‏הצגת רשומות עם תוויות קובי שחר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קובי שחר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

ספר חדש: ארגז הכלים של ההגנה בברידג'


באפריל 2015 פרסמתי פוסט שכותרתו: ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. בפוסט המלצתי על הספר שכתב חברי לקבוצה בליגה  וכותב קבוע בירחון הברידג' הישראלי, קובי שחר. 

המלצתי לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ובירוק בבלוג שלי לקרוא את הספר. הספר לא הומלץ לשחקנים ברמה גבוהה, הקוראים פוסטים המסומנים באדום. הנחתי שקוראים אלה כבר יודעים את מה שכתוב בספרו של קובי.

עכשיו התווסף ספר נוסף פרי עטו של קובי, העוסק בהגנה בברידג'. שם הספר מופיע בכותרתו של פוסט זה.

הגנה בברידג'
מה יותר חשוב משחק היד של הכרוז, שקובי סיפק ארגז כלים לנושא זה בספרו הראשון, או הגנה?
לדעתי הגנה חשובה יותר ולו מהסיבה הפשוטה שמבחינה סטטיסטית תהיו כרוז ב-25% מהידיים ותהיו מגנים ב-50% מהידיים.

הגנה היא נושא קשה יותר ממשחק היד. משחק היד תלוי רק בכרוז. הגנה תלויה גם בשותף.
בגלל שהגנה היא נושא קשה יותר ממעטים ללמד אותה. כשמדובר במתחילים יש הנמנעים ללמד אותם הגנה.
התפיסה שלי שונה: אני מלמד גם מתחילים הגנה, אבל באופן הגיוני וברמה המתאימה להם.

הספר
הספר בנוי באופן דומה לספר הקודם של קובי:

1. שיטתי, מקיף ומאורגן
כל נושא כולל את הכללים ואת ההסבר לשימוש בהם ואת המקרים בהם חורגים מהכללים.

2. בכל פרק יש הרבה דוגמאות ובעיות לפתרון על ידי הקוראים. בהמשך הפרק מנותחות הבעיות המוצגות לקוראים.

3. מבוסס על רשימה ביבליוגרפית מכובדת של ספרים הכתובים באנגלית.
הרשימה הביבליוגרפית עליה מסתמך קובי כוללת 10 ספרים.
בעוונותיי, לא קראתי אף אחד מהם ולכן קשה לי להתייחס ספציפית לספרים, אבל המחברים של הספרים נכללים ברשימת טובי מחברי הספרים בעולם. 
אפשר למצוא ברשימה ספרים של Eddie Kantar, David Bird, שחקן שזכה פעמיים ב-Bermuda Bowl כשחקן נבחרת ארה"ב. שחקן נבחרת אנגליה Andrew Robson וכותבים נוספים.

בספר יש תשעה פרקים. אתייחס בקצרה לשמונה הפרקים הראשונים. בפוסט זה לא אתייחס לפרק התשיעי והגדול: "עשה ואל תעשה בהגנה", למעט הסבר מדוע לא התיחסתי אליו בפוסט.

פרק 1: איך להיות מגן טוב
פרק קצר המציג עקרונות פעולה כמגן: כללים בסיסיים, למשל: יד שלישית גבוה, כללים טריביאליים לניסוח אבל לא תמיד קלים לביצוע ("לעזור לשותף") וכללים שתמיד נכונים אבל קשים מאד לביצוע מלא ("לדמיין את המצב בידיים הנסתרות").

פרק 2: יד שלישית גבוה
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שלישי. בין השאר הוא מתייחס לחוק ה-11 ולמצבים בהם שמים קלף גבוה על קלף גבוה בו הוביל השותף למניעת חסימה.

פרק 3: יד שנייה נמוך
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שני. בדרך כלל נמוך ונמוך מרצף, אבל מתייחס גם למצבים בהם יש לחרוג מהכללים. לדוגמה מתי כדאי לשחק דווקא נמוך ולא בגבוה מרצף.
  
פרק 4: לכסות תמונה עם תמונה  
פרק 3 מתמקד במקרים שההובלה היא בקלף נמוך. פרק 4 עוסק במצבים בהם מובילים בקלף גבוה, לרוב בתמונה. ברוב המקרים מנסה הכרוז לבצע עקיפה. הדילמה של היושב אחריו היא מתי לכסות תמונה בתמונה ומתי להימנע מכך?

בפרק מתוארים הכללים וההיגיון שמאחוריהם. בסיומו גם מתוארים גם המצבים בהם צריך לחרוג מהכללים. גם לחריגות יש סיבות המתוארות בספר. 

אחד הנושאים הנדונים הוא נושא שפחות עוסקים בו: אתם יכולים לכסות באחת משתי תמונות לא רציפות. למשל: כיסוי של הובלה ב-10 כשהתמונות בידיכם הן K ו-J. האם תכסו בתמונה הגבוהה (K) או בתמונה הנמוכה (J)?

פרק 5: הובלות הפתיחה
את הפרק הזה אהבתי במיוחד. הובלה היא נושא קשה במיוחד. מעבר להצגת אופן ההובלה המומלץ, קובי מסביר גם את הרציונל, למשל: מדוע להוביל ברביעי מלמעלה מתחת לקלף נכבד בחוזה ללא שליט ולא בקלף הקטן ביותר? מדוע להוביל בחוזה עם שליט מנכבד בראש רצף של שני קלפים? ועוד. 

הפרק מקיף וכולל בין השאר הסבר של מושגים כמו רצף פנימי (למשל: KJT) ורצף חסר (למשל: KQT). 
הידעתם שההובלה נגד חוזה ללא שליט עם AKxx שונה מהובלה נגד חוזה כזה עם AKxxx?

אשתמש בפרק זה להסביר מדוע הספר מתאים לקוראים ברמה בינונית ולא לקוראים ברמה גבוהה.

יש נושאים שבמכוון לא נכללים בו למשל:

1. הובלה ב-K ולא ב-A בידיים שבהם יש לנו גם K וגם A.
2. הובלה של שחקן שעשה אוברקול ולא של שותפו של מכריז האוברקול.
3. מתי בכל זאת להוביל בסדרה ששחקן יריב הכריז?  


פרק 6: איתות
גם א הפרק הזה אהבתי במיוחד.
הפרק דן בסימון או איתות לשותף. יש שלושה סוגים של סימונים: Attitude, Count ו-Preference. קובי מתייחס בפרק לשלושתם. 
גם פרק זה כתוב טוב במיוחד.

שימו לב שהעדפת סדרה הוא סימון בו משתמשים בשני מצבים, שקובי דן בהם בספרו. 
המצב הראשון והמוכר בו נגמרו לשחקן קלפים בסדרה המשוחקת ובאמצעות בחירת הקלף שהוא משליך הוא מסמן סדרה מועדפת.

המצב השני, הפחות מוכר לשחקנים מהשורה, הוא כשמגן זוכה בלקיחה נגד חוזה בשליט ויודע ששותפו יחתוך.
בחירת הקלף בסדרה בה זכה מסמנת את הסדרה בה הוא מעדיף שהשותף יחזור: קלף גבוה - הסדרה הגבוהה מבין שתי הסדרות הנותרות, קלף נמוך - הסדרה הנמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.

הפרק עוסק גם בסדרי העדיפויות בין שלושת סוגי הסימונים ומתייחס לנושאים מתקדם יותר: 
א. מה עושים במצבים בהם אין משמעות ל-Attitude לאחר הובלה של השותף בקלף גבוה? (למשל: השותף הוביל ב-A וה-Q נמצאת בדומם).
ב. המשך שמירת סדר העדיפויות גם בקלף השני שמחשקים באותה הסדרה (את ה-Attitude כבר סמינתם עכשיו מסמנים Count נוכחי).

גם להעדפת סדרה מתייחס קובי לא רק למצב השכיח והמוכר, שבו נגמרו לשחקן הקלפים בסדרה. הוא מתייחס גם למצבים שבהם אין טעם להראות Attitude ואין טעם להראות Count. זו הזדמנות להראות העדפת סדרה. 

קוראי הבלוג שלי שקראו את הפוסטים שלי על סימונים בודאי זוכקים שחזרתי לא מעט פעמים על כך שלא תמיד מסמנים ושצריך להסתמך על מידע נוסף פרט לסימונים. לכן אהבתי מאד את ההתייחסות הרחבה של קובי למצבים בהם סימון פועל לרעת המגנים ולכן צריך להימנע ממנו. 


פרק 7: השלכות
השלכות בהגנה כאשר נגמרו לכם הקלפים בסדרה המשוחקת הוא ללא ספק אחד הדברים בו כמעט כולנו (שחקני הברידג' שאינם ברמה הגבוהה ביותר) איננו מבצעים באופן מושלם. 

בפיסקה "הגנה בברידג'" בתחילת פוסט זה הסברתי מדוע מלמדים הגנה פחות ממה שמלמדים נושאים אחרים. 
בדיוק כפי שמלמדים פחות הגנה, כשכבר מלמדים הגנה מלמדים פחות על השלכות. זה נעשה מאותה סיבה: השלכות הוא נושא קשה יותר מנושאים אחרים בהגנה. 
כך למשל, בהובלה צריך להביא בחשבון רק את מהלך ההכרזה והקלפים שבידנו. בהשלכות צריך להתחשב במספר רב יותר של גורמים.

זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בהסבר שיטתי ומקיף בעברית על השלכות ולכן, לדעתי, זהו אולי הפרק החשוב ביותר בספר (מבין 8 הפרקים הראשונים).

במה צריך להתחשב כשמשליכים קלף?  

להלן רשימה חלקית לא ממצה, שקובי מסביר אותה בפירוט ועם דוגמאות של ידיים רלבנטיות בספרו:

1. לא להשליך קלף שעשוי להביא לקיחה

2. לא להשליך קלף שמגן על קלף שאתה או השותף מחזיקים ועשוי להביא ללקיחה.

3. להימנע מהשלכת קלף המונע תקשורת עם השותף שבלעדיה השותף לא יזכה בלקיחה או לקיחות שהוא יכול לזכות בהן. 

4. לשמור על אורך שווה לאורך של הסדרה הארוכה בדומם (עם לפחות קלף אחד גבוה מהקלף הנמוך בדומם)

5. לשמור על אורך שווה בסדרה הארוכה של הכרוז
קצת יותר מורכב משמירה על אורך בסדרה הארוכה בדומם. את האורך בסדרה הארוכה בדומם רואים. את קלפי הכרוז לא רואים ולכן צריך להסיק זאת על פי ההכרזה והמשחק.

הבעיה הפרקטית היא שלפעמים אין ברירה וצריך להשליך קלף או קלפים בניגוד לחלק מהכללים האלה. הסיבה לכך היא שבמערך קלפים נתון לא תמיד אפשר לשמור על כל הכללים. כל קלף שנזרוק יהיה בניגוד לכלל אחד.

הערה: השלכות שגויות גורמות לפעמים להצלחה של משחק לחץ מדומה.


פרק 8: שליטים שירות ההגנה
פרק זה עוסק במצבים בהם גם ההגנה יכולה לחתוך. צריך לדעת מתי ניתן להגיע למצב בו אחד משחקני ההגנה חותך.
אבל צריך לדעת גם מתי אפשר לחתוך אבל עדיף לא לעשות זאת
ראיתי לא פעם שחקנים חותכים כשלא צריך, למשל חיתוך בלקיחה טבעית שלהם, שלא מביא ללקיחות נוספות בסדרות אחרות.

קובי מתיחס בפרק זה גם למצבים אלה בהם צריך לחפש את הלקיחות במקומות אחרים לפני שמחפשים חיתוך ולא צריך לחתוך בהזדמנות הראשונה.

אחד הדברים הנכונים בפרק זה, החוזרים בכמה ידיים, הוא הימנעות ממשחק אוטומטי. במקום זה צריך לתכנן את משחק ההגנה.
השותף מוביל בקלף שברור לכם שאחרי שתזכו ב-A הוא יחתוך את הלקיחה השנייה בסדרה זו.
כשהיריב לא נמצא בחוזה של סלאם זה לא מספיק. צריך לתכנן מאיפה יכולות לבוא מספיק לקיחות על מנת להפיל את החוזה. לפעמים תפילו את החוזה רק אם תדחו את החיתוך ותנסו לפתח לקיחה נוספת להפלת החוזה, תצליחו להפיל אותו.

נושא נוסף הנדון בפרק הוא Promotion של קלף בסדרת השליט. כאשר אח המגנים חותך בקלף גבוה יחסית (למשל ה:J) הכרוז נאלץ לחתוך מעליו (למשל ב-K) ואז מגביה קלף בסדרת השליט למגן השני (בדוגמה שהצגתי ה-Q).


פרק 9: עשה ואל תעשה בהגנה
מטעמים מעשיים לא אתיחס לפרק הזה בפוסט הזה. זהו הפרק הגדול ביותר בספר מבחינת היקפו. הוא גם פרק מתקדם יותר. 
אם אחכה לפרסום הפוסט עד אחרי שאסיים לקרוא את הפרק, קרוב לוודאי שפרסום הפוסט יידחה ביותר מחודש.
בתקופה החגים אהיה בחופשה ארוכה, שבמהלכה לא אכתוב פוסט כלשהו.

לפיכך בחרתי להתייחס לספר בלי להתייחס לפרק הזה. כבר ראיתי ספרים שהיו בהם פערים גדולים ברמת הכתיבה של פרקים, למרות שברוב המקרים הרמה של פרקים שונים באותו ספר אחידה או דומה.

למעשה עשויים להיות שלושה תסריטים מרכזיים המתייחסים לשאלה: האם פרק 9 הוא ברמת יתר הפרקים בספר?

תסריט 1: רמת הפרק דומה לרמת יתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית או חיובית, היא אינה צפויה להשתנות במקרה זה. זהו התסריט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.

תסריט 2: הפרק טוב יותר מיתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה חיובית, בוודאי שהיא אינה צפויה להשתנות לרעה.

תסריט 3: הפרק הרבה יותר גרוע מיתר הפרקים בספר
אקח תסריט קיצוני בו אמליץ לקוראים לדלג על הפרק משום שהוא גרוע במיוחד.
אם דעתי על הספר תהיה חיובית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה שלילית, אז היא תמשיך להיות שלילית. 

בפסקה הבאה אביע את דעתי על הספר ואייחס אותה גם לשלושת התסריטים לעיל.


דעתי על הספר
גם אם בעתיד יתברר כי התסריט של המקרה הגרוע ביותר (Worst Case) נכון לגבי פרק 9, אני ממליץ לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ו/או בירוק לקרוא אותו. במקרה קיצוני זה התעלמו מהפרק התשיעי. מיתר הפרקים תוכלו ללמוד הרבה ובאופן שיטתי על נושא שרוב השחקנים מהשורה לוקים בו. 
בשונה מהספר הקודם, יש לי רושם שגם לחלק מקוראי הפוסטים המוסומנים באדום יש הרבה מה ללמוד מהספר.

כפי שציינתי בסעיף הקודם התסריט הגרוע ביותר הוא תסריט בסבירות נמוכה. בתסריט הסביר ביותר רמתו של פרק 9 דומה לרמת יתר הפרקים. 














יום שלישי, 21 באפריל 2015

ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'


מי שקרא את אחד הפוסטים הפופולריים  שלי:
לקרוא על ברידג' בעברית, יודע שחסרים ספרים על ברידג' בעברית. 
פוסט זה יוקדש לספר חדש בעברית, שאני רוצה להמליץ לכם לקרוא: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. את הספר כתב קובי שחר.


אבל לפני שאספר לכם על הספר, אני חייב בגילוי נאות אותו תמצאו בפסקה הבאה.

מה הייתי עושה לו הייתי חושב, שהספר הוא ספר גרוע?
הייתי עומד בפני דילמה:
מצד אחד אני לא יכול לכתוב על ספר גרוע, שהוא אינו גרוע.
במאמר מוסגר, כל הקריירה רבת השנים שלי בייעוץ מחשוב התבססה על אמינות: כשחשבתי שמוצר או פרויקט הוא גרוע עבור הלקוח שלי (הוא יכול להיות מצוין במצב אחר עבור ארגון אחר) זה מה שאמרתי ללקוח. לא משנה אם מי שהציע את המוצר היה חברי הטוב. 
אותו דבר אני נוהג גם בייעוצים שאני נותן בכלכלת המשפחה.
גם בברידג' אני פועל באופן זהה

מצד שני הבלוג שלי אינו מתמקד בסקירת ספרות ברידג', אני גם יכול לא לכתוב על ספר, אם אני חושב שהוא גרוע. 

אני מיודד עם קובי שחר, מעריך אותו ושנינו משחקים באותה קבוצה בליגה.

לו הייתי חושב שהספר גרוע הייתי בוחר כנראה לא לכתוב עליו בכלל.

לשמחתי אינני עומד בפני דילמה כזאת משום שאני חושב שהספר הוא ספר טוב. אני יכול להמליץ לקוראי הבלוג לרכוש אותו.

קובי שחר
קובי שחר הוא מהנדס מחשבים במקצועו. קובי הוא כותב קבוע בירחון הברידג'. הוא כותב בעיקר במדור "לומדים ברידג", המיועד לשחקנים שאינם ברמה גבוהה. זהו גם קהל היעד של הספר. 

קובי הוא מורה מוסמך לברידג'. כששיחקתי בתחרות ארצית ברחובות, ראיתי על לוח המודעות במועדון, קורס בשם זהה לספר, בהדרכתו של קובי. 
הקורסים שהוא מלמד וודאי תרמו להכנת הספר ולתיקוף המידע שבו.

מעט על הספר
בספר מוצגים כלים או טכניקות משחק בהן יכול הכרוז להשתמש. מוצגים כלים בסיסיים וכלים מורכבים יותר. נקודת המוצא היא תכנון המשחק. הקורא נדרש לתכנן את המשחק בידיים המוצגות. 

הפתרון מוצג בשתי דרכים:

1. מענה לשאלות קבועות מראש, כפי שעושים חלק מהשחקנים המשתתפים בתחרויות.

2. ניתוח היד והעקרונות או הטכניקות שיש להשתמש בהן במשחק היד.

הגישה היא ספירת לקיחות ורק בפרק האחרון מוצגת הגישה של ספירת מפסידים.

בין הנושאים המוצגים בהרחבה:
פיתוח סדרה, הגבהת קלפים בסדרה, עקיפה, חסימה והתחמקות (אני לא אוהב את המושג התחמקות, המקביל למושג duck באנגלית. למישהו יש רעיון למושג חליפי בעברית?), כניסות, טיפול בסדרת השליט, משחק בטוח, משחק זהיר ומשחק הסיכויים. 

מה אהבתי בספר?

1. ביבליוגרפיה
נתחיל מהסוף. בעמוד האחרון יש רשימה ביבליוגרפית. יש כאלה שיודעים את הכל ויש כאלה שמסתמכים גם על ידע של אחרים. אני לא יודע את הכל. בדרך הכלל אני כן יודע להבחין בין מקור מהימן לבין מקור שאינו מספיק מהימן ולהסתמך רק על מקורות מהימנים.

זה מה שעושה קובי בספרו. המקור הראשון הוא ספר בעברית: הביצוע הנכון בברידג' שנכתב על ידי יו קלסי.
זוכרים את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית? בפוסט כתבתי שזה הספר הטוב ביותר למתחילים שאני מכיר בעברית (תורגם מאנגלית בשנות ה-70 של המאה הקודמת וקשה מאד להשיג אותו בעברית, משום שאינו נמכר בחנויות).

גם Dorothy Hayden-Truscott, שכתבה את אחד הספרים בביליוגרפיה, הוזכרה בבלוג שלי, כשחקנית נבחרת ארצות הברית. קראו את הפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-?

אין ספק שגם Eddie Kanter הוא מקור מהימן. את שאר המקורות, אני מכיר פחות.

2. תכנון
נמשיך בהתחלה. הפרק הראשון מוקדש לתכנון המשחק. הוא מהווה בסיס ליתר הפרקים, שגם בהם הגישה היא לתכנן את המשחק.
איני בטוח שקובי צודק כשהוא כותב, ששחקני ברידג' מתכננים את המשחק.

השחקנים הטובים בוודאי מתכננים את המשחק. מניסיוני, שחקנים טובים פחות לרוב אינם מתכננים את המשחק.
אם תקראו את הפוסט: האם זה פשע לחשוב? תוכלו לקרוא שם על שחקנית שגערה בי קשות, משום שככרוז חשבתי ארוכות למרות שבדומם היה קלף יחיד בסדרה בה היא הובילה.
אני ניסיתי לתכנן את המשחק כלו. הגברת, והיא לא היחידה, מתכננת כל לקיחה בנפרד.

בהחלט חשוב ששחקנים שאינם מתכננים יאמצו את הגישה שמציג קובי: את המשחק יש לתכנן מיד בהתחלה. הם גם יוכלו לקבל כלים מעשיים לאופן התכנון.

3. שיטתיות
הספר כתוב באופן שיטתי כשנושאים המוצגים בפרקים מאוחרים יותר, בדרך כלל מורכבים יותר ועשויים להסתמך על ידע שנרכש בפרקים קודמים.
גם הטיפול בדוגמאות הוא שיטתי בכל דוגמה קיימים שלושה סעיפים: תכנון, תכנית משחק והסבר. 
4. מגוון רחב של כלים
מוצגים מגוון רחב של כלים. אם ניקח לדוגמה את הנושא של עקיפה, נדונים סוגי עקיפות שונים.

5. הרבה דוגמאות
"השטן נמצא בפרטים הקטנים". הדוגמאות עוזרות להבין את הפרטים הקטנים.

לסיכום
אני ממליץ לחלק גדול מקוראי הבלוג לקרוא את הספר.
הפוסטים בבלוג המסומנים באדום מיועדים לשחקנים ברמה גבוהה. לא בטוח שהם צריכים לקרוא את הספר, משום שאינם אוכלוסיית היעד של הספר.

הפוסטים המסומנים בצבע צהוב מכוונים לשחקנים ברמה טובה. לחלק מקוראי פוסטים המסומנים בצבע זה מומלץ לקרוא את הספר. 
במיוחד מומלץ לשחקנים שאינם מתכננים את המשחק או לוקים בתכנון המשחק לעשות זאת.

אם אתם שחקנים ברמה פחות גבוהה וקוראים פוסטים המסומנים בצבע ירוק, הספר מיועד לכם. את הספר של יו קלסי, כנראה תתקשו להשיג (לפחות בעברית) ואני לא מכיר ספרים אחרים בעברית, המכסים את הנושא של משחק היד של הכרוז באופן שיטתי.   


Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...