פוסט זה הוא האחרון בסדרת פוסטים העוסקת בברידג' בירושלים.
בפוסטים הקודמים התייחסתי למספר רב של היבטים: תפיסת העולם, שיטות ההכרזה, התקדמות או עמידה במקום ועוד.
לא כולם אהבו את הסדרה הזו. ככותב בלוג, אני מביע את דעתי ומתאר את העובדות כפי שאני חושב שהן. לא תמיד זה נעים. לא תמיד זה נחמד, אבל אי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם מהמציאות.
הסיבה העיקרית לכתיבת סדרת הפוסטים הזו היא הרצון שלי לשנות ולשפר את המצב. אי אפשר לשפר בלי להבין ולהציג את המצב הנוכחי.
לא אסתיר את התסכול שלי:
1. אני מעדיף לשחק נגד שחקנים יותר חזקים מרוב השחקנים שאני משחק נגדם בתחרויות בירושלים.
2. אני מנסה כבר כמה שנים לשפר את המצב ללא הצלחה.
הוראת ברידג' הדרך להתקדמות
בפוסט הקודם: ברידג' בירושלים: הפירמידה, תיארתי את רמת הברידג' כפירמידה שבתחתיתה הרחבה, כאלה המשחקים להנאתם בביתם ובראשה הצר השחקנים ברמות הגבוהות ביותר.
היות שאין לצפות להגירה מסיבית של שחקני ברידג' ברמות גבוהות יחסית לירושלים, הדרך להעלאת הרמה עוברת דרך לימוד. רוב שחקני הברידג' אינם יכולים או אינם רוצים ללמוד לבד מאתרי אינטרנט, ספרים וחוברות. דרך הלימוד שלהם היא השתתפות בקורסים.
חלק גדול מהמורים בירושלים מלמדים את מה שהם משחקים, כלומר: שיטות הכרזה ירושלמיות או שיטות הכרזה פרטיות רחוקות מהברידג' המודרני. כך קשה להתקדם. לא אחת קרה לי שנאלצתי לתקן לשותפים טעויות הכרזה קשות. הם נשבעו לי שהם למדו את זה מהמורה שלהם.
אני מלמד בקורסי מתחילים ברידג' מבוסס על היגיון ועל הכרזות טבעיות עם מעט קונבנציות שכיחות וחשובות.
אני מלמד לא רק את חוקי המשחק והכרזות, אלא גם הגנה והערכת יד ברמה המתאימה לשחקנים מתחילים.
בשיעורים מתרגלים את נושא הלימוד באמצעות משחק ידיים שהוכנו מראש.
התלמידים שלי מקבלים חומר מסודר באמצעות דוא"ל. אלה שמעוניינים בכך יכולים לרכוש ספר/חוברת על הכרזות למתחילים.
היות שאין לצפות להגירה מסיבית של שחקני ברידג' ברמות גבוהות יחסית לירושלים, הדרך להעלאת הרמה עוברת דרך לימוד. רוב שחקני הברידג' אינם יכולים או אינם רוצים ללמוד לבד מאתרי אינטרנט, ספרים וחוברות. דרך הלימוד שלהם היא השתתפות בקורסים.
חלק גדול מהמורים בירושלים מלמדים את מה שהם משחקים, כלומר: שיטות הכרזה ירושלמיות או שיטות הכרזה פרטיות רחוקות מהברידג' המודרני. כך קשה להתקדם. לא אחת קרה לי שנאלצתי לתקן לשותפים טעויות הכרזה קשות. הם נשבעו לי שהם למדו את זה מהמורה שלהם.
אני מלמד בקורסי מתחילים ברידג' מבוסס על היגיון ועל הכרזות טבעיות עם מעט קונבנציות שכיחות וחשובות.
אני מלמד לא רק את חוקי המשחק והכרזות, אלא גם הגנה והערכת יד ברמה המתאימה לשחקנים מתחילים.
בשיעורים מתרגלים את נושא הלימוד באמצעות משחק ידיים שהוכנו מראש.
התלמידים שלי מקבלים חומר מסודר באמצעות דוא"ל. אלה שמעוניינים בכך יכולים לרכוש ספר/חוברת על הכרזות למתחילים.
הבעיה העיקרית היא מחסור בקורסים מתקדמים יותר לשחקנים המשחקים בתחרויות ועוסקים באופן שיטתי בנושאים בסיסיים.
רוב הקורסים המתקדמים בירושלים מועברים על ידי שחקנים ברמה גבוהה מאד המגיעים מחוץ לירושלים. הם מועברים היטב, אבל עוסקים במגוון רחב של נושאים מתקדמים. למרבית הלומדים בהם חסר בסיס. רמת המשתתפים הטרוגנית ורובם אינם מיישמים את רוב החומר הנלמד.
אני אומר את זה מזווית של מישהו שלמד לפני יותר מחמש שנים קורס כזה בירושלים אצל אלדד גינוסר.
אני משתמש בכ-80% ממה שאלדד לימד בקורס. יש דברים נוספים שלמדתי ואני זוכר ובחרתי לא להשתמש בהם.
רוב אלה שלמדו איתי באותו קורס שחקני תחרויות כבר שכחו מזמן כמעט את כל מה שלמדו.
למורים המצוינים המגיעים מחוץ לירושלים יש הרבה ידע שלטעמי לא מנוצל נכון בקורסים. כך למשל, לו היה יניב זק, שלימד בירושלים, מלמד קורס דמוי "אטלס" של ההתאגדות (מיועד רק לשחקנים בדרגות גבוהות) זה היה תורם הרבה יותר מהקורס שהוא לימד.
לא הייתי מתבייש לבוא וללמוד בקורס כזה.
שני הפורמטים שאני הצעתי ללמד שחקנים בירושלים, המשחקים בתחרויות, לא הצליחו בינתיים מחוסר משתתפים:
1. קורס במסגרת "עולים כיתה" של ההתאגדות
בחרתי נושאים בסיסיים חשובים ושכיחים שלמרבית אוכלוסיית היעד לקורס חסרים בהם ידע והבנה.
2. קורסים בכל נושא בכל היקף (כולל שיעור בודד) בכל מקום (כולל בתים פרטיים) לכל מספר של משתתפים מארבעה משתתפים ומעלה.
רוב הקורסים המתקדמים בירושלים מועברים על ידי שחקנים ברמה גבוהה מאד המגיעים מחוץ לירושלים. הם מועברים היטב, אבל עוסקים במגוון רחב של נושאים מתקדמים. למרבית הלומדים בהם חסר בסיס. רמת המשתתפים הטרוגנית ורובם אינם מיישמים את רוב החומר הנלמד.
אני אומר את זה מזווית של מישהו שלמד לפני יותר מחמש שנים קורס כזה בירושלים אצל אלדד גינוסר.
אני משתמש בכ-80% ממה שאלדד לימד בקורס. יש דברים נוספים שלמדתי ואני זוכר ובחרתי לא להשתמש בהם.
רוב אלה שלמדו איתי באותו קורס שחקני תחרויות כבר שכחו מזמן כמעט את כל מה שלמדו.
למורים המצוינים המגיעים מחוץ לירושלים יש הרבה ידע שלטעמי לא מנוצל נכון בקורסים. כך למשל, לו היה יניב זק, שלימד בירושלים, מלמד קורס דמוי "אטלס" של ההתאגדות (מיועד רק לשחקנים בדרגות גבוהות) זה היה תורם הרבה יותר מהקורס שהוא לימד.
לא הייתי מתבייש לבוא וללמוד בקורס כזה.
שני הפורמטים שאני הצעתי ללמד שחקנים בירושלים, המשחקים בתחרויות, לא הצליחו בינתיים מחוסר משתתפים:
1. קורס במסגרת "עולים כיתה" של ההתאגדות
בחרתי נושאים בסיסיים חשובים ושכיחים שלמרבית אוכלוסיית היעד לקורס חסרים בהם ידע והבנה.
2. קורסים בכל נושא בכל היקף (כולל שיעור בודד) בכל מקום (כולל בתים פרטיים) לכל מספר של משתתפים מארבעה משתתפים ומעלה.
ילדים וצעירים
בפוסט ברידג' בירושלים: אור בקצה המנהרה? התייחסתי למספר קטן של שחקנים ירושלמים צעירים, הראויים למלוא ההערכה על ההתקדמות שלהם ועל המאמצים שהם משקיעים. חלקם הגיעו לרמות גבוהות מאד. כמעט לכולם יש בני משפחה המשחקים ברידג'. לו היה אפשר להרחיב את המעגל לילדים מוכשרים שאין להם בני משפחה המשחקים ברידג' אפשר היה לשפר את הרמה בירושלים.
זה אולי הסיכוי הטוב ביותר להעלות את הרמה, משום שילדים ונערים מוכנים ללמוד יותר ממבוגרים.
מלמדים מעט ברידג' בבתי ספר בירושלים, אם בכלל.
בכל שנה אני פונה לבתי ספר בירושלים והסביבה בכלל, ולבתי ספר למחוננים בפרט, ומקבל את התשובה (אם בכלל אני מקבל תשובה), שלא מעוניינים השנה ללמד ברידג'. המקום היחיד בו אני מלמד ילדים ברידג' הוא בית ספר "שחקים" למחוננים ולמצטיינים במעלה אדומים.
זה אולי הסיכוי הטוב ביותר להעלות את הרמה, משום שילדים ונערים מוכנים ללמוד יותר ממבוגרים.
מלמדים מעט ברידג' בבתי ספר בירושלים, אם בכלל.
בכל שנה אני פונה לבתי ספר בירושלים והסביבה בכלל, ולבתי ספר למחוננים בפרט, ומקבל את התשובה (אם בכלל אני מקבל תשובה), שלא מעוניינים השנה ללמד ברידג'. המקום היחיד בו אני מלמד ילדים ברידג' הוא בית ספר "שחקים" למחוננים ולמצטיינים במעלה אדומים.
אם תקראו פוסטים בבלוג שלי, למשל: אליפות בתי הספר במסגרת פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב, תראו שהתלמידים שלי מסיימים לרוב במקומות גבוהים, כולל זוגות המסיימים באחד משלושת המקומות הראשונים בתחרות מיני ברידג' עם שליט.
המגבלות המקשות עליהם להשתתף בתחרויות ולהתקדם הן:
1. המרחק ממועדון ברידג'
מועדוני הברידג' הקרובים הם בירושלים בערך חצי שעה נסיעה ברכב פרטי ממעלה אדומים לירושלים. יש להוסיף לזה אוטובוס פנימי בירושלים.
כשמדובר בתלמידים הגרים במעלה אדומים ומגיעים בתחבורה ציבורית, זמן הנסיעות הלוך וחזור הוא שעה וחצי עד שעתיים (כשהם משחקים איתי זה פחות משום שבתוך ירושלים אני אוסף אותם במכונית שלי, אבל בשביל להתקדם הם בעיקר צריכים לשחק עם שותף בגילם שלמד איתם ולא איתי).
ישנם גם ילדים שגרים במקומות רחוקים יותר שבהם אין תחבורה ציבורית מסודרת. הם צריכים להגיע למעלה אדומים ומשם לירושלים בתחבורה ציבורית.
איבדנו כבר ילד כזה, שראיתי בו פוטנציאל לנבחרת הצעירה עד גיל 15, משום שהוא גר בישוב קטן ורחוק ממעלה אדומים, שאין בו תחבורה ציבורית סדירה.
2. מספר התלמידים בבית הספר הוא קטן.
קשה להוציא ממספר כזה קבוצה מספיק גדולה שתמשיך ללמוד ולהתקדם מעבר למסגרת בית הספר.
תשוו את זה לבית ספר "אופק" למחוננים ומצטיינים בירושלים, שעד עכשיו לא היה מעונין ללמד ברידג': מספר התלמידים הרבה יותר גדול, הם גרים בירושלים ולהגיע למועדון הרבה יותר קל להם. חלקם יכולים להגיע למועדון ברגל ואחרים באוטובוס פנימי או ברכבת קלה.
איני מעונין להפסיק ללמד בבית ספר "שחקים", אבל בודאי אשמח ללמד גם בבית ספר "אופק" ו/או בבתי ספר נוספים בירושלים.
מתוך קבוצה גדולה או כמה קבוצות גדולות של תלמידים אפשר יהיה למצוא 8 או 12 שירצו ללמוד ולהתקדם גם מעבר למה שבית הספר מציע.
יותר מאשמח לקדם קבוצה כזו וללוות אותם בתחרויות במועדונים ובמסגרות ארציות עד שאביא אותם לרמה שבה חלקם ימשיכו בפרויקט "פסגה".
תלמיד שלי זה לכל החיים, כך שמי מהם שירצה ויצטרך להיעזר בי גם בהמשך, יקבל את זה גם ללא תשלום.
קישורים לפוסטים בסדרה ברידג' בירושלים
