Slam מוכפל עם 20 נקודות: בוצע עם לקיחה עודפת

בתחרות ארצית במועדון רמת השרון, שנערכה ב 28 בספטמבר 2013. ביצעתי חוזה של ♣6 עם לקיחה עודפת. הייתי היחיד, שהגיע ל Slam, שכנראה לא צריך להגיע אליו ואפשר להפיל אותו בלקיחה אחת.

צפון-דרום פגיעים

מהלך ההכרזה מופיע בריבוע הימני העליון. כשהשותפה שלי הכריזה ♣5. הבנתי שיש לה תמיכה בסדרה והיא מעוניינת להקריב, משום שליריבים יש ♥4. הבנתי שאין לנו מספיק לקיחות בהגנה, כנגד חוזה כזה. כשהיריב שאחריה הכריז בהחלטיות ובמהירות ♥5, האמנתי שהם מסוגלים לבצע את החוזה. הנחתי שבידיהם מרבית הנקודות. השאלה ששאלתי את עצמי: האם זה לא היוצא מן הכלל, לכלל: גובה חמש שייך ליריבים? 

אם אכריז ♣6 ואפול 3 פעמים בחוזה מוכפל, היריבים יקבלו 500 נקודות משום שאיני פגיע. אם יבצעו ♥5 יקבלו 650 נקודות. 

לכן שאלתי את עצמי רק שאלה אחת: האם אני צפוי לפול יותר משלוש פעמים בחוזה מוכפל. הדרך היחידה להפיל את החוזה היא לזכות בשני ה A בסדרות המייג'ור בשתי הלקיחות הראשונות.

אחרי ההובלה הטבעית ב ♥, יזכה דרום ב A. מספיק מבט אחד בדומם בשביל לחזור ב ♠. נפלתי רק פעם אחת עם Double, שזה פחות משלוש פעמים.  

אבל מה לעשות ליריבים אין ♥5. אם אמצא את ההובלה ב Q♦. הם יפלו שלוש פעמים, כשההגנה תזכה ב: שתי לקיחות ב ♣. שתיים ב ♦ וב K♠. יותר סביר שהוביל ב A♣ ואז נזכה ב 4 לקיחות משום שנזכה רק ב ♦ אחד.

מה קרה במשחק עצמו?

היריב בצפון חשב שאולי ה A♥ אצלי ולכן החליט לקצר אותי בשליט.

זכיתי ב K בדומם ומשכתי את שני השליטים הנותרים עם ה A ביד (אם הם מתחלקים 3-1 אמשוך גם את ה Q ואוציא את השליט האחרון). שיחקתי את ה Q♦ לעקיפה שהצליחה. ואת ה ♦ הנותר מידי. כשהופיע ה K בצפון. זכיתי ב A ועל קלפי ה ♦ הגבוהים זרקתי ♥ ושלושה קלפי ♠. 

מה אפשר ללמוד מהיד הזו?

השחקנים הפחות טובים, יכולים ללמוד עד כמה חשובה הובלה נכונה. במקרה זה ההבדל בין הובלה נכונה להובלה לא נכונה הוא תוצאה של 100% ליריבים (הובלה לא נכונה), לעומת תוצאה טובה מאד במקרה של הובלה נכונה.

גובה חמש שייך ליריבים

בפוסט על פחד משחקנים מטילי אימה, התייחסתי לאמרה הידועה בברידג': גובה חמש שייך ליריבים. הרבה שחקנים פועלים על פיה. בפוסט זה אביא דוגמה שהסתיימה בהפסד קבוצתי, בתחרות קבוצות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. לו רק הייתה השותפה מאמצת את האמרה הזו...

אני הפותח עם 11 נקודות. זו היד שלי:

  J ♠

     AKTxxxx ♥            

  3 ♦

  K9xx ♣     

פתחתי ♥1. השחקנית שאחרי הכריזה ♦2. השותפה שלי הכריזה ♠4 עם היד הבאה:

   AQT98xx ♠           

 3 ♥

A2 ♦ 

  Axx ♣    

שחקן נבחרת ישראל עד גיל 26, החליט להקריב והכריז ♦5.

תורי להכריז. האם ייתכן שאני מחמיץ משחק מלא או אפילו Slam ב  ♥? לא זו הייתה המסקנה שלי. חשבתי שהסיכוי למצוא misfit (חוסר התאמה) גבוה וכאמור: גובה חמש שייך ליריבים. 

ה misfit דווקא יכול לעזור בהגנה, משום שליריבים אולי לא יהיה מספיק קוצר בשתי סדרות המייג'ור וב ♣. הכפלתי.

השותפה הכריזה ♠5. גובה 5 שייך ליריבים. ההכרזה היא ללא ספק הזמנה ל Slam ב ♠.
ציפיתי ליד עם ה A♣. ציפיתי ליד עם 9 או 10 קלפים ב ♠ כולל ה AKQT. ציפיתי ליד עם Void ב ♦.
יש לי ערך מוסף מעבר למה שהבטחתי: AK♥, לקיחה בטוחה בK♣, מעבר ליד עם ה J♠. הכרזתי ♠6.

כפי שראיתם מהיד של השותפה לעיל, רק ציפייה אחת התגשמה:  A♣. מה שהיה לשותפה רחוק ממה שציפיתי. זה נגמר רע. 

מה קורה אם גובה חמש שייך ליריבים?

לאחר הובלה ב-A♠ והמשך ב-♠ נוסף, שאני חותך ב-♦ היחיד שבידי, ההגנה זוכה גם ב-AK♥ וב-AK♣ וב-A♦. סך הכל שבע לקיחות.

הנפילה של הכרוז בחמש פעמים בחוזה מוכפל הייתה מספיקה לנצח את המפגש כלו. 

ישר מהמכבש: הלגמו ב Bermuda Bowl בבאלי

בימים אלה מתקיימת אליפות העולם לנבחרות בבאלי. האליפות הגיעה לשלבי ההכרעה ובשלב הנוכחי כל נבחרת משחקת מספר רב של ידיים. המנצחת עולה לשלב הבא. היום צפיתי בשידור חי ב BBO בכמה ידיים מהמפגש בין מונאקו לבין אנגליה.

רובסון, בכיר שחקני אנגליה ושותפו פורסטר, שיחקו נגד המתאזרחים הנורווגים של מונאקו: הלגמו והלנס.

את הלגמו כבר הכרתם מפוסט קודם שכותרתו הלגמו במיטבו. ביד שבפוסט הקודם הצטיין הלגמו במשחקו ככרוז.

הפעם מדובר בהכרזה. הביצוע קל. זו היד:

מהלך ההכרזה

לאחר פתיחה של ♦1 של הלגמו, הכריז הלנס ♥1. דרום התערב בהכרזת  ♠1. הלגמו הכריז ♣2. הרבה שחקנים היו מכריזים Pass עם 10 נקודות וחוסר בסדרת השותף.
ההכרזה שלו טובה יותר מהכרזת ♦2 כאשר אין אף קלף גבוה בסדרה. 
הלנס הכריז ♠2.  ההכרזה אינה הכרזה טבעית. היא מראה יד חזקה ומבקשת מהשותף להמשיך לתאר את ידו.

הלגמו עם 10 נקודות, ללא קלפים בסדרת ה-♥, הכריז 2NT. ההכרזה מבטיחה עוצר ב ♠. את הלנס זה לא שכנע: ♥3. אולי 3NT ישכנע אותו? לא הוא הכריז ♣4. 

סוף כל סוף נמצאה התאמה בסדרה. הלגמו הכריז ♥4. לדעתי על מנת להראות Control בסדרה (במקרה זה Void) ומה שיותר חשוב לשלול Control בסדרה שהוא דילג עליה ♦.

כשהכריז הלנס 4NT אני לא הבנתי. האם זה RKCB לקראת Slam ב ♣? לא הייתי היחיד גם פרשני ה BBO לא הבינו. לדעתם גם שני השחקנים לא מבינים זה את זה. אחד מחפש Slam  ב ♣ והשני Slam ב ♥.

כנראה גם הלגמו הבין שמשהו השתבש הוא הכריז ♣5. יש לו שני קלפי מפתח. ב RKCB אין הכרזה כזו עם שני קלפי מפתח. הלנס סגר ל ♥5. 

כאן באה ההכרזה המדהימה של הלגמו:♥6 עם Void בסדרה.
אם לשותף שלו לפחות 6 קלפים ב ♥ ולפחות ארבעה קלפים ב ♣  והוא לא הראה Control ב ♠ (כלומר: יש לו לפחות שני קלפים ב  ♠), מוכרח להיות לו קלף יחיד או חוסר ב ♦. כשהוא מתעקש כל הזמן על סדרת ה ♥, מוכרח להיות לו הרבה כוח בסדרה והוא לא נזקק לעזרת השותף בסדרה זו. 

בלקיחה הראשונה בה זכתה ההגנה ב K♦, נגד חוזה של ♥6 ששיחק הלנס. זו הייתה הלקיחה האחרונה של ההגנה, כשהעקיפה ב ♠ יושבת. 

בשולחן השני היה החוזה ♣5 שבוצע עם לקיחה עודפת.

פחד בברידג': חלק 3: פחד במה

בחלק הראשון עסקתי בפחד משחקנים טובים ובחלק השני בפחד משחקנים מטילי אימה. בחלק השלישי והאחרון אעסוק בפחד במה. 

פחד במה, אינו ייחודי לברידג'. זהו פחד מעמידה או ישיבה לפני קהל, שבוחן את מעשיך. בברידג' מי שמפחיד במקרה זה, הוא הקהל ולא שחקנים יריבים.

אחד מהשחקנים הטובים בעולם וגם אחת מהדמויות הציוריות והיצירתיות ביותר בעולם הברידג' הוא זיא מחמוד. 

זיא בן למשפחת אצולה פקיסטנית, גדל ולמד בעיקר בבריטניה. למעט מספר שנים בהן עבד בפקיסטן ובאחת מנסיכויות המפרץ, חי בעיקר בארצות הברית ותקופה מסוימת בבריטניה.

בצעירותו גרם לסנסציה כאשר הוביל  את נבחרת פקיסטן האלמונית למקום שני ב Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות). מאוחר יותר התאזרח בארצות הברית והשתתף בנבחרתה החזקה, שזכתה באליפות העולם. 

אני לא חושב שלזיא יש פחד במה, אבל במהלך עבודתי על מאמר שכתבתי עליו בירחון הברידג' הישראלי ועל ערך שכתבתי עליו בויקיפדיה העברית, נתקלתי בסיפור מעניין בנושא זה. הסיפור אינו מופיע במאמר או בערך.

השחקן שהפסיק לשחק ברידג' אחרי שהיה שותף של זיא

Sir Christopher Ondaatje היה שחקן ברידג' בינוני. הוא זכה לכבוד להיות שותף של זיא מחמוד בתחרות ברידג' לתרומה למלחמה בסרטן. תמורת הכבוד הזה תרם 500 לירות שטרלינג, לטובת המאבק בסרטן. 

לקראת סיום התחרות, חלק גדול מהזוגות סיימו לשחק. כולם באו לצפות בזיא הגדול. ל Ondaatje זה היה קשה לשחק מול קהל הצופה בטעויותיו ועוד בהשוואה לחוסר הטעויות של זיא (גם זיא טועה. לא בטוח שקהל הצופים היה מבין במה הוא טעה). תחשבו על זה שבאופן מקרי במרבית הידיים שלא שחקן יריב היה הכרוז,  דווקא Ondaatje היה הכרוז.

הקושי היה כל כך גדול, שאחרי סיום התחרות הזו החליט Ondaatje להפסיק לשחק ברידג'. 

הקישור לדף המפרט את הסיפור במלואו באופן מעניין ומשעשע:

 Grand Slam/Sir. Christopher Ondaatje

לשחק נגד אלוף עולם עם קהל

גם אני שיחקתי פעם נגד אלוף עולם כשקהל של כ 20 שחקנים (כולם או רובם טובים ממני) צופה בי. לא לא פרשתי מברידג'. אני כבר התחסנתי מפחד במה.

הגישה שלי הייתה שאני חייב לנסות להעלות את רמת המשחק שלי משום שפער הרמות בין היריב לביני ענקי ולנסות להשיג תוצאה טובה.

תחרות ברומטר במרכז הברידג' בירושלים

המועדון בו התחלתי לשחק היה מרכז הברידג' בירושלים. התחרות האהובה עלי הייתה תחרות ברומטר (תחרות IMP בה כל הזוגות משחקים בו זמנית את אותן הידיים. זוגות שצברו הרבה נקודות IMP משחקים נגד זוגות שצברו הרבה נקודות IMP. זוגות שצברו מעט  נקודות, משחקים נגד זוגות שצברו מעט נקודות. בשונה מתחרות ברידג' רגילה, לאחר שגומרים לשחק את הידיים, מותר לצפות במשחק בשולחן אחר).

תחרות הברומטר הייתה תחרות חזקה בכמה רמות מיתר התחרויות במועדון. רוב השחקנים ב Field היו בדרגת רב אמן עד רב אמן כסף.

כאמן ארד המשחק כשלוש שנים ומשחק עם שחקנים בדרגתו או פחות מדרגתו, ניסיתי להתמודד בכבוד.

פעם אחת, סיימנו בני ניר ואני במקום השני.

מהתחרות ההיא, בה סיימנו במקום השני, אני זוכר עד היום את היד בה הרווחתי כמה IMPs כשהייתי היחיד שביצע חוזה צנוע של ♠2.

תנאי ההתחלה שלי ככרוז:

1. 21 נקודת בשתי הידיים עם התאמה של 4-4 ב ♠.

2. אין קוצר באף סדרה אחרת.

3. קלפי השליט אצל היריבים מתחלקים 5-0. בין חמשת קלפי ה  ♠  שלהם KQJ.

4. בשתי סדרות המיינור היו לי A ביד אחת ו Q ביד שנייה ללא אף קלף Spot (קלפי ביניים 10,9,8). 

5. ב ♥ מצאתי KQT בדומם מול שלושה קלפים קטנים בידי.

מתיו גרנווטר

מתיו גרנווטר הוא יהודי חרדי, המתגורר בארצות הברית. הוא ואשתו שחקני ברידג' ברמה גבוהה ביותר. הוא כתב מספר רב של ספרי ברידג'. פעם אחת זכה באליפות העולם לזוגות מעורבים. 

אמו, התגוררה בירושלים ושיחקה באותו מועדון בו שיחקתי. כשחלתה וימיה היו ספורים, הוא בא להיפרד ממנה (אחרי שכבר זכה באליפות העולם ובהישגים רבים נוספים בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית).

כמחווה למועדון בו שיחקה, שיחק בכמה תחרות מקומיות במועדון. 

אני שיחקתי נגדו בתחרות הברומטר. הוא שיחק עם שחקן תל-אביבי בכיר, שלשחק עם שחקן ברמה כזו זה היה כבוד גדול עבורו. אני שיחקתי עם שחקן ברמה נמוכה ממני, שזו הייתה הפעם הראשונה ששיחקתי איתו.

היד השלישית נגד מתיו גרנווטר

כשהתחלנו להכריז את היד השלישית ששיחקתי נגדו, כבר סיימו מרבית השחקנים לשחק. כ 20 שחקנים, רובם ככולם בדרגות גבוהות בהרבה ממני, התקבצו סביב השולחן. הם כמובן רצו לצפות באלוף עולם ואולי ללמוד ממנו משהו. לימדתי אותם משהו. 

ההכרזה הייתה שגרתית. בוודאי נתקלתם במהלך הכרזה דומה כמעט בכל תחרות. מתיו גרנווטר פתח 1NT במערב. במהלך כל ההכרזה שותפי (דרום) ואני הכרזנו Pass. מזרח הכריז ♣2 על פי קונבנציית סטיימן. ההכרזה היא שאלה האם לשותפו רביעייה באחת מסדרות המייג'ור. גרנווטר הכריז  ♦2 שפירושו: אין לי רביעייה בסדרת מייג'ור. שותפו הכריז 2NT המראה יד עם 8-9 נקודות ומזמין למשחק מלא.
עם 17 נקודות מקבלים את ההזמנה כפי שעשה גרנווטר, שהכריז 3NT.

אני צריך להוביל עם היד בצפון עם 4 נקודות. במה תובילו?
אני הובלתי ב 6♥.

לדעתי זו ההובלה הנכונה במצב כזה על אף שאני מרמה את השותף. בדרך כלל מובילים נגד חוזה ב NT בקלף רביעי מלמעלה בסדרה ארוכה עם תמונה ובקלף שני מלמעלה בסדרה ארוכה ללא תמונה. אני הובלתי ברביעי מלמעלה בסדרה ללא תמונה.

מדוע לבחור בהובלה זו?

בחירת הסדרה בה מובילים
לא כדאי להוביל ב... ♦ אם אעשה את זה כנראה יעמידו אותי לפני וועדת משמעת.
אסור להוביל ב ♣. לכרוז יש רק חמישה או שישה קלפים בסדרות המייג'ור. הוא יכול להיות עם 4 או 5 קלפים בסדרה. יש לו 17 נקודות כך שלא יהיה מפתיע למצוא בידו נכבדים.     

השאלה מצטמצמת לשאלה: באיזו סדרת מייג'ור להוביל?
לדומם ארבעה קלפים באחת מסדרות המייג'ור. היות שלי חמישה קלפי ♥ וארבעה קלפי ♠, ההסתברות שיש לו ארבעה קלפים ב ♠ גבוהה יותר.
סיבה נוספת להוביל ב ♥: עשויה להיות לי רק כניסה אחת ליד על מנת לגבות לקיחות בסדרה ארוכה שהוגבהה: ה K♠, אם ה A אינו בדומם. 

מדוע רביעי מלמעלה?
הסיכוי היחיד להפיל את החוזה הוא, שהשותף יחזור אלי ב ♥ אם וכאשר יזכה בלקיחה. אם הוא חושב שהובלתי מתחת לקלף נכבד יש סיכוי טוב שיחזור אלי בסדרה זו.

כפי שהקלפים יושבים ההובלה ב ♥ קטלנית. הכרוז שיחק נמוך מהדומם, השותף שלי זכה ב Q. המשיך ב A, שמחץ את ה K בדומם. הוא המשיך ב ♥ לכיוון ה J שהוא חשב שנמצא אצלי. גרנווטר זכה ב J. המשיך ב ♦ לכיוון ה Q בדומם. סימנתי לשותף באמצעות ה ♠5 שאני רוצה, שיחזור אלי בסדרה זו. השותף עיכב את ה A. אין יותר כניסות לדומם ללא עקיפה. גרנווטר ניסה עקיפה עם ה Q♠. מיהרתי לזכות ב K ולשחק את ה 9♥. 

איני יודע כיצד הבין גרנווטר שיש לי חמישה קלפים ב ♥. הקלפים בסדרה יכולים להתחלק גם 4-4. זה אולי אחד ההבדלים בין שחקן ברמה גבוהה מאד לשחקנים אחרים. הוא אולי קרא זאת על פי קצב המשחק שלי. הוא פתח את היד ואמר: נפלתי פעמיים. אין לו דרך להימנע מהפסד של ♥ נוסף ושל  ♦ ל A של שותפי.

מה לימדתי את השחקנים הטובים ממני?

לימדתי אותם שלפעמים אם השחקן המתחיל מוצא את קלף ההובלה הנכון, לא יעזור גם אם אתה אלוף העולם או אפילו השחקן הטוב בעולם.

פחד בברידג': חלק 2: שחקנים מטילי אימה

בפוסט הראשון התייחסתי לפחד משחקנים חזקים. יש מקרים בהם יש מספר שחקנים חזקים (יחסית. כל דבר יחסי) ומאחד או משניים מפחדים חלק מהשחקנים הפחות חזקים. לעומת זאת, הם אינם מפחדים מיתר השחקנים החזקים. לפעמים הפחד הוא משחקן טוב אבל פחות טוב משחקנים טובים אחרים. ברוב המקרים התופעה קיימת במועדונים ומתייחסת לתחרויות מקומיות.

מדוע מפחדים משחקן טוב אחד ולא מפחדים משחקנים טובים אחרים?

ההסבר של פחד בגלל הבדלי רמת המשחק או הפחד מתוצאה גרועה, אינו ההסבר הנכון למקרה זה, משום שהם אינם מפחדים משחקנים טובים אחרים.

ההסבר במקרה זה הוא הסבר התנהגותי: השחקנים מהם מפחדים מתנהגים באופן המפחיד שחקנים חלשים מהם. במונחי ברידג' מדובר בסוג של Table Presence.

כיצד פועלים שחקנים מעוררי אימה?

שחקנים מסוג זה, נוהגים ללעוג ליריביהם החלשים מהם. הם עושים את זה בקול רם, כך שכל משתתפי התחרות שומעים את זה.

הם עושים את זה לפני המשחק, במהלך המשחק ואחרי המשחק.

כאשר שחקן חלש עושה נגדם טעות קשה, הם ילעגו לו עוד יותר. לפעמים הם ידברו על נושאים, שאינם קשורים לברידג' אבל שמים את היריב החלש ללעג וקלס. הם עשויים להזכיר לשחקן מועדונים, שנדיר שיעבור את ה 50%, את התחרות המקומית לפני חצי שנה בה לא עבר את ה 30% וסיים אחרון.

 ההתנהגות הזאת גורמת לשחקנים מבוזים, לא לרצות לשחק מולם (אבל אין להם ברירה).

בסיטואציה של מועדון בו יש גם מרכיב חברתי, זה מביש גם בהיבט החברתי.

כבר שיחקתי נגד שחקן כזה, עם שותפה מקרית, שאמרה לי שהיא מפחדת ולכן נגדו היא עושה יותר שגיאות (לא הייתי צריך שהיא תגיד לי את זה. זה באמת מה שהיא עשתה כששיחקנו נגדו).

תצרפו לזה את עודף הביטחון של שחקנים כאלה, המביא אותם להכריז גבוה מדי או עם פחות מדי קלפים בסדרה. ב Field חלש זה מביא לתוצאות טובות.

לא נדיר לראות שחקן מטיל אימה מסיים בתחרות מקומית באופן עקבי במקום הראשון עם תוצאות מעל ל 70%. לפעמים לפני שחקנים טובים ממנו. האימה שווה לפעמים לקיחה או שתיים נוספות.     

כיצד אני מתמודד עם שחקנים מטילי אימה?

אני מציג את גישתי וניסיוני, בין השאר על מנת לעזור לשחקנים מפוחדים לשפר את התמודדותם עם מצבים כאלה.

כפי שניחשתם מהפוסט הראשון בסדרה, אני רחוק מלפחד מאותם שחקנים. במקרים לא מעטים אין מדובר בשחקנים טובים ממני או טובים ממני בפער משמעותי, כך שיש לי גם כלים שאולי לא יעמדו לרשות חלק מהשחקנים המפוחדים.

כללי ההתנהגות שלי הם:

1. לא להגיב להתגרויות ולהתמקד במשחק

תגובה מוציאה את השחקן המפוחד מריכוז. היא רק משעשעת את מטיל האימה ומעוררת לעג נוסף שלו. היא מובילה לתוצאות גרועות וללעג נוסף לאחר סיום היד.

2. להגיב להתגרויות: על שולחן הברידג'

אם אתה שחקן טוב, התעלם ממנו. נסה לשחק היטב ולהשיג תוצאה טובה.

לא הצלחת? לא נורא לכל יום יש את היום שאחרי. שחקן עם עודף ביטחון שמכריז גבוה מדי, חשוף גם לתוצאות נוראיות בחלק מהמקרים.

כלל זה לא בהכרח יעבוד אצל שחקנים חלשים. לאורך זמן, גם להם יקרה מקרה שהם יעשו תוצאה טובה במיוחד נגד אותו שחקן.

3. לספר לחברה

זו תכונה ישראלית. כשאני עושה תוצאה טובה במיוחד נגד שחקן סולידי, אני לא רץ לספר לחברה. כששחקן מטיל אימה, משלם נגדי 800 נקודות או 1,100 נקודות ואף אחד בצד שלי לא הגיע למשחק מלא, זה הזמן לספר לשחקנים אחרים.

אגב, זה הרבה יותר אפקטיבי כאשר המספר הוא אותו שחקן, שיוצא כמעט תמיד אחרון. 

4. לערער לו את הביטחון

זה מתאים רק למעט שחקנים. מי שזה לא מתאים לו שייזהר.

היום אתה מסיים שני

הסיפור הזה הוא אולי דוגמה לערעור ביטחון (כלל 4 לעיל). שיחקתי ברידג' כשלוש שנים. אחרי התחרות הראשונה באילת ואחרי התוצאה הכי טובה בכל הזמנים? כבר הכירו אותי. ברמה של תחרויות מקומיות במועדון, נחשבתי לשחקן טוב. שחקן בעל הבנה מעמיקה בברידג', אבל גם מטיל אימה אבל מהמר בהכרזות ובמשחק, היה הזוכה בתדירות הגבוהה ביותר בתחרויות מקומיות במועדון.
הגעתי למועדון ביחד עם בני. השחקן הנ"ל ישב בכניסה. ברכתי אותו לשלום בנימוס והוספתי: "היום אתה יוצא שני"  (לא הייתי מעלה בדעתי להתבדח כך עם שחקן סולידי, שהיה זוכה בתדירות גבוהה במקום הראשון). הוא מיהר לענות: "לא גם היום אצא ראשון".
זו הייתה נבואה המגשימה את עצמה.  
עשינו תוצאה של 73% והוא עשה אחוז נמוך יותר וסיים במקום השני. 

החוזה המוכפל בוצע

הייתי שחקן שמשחק פחות מחצי שנה, כמו השותפה שלי בתחרות מקומית. 

היד שלי:

  AQTx ♠

          Ax ♥    

        QT98xxx ♦          

         - ♣

אחרי שמונה שנים, אין סיבה שביד הזו, אזכור גם את הקלפים של שותפתי. את הקלפים המשמעותיים אני זוכר ולכן אציג אותם:

  xx ♠

   KJxxx ♥    

       

  Kx ♦

 AQxx ♣  

היריב, שחקן מטיל אימה, שגם באותו יום סיים במקום הראשון, בתחרות מקומית ברמה לא גבוהה.
לצורך ההסבר נניח שישבתי בצפון. מערב פתח ♠1. הכרזתי ♦2. מטיל האימה הכריז Pass. השותפה שלי הכריזה ♥2. השותף שלו ♠2 (הכרזה שגויה עם חמישה קלפים בסדרה).
אני ♦3 והשותפה שלי ♦4 (היא צריכה להכריז ♠3 על מנת שאם יש לי עוצר בסדרה, נשחק 3NT. אז לא אני ולא השותפה ידענו את זה).
סגרתי ל ♦5. 
זה היה הרגע הגדול של מטיל האימה. עם AJxx♦ הוא הכפיל.
עוד תוצאת שיא נגד שחקנים חלשים, שאפשר ללעוג להם?
בתנועה תיאטרלית הוביל ב ♠ ל J של שותפו. זכיתי ב Q.

ה 8♦ שלי הורשה לזכות בלקיחה. ♦ לעבר ה K. הוא זכה ב A ובתנועה תיאטרלית נוספת, שלף את ה ♠ האחרון מידו. את ה 9 של שותפו לקחתי עם ה 10 בידי. אחרי ששיחקתי את ה  Q♦ ו ♦ נוסף בו זכה ב J, זרקתי את ה ♠ הקטן על ה  A♣ וביצעתי את החוזה המוכפל.

גובה שש שייך ליריבים

זוהי פרפרזה על אימרה מקובלת בברידג': גובה חמש שייך ליריבים. אם היריבים הגיעו לגובה חמש בדרך כלל לא מתחרים איתם ונותנים להם לשחק (ולפול בחוזה רגיל או מוכפל). החריג הוא כאשר יש סיכוי טוב לסלאם ואז אפשר להזמין את השותף.

שוב אני שחקן של חצי שנה. שוב נגד שחקן מטיל אימה. תחרות ברומטר (תחרות ב IMPs בה כולם משחקים בו זמנית את אותן ידיים), ברידג' ברמה לא גבוהה, אבל אופייני להרבה שחקנים מתחילים ובינוניים. יד חלוקתית: אצלנו ה ♠. אצלם ה ♥. כל צד מכריז ומכריז את הסדרה שלו.

שחקנים מתחילים עשויים להגיע עד לגובה 7. הם שוכחים דבר אחד חשוב: 26 קלפים. בדיוק מחצית מהקלפים בחבילה. הכוונה היא לקלפים בשתי הסדרות שלא הוכרזו. ברוב המקרים, משם יבואו המפסידים של הכרוז, שישחק בחוזה בגובה גבוה מדי.

אם נחזור ליד המדוברת. במהלך ההכרזה שמתי לב לכך שיש לנו שלושה יתרונות:

1. הסדרה שלנו (♠) גבוהה מהסדרה שלהם (♥). על מנת לזכות בחוזה, הם יצטרכו להגיע לגובה אחד יותר מאשר אנחנו

2. הם פגיעים ואנחנו לא. אם הם נכשלים בביצוע החוזה נקבל יותר נקודות, מאשר הם יקבלו במקרה של כישלון דומה שלנו.

3. יש לנו מעט נקודות יותר מאשר להם.

ההכרזה התנהלה כמקובל אצל שחקנים מתחילים עד לגובה חמש. כשהכריזה השותפה שלו  ♥6, כשהציפייה היא ל ♠6 שלי ולנפילה, הוצאתי כרטיס אדום. 
כרטיס בצבע אדום הוא הכרטיס עליו כתוב DBL. כשמטיל האימה ראה את הדומם בחוזה המוכפל של ♥6. הוא התחיל לצעוק על השותפה.

ביד זו אפסו סיכוייהם לסיים במקום הראשון בתחרות הברומטר, אחרי שנפלו 4 פעמים בחוזה מוכפל ושילמו 1,100 נקודות.

פחד בברידג'. חלק 1: פחד משחקנים חזקים

האם חשוב נגד מי אתה מכפיל?  ביד הראשונה בתחרות  ארצית Top-Bottom  של סוף הקיץ במועדון אביבים בשנת 2007 שיחקתי נגד האמן הבינלאומי מוטי גלברד (שחקן עבר בשחמט, כותב ספרי ברידג' ולימים גם המורה שלי בקורס מורים לברידג'), שישב לפני ורב-אמן כסף רם סופר (רם הוא שחמטאי פעיל בדרגת רב אמן בינלאומי, מורה לברידג' וכותב קבוע בירחון הברידג' הישראלי), שישב אחרי. 

הקלפים החשובים שהחזקתי בידי:

A♠

A♥

Q9xx♣

  

מוטי פתח ♣1 לאחר שרם הכריז ♣5 הייתי האחרון שצריך לדבר. במהלך ההכרזה, שבה שותפתי ואני הכרזנו כל הזמן Pass הובררו הדברים הבאים:

1. את המשחק ישחק מוטי גלברד. כלומר: אני אוביל את הקלף הראשון.

2. מוטי גלברד היושב לפני מחזיק את היד החזקה.

3. לרם סופר יש אורך בסדרת ה ♣. קרוב לוודאי שיש לו יותר קלפים בסדרה מאשר למוטי.

   

4. כל ההכרזות היו טבעיות, למעט הכרזה אחת של רם בסדרת ה ♠. בררתי מה משמעות ההכרזה הנ"ל ומוטי הסביר אותה כקלף יחיד ב ♠.

5. קרוב לוודאי שאין לאחד היריבים קוצר באחת הסדרות האחרות.

הכפלתי והובלתי עם ה A♠  לפני שהכרוז יזרוק את ה ♠ המפסיד מהדומם על קלף גבוה באחת הסדרות האחרות.  בדומם ראיתי  Axxxx♣. 

בהמשך זכיתי גם ב A♥.   

כשמוטי זכה ביד, הוביל את ה K♣  ואחריו את ה J♣, שהורשה לזכות בלקיחה. כשהוביל עם ה T♣ כיסיתי עם ה Q. לאחר הזכייה ב A בדומם, הוגבה ה 9♣ שבידי ובנוסף לשני קלפי ה Ace שלקחתי  הביא לנפילת החוזה.

לאחר שהסתיים המשחק אמרה לי השותפה: "אתה לא מפחד להכפיל נגד מוטי גלברד? אני לא מכפילה נגדו". 

התשובה: לא.  מבלי לזלזל  בהיותו מומחה בעל שיעור קומה והיותי שחקן מתחיל. הייתי מכפיל גם נגד השחקן הטוב ביותר בעולם.

מהדיאלוג הזה (ומדברים אחרים) למדתי שיש שחקנים המפחדים להכריז, את מה שהם חושבים שצריך להכריז, רק משום שהיריבים הם שחקנים טובים מהם.

ממה יש לפחד?

קרוב לוודאי, שהשותפה שלך לא תירה בך, אם היריבים יבצעו חוזה מוכפל. היה רק מקרה אחד כזה בהיסטוריה של הברידג' (לפני כמה עשרות שנים), כשאישה נשואה בארצות הברית, ירתה למוות בבעלה, שנכשל בביצוע חוזה של ♠4 במשחק ביתי עם זוג חברים.
כפי שאתם מבינים, הכישלון בביצוע החוזה, היה רק ה Trigger תרתי-משמע. 
המניע האמיתי הייתה מערכת יחסים מעוותת רבת שנים.

לכל היותר תקבלו 0% על היד או תפסידו מספר דו-ספרתי של IMPs.
מזה עוד אף אחד לא מת.

דעתי היא שכמו שלא צריך להכריז גבוה מדי, רק משום שהיריבים חלשים, לא צריך להכריז נמוך מדי או להימנע מהכפלה רק משום, שהיריבים הם שחקנים חזקים.

שני ההבדלים היחידים, בהקשר זה, בין שחקן חזק לשחקן פחות חזק הם:
1. אם טעית בהערכה שהביאה להכרזה שלך או אם טעית (או שותף טעה) במשחק, הסיכוי ששחקן חזק "יעניש" אותך גבוה יותר.

2. אל תצפה ממנו ל"מתנות". הנח שהוא  ישחק את ההגנה הטובה ביותר האפשרית.

היכן למדתי לא לפחד?
כפי שאתם בוודאי יודעים, צעירים מפחדים פחות או לא מפחדים כלל.
הם חושבים, שהם יכולים "לכבוש את העולם" או לנצח כל אחד בתחרות. 
ההתנסויות המרות בהמשך החיים, ממתנות את הנטייה הזו.

הייתי בן 15 כשרשמו אותי כשחקן הלוח ה 12 והאחרון בקבוצת שחמט בליגה הארצית. בכל קבוצה משחקים בכל מפגש שישה שחקנים. הלוח הראשון (השחקן הטוב ביותר) משחק נגד הלוח הראשון של הקבוצה השנייה וכן הלאה.
מותר או נאלצים לפעמים לוותר על שחקנים בלוחות גבוהים. שחקן הרשום בלוחות 7 עד 12 מחליף אותו. אופן ההחלפה: כל השחקנים שאחרי השחקן שנעדר עולים לוח אחד ומהחליף משחק בלוח האחרון.

למרות שהייתי שחקן עם הדרגה הנמוכה ביותר, שמשחק פחות משנה, החליט מנהל הקבוצה אריה רוזנברג ז"ל, לתת לי לשחק 5 משחקים בלוח השישי במקום שחקנים בדרגות גבוהות ממני, שהיו רשומים בלוחות שמעלי.

לא פחדתי. באתי בהרגשה שאני יכול לנצח את כל אחד מיריביי, שכולם היו בדרגות גבוהות ממני. 
צדקתי בארבעה מתוך חמישה, שהצלחתי לנצח.

גם מהחמישי לא פחדתי: חשבתי שאני יכול לנצח אותו. לאחר מאבק קשה, הוא ניצח אותי.
זה לא היה מעניין, לו לא היה מדובר באחד מששת השחקנים בנבחרת ישראל.

איך מגיע שחקן נבחרת ישראל ללוח נמוך בליגה ארצית?
התקנון אפשר רישום שחקנים נוספים לאחר שנרשמה כבר קבוצה, רק בלוחות האחרונים (אם רשמת 10 שחקנים במקום 12 מותר לך להוסיף שחקן בלוח ה 11). 
אותו שחקן חזר מחו"ל אחרי שהקבוצות כבר נרשמו. קבוצה אחת חשבה, שאם ישחק בלוח האחרון זה יעזור לה להעפיל לליגה הלאומית.

גם בברידג' אני לא מפחד: ששחקנים טובים בהרבה ממני יעשו נגדי תוצאות טובות, בזכות הבדלי הרמה ולא בגלל הפחד.

מה אפשר ללמוד מפוסט זה?

1. אל תתנו להבדלי הרמה בין היריבים לביניכם להכתיב לכם את ההכרזה או המשחק.

2. עכשיו אתם מבינים מדוע שחקני ברידג' צעירים מכריזים באגרסיביות וללא פחד.