bid שלא היכרתם: התאמה של שבעה במיינור או התאמה של תשעה במייג'ור

כשמתחילים ללמוד ברידג' לומדים את המושג שליט. כל קלף בסדרת השליט מנצח כל קלף בסדרה אחרת.
למשל כשסדרת השליט היא ♠ ה-♠2 ינצח את ה-A♦. לפעולה הזו קוראים חיתוך. כששחקן יריב משחק את ה-A♦ רק שחקן שאין בידו אף קלף בסדרת ה-♦ רשאי לחתוך באמצעות קלף בסדרת ה-♠.

אחרי שלומדים את המושג שליט לומדים כיצד לבחור את סדרת השליט במהלך המכרז:   

1.  נדרשים לפחות 8 קלפים בסדרה שמחזיק הזוג (אצל שני השותפים ביחד) המכריז אותה.

2. תשעה קלפים בסדרת שליט עדיפים על 8 קלפים בסדרת שליט. התלמידים לומדים שעל הקלף התשיעי מוסיפים נקודת אורך.

3. מאוחר יותר לומדים כי עדיף חוזה בסדרת מייג'ור (סדרת ה-♥ או סדרת ה-♠) על פני חוזה בסדרת המיינור (סדרת ה-♣ או סדרת ה-♦) משום שמקבלים יותר נקודות על ביצוע החוזה.  

אני, כמו כל מורי הברידג' שאני מכיר, מלמד שאם יש התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור ויש התאמה של 8 קלפים בסדרת מיינור בוחרים בחוזה בסדרת המייג'ור.

הכרזה יצירתית החורגת מהכללים

בשנת 2017 התקיימה בעיר ליון שבצרפת אליפות העולם לקבוצות. היד המצורפת לקוחה ממפגש בין קבוצת צימרמן לבין קבוצת Percy בה נכלל גם הזוג הבריטי בריאן רובסון ודיוויד גולד. 
רובסון נחשב בעיני רבים לשחקן הבריטי החי הטוב ביותר. יש החושבים שטרנס ריס (1913-1966) הוא השחקן הבריטי הטוב בכל הזמנים.

כפי שאתם רואים בתרשים בהמשך הפוסט, רובסון (במערב) וגולד (במזרח) היו בחוזה של ♦7 מצד מערב. הם ביצעו את החוזה. 

על ביצוע חוזה של ♦7 במצב פגיע מקבלים 2,140 נקודות.

בתחרויות קבוצות משחקים בשני שולחנות את אותם קלפים. בשולחן אחד יושב זוג מקבוצה א' בצפון-דרום וזוג מקבוצה ב' במזרח-מערב.

בשולחן השני יושב זוג מקבוצה ב' בצפון-דרום וזוג מקבוצה א' במזרח-מערב. מספר הנקודות שצברה קבוצה היא שקלול של התוצאות באותה יד (חלוקת קלפים) בשני השולחנות.

בשולחן השני שיחק הכרוז במערב בחוזה של ♠7. הוא זכה ב-12 לקיחות ונכשל בביצוע החוזה. חבריהם לקבוצה של רובסון וגולד בצפון-דרום קיבלו 100 נקודות.

סך הכל הרוויחה הקבוצה שלהם על היד הזו 2,240 נקודות, שתורגמו ל-IMPs.

התרשים לעיל נלקח מהשידור של התחרות באתר Bridge Base Online. 

היצירתיות המדהימה של רובסון וגולד מתגלה כאשר סופרים את מספר הקלפים שהחזיקו בסדרות ה-♠ וה-♦.

מערב החזיק ארבעה קלפים בסדרת ה-♠. למזרח היו חמישה קלפים. סך הכל תשעה קלפים בסדרת ה-♠.

למערב היו ארבעה קלפים גם בסדרת ה-♦.  למזרח שלושה קלפים בלבד. סך הכל שבעה קלפים בסדרת ה-♦!!!.

אם תחזרו לשלושה הכללים הבסיסיים, שציינתי בתחילת הפוסט, תראו שרובסון וגולד התעלמו מכולם. הזוג שישב במזרח-מערב בשולחן השני פעל לפי הכללים, בדיוק כמו כל זוג אחר שהיה יושב שם או לפחות כמעט כל זוג אחר שהיה מקבל את אותם הקלפים.

לזה אני קורא יצירתיות מדהימה. 

הסבר ההכרזות

1NT
יד מאוזנת עם 15-17 נקודות


♥2
טרנספר ל-♠. מבטיח לפחות 5 קלפים ב-♠. מבקש מהפותח להכריז ♠2.

♠3
Super Acceptance. מבטיח 4 קלפים ב-♠ ויד מקסימלית (17 נקודות) או קרובה למקסימלית (יד איכותית עם 16 נקודות).

♣4 
Control ראשון או שני ב-♣

♦4 
Control ראשון או שני ב-♦

4NT

שאלה על קלפי מפתח באמצעות קונבנציית RKCB 

♥5 
שני קלפי מפתח ללא ה-Q♠.

מזרח שמחזיק בשלושת קלפי המפתח וב-Q♠ יודע שהם מחזיקים בכל קלפי המפתח.

מערב יודע, שאם מזרח שאל על קלפי מפתח בדרך לבחינת סלאם כנראה שאין לו בעיה בסדרת ה-♥ ,שבה לא הוא ולא שותפו הראו Control. היות שמערב מחזיק ב-A♥ הוא משער שיש למזרח קוצר בסדרה (לא יותר מקלף אחד בסדרה) או שיש לו את ה-K♥.

♣6 

לא ברור לי לגמרי מה המשמעות של ההכרזה הזו. זוהי הכרזה הרוצה לבחון ייתכנות של סלאם גדול.

סביר להניח שהיא מראה שני Controls בסדרה. גם את ה-K♣  בנוסף ל-A♣ שמערב יודע שמזרח מחזיק בו.

ההכרזות היצירתיות

♦7

הכרזה לאחר מחשבה ארוכה של רובסון. מציע לשותף לבחור בין חוזה של ♦7 לבין חוזה של ♠7.

Pass

לאחר מחשבה ארוכה, גולד, עם שלושה קלפים בסדרה, בוחר ב-♦7   !!!!

מדוע לבחור ב-♦7?

תהליך הבחירה הוא השערה שלי. ייתכן שהיא אינה נכונה. 

השאלה הראשונה שגולד כנראה שאל את עצמו היא:

מה גורם לשותף שלי לא להציע חוזה של ♦7 אחרי שכבר סיכמנו שסדרת ה-♠ היא סדרת השליט ועוד עם תשעה קלפי שליט? 

התשובה: יש לו בעיה באחת הסדרות האחרות העלולה למנוע ביצוע של חוזה של ♠7. 

באיזו סדרה הבעיה?

לא ב-♦ סדרה אותה הוא מציע כסדרת שליט ולכן ה-Control שהוא הראה קודם הוא ה-K♦. קרוב לוודאי שהוא מחזיק לפחות בארבעה קלפים בסדרה (כנראה חמישה. מה שלא באמת החזיק מערב). קרוב לוודאי שה-Q♦ וה-J♦ואולי גם ה-T♦ ביניהם.

לא ב-♥ שבה יש לו A וכבר אמרנו שהוא יודע שלשותפו אין יותר מקלף אחד או שיש K.

כמובן  שלא ב-♠. 

הסדרה שיש לו בה בעיה היא סדרת ה-♣. 

מה הבעיה בסדרת ה-♣?

יש לו שלושה קלפים בסדרה ללא ה-Q♣. יש למזרח-מערב מפסיד ב-♣.

ממהלך המכרז ברור שמערב מחזיק ב-4 קלפים ב-♠, ב-A♥ ולפחות ב-4 קלפים ב-♦. 

בהחלט סביר שהוא מחזיק ב-3 קלפים ב-♣.

מה מבקש מערב ממזרח?

אם יש לו AKQ♣, עליו להכריז ♠7.

אם לא, עליו לקרוא Pass. 

כיצד נפתרת הבעיה ב-♣ בחוזה של ♦7? 

מושכים מיד את ה-A♥ וחותכים את ה-♥ הנוסף של מערב ביד הקצרה. מושכים שליטים ועל ה-♠ החמישי של מזרח זורקים את המפסיד ב-♣. 

בחוזה של ♠7 בלתי אפשרי לזרוק את ה-♣ השלישי במערב על ה-♠ החמישי משום שמזרח צריך לחתוך בו קלף ב-♥.  

אין מספיק קלפי ♦ במערב על מנת לזרוק שני מפסידים ב-♣ מידו של מזרח.

הערה מתודולוגית על חלוקת קלפי ה-♦ של המגנים 

למגנים יש 6 קלפים בסדרת השליט.

ההסתברות של חלוקה של 6-0 היא 1%. ברור שהכרוז לא מבצע את החוזה.

גם בחלוקה של 5-1 הוא אינו מבצע את החוזה. ההסתברות לחלוקה כזו היא 15%.

ההסתברות הגבוהה ביותר היא לחלוקה של 4-2. ההסתברות לחלוקה כזו היא 48%.

בחלוקה כזו לאחר חיתוך ה-♥ ביד הקצרה יישאר הכרוז עם שישה קלפים. אבל לאחר שימשוך את ארבעת הקלפים הגבוהים לא יישארו למגנים קלפים בסדרת השליט.

החלוקה שהייתה בפועל היא החלוקה הידידותית ביותר לכרוז: חלוקה של 3-3. ההסתברות לחלוקה כזו היא 36%. 

חוק ה-7

חוק ה-7 הוא כלל במשחק היד בברידג' בחוזים ללא שליט. החוק מגדיר כמה פעמים לעכב את הקלף הגבוה ביותר, בדרך כלל ה-A בסדרה הארוכה של היריבים.
מטרת העיכוב היא מניעת מעברים בין ידי המגנים.

הנוסחה 

הכרוז רואה את מספר הקלפים בסדרה הארוכה של היריב בדומם ומחבר אותם למספר הקלפים בידו. N הוא מספר הקלפים בסדרה זו בידו ובדומם. נניח שלו יש AXX.

מספר הפעמים שצריך לעכב הוא 

7-N

אם בדומם יש 2 קלפים, אז יש לכם ביחד 5 קלפים. עליכם לעכב פעמיים ורק בפעם השלישית לזכות ב-A. 

אם בדומם יש 3 קלפים, אז יש לכם ביחד 6 קלפים. עליכם לעכב פעם אחת ובפעם השנייה לזכות ב-A. 

אם בדומם יש 5 קלפים אז יש לכם ביחד 7 קלפים. אל תעכבו זכו מיד ב-A!!!

ההיגיון שמאחורי הנוסחה

כאשר אחד מהיריבים התערב במכרז הוא הבטיח לפחות חמישה קלפים בסדרה.

נניח שיש לו בדיוק חמישה קלפים. בתום העיכוב על פי הנוסחה לשותף שלו לא יישאר אף קלף בסדרה על מנת לעבור לידו של המתערב ולזכות ביתר הקלפים בסדרה. 

כך למשל, אם אתם בחוזה של 3NT, ליריב שהתערב יש חמישה קלפים. אם לכרוז ולדומם יש חמישה קלפים, אז לשותפו של הכרוז יש שלושה קלפים. 

לא יוותר לו מעבר ליד המגן השני, אם יזכה בלקיחה. 

דוגמה

אתם משחקים בחוזה של 3NT מצד דרום. כשפתחתם ♣1 מערב התערב ב-♠1. יש לו חמישה קלפים בסדרה כולל KQJT♠. 
אתם מחזיקים A32♠.  
אתם רואים שני קלפי ♠ בדומם. יש לכם ולדומם חמישה קלפים. לפי חוק ה-7 תעכבו פעמיים. 
מערב יזכה ב-K♠ וב-Q♠ כשישחק את ה-J♠ תזכו ב-A♠. 
עכשיו אין למזרח מעבר ב-♠ למערב משום שנגמרו לו כל הקלפים בסדרה זו.

נגד מי לבצע עקיפה? 

מהלך המכרז מלמד שלמערב יש לפחות 9 נקודות. אם יש לכם 25 נקודות, למזרח יהיו לכל היותר 6 נקודות. 
אם יש לכם יותר מ-25 נקודות, למזרח יהיו פחות מ-6 נקודות.

אם חסרים לכם שני קלפי K כשבסדרה אחת יש לכם AQ בצפון ובשנייה AQ בדרום והחלטתם להשתמש בטכניקה של עקיפה על מנת לנסות לזכות בלקיחה תשיעית, שחקו קלף קטן מהדרום אל ה-Q בצפון. 
הסיכוי שה-K הוא במזרח נמוך מהסיכוי שהוא במערב משום שבאופן ברור במערב יש יותר נקודות מאשר במזרח. 

היד המסוכנת 

היד המסוכנת היא ידו של מערב. אם יזכה בלקיחה יוכל לזכות גם בשתי לקיחות ב-♠ להפלת החוזה.

אם העקיפה נגד מזרח תיכשל והוא יזכה ב-K, לא יהיה לו קלף בסדרת ה-♠ על מנת לעבור לידו של מערב. 

יד השנה מהעבר הרחוק: איך מבצעים סלאם כשכמעט כל ה-Field נופל פעם אחת בחוזה של 3NT?

כל תחרות של אליפות ארצות הברית היא תחרות שבה משתתפים שחקנים ברמה גבוהה מאוד. Edgar Kaplan Blue Ribbon Pairs היא אחת מאליפויות ארצות הברית. זוהי תחרות שסף הכניסה אליה גבוה והיא נחשבת לאחת משתי אליפויות הזוגות החזקות ביותר בארצות הברית.

כמעט כל ה-Field שיחק בחוזה של 3NT. כמעט כל ה-Field נפל פעם אחת.

מתיו גרנווטר, אז בחור בן 23, ישב בדרום וביצע חוזה  של ♣6. אחרי התחרות שאלו אותו שחקנים אחרים: איך ביצעת את החוזה? האם במקרה בשולחן שלך התחלפו הידיים של מערב ומזרח? גרנווטר אמר את האמת: הידיים של מזרח ומערב לא התחלפו ביניהן בשולחן שלו. 

על מנת שתבינו במה מדובר אתאר לכם רק את הקלפים בסדרת השליט ביד הכרוז ובדומם וארבעה קלפים שהחזיק Jim Looby במזרח. 

לכרוז בדרום היו שני קלפים קטנים ב-♣. הגברת Tubby Stayman שישבה בצפון (אשתו של Stayman הוגה הקונבנציה שכולנו משחקים) החזיקה: AQT987♣.

מזרח החזיק בין היתר את ארבעת הקלפים הבאים: KJx♣ ו-A♦. 

ביד נתקלתי בקריאת ספרם של גרנווטר ואשתו Tops and Bottoms.

מהלך ההכרזה ומה שמסביב לה

גרנווטר והגברת סטיימן השתמשו בשיטת הכרזה שכנראה כבר עברה מהעולם. לשיטה קוראים: Mitchell Diamond.

בשיטה זו פתיחה של ♦1 מבטיחה 17 נקודות לפחות.

מה עושים אם יש לכם פתיחה עם פחות מ-17 נקודות ואורך ב-♦? פותחים ♣1.

ביד הזו פתח גרנווטר ♣1. שותפתו הוציאה Alert. ההכרזה המלאכותית הזו אינה מבטיחה אפילו ♣ בודד. היריבים לא התערבו במכרז. גב' סטיימן הכריזה ♣2. זוהי הכרזה טבעית המראה יד חזקה עם אורך ב-♣. יתר ההכרזות היו טבעיות: ♦2 של דרום. ♠2 של צפון ו-2NT של דרום. אחרי מחשבה של צפון היא קראה Pass וגם מזרח קרא Pass.

על פי כללי הברידג' הסתיים המכרז בחוזה של 2NT מצד דרום אבל ...

מה קרה מיד עם סיום המכרז?

גב' סטיימן פנתה לגרנווטר ושאלה אותו: נכון שהכרזת 3NT? לא, ענה שותפה, הכרזתי 2NT. 
לו היו קוראים למנהל תחרות בטענה שהגברת רוצה לשנות את הקריאה שלה, אין ספק שהיו פוסקים נגדה והחוזה היה 2NT. השחקן שישב במזרח, Jim Looby, היה מאוד נדיב. הוא אמר לה שהוא מוכן שהיא תחליף את קריאת ה-Pass שלה במה שהיא רוצה. 
הגברת אמרה תודה והכריזה ♣6. 
מיד אחרי שהתגלה הדומם הבין גרנווטר שהוא בצרות והסיכויים שלו לבצע את החוזה נמוכים במיוחד.

ניתוח המצב

גרנווטר התחיל את הניתוח בשאלה: מדוע היה Jim Looby כל כך נדיב? המסקנה שלו הייתה שלא מדובר רק בנדיבות, אלא גם במחשבה שהוא מסוגל להפיל חוזה גבוה יותר מ-2NT. 
בתחרות חשובה כזו לא נותנים מתנות ליריבים. בוודאי לא באופן מודע.

המשמעות של המסקנה הזו היא שדרך המשחק, שיבחר בניסיון לביצוע החוזה, צריכה להתחשב בהנחה שבמזרח יושבים הקלפים המשמעותיים שחסרים לו. 

כך למשל, אסור לו לנסות לבצע עקיפות ב-♣. גם ה-J♣ וגם ה-K♣   לא ישבו בעקיפה.

היד המלאה ומשחק היד

מערב הוביל ב-Q♥. ההובלה הזו סימנה את מזרח כזה שכנראה מחזיק ב-A♦. לו מערב היה מחזיק בו, כנראה היה מוביל בו.
המצב נראה חסר סיכוי. הכרוז ספר יותר מדי מפסידים. שניים ב-♠. שניים ב-♥. אחד ב-♦ ולפחות אחד ב-♣. 
נכון אפשר לחתוך חלק מהמפסידים, אבל בהחלט יש סיכוי שיחתכו מעליו. 

בלית ברירה הוא החליט למשוך את הקלפים הגבוהים ולבצע חיתוכים צולבים. הוא זכה ב-K♥ בידו וחתך ♦ בדומם. משך A♠ ו-K♠. חתך ♠ שלישי באמצעות ה-4♣ בידו. חתך ♦ שני בדומם. 
שיחק את ה-♠ הרביעי מהדומם וחתך אותו ב-6♣ שבידו. 
שימו לב שגם מערב יכול לחתוך, אבל השליט הגבוה ביותר בידו הוא ה-5♣ שקטן מה-6♣.  חתך ♦ שלישי בדומם. 

הוא שיחק ♥ מהדומם וזכה ב-A♥. גרנווטר שיחק את ה-K♦ מידו (עדיין נשארה לו Q♦ בידו) מערב שירת. הוא חתך בדומם וראה את ה-A♦ נופל.

לכל שחקן נותרו שלושה קלפים.

בדומם בצפון: AQ♣ ו-8♥

במזרח: KJ2♣

ביד הכרוז: 76♥ ו-Q♦

במערב: J♥ ו-53♣

גרנווטר שיחק את ה-8♥ מהדומם. מזרח נאלץ לחתוך עם ה-2♣. דרום שיחק ♥ ומערב נאלץ לשחק את ה-J♥.

מזרח נכנס למשחק סופי (End Play) ונאלץ לשחק מה-KJ♣ שבידו לכיוון ה-AQ♣ שבדומם.
החיתוך ב-2♣ הייתה הלקיחה היחידה בה זכתה ההגנה.  


שימו לב: לו למערב לא היה קלף ב-♥ הוא היה חותך מעל ל-2♣ של מזרח וכל קלף שהיה משחק היה נותן למזרח-מערב לקיחה נוספת להפלת החוזה.

Trust Your Partner

את העיקרון של לתת אמון בשותף אני מלמד בשיעור השני בקורס מתחילים. בשיעור הראשון הם משחקים כשכל אחד מהשחקנים ליד השולחן מנסה להשיג מקסימום לקיחות. אין עדיין שותפות.

הביטוי המעשי של העיקרון

הביטוי המעשי של העיקרון הוא תלוי רמה. שחקן מתחיל ייתן אמון בשותף במצבים פשוטים. למשל: כשהשותף פתח 1NT יניח שיש לו יד מאוזנת עם 15-17 נקודות. 

ככל שהרמה עולה יהיו מצבים מורכבים יותר בהם צריך לתת אמון בשותף. יהיו גם מצבים חריגים בהם על אף שנותנים אמון בשותף חייבים לפעול אחרת ממה שהשותף מצפה שתפעלו.

לא תמיד קל לפעול לפי העיקרון הזה. לפעמים גם שחקנים טובים אינם נותנים אמון בשותף. למרות שאני מודע לעיקרון ומלמד אותו, זה קורה גם לי.

בפוסט זה אביא שתי ידיים ששיחקתי לאחרונה. באחת מהם לא נתנו בי אמון ובשנייה אני הייתי זה שטעה ולא נתן אמון בשותף.

יד 1: למי להאמין? 

בחבילת קלפי ברידג' יש 40 נקודות. מה קורה כשאתם מגלים על פי מהלך ההכרזה שיש בה לפחות 47 נקודות?

זה קרה לשותפה שלי במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים ביד 3 במושב השני.

השותפה שלי קראה Pass בדרום. מערב בחרה להכריז ♠1 עם 11 נקודות במצב פגיע. לטעמי זו יד עם 11 נקודות לא איכותיות, שאינה עונה על חוק ה-20 וצריך להכריז בה Pass.

אני הכפלתי ומזרח הכריז ♦2. לשאלה של השותפה שלי ענתה מערב, שזו הכרזה טבעית המבטיחה מספר נקודות קרוב לפתיחה. 

גם ההכרזה של מזרח תמוהה. יש לו רק 4 נקודות עם שישייה לא איכותית ב-♦.

השותפה שלי קראה Pass. מערב הראתה שישייה שאין לה באמצעות הכרזת ♠2. הכרזתי ♣3. 

על פי מהלך ההכרזה אין לי עוצר ב-♦. אני לא יכול להכריז 3NT. מזרח קרא Pass ועכשיו תור השותפה שלי להכריז. 

ספירת נקודות על פי ההכרזה 

הפותח: לפחות 12 נקודות. כנראה 12-14 נקודות.

המשיב: 10-11 נקודות

צפון (השותף שלה): אחרי שהראתי Big Double ב-♣ יש לי כנראה 18-19 נקודות.

חשבון פשוט: 12+10+18 סך הכל 40 נקודות.

בחרתי בכוונה ערכי מינימום. 

הכל בסדר לו היו לה 0 נקודות או אפילו נקודה או שתיים. במקרה כזה עליה לקרוא Pass. 

אבל יש לה 7 נקודות. 

מישהו כאן רימה בנקודות או טעה שלא במתכוון. 

השותפה בחרה לקרוא Pass.  

מה צריך להכריז?

Trust your Partner מחייב להאמין לשותף ולא ליריבים. 

יש לה עוצר ב-♦ ועוצר ב-♠. יש לה גם שלושה קלפים ב-♣ מול שישייה או שביעייה סגורה או כמעט סגורה שלי.

אולי יש לי 10 נקודות ב-♣. אם יש לי 18-19 נקודות מוכרחות להיות לי נקודות בסדרות אחרות. 

אם אין לי עוצר בסדרות שהוכרזו על ידי הריבים, יש לי כנראה A♥ ו-K♥. 

אם יש לי עוצר באחת הסדרות, עדיין צריך להיות לי כוח ב-♥: A♥  או K♥.

ההכרזה הנכונה היא 3NT. השותפה בחרה להאמין למזרח ולא לשותף שלה.

קשה לא לבצע חוזה של 3NT. רוב השחקנים היו בחוזה הזה. קיבלנו תוצאה גרועה במיוחד.

הערה קטנה ביחס להכרזה הראשונה של מזרח

רוב השחקנים מכריזים Redouble עם 10 נקודות או יותר (יש כאלה שעושים את זה גם עם 9 נקודות). 

חשוב היה לשאול את מערב: מתי אתם מכריזים Redouble? לו התשובה הייתה מתאימה למה שעושים רוב השחקנים, השאלה הבאה היא: אז אם כך, מה המשמעות של הכרזת ♦2? לדעתי זו יד עם חמישייה או שישייה יפה עם 8-9 נקודות. 

יד 2: כשאני לא מאמין לשותף

כשאני מגלה מצב בו יש סכנה שהיריבים יקבלו הרבה נקודות, נדלקות לי נורות אזהרה ואני מנסה להימנע מכך. ביד הזו ברחתי מ-Double מעניש של השותף מתוך חשש סביר שהחוזה יבוצע.

המצב היה מצב בו אחד מהיריבים פתח. השותף שלי קרא Double. זהו קרוב לוודאי Takeout Double. היריב שאחריו Redouble. 

המצב שבו היריב קורא Redouble הוא מצב בו נדלקות נורות האזהרה שלי ולא בכדי. לפרטים קראו את הפוסט: צרות: Redouble אחרי Takeout Double.

תמצית המצב: ליריבים יש יותר נקודות מאשר לכם וכל Double הוא מעניש. 
מדובר ביד מחצי גמר אליפות ירושלים. צפון-דרום פגיעים. אני יושב בצפון.

לאחר Pass שלי הכריז מזרח ♦1. למזרח 11 נקודות ויד מתאימה לפתיחה על פי חוק ה-20. השותף שלי הכפיל. אני צריך להניח שיש לו 12-14 נקודות ויד במבנה המתאים להכרזת Takeout Double. מערב עם 12 נקודות קרא Redouble. 

אני מחזיק את אחת הידיים הכי גרועות במצב כזה 4-3-3-3 ללא נקודות. בלית ברירה הכרזתי ♥1. קיוויתי שהיריבים לא יקראו Double ושהשותף ייתן להם לשחק בחוזה כלשהו. 

מזרח הכריז ♣2. השותף הכריז לתדהמתי ♥3. מהזווית שלי להכרזה הזו, במצב פגיע, יכולים להיות שני הסברים או שהוא לא קורא נכון את המצב וחושב שההתערבות שלי מראה 7-8 נקודות או שיש לו אורך וכוח ב-♥. 
אם הוא מניח שיש לי 7-8 נקודות, שוב מישהו סופר 47-48 נקודות, כמו ביד הראשונה. במקרה כזה אנחנו נהיה אלו שנשלם את המחיר.

מערב הכריז 3NT. לאחר שתי הכרזות נדהמתי שוב השותף שלי הכפיל. 

הטעות שלי

הנחתי שהשותף שלי קרא לא נכון את המצב והכפיל על גם על בסיס של 7-8 נקודות בידי. היריבים כנראה יבצעו את החוזה עם לקיחות עודפות.
הנחתי גם שיש לו אורך ב-♥ ולכן החלטתי לברוח ל-♥4. נפלתי 3 פעמים בחוזה מוכפל כשאפשר להפיל חוזה מוכפל של 3NT. 

ניתוח

אין שום ספק שאני צריך לסמוך על השותף ולהכריז Pass. אם אכן יש לו כוח ואורך של יותר מארבעה קלפים ב-♥ נוכל לזכות ב-3-4 לקיחות רק בסדרה זו.

הייתי צריך לחשוב על כך שהוא מחזיק יד של Big Double ולא של Takeout Double ויהיו לו מספיק כניסות ליד על מנת לפתח את סדרת ה-♥. 

גם לשותף הייתה תרומה לטעות שלי. עם היד שלו, עם 17 נקודות,  הוא לא צריך להכריז ♥3.
במצב הזה הכרזת ♥2 מספיקה. היא מראה יד של 17 נקודות או יותר עם התאמה ב-♥.
גם הכרזת Pass שלו היא חלופה הגיונית.