בפעילות מתמשכת לזמן ארוך יש לרוב שחיקה: העבודה שהייתה מרתקת בשנה הראשונה הופכת לרוטינית אחרי 15 ,20 או 30 שנה, הזוגיות נראית אחרת בירח הדבש ואחרי נישואים של 30 או 40 שנה.
גם בברידג' יש "עייפות חומר": הזוגיות עם אותו שותף/שותפה שוחקת, במיוחד במקרים בהם הוא או היא אינם מוכנים ללמוד ולהתקדם, היריבים נגדם משחקים במשך שנים באותו מועדון הם אותם היריבים, השגיאות שלהם הן לרוב אותן שגיאות, סט הקונבנציות שהם משחקים נותר כמעט ללא שינוי ולא פעם גם המיקום שלהם בטבלאות התחרויות נשאר דומה: הראשונים נשארים ראשונים, האחרונים בדרך כלל לא ממריאים והרוב הגדול נשארים בינוניים.
כשמגיעים לתחרויות ארציות לאחר הרבה שנים, שוב פוגשים הרבה מאד זוגות, ששיחקתם נגדם עשרות פעמים.
את המצב "מצילים" שחקנים חדשים ובעיקר צעירים. הצעירים אינם שחוקים וההתקדמות של המוכשרים שביניהם מטאורית.
שחיקה מהזווית האישית שלי
אין ספק שהייתה לי שחיקה מקצועית, כשפוטרתי ממקום עבודתי בגיל 43 לאחר יותר מעשרים שנות עבודה. שחיקה מקצועית לא הייתה הקושי העיקרי במציאת עבודה. הקשיים העיקריים היו:
1. גיל - קיימת אפליה גילאית. בתחום עיסוקי, היי-טק, לא אוהבים להעסיק אנשים מעל לגיל 40.
2. הייתי Overqualified - אחרי תפקיד בכיר עלולים לפסול אותך.
3. תחום המומחיות שלי נחשב לתחום שזמנו עבר. גם היום כ-20 שנה אחרי זה, יש לא מעט אנשים המתפרנסים היטב מתחום זה, אבל באותה תקופה הספידו אותו.
אחרי תקופה שלא מצאתי עבודה מצאתי את מקומי וגם השחיקה נעלמה, משום שכיועץ עצמאי נתתי במגוון רחב של נושאים בהייטק, חלקם חדשים.
פוסט זה עוסק בשחיקה ובברידג', כך שלא ארחיב בנושא האישי. המעוניינים ביותר מידע מוזמנים לקרוא את הפוסט: שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהגותו הכלכלית?
מחקר על שחיקה
בתקופה שחיפשתי עבודה ולא מצאתי, חשבתי על הסבה מקצועית. אחד הרעיונות שבחנתי היה דוקטורט במינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. בחנתי את המגמה הארגונית ובאופן ספציפי יותר את התחום של שחיקה מקצועית. מרצה שזה היה תחום התמחותה שלחה לי כמה מאמרים שכתבה והזמינה אותי כאורח לצפות בהצגה של תזת דוקטור של אחד מתלמידיה. התזה עסקה בהבדלים בשחיקה מקצועית בין רופאים למהנדסים.
השחיקה של רופאים גדולה יותר. הסיבה: כשהם נשחקים, לרוב הם אינם יכולים להיות מנהלים. היצע משרות הניהול במחלקות בבתי-חולים בישראל קטן מאד (ובדרך כלל מנהל נשאר בתפקידו עד הפרישה לגמלאות). לרוב רופא נשאר רופא וקשה לו למצוא עיסוק חדש שישחרר אותו מהשחיקה.
הרפורמה בתארים
ההתאגדות הישראלית ערכה רפורמה בשיטת התארים ונקודות אמן. השיטה החדשה תקפה החל מחודש ספטמבר 2014.
מי שמעוניין בפרטים מלאים מוזמן ללחוץ כאן. שיטות הענקת תארים בברידג' הישראלי מבוססות על צבירת נקודות משלושה סוגים:
א. מקומיות - קלות יחסית להשגה. כל שחקן שעושה תוצאה מעל הממוצע בתחרות מקומית במועדון מקבל נקודה או נקודות. רמת תחרות מקומית נמוכה, אינה מונעת קבלת נקודות. כמעט כל השחקנים מצליחים לצבור נקודות כאלה.
ב. ארציות - מוענקות על הישגים בתחרויות ברמה גבוהה יותר בהן משתתפים שחקנים ממועדונים שונים. מספר התחרויות מסוג זה מוגבל והוא קטן בהרבה ממספר התחרויות המקומיות.
לא מעט שחקנים מתקשים להשיג נקודות כאלה.
ג. נקודות בינלאומיות - ניתן להשיג אותן רק במספר מצומצם של תחרויות ברמה גבוהה, למשל: פסטיבלים בינלאומיים, אליפות הארץ, ליגה לאומית, גביע המדינה.
מרבית השחקנים הפעילים מתקשים להשיג נקודות כאלה.
עיקרי השיטה החדשה בהיבט של תארים הם:
1. הוספת דרגות בתחום של הדרגות הנמוכות (עד אמן), כך שגם בצבירה נמוכה יותר מבעבר אפשר לקבל דרגת נוספת.
2. חלוקה של התחום בין הדרגות אמן זהב לרב-אמן לדרגות חדשות נוספות: אחרי אמן זהב התווסף אמן בכיר ואחרי דרגה זו: אמן בכיר ארד, אמן בכיר כסף ואמן בכיר זהב.
שחיקה ושיטת התארים והנקודות
כל הכבוד לקפטן הספורטיבי גלעד אופיר, למיכה עמית ולאסף עמית, שתכננו את השיטה החדשה (וגם עסקו במשמעויות הטכניות המורכבות שלה) ולכל האנשים הנוספים בהתאגדות שהיו מעורבים בשינוי השיטה.
בהיבט של השחיקה של שחקנים בדרגות הנמוכות והדרגות הבינוניות, השיטה החדשה טובה יותר מקודמתה.
כך למשל, נתקלתי בלא מעט שחקנים ותיקים שאומרים: "מה יש לי להשיג. אני כבר הרבה שנים אמן זהב ולעולם לא אהיה רב-אמן".
השינוי שאמצעותו ישיגו דרגות ביניים מעל לאמן זהב ומתחת לרב-אמן, עשוי לעורר אצלם מידה מסוימת של תשוקה מחודשת לברידג'.
