. השותף שלי פתח Pass. היריב הכריז ♦1. לא היכרתי את המושג נקודות חלוקה ובטח לא ספרתי את ה-Double Tone ב-♦ כנקודה כשעשיתי אוברקול ב-♥ בלי לדעת האם יש התאמה בסדרה (כן הערכתי שזה מחזק אותי). הכרזתי ♥1 עם 7 נקודות.

הסיבה להכרזה הזו: החזקתי xAKT9X♥ והיו לי ספוטים בסדרות השחורות (לא ידעתי מה זה ספוט). עשיתי את זה בהנחה שלא יכפילו וההכרזה שלי תהיה Lead directing עבור שותפי. היריב שאחרי הכריז 1NT.

השותף שלי עם 11 נקודות ו-JTx♥ הכריז ♥2. הייתי היחיד ששיחק בחוזה הזה וביצע אותי. מההכרזה ידעתי שאסור לעקוף ב-♥ כי מאחוריי יושבת ה-Q♥. הוצאתי שני סיבובי שליט.

כיצד התקדמתי בברידג'?

כמו בכל תחום אחר בו עסקתי, למדתי לבד מספרים ומירחונים. החיסרון של שיטת לימוד כזו הוא, שהיא אינה שיטתית ואינה מלמדת את היסודות.

לטעמי קורס שחקני תחרויות אצל שחקן ברמה גבוהה מאד, לא תמיד עוזר לשחקנים שמגיעים אליו ללא יסודות. השחקן הבכיר מניח שלשחקנים שמשחקים כבר כמה שנים בתחרויות יש איזשהו בסיס. הוא בא לתת להם משהו מעבר לזה. משהו שמורה שאינו שחקן בכיר אינו יכול לתת.

חלק מהתלמידים אינם מפיקים תועלת. לתלמידים אחרים נגרם נזק, שלא באשמת המורה. 

הדוגמה העדכנית, שאני רואה בתחרויות בירושלים, היא הכרזת Weak two, אצל שחקנים שלמדו אצל יניב זק. הם מכריזים את זה עם תמונה אחת ו-10 ואומרים לי: "יניב זק לימד שמותר להכריז עם תמונה ו-10".

יניב זק ודאי לא לימד שחייבים להכריז Weak two עם תמונה ו-10.

יניב זק לא לימד להכריז כך עם חמישייה בסדרת מיינור בנוסף לשישייה.

יניב זק מפעיל שיקול דעת לפני שהוא מכריז Weak two. הוא ודאי מתחשב בגורמים כמו: מצב הפגיעות, האם השותף הכריז Pass או טרם הכריז?, מבנה היד ומספר הנקודות.

מה שאני כותב כאן נכון גם לקורס שחקני התחרויות שלמדתי אצל אלדד. באופן אישי למדתי הרבה, למרות שחסר לי הבסיס.

את הבסיס המסודר למדתי יותר מאוחר בקורס מורים לברידג' אצל מוטי גלברד.

הכרת תודה למורה

את הכרת התודה לאלו שלמדתי מהם אני מבטא, בין השאר, בפוסטים בבלוג הזה.

את הכרת התודה לאלדד ביטאתי גם באמצעות כתיבת ערך עליו בויקיפדיה. ראו את הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

כעורך בויקיפדיה העברית בנושאים אחרים, החלטתי למלא במשהו את החלל שהיה שם בנושא ברידג'.

כתבתי גם על שחקני ברידג'. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לכתוב ערך על כל שחקן ברידג' ישראלי, שהיה עליו ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי רק שניים כאלה. אלדד היה אחד מהם והראשון עליו כתבתי ערך. השני היה: פאול לוקאץ. 

הערת שוליים

אני חוזר שוב על מה שכבר כתבתי. שחקני ברידג' ישראלים עם הישגים יוצאי דופן המעוניינים, שאכתוב עליהם ערך בויקיפדיה מוזמנים לפנות אלי.

בדרך כלל אני זקוק לשיתוף פעולה מצד מי שנכתב עליו ערך אני זקוק למידע. ברוב המקרים יעזור לי מידע אישי (תאריך לידה, מקום לידה, עבודה, השכלה, מקום מגורים וכיו"ב) ותמונה.

ללמוד ברידג' בויקיפדיה

אתם כבר יודעים את חוקי משחק הברידג' ומשחקים להנאתכם. נתקלתם בבעיה של הכרזה ולפעמים גם בבעיה בטכניקת משחק.

אתם מחפשים מקור מידע שיתן לכם תשובה. כמו בהרבה נושאים אחרים, לא מעט אנשים (ובוודאי ילדים) מחפשים את המידע בויקיפדיה.

גם אם אתם מעוניינים ללמוד נושא ספציפי שאינכם בקיאים בו, הויקיפדיה עשויה לעזור לכם.

היום הוספתי קטגוריה בויקיפדיה העברית. הקטגוריה נקראת: קונבנציות ברידג'. היא נמצאת תחת הקטגוריה הראשית ברידג'. 

עד עכשיו כשחיפשתם מידע על קונבנציית הכרזה בברידג' הייתם צריכים לחפש אותה באמצעות הקלדתה לתיבת החיפוש. 

אם טעיתם בהקלדה, יציעו לכם מונח קיים בעל שם דומה. לפעמים המונח הדומה הוא אכן הקונבנציה שחיפשתם. לפעמים לא.

מעכשיו תוכלו בנוסף לחיפוש להקליד בתיבת החיפוש: קטגוריה: קונבנציות ברידג'. תקבלו את רשימת כל הקונבנציות, שעליהן יש ערך בויקיפדיה העברית ותוכלו לקרוא על הנושא, שרציתם לקרוא עליו.

אגב בחלק התחתון בצד ימין של כל דף בויקיפדיה יופיעו שפות אחרות בהן יש ערך על אותו נושא. לחיצה על השפה תוביל אתכם ישר לערך באותה ויקיפדיה.

יש הרבה מידע בויקיפדיה האנגלית. אם אתם קוראי פולנית, יש לכם מידע רב גם במיוחד בויקיפדיה הפולנית.

כמובן שתוכלו למצוא מידע גם בשפות אחרות כמו סינית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, גרמנית ועוד שפות רבות. 

חסרונות ערכים בויקיפדיה

הדיון עוסק בויקיפדיה בכלל ולא ספציפית בויקיפדיה העברית. 

1. חוסר שיטתיות

כל אחד כותב על מה שהוא רוצה ולכן לפעמים חסרים ערכים על נושאים חשובים ויש ערכים על נושאים חשובים פחות.

ייתכן שלא תמצאו ערך על הנושא שאתם מחפשים.

2. חוסר אחידות ברמת הכותבים

יש אנשים שכותבים מצוין וברור ומבינים היטב בנושא שהם כותבים. יש גם כאלה שאינם מבינים והתוצאה בהתאם.

יש בויקיפדיה מנגנוני בקרה המתקנים ערכים גרועים או מוסיפים מידע חסר בערכים. המנגנונים מבוססים בעיקר על אנשים אחרים העורכים בקרה ומתקנים או מוסיפים. 

התוצאה היא שבמשך הזמן ערכים פחות ראויים הופכים למשהו שראוי וכדאי לקרוא אותו.

אף אחד לא יכול להבטיח לכם ב-100%, שבנקודת הזמן בה קראתם ערך, הוא אכן מכיל תכנים ראויים וכתוב באופן נאות.

3. שועלים קטנים מחבלים בערכים

יש גם אנשים, מעטים יחסית למספר האנשים התורמים מזמנם ומכישוריהם, המחבלים במתכוון בערכים.

גם במקרה כזה מתבצע תהליך תיקון ובקרה דומה לתהליך, שתואר בפיסקה הקודמת. 

גם במקרה זה אף אחד לא יכול להבטיח לכם ב-100%, שבנקודת הזמן בה קראתם ערך, הוא אכן מכיל תכנים ראויים וכתוב באופן נאות. 

יתרונות ערכים בויקיפדיה

1. ביקורת של מספר גדול של אנשים

המבקרים עשויים לתקן טעויות, כולל טעויות הגהה מינוריות, אבל גם טעויות מהותיות.

הם יכולים גם להעשיר את הערך במידע נוסף.

2. חייבים להסתמך על מקורות ולציין אותם

החובה הזו מבטיחה לרוב שמה שכתוב אינו מבוסס רק על ידע אישי (לא תמיד זה רע) או גרוע מזה על חוסר ידע אישי.

החובה הזו אינה מבטיחה שאדם שאינו מצוי בנושא יבחר מקורות ראויים פחות או לא ראויים בכלל.

החובה הזו אינה מבטיחה שאדם לא אינטליגנטי או אדם שאינו מתמצא בתחום, יטעה בהבנת מקור ראוי במיוחד.

החשיפה למספר רב של קוראים ומנגנוני הבקרה מביאים לכך, שבהסתברות גבוהה הבעיות נפתרות לאורך זמן.

ברידג' בויקיפדיה העברית

בסעיף זה אתמקד בערכים על ברידג' בויקיפדיה העברית, בהקשר של היתרונות והחסרונות שציינתי.

בשונה מויקיפדיות אחרות ברוב המקרים אתם לא רק תדעו מי כתב את הערך (אפשר לראות את הגרסאות של הערך מסודרות בסדר כרונולוגי הראשון הוא זה שכתב את הערך).

אני הוא זה שכתב את רוב הערכים, נכון לאפריל 2016.

אם אתם מכירים אותי וסומכים עלי, אתם מוזמנים ללמוד מהערכים שכתבתי.

אל תהססו לחפש טעויות. גם אני טועה לפעמים. אשמח אם תספרו לי על טעויות שמצאתם בערכים שכתבתי.

גם אם אתם לא סומכים עלי, תראו על אילו מקורות הסתמכתי. אם אתם סומכים עליהם ומעריכים שאני מסוגל להבין את מה שהם כתבו, אתם מוזמנים ללמוד מהערכים.

פוסטים נוספים על ברידג' בויקיפדיה

ברידג' בויקיפדיה העברית

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze)

בשלושה פוסטים קודמים דנתי בשלוש מארבע טכניקות הסיום שמציג טרנס ריס בספרו Bridge. כותרות הפוסטים כוללות את שם הטכניקה.  

הראשון נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Throw-In

השני נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Elimination Play

השלישי נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:Trump Coup

   

הגענו לטכניקה הרביעית והאחרונה: משחק לחץ. זוהי הטכניקה המסובכת והמורכבת ביותר. 

איני מתימר לכתוב פוסט אחד, שיסביר לעומק משחק לחץ. זה מורכב ומסובך מדי ואני עצמי לומד יותר לעומק את הנושא ממש בימים אלה.

אם יש קוראים היכולים להמליץ לי על ספר טוב במיוחד העוסק רק בנושא זה (אני מניח שהוא יהיה ספר הכתוב באנגלית), אשמח אם יעשו זאת.

משחק לחץ (Squeeze)

לרוב הכרוז הוא זה שמשתמש בטכניקה זו, משום שהוא רואה 26 קלפים, בעוד כל אחד מהמגינים רואה רק 13 קלפים.

כשהכרוז משחק קלף זוכה בסדרה שאין בה קלף לאחד היריבים (או לשניהם), אחד מהם או שניהם "נלחצים", כלומר: נאלצים לזרוק קלף, שעשוי לזכות בלקיחה.

הכרוז צריך להחזיק בידו או בדומם (או בשניהם) קלפים מאיימים, כלומר: קלפים העשויים לזכות בלקיחה לאחר השלכת קלף על ידי מגן.

אם הקלפים המאיימים (או חלק מהם) נמצאים ביד שבה לא נמצא קלף הלחץ (הדומם או יד הכרוז), נדרש שיחזיק גם קלף המאפשר מעבר ליד בה נמצאים הקלפים המאיימים הנ"ל.

כפי שהסברתי בפתיח, לא אפרט כאן מעבר להסבר המאד בסיסי בפסקה זו.

אני מפנה אתכם לערך משחק לחץ שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן.

דוגמאות למשחק לחץ

בבלוג זה כתבתי שני פוסטים נהדרים שיש בהם משחק לחץ. הם נהדרים בגלל השחקנים המצוינים ששיחקו את הידיים ולא בגללי.

קישורים לפוסטים:

פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'  

בפוסט זה יש משחק לחץ בסדרה אחת, שהוא פחות שכיח. 

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו   

בפוסט זה יש הרבה יצירתיות מעבר למשחק לחץ. המשחק כל כך מדהים, שאפילו לא ציינתי שהיה שימוש בטכניקה של משחק לחץ.

שימו לב למצב שתיארתי לקראת סוף הפוסט, כאשר לכל שחקן נותרו חמישה קלפים והלגמו שיחק את ה-K♠ מדרום. שימו לב שמערב נלחץ בסדרות ה-♣ ה-♥.   

הזווית שלי

1. את משחק הלחץ צריך לתכנן בתחילת המשחק. בתכנון המשחק סופרים לקיחות. אם חסרות לקיחות לביצוע החוזה שואלים:

א. באמצעות איזו טכניקה יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

ב. באיזו סדרה או באילו סדרות יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

המענה לשאלה הראשונה צריך להביא בחשבון גם משחק לחץ. 

הרבה יותר קל לתכנן השגת לקיחות באמצעות טכניקות פשוטות כמו עקיפה או פיתוח סדרה ארוכה מאשר השגת לקיחות באמצעות משחק לחץ.

תכנון משחק לחץ צריך להביא בחשבון הרבה יותר גורמים, למשל: הכרזות של היריבים ודורש לבנות בדימיון חלוקות אפשריות של קלפים בידי היריבים.

2. בספרו Points Schmoints! Bergen's Winning Bridge Secrets טוען מרטי ברגן, שמשחק לחץ היא טכניקה פשוטה, שכל שחקן מהשורה יכול ליישם בקלות. הוא מדבר פחות על תכנון מראש ויותר על מצבים שנוצרים במהלך המשחק.
בהיעדר דרך אחרת לביצוע החוזה, ניסיתי את הטכניקה הזו לפני כשש שנים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. הצלחתי. לא בגלל שהיה לחץ אמיתי, אלא בגלל שהיריב טעה וזרק קלף לא נכון.

מה שמביא אותי לשימוש בטכניקה הקרויה משחק לחץ מדומה. ההבדל בין משחק לחץ למשחק לחץ מדומה הוא שהצלחת משחק לחץ אינה תלויה בקלפים שהמגנים יזרקו. במשחק לחץ מדומה, מתבססים על טעות של המגנים, שאינם יודעים שהלחץ מדומה ועשויים להשליך בטעות קלף לא נכון.
למידע נוסף על משחק לחץ מדומה קראו את הערך, שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן. 

ברידג' בויקיפדיה: -חלק 3: ערכים על ההיבטים הטכניים של המשחק

בשני פוסטים קודמים סיפרתי על כתיבתי בויקיפדיה. בפוסט הראשון: ברידג' בויקיפדיה העברית, תיארתי כיצד הגעתי לכתוב בויקיפדיה וכיצד התחלתי לכתוב על ברידג'. פרטתי מה מצאתי בויקיפדיה בנושא ברידג', כשהתחלתי לכתוב, לתקן ולהשלים ערכים.  

בפוסט השני: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג', סיפרתי בקצרה על איזה שחקני ברידג' כתבתי ערכים והצעתי לכתוב ערכים על שחקנים ישראליים מצטיינים, שיפנו אלי.

פוסט זה יעסוק בנושאים טכניים בברידג' עליהם כתבתי.

מושגי יסוד

בקטגוריה זו נכללים ערכים כמו: משחק מלא, משחק חלקי, סלאם, סדרת מיינור, סדרת מייג'ור, Rubber bridge ומילון מונחים בברידג'.

הכרזה

זהו התחום העשיר ביותר בערכים. היות שיש מעט ספרים על ברידג' בעברית, הערכים בויקיפדיה ממלאים חלק מהחסר.

הם אינם מתחרים בספרים מהסיבות הבאות:

1. בספר יש מספר רב של דוגמאות. בערך בויקיפדיה אי אפשר לתת הרבה דוגמאות.
מי שלא הבין דוגמה אחת בספר יכול להיות שיבין את השנייה או את השלישית.

2. בספר ניתן להוסיף תרגילים ולתת להם פתרונות.

3. ספר יכול לרדת לעומק רב יותר מאשר ערך בויקיפדיה

4. ספר הוא שיטתי בויקיפדיה מדובר באוסף ערכים נפרדים
כשאני מלמד הכרזות בקורס מתחילים, אני מלמד באופן שיטתי שאולי דומה למה שעושה מי שכותב ספר. כך למשל, הקונבנציה הראשונה שאני מלמד היא סטיימן. מיד אחריה אני מלמד טרנספר לסדרת מייג'ור.
המכנים המשותפים בין שתי הקונבנציות הם: 
א. בשתיהן הפותח הכריז הכרזת Limit bid עם יד מאוזנת
ב. בשתיהן מחפש המשיב התאמה של 8 קלפים (לפחות) בסדרת מייג'ור.

לא אלמד בקורס קונבנציות איזוטריות.

כשאני כותב ערכים בויקיפדיה אין שום דרישה לשיטתיות. הדרישות היחידות הן איכות הערך, הסתמכות על מקורות ושהנושא יהיה ראוי לכתיבת ערך עליו.
כך שבספר או בקורס מתחילים ללמד את הדברים החשובים ביותר בכתיבת ערכים לא בהכרח.

ברור לגמרי שקונבנציית ג'וזפין אינה אחת הקונבנציות החשובות ביותר בברידג'.

הסיבה העיקרית לכך שכתבתי עליה לפני שכתבתי על קונבנציות חשובות ממנה היא שלא הגעתי לחוזה בר ביצוע של ♦7 בתחרות מקומית. זוג אחד או שניים הכריזו וביצעו ♦7.

שלחתי את היד לשחקן טוב ממני ושאלתי כיצד מגיעים ל-♦7. כשהתשובה שלו הייתה ג'וזפין, למדתי את הקונבנציה (והתחלתי לשחק אותה עם שותף קבוע).
אחרי שלמדתי ממקורות שונים, היה לי כל מה שנדרש על מנת לכתוב ערך קצר על הקונבנציה.

במרבית הערכים בויקיפדיה מפנים את הקורא לספרים ולאתרי אינטרנט בהם יוכל להעמיק באותו נושא הרבה מעבר למה שכתוב בערך. זה גם מה שאני עושה בערכים על קונבנציות בברידג'.

על איזה קונבנציות כתבתי בויקיפדיה העברית?
אוברקול
בלקווד
ג'וזפין
ג'קובי טרנספר
סטיימן 
סמולן
ספלינטר
Game trial bid
Inverted minors
Landy
Michaels cuebid
Preemptive bid
Takeout Double
Unusual vs. unusual
Weak two bid

שיטות הכרזה שכתבתי עליהן ערך
2 על 1 מחייבת למשחק מלא

נושאים אחרים  
תחת כותרת זו נמצאים כמה נושאים מורכבים וחשובים, שספק אם נתתי להם מענה מלא. הכתיבה הויקיפדית מבוססת על שיתוף. כותבים משלימים את מה שכותב אחר כתב (תוך הסתמכות על מקורות). 

להלן רשימת הנושאים שלא נכללים בקטגוריות האחרות שציינתי:
סימון או איתות
הסתברויות בברידג'
הערכת יד
משחק לחץ (Squeeze)
עיקרון הבחירה המוגבלת
Balancing

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'

הפוסט הקודם: ברידג' בויקיפדיה העברית סיפר על הכתיבה שלי על ברידג' בויקיפדיה העברית. כתבתי על האופן בו התחלתי בכלל לכתוב בויקיפדיה, מה מצאתי בנושא ברידג' כשהתחלתי לכתוב ערכים והזכרתי באופן כללי את הנושאים בתחום הברידג' עליהם כתבתי ערכים. 
בפוסט זה אעסוק בשחקני הברידג' עליהם כתבתי. אוסיף גם מחשבות על מי לכתוב בעתיד.

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

האם אתם מזהים את האנשים שבתמונות? בתמונה שבה יש מספר אנשים, השאלה היא האם אתם מזהים את הרביעי משמאל?

רובכם בוודאי זיהיתם את האיש שבתמונה התחתונה מימין. אני מאד מקווה שזיהיתם את מי שמופיע בתמונה התחתונה משמאל. יכול להיות שהוא שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. קראו לו ג'ורג'ו בלאדונה.

מה משותף בין כל האנשים בתמונות? כולם היו או עדיין שחקני ברידג' ברמה הגבוהה ביותר.
יש ביניהם עוד דבר משותף: כתבתי עליהם ערך בויקיפדיה העברית. 

זה לא ב-100% מדויק על אירינה לויטינה הגברת בתמונה העליונה משמאל כתבו ערך לפני. הערך עסק בעיסוקה בשחמט. היא הייתה שותפה לזכיות של נבחרת ברית המועצות באולימפיאדות ודורגה בין השחמטאיות הראשונות בעולם. 

אני הוספתי את המידע על קריירת הברידג' שלה. הישגיה בברידג' כללו זכייה באליפות העולם עם נבחרת ארה"ב לנשים ובאליפות העולם לזוגות נשים.

אם לא זיהיתם את האיש המרתק שבתמונה העליונה מימין, לא אספר לכם מיהו. חכו עד שאכתוב עליו מאמר בירחון הברידג' הישראלי או פוסט בבלוג.

הרביעי משמאל בתמונה שמתחתיו הוא פאול שטרן. בתמונה משמאל לתמונתו נמצא אחד מגדולי התאורטיקנים בברידג': טרנס ריס.

מדוע לא מופיעות תמונות של אחרים עליהם כתבתי ערכים?
כתבתי על לא מעט שחקני ברידג' אחרים. הסיבה שאין תמונה שלהם בערך שכתבתי, היא שבויקיפדיה מקפידים על זכויות יוצרים לתמונות. ברוב המקרים איני רשאי לפרסם תמונה שיש למישהו זכויות יוצרים עליה והוא לא נתן את הסכמתו לפרסומה.

שחקנים ישראלים
מיד אחרי שתיקנתי כמה מהטעויות בערך שמצאתי על אלופת העולם היהודייה ריקסי מרקוס, החלטתי לכתוב ערכים על השחקנים הישראליים שיש עליהם ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי שניים כאלה: אלדד גינוסר (בתמונה התחתונה מימין) ומחבר בעיות הברידג' האגדי פאול לוקאץי ז"ל. כתבתי על שניהם ערכים ועל לוקאץ' כתבתי גם מאמר בירחון הברידג' הישראלי.

כשכותבים ערכים בויקיפדיה חייבים להסתמך על מקורות כתובים. המקור המידי הראשון על אלדד היה ספר דק שכתב ורכשתי. שם הספר: 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. 
למי שמעוניין לאמץ שיטת הכרזה מתקדמת זו, אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר. על שניהם מצאתי גם מקורות אינטרנטיים נוספים.

הרבה יותר מאוחר כתבתי ערך על שחקנית ישראלית, שהיגרה לארה"ב: מיגרי צור-קמפינלה. היא התפרסמה כשלא רצו להתיר לה להיכנס לבאלי כחברת נבחרת הנשים של ארה"ב, בגלל דרכונה הישראלי. לבסוף נכנסה וזכתה עם חברותיה לקבוצה באליפות העולם. כתבתי עליה משום ששחקן ברידג' בשם לוי שטרן, כתב עליה פוסט קצר בקבוצת ה-facebool של ההתאגדות הישראלית לברידג'. לפוסט צירף קישור למאמר עליה. זמינות מידית של מקור (המאמר) הייתה ה-Trigger לכתיבת הערך (כמובן נוספו עוד מקורות).

שחקנים זרים
בנוסף לבאלדונה כתבתי ערכים גם על חבריו לקבוצה הכחולה הנחשבת לטובה בכל הזמנים: בניטו גארוצו ופייטרו פורקה.
כתבתי גם על גאייר הלגמו שיש החושבים שהוא השחקן החי הטוב בעולם, זיא מחמוד הפקיסטני שהתאזרח בארה"ב ואדגר קפלן. קפלן תרם בכל  האספקטים של משחק הברידג': תיאוריה, חוקי המשחק והישגים גבוהים במשחק עצמו.  

ערכים בויקיפדיה הישראלית על שחמטאים ועל שחקני ברידג'
באופן מקרי גם תרמתי את כל החלק העוסק בברידג' בערך העוסק בשחקן ישראלי נוסף: רם סופר. 
רם כתב חוברת ניתוחים של תחרות סימולטנית ארצית בברידג'. חלקתי על אחד ממהלכי ההכרזה שהציע וכתבתי את הפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass. במהלך כתיבת הפוסט מצאתי שיש עליו ערך בויקיפדיה העברית. 

כבעל הדרגה הבינלאומית הגבוהה ביותר בשחמט, אין ספק שהוא ראוי שייכתב עליו ערך. יש גם שחמטאים טובים ממנו, המשחקים בנבחרת ישראל. קרוב לוודאי שגם על כל אחד מהם יש ערך. 

בויקיפדיה העברית יש הרבה ערכים על שחמטאים בכלל ושחמטאים ישראלים ויהודיים בפרט. 
למרות עברי כשחמטאי ברמה גבוהה בצעירותי, לא שמעתי על חלק מהשחמטאים היהודיים שעליהם יש ערכים.

תוסיפו עוד כמה ערכים על 3 שחקני ברידג' ישראליים שלא אני כתבתי (חנה שזיפי, אילן שזיפי ושמואל פרידמן) וזה כל מה שיש על שחקני ברידג'. 
אגב גם שמואל פרידמן היה שחמטאי. שיחקנו באותן אליפויות ישראל לנוער. הכרתי אותו והיכרתי גם מנהל מועדון שחמט בשם שמואל פרידמן (דוגו) ז"ל. דוגו ז"ל היה מבוגר בכמה עשרות שנים מפרידמן. הרשיתי לעצמי למחוק מהערך על שמואל פרידמן מידע על דוגו ז"ל, שהשתרבב בטעות לערך.  

השורה התחתונה היא שאין כמעט ערכים בויקיפדיה העברית על שחקני ברידג' ישראליים. זאת למרות שיש לא מעט שחקנים שזכו להישגים מרשימים, כמו: אליפות עולם, אליפות עולם לצעירים ואליפות אירופה.  

מה אני מוכן לתרום על מנת להגדיל את מספר הערכים על שחקני ברידג' ישראליים?
היות שממילא אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית וכותב הרבה גם על ברידג' (בפוסטים הבאים אספר לכם על נושאים אחרים בברידג' עליהם כתבתי) אני מוכן ורוצה לכתוב ערכים על שחקני ברידג' ישראליים. על מנת שאכתוב בזמני הפנוי על שחקן או שחקנית חיים או שחקן או שחקנים שכבר הלכו לעולמם, נדרשים מספר תנאים.

התנאים הנדרשים

1. הישגים בברידג' ההופכים אותו לראוי שייכתב עליו ערך
הדינמיקה של קהילת הויקיפדיה היא כזו, שאם יש ספק בחשיבותו של הערך, מישהו יכול להעלות את הערך להצבעת מחיקה. התוצאה עלולה להיות בזבוז זמן ומאמץ שלי: כתבתי, ערכתי, תיקנתי ואחרי זה תיפול החלטה שאין חשיבות לערך.

אם לא אהיה משוכנע ב-100% שאותו שחקן או אותה שחקנית ראויים לערך, לא אני אכתוב עליהם.

2. נתוני רקע 
לא תמיד קל למצוא מידע על אדם. מי שיכול לספק נתוני רקע כגון: תאריך לידה, מקום לידה, עיר בה גדל, השכלה, תחום הלימודים ובאיזה מוסדות השכלה, עבודה, מצב אישי (נשוי, מספר ילדים) וכיו"ב, הוא האדם עצמו. 
אם יספק קישורים למקורות כתובים זה יעזור.

3. תמונה שאין עליה זכויות יוצרים למישהו אחר
קרוב לוודאי שאם לא יספק לי תמונה כזו לא אמצא תמונה ללא זכויות יוצרים.

4. מידע על הישגים בברידג'
סביר להניח שלחלק מהמידע מסוג זה אגיע בכוחות עצמי. מידע ובעיקר צירוף של קישורים למקורות למידע יעזור לי 

בקשה קטנה
כדי שגם לי יצא מזה משהו, אשמח אם מי שיפנה אלי, יצרף גם יד אחת שבה הוא גאה במיוחד. אפשר גם באמצעות קישור למקום בו היא התפרסמה, אם התפרסמה.

אם יהיו לי מספיק ידיים כאלה, ייתכן שאציע לכתוב מדור בירחון הברידג' הישראלי העוסק בשחקנים ישראלים בולטים. 

מי שראוי לערך ורוצה לפנות  
מוזמן לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com