טעויות של שחקנים מהשורה: "תוציאו Alert"

לפני 21 ימים כתבתי פוסט שכותרתו: תנועות בתחרויות ברידג'. את הפוסט כתבתי כדרך להכין את עצמי למבחן למנהלי תחרויות בדרג הנמוך ביותר, אותו עשיתי יום לאחר פרסום הפוסט. 
זו הייתה גם דרך לעזור לאלה מחבריי לקורס, שפוסט כזה יכול להבהיר להם דברים שלא היו ברורים להם ולסייע להם במבחן.

את המבחן עצמו עשיתי רע. היום קיבלנו תוצאות ובכל זאת עברתי. השלב הבא הוא מבחן מעשי. 
לכבוד מעבר המבחן אני כותב פוסט הקשור גם בנוהל התרעות והודעות בתחרויות.

"תוציאו Alert" 

מה שאני מתאר כאן מוכר לרוב שחקני התחרויות. אתם באמצע תחרות ומגיע לשולחן הזוג הבא שצריך לשחק נגדכם. הם מסבירים לכם איזו קונבנציה מסובכת שהם משחקים. אתם כבר עייפים ואין לכם כוח לקונבנציה מסובכת, שזו אולי הפעם הראשונה שאתם נתקלים בה. אתם לא מקשיבים בקשב רב ובמקום זאת אומרים להם: "תוציאו Alert".

לגבי רוב השחקנים, זו טעות קשה. עדיף להקשיב להם ולדבר עם השותפה או השותף כיצד תכריזו, אם וכאשר היריבים ישתמשו באותה קונבנציה. 

יש לי המלצה פשוטה בשביל שתדעו האם אתם נכללים בקטגוריה "רוב השחקנים" שהזכרתי.

לכו לדרוג העולמי של השחקנים לפי צבירת נקודות באתר של ההתאגדות העולמית לברידג' (WBF).

אם תמצאו את עצמכם ואת השותף באחד מ-200 המקומות הראשונים, אתם בהחלט לא נכללים בקטגוריה הזו. מותר לכם להגיד "תוציאו Alert".

בפסקאות הבאות ננסה להבין מדוע לשחקנים שאינם מומחים ברמה גבוהה מאוד זו טעות קשה.

חילוקי דעות עם שחקן הרבה יותר טוב ממני

זוג שחקנים התייעץ עם שחקן ברמה גבוהה מאוד ביחס לקונבנציה. השחקן יעץ להם לא להשתמש בה.
הם שאלו גם לדעתי וסיפרו לי מה אמר אותו שחקן. 

הטענה הראשונה של אותו שחקן הייתה שמבחינה תאורטית הקונבנציה אינה טובה.

על נושאים תאורטיים אני מתווכח גם עם שחקנים שטובים ממני בעשר דרגות או יותר, אבל על מנת לעשות זאת נדרשים שני תנאים מקדימים:

1. שאני משוכנע ב-100% שאני צודק.
במקרה זה לא הייתה לי דעה, כך שהתנאי הזה לא התקיים.

2. אני צריך ספר או מאמר של שחקן שזכה באליפות עולם או היה קרוב לזכייה כזו ודעתו זהה לדעתי.
גם תנאי זה לא התקיים.

את הטענה הראשונה קיבלתי.

את הטענה השנייה לא קיבלתי

דעתי הייתה שונה מדעת השחקן הבכיר. הטענה שלו הייתה ששחקנים טובים ממילא ימצאו את הדרך להתגונן גם אם הם לא מכירים את הקונבנציה.
נגד שחקנים לא טובים ממילא תשיגו ברוב המקרים תוצאה טובה, למשל באמצעות לקיחה עודפת שבה רוב ה-Field לא יזכה.

"המוקש" בטענה הזו הוא הגדרת שחקנים טובים. טוב זה דבר יחסי. אם מדובר בשחקנים ברמה של השחקן הזה, אולי זה נכון.

כששיחקתי קונבנציה מורכבת מאוד, ולא ממש מוכרת לרוב השחקנים,  נגד זוג ששיחק באחת מנבחרות ישראל, הם לא מצאו את הדרך להתגונן כנגד קונבנציה שהם לא הכירו.
אני חושב שמדובר במקרה זה בשחקנים טובים. לא בשחקנים שבין 200 המדורגים הראשונים בעולם.

כמובן ששחקנים מהשורה, יתקשו עוד יותר להתמודד עם דברים שהם אינם מכירים.
הניסיון שלי מראה שכמעט תמיד הם יתמודדו באופן רחוק מאופטימלי כאשר הם נתקלים במשהו שאינו מוכר להם. בלא מעט מקרים השגתי תוצאות טובות במיוחד ששיחקתי קונבנציה או שיטה מוכרות פחות נגד שחקנים מהשורה.

הם בילבלו בין מה שאני משחק למשהו שנראה להם דומה ומוכר להם. 

דוגמה: פתיחות בינוניות 
הדוגמה הקלסית בה נתקלתי היא קונבנציה הנקראת פתיחות בינוניות. הפותח בגובה 2 למעט בסדרת ה-♣, מראה 5-6 קלפים בסדרה ו-9-11 נקודות.
שחקנים מהשורה נוטים להתייחס לזה כמו אל פתיחה של Weak two.

ההבדלים הם מהותיים:

1. טווח הנקודות שונה.
בפתיחות בינוניות עשויות ברוב המקרים להיות יותר נקודות. לעולם אל תמצאו ידיים עם מספר נקודות המתאים לחלק הנמוך בטווח הנקודות הנדרשות להכרזת Weak two.

2. ההכרזה הזו היא הכרזת Limit bid
טווח הנקודות הוא צר. כשיריב מתערב במכרז, שותפו של הפותח יודע האם הוא יכול להעניש ולכן כל Double הוא מעניש.

3. ההכרזה אינה מבטיחה שישה קלפים. יכולים להיות רק חמישה.

4. ההכרזה אינה שוללת רביעייה בסדרת מייג'ור אחרת.
כשהיריב יתערב בסדרת המייג'ור האחרת לפעמים אפשר להכפיל ולמצוא גם את הפותח עם שלישייה או רביעייה בסדרה.

התוצאה היא ששחקנים מהשורה שמתערבים במכרז בגלל קריאה לא נכונה של המצב, בלא מעט מקרים נופלים כמה פעמים בחוזה מוכפל.

הגדרת שחקן מהשורה

אנסה להגדיר מהו שחקן מהשורה לצורך פוסט זה. כמובן שההגדרה אינה מדויקת ויש מקרים חריגים.

שחקן מהשורה הוא שחקן שלא עומד באחד או יותר מהתנאים הבאים:

א. לא שיחק באחת מהנבחרות של ישראל

ב. לא זכה בהישג בולט במיוחד בתחרויות בינלאומיות חזקות.

ג. לא סיים במקום גבוה בגמר א' או גמר על של אליפות הארץ.

ד. לא שיחק בליגה לאומית

ה. לא זכה במקום גבוה באחת מהתחרויות החשובות בפסטיבל הבינלאומי בתל אביב או בפסטיבל הים האדום באילת.

אגב, על פי ההגדרה הזו אני משייך גם את עצמי לקטגוריה הזו.

אני מזכיר שוב: שחקן מהשורה אינו יכול להרשות לעצמו לא להקשיב ולא לנסות להיערך להתמודדות עם קונבנציה מורכבת ולא מוכרת לו.

סוגי ההתרעות וההודעות

הגדרת ההתרעות וההודעות נקבעת על ידי התאגדויות ברידג' בארצות שונות. בפוסט זה אתייחס לנוהל בישראל. 
כאשר אין מדובר בשולחנות הפרדה, המודיע או המתריע הוא שותפו של המכריז.

1. הודעה (Anouncement)

מתייחס לרוב לקונבנציות נפוצות. למשל: שחקן פתח 1NT (יד מאוזנת 15-17 נקודות) ושותפו השתמש בקונבנציית סטיימן והכריז  §2.

הפותח חייב להגיד "סטיימן". המילה הבודדת הזו מתייחסת לא רק לידיים עם רביעייה בסדרת מייג'ור אחת לפחות, אלא גם לידיים ללא רביעייה בסדרת מייג'ור (מי שהכרזת 2NT של המשיב היא טרנספר ל-♦) וגם לידיים חלשות, למשל: קלף יחיד ב-§ ונקודה אחת. 
היא אינה מתייחסת לקונבנציית Puppet Stayman.

2. התרעה (Alert)    

שותפו של המכריז מוציא כרטיס Alert.
לרוב מתייחס לקריאות לא טבעיות, שאינן כלולות ברשימה המצומצמת של הכרזות המחייבות הודעה.
יש צורך בהתרעה כזו גם על קריאות טבעיות. 
למשל: הפותח הכריז §1. המשיב ♠1. יש לו ארבעה קלפים ב-♠  ולכן ההכרזה היא טבעית אבל שיטת ההכרזה מאפשרת לדלג על חמישייה ב-♦.

3. Pre Alert

זוהי הודעה מוקדמת על שיטת הכרזה ייחודית או קונבנציה יוצאת דופן או לא מוכרת למרבית השחקנים. למשל: מי שמכריז בשיטת Precision צריך לידע את היריבים לפני המשחק.
גם הכרזות Double או Redouble בעלות משמעות מיוחדת מחיבות Pre Alert.  בישראל אין התרעה על קריאות של Double או Redouble.

שחקנים רבים בישראל אינם נותנים Pre Alert גם כשצריך. 


4. Post Alert
הצד המבצע נותן הסבר על  קריאות מיוחדות או קריאות שאין עליהן Alert. כך למשל, צריך להסביר קריאות בגובה של מעל ל-3NT משום שאין עליהן התרעה.
יש התרעה על הכרזה ראשונה בגובה שמעל ל-3NT והיא קונבנציה ולא הכרזה טבעית.  

דוגמה אחרת הכרזת Control מחייבת Post Alert.

בחזרה ל"תוציא Alert"

אחרי שהוסברו מושגי היסוד, ברור מה קרה. היריבים שהסבירו בעצם מלאו את חובתם לתת Pre Alert. השחקן שביקש מהם להוציא Alert בעצם ויתר על זכותו לקבל את המידע המוקדם ועל זכותו להיערך להתמודדות עם אותה שיטת הכרזה או קונבנציה פחות מוכרת.

אם הוא ושותפו שחקנים מהשורה, הסיכויים שלהם למצוא דרך אפקטיבית להתמודד עם שיטה או קונבנציה מורכבת ולא ידועה הם נמוכים.

בפוסט הבא אביא דוגמאות להכרזות המחייבות Pre Alert והוצאת Alert עלולה להיות מאורחת מדי.

מידע נוסף

תוכלו למצוא מידע נוסף על התרעות והודעות באתר ההתאגדות הישראלית לברידג' בקישור הבא: נוהל התרעות והודעות.

  

Forcing Pass שלא היכרתם

Forcing Pass היא הכרזת Pass המחייבת את השותף להכריז. 

הכרזת Pass  כזו במקרים רבים מתארת ניד חזקה יותר מהכרזה אחרת. 

המצב הקלאסי הוא מצב בו לכם יש יותר נקודות מליריבים והיריבים הכריזו גבוה מדי. 

די ברור שהיריבים לא יבצעו חוזה מוכפל. מי שמכריז Pass מבקש בעצם מהשותף לבחור בין Double מעניש לבין הכרזה אחרת. ההכרזה היחידה שהשותף צריך תמיד להימנע ממנה היא Pass. 

Forcing Pass שלא היכרתם

משחק הברידג' הוא משחק מרתק. יש בו אינספור רעיונות מקוריים ושיטות יצירתיות.

בלוג זה נוהג מדי פעם לעסוק בהם. למשל: סימונים שלא היכרתם,  Count שלא היכרתם.

בפוסט זה אעסוק במשהו שלא היכרתם בהקשר של Forcing Pass: הכרזת פתיחה של Pass עם 13 נקודות או יותר. הכרזה כזו מחייבת את השותף להכריז עם 6 נקודות או יותר.

שיטות הכרזה רבות כאלה הומצאו על ידי שני תאורטיקנים פולנים.

Łukasz Sławiński (הקישור מצביע לערך עליו בויקיפדיה הפולנית. אתם יכולים להשתמש באופציית התרגום לאנגלית של גוגל) ו- Stanislaw Ruminski. 

השניים כתבו ספר בשם: Introduction to Weak Opening Systems.

לא קראתי את הספר. כן קראתי מאמר של Jan Eric Larsson 

ו Ben Cowlin. כותבי המאמר הם שבדים. על פי חיפוש בגוגל, Larsson הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת Lund. כותבי המאמר מציגים כמה שיטות של פתיחת של שני הפולנים לעיל ומוסיפים גם כמה שיטות כאלה שלהם. לקריאת המאמר לחצו כאן.

AntiDelta: שיטה לדוגמה מהמאמר של Larsson ו Cowlin

שיטת ההכרזה AntiDelta לקוחה מספרם של Sławiński ו-Ruminski.

הכרזות הפתיחה על פי השיטה:

Pass - 13 נקודות או יותר.

♣1 - 8-12 נקודות עם singleton או void

♦1 - 0-7 נקודות

♥1 - 8-12 נקודות. 4-5 קלפים ב-♥.

♠1 - 8-12 נקודות. 4-5 קלפים ב-♠.

1NT - יד מאוזנת ללא רביעייה בסדרת מייג'ור. 8-12 נקודות.

♣2 - 8-12 נקודות. לפחות חמישייה ב-♣. 

♦2 - 8-12 נקודות. לפחות חמישייה ב-♦.

♥2 - 8-12 נקודות. לפחות שישייה ב-♥.  

♠2 - 8-12 נקודות. לפחות שישייה ב-♠. 

הכרזות המשיב:

אחרי ♦1 רק הכרזת 1NT היא הכרזה מחייבת.

אחרי כל הכרזת פתיחה אחרת, ההכרזה הבאה אחריה היא הכרזה מחייבת לא טבעית.

כל ההכרזות האחרות של המשיב הן טבעיות.

מדוע הצגתי הכרזת פתיחה של Forcing Pass?

מעולם לא השתמשתי בשיטה כזו. 

רק אתמול נתקלתי בה כשחיפשתי חומר על Forcing Pass, שחלקכם בוודאי מכירים.

אני ממש לא מתכוון להמליץ לכם לשחק בשיטת הכרזה כזו.

אני גם לא מציע לשחקנים מהשורה ללמוד אותה משום, שקרוב לוודאי, שלא תיתקלו ביריבים שמשחקים אותה.

הצגתי את שיטת ההכרזה הזו בעיקר על מנת שתראו עד כמה מגוונות שיטות ההכרזה בברידג'. על מנת שתוכלו לראות כמה מעט אנחנו יודעים של ברידג' בכלל ועל שיטות הכרזה בברידג' בפרט.

אולי יותר חשוב: על מנת שתהיו פתוחים גם לגישות ושיטות הכרזה או משחק שונות מאלה שאתם מכירים.   

חסרונות של השיטה

לא קשה לראות חסרונות של השיטה. למשל: כשהשותף שלכם הכריז Pass עם 13-14 נקודות וחמישייה ב-♥ ולכם יש 11-10 נקודות ותמיכה ב-♥ והיריב שלפניכם הכריז ♠1 לא תדעו מה להכריז. כששותפו עם יד חלשה יתמוך בו בקפיצה, גם השותף שלכם יתקשה להכריז.   

באופן כללי הכרזת פתיחה של Pass, המסתירה כוח, לא מתאימה לברידג' המודרני והאגרסיבי. בהרבה מקרים היריבים יתערבו במכרז.

היתרון של שיטות הכרזה לא מוכרות 

יש יתרון בשיטות הכרזה ובשיטות סימון פחות מקובלות או לא מקובלות.

היתרון הוא בכך שהיריבים אינם מכירים אותם ולא באים עם שיטת הגנה ידועה מראש.

היריבים צריכים למצוא בזמן אמת את ההכרזות הנכונות כנגד שיטת הכרזה לא מקובלת. לשחקנים מהשורה זה מאד קשה. מומחים ברמה גבוהה עשויים למצוא אותן ליד השולחן.

לפני כמה שנים, כששיחקתי עם הבן שלי, השתמשנו בשיטת הכרזה  הנקראת פתיחות בינוניות. בשיטה זו פתיחה בגובה 2 בכל סדרה, פרט ל-♣, מראה 9-11 נקודות וחמישייה או שישייה בסדרה המוכרזת. 

זוהי שיטה לא מקובלת ומאד מורכבת. היו לה שני יתרונות:

1. כשלשותפו של הפותח יש יד חזקה ניתן לתאר במדויק את החלוקה ואת הכוח.

2. היריבים לא מכירים את השיטה ולכן מתקשים להכריז. טעות נפוצה היא התייחסות להכרזה הזו כאילו היא הכרזת Weak two. לפעמים כשהשותף יודע שיש לך 9 נקודות לפחות הוא יכול להעניש באמצעות Double. 

אם פתחת Weak two  עם 6-7 נקודות, יכול להיות שהוא לא יכול להעניש. 

לפעמים חמישייה, ולא שישייה, בסדרה המוכרזת תתרום לכישלון בביצוע חוזה מוכפל. בפתיחות בינוניות המכריז עשוי להחזיק חמישייה.

לא מעט יריבים "נפלו" בחוזים מוכפלים בגלל ההבדלים המפורטים לעיל.  

פתיחות בינוניות הן דוגמה אבל העיקרון חל גם על שיטות הכרזה לא מוכרות אחרות, כמו ה-Forcing Pass לעיל.

   

שיטת הסימון של איפכא מיסתברא: UDCA או UDCI

רוברט פרוסט
מקור התמונה: ויקיפדיה

המשורר האמריקאי רוברט פרוסט (1874-1963)כתב באחד משיריו:  

   "Two roads diverged in a wood and I took the one less traveled" 

פרוסט התלבט באיזו משתי הדרכים ביער לבחור ובחר באחת מהן רק משום שפחות אנשים בחרו בה.

זהו גם המוטו של UDCA: בחירת שיטת סימון שונה משיטת הסימון שרוב השחקנים בוחרים.

למעשה ב-UDCA זה אפילו יותר קיצוני: הבחירה היא בשיטה הפוכה מהשיטה הסטנדרטית לסימון.

UDCA הן ראשי תיבות של:

Upside Down Count and Attitude

המשמעות היא שמסמנים הפוך גם ב-Attitude וגם ב-Count.

Attitude

בשיטת הסימון הסטנדרטית כשהשותף מוביל בקלף גבוה בפעם הראשונה שסדרה משוחקת, קלף גבוה מעודד להמשיך בסדרה. קלף נמוך אינו מעוניין בהמשך בסדרה.

ב-UDCA קלף נמוך מעודד להמשיך בסדרה וקלף גבוה מעדיף לא להמשיך באותה סדרה.

למשל: כנגד חוזה ב-NT השותף שלכם הוביל ב-K♦ (הניחו שאינו משחק את מה שהצעתי בפוסט: מתי להוביל ב-K כשיש לכם A ו-K?) וה-K♦ הוא מראש רצף. 

אתם מחזיקים: A942♦. אם אתם מסמנים בשיטת UDCA, תשימו את ה-2♦. השותף שלכם צריך להבין שאתם מעוניינים שהוא ימשיך בסדרה.
לעומת זאת אם אתם מחזיקים ב-84♦. ובדומם יש קלף יחיד בסדרה, תזרקו את ה-8♦ על מנת לסמן לשותף שאינכם מעוניינים בהמשך בסדרה. 

Count 

גם בשיטה הסטנדרטית וגם בשיטת הסימון האיטלקית, כשהיריב מוביל, מסמנים מספר זוגי של קלפים באמצעות גבוה ואחריו נמוך. מספר אי-זוגי של קלפים מסומן באמצעות נמוך ואחריו גבוה.

ב-UDCA נמוך ואחריו גבוה מסמן מספר זוגי של קלפים בסדרה. גבוה ואחריו נמוך מספר אי-זוגי של קלפים בסדרה. 

לדוגמה: היריב שיחק בפעם הראשונה את סדרת ה-♠ בחוזה ב-♥. אתם מחזיקים:  852♠. תזרקו את ה-5♠.  היריבים זכו ב-A♠  והמשיכו ב-K♠. אתם שמתם את ה-2♠.
השותף שלכם יודע, שלרוע המזל, לא תוכלו לחתוך את ה-Q♠ משום שיש לכם קרוב לודאי שלושה קלפים בסדרה.

UDCA ו-UDCI
הגענו לנושא של ה-Preference. לא שכחתי שבפוסט הבא אני חייב לכם השלמה בנושא זה, כשמדובר בשיטת הסימונים הסטנדרטית.
למרבית הפליאה, כשמדובר ב-Preference, בשיטת סימון  UDCA  מכריזים במצב זה בדיוק כמו בשיטת הסימונים הסטנדרטית.   

אבל אם ברצונכם להמשיך לצעוד בשביל פחות מטוייל גם בנושא ההעדפה, יש לכם את UDCI. 

ה-I מסמן את האות הראשונה של Italian. כלומר ב-UDCI מסמנים העדפה כמו בשיטת הסימון האיטלקית.
זהו ההבדל היחיד בין UDCA ל-UDCI.

UDCA לעומת שיטת הסימונים הסטנדרטית
לדעתי UDCA אינה פחות טובה משיטת הסימונים הסטנדרטית. יש לה שני יתרונות ביחס לשיטה הסטנדרטית:

1. כשמסמנים Attitude חיובי בשיטה זו יש פחות סיכוי להפסיד לקיחה. 
אני מניח שרוב הקוראים, כבר הבינו שלא מפסידים לקיחה בשביל לסמן. אבל לך תדע, אולי ה-8 או ה-9 שזרקתם בשביל לעודד המשך בסדרה ולא העלתם בדעתכם שהוא "שווה לקיחה", בסוף יהיה הלקיחה החסרה להפלת החוזה של היריבים.

יש הרבה פחות סיכוי שה-2 או ה-3 שזרקתם על מנת לעודד המשך בסדרה בשיטת הסימון UDCA יזכה בלקיחה. 

2. היריבים פחות מכירים את השיטה
אם אין מדובר בשחקנים ברמה גבוהה במיוחד, ההסתברות שהם יטעו יותר גדולה.

הזווית האישית שלי
כשמדובר בברידג' אני הולך עם הגישה של המשורר האמריקאי פרוסט ומעדיף לפעמים לשחק דברים שפחות שחקנים משחקים אותם. 
אני לא הולך בדרך שורצת נחשים ביער, שפחות אנשים בחרו בה, כלומר: לא משתמש בקונבנציות גרועות רק משום שהן לא פופולריות. כך למשל, אני אמשיך להשתמש ב-RKCB הפופולרית ולא ב"אסים וקינגים ביחד".

אבל כאשר מדובר במשהו, שלא הוכח שהוא גרוע מדוע לא לנסות אותו?
בנוסף להתנסות המעניינת, יש יתרון בהליכה בדרך שפחות אנשים בחרו בה: היריבים לא מכירים את הקונבנציה או השיטה ופחות ערוכים להתמודד איתה.
כשמדובר בשחקנים ברמה גבוהה במיוחד זה לא ממש משמעותי. כשמדובר בשחקנים טובים פחות מאותם מומחים, במקרים רבים הם מתקשים למצוא את אופן ההתמודדות הנכון.

יש שלושה דברים לא סטנדרטיים שאני אוהב לשחק. יש לי רק שותף אחד שמוכן לאמץ אותם.

מדובר בפתיחות הבינוניות בגובה 2 עם 9-11 נקודות. קונבנציה שיובל שחר הביא לארץ מארה"ב.
אני בהחלט מבין למה יתר השותפים שלי לא רוצים לשחק איתי את הקונבנציה הזו. היא מסובכת. ההסבר שלה משתרע על יותר מעמוד אחד וקל להתבלבל ולטעות בה.

אני פחות מבין מדוע לא רוצים לשחק איתי את שני הדברים האחרים. הם לא יותר מסובכים ממה שמשחקים במקומם והם בוודאי לא פחות טובים.

הראשון הוא RKCB 1403 במקום RKCB 0314. שחקנים מהשורה, כמעט ללא יוצא מהכלל, משחקים RKCB 0314. הרבה שחקנים מומחים מעדיפים לשחק דווקא את RKCB 1403.
בפוסט: RKCB 0314 או RKCB 1403? הסברתי מדוע לדעתי RKCB 1403עדיף במעט על RKCB 0314.

הדבר השני סוגר מעגל עם נושא פוסט זה: אני מעדיף לשחק UDCA במקום שיטת הסימון הסטנדרטית או שיטת הסימון האיטלקית. בדומה ל-RKCB 1403, בשיטות סימון רוב השחקנים מהשורה משחקים את שיטת הסימון האיטלקית או את שיטת הסימון הסטנדרטית. לא מעט מהשחקנים ברמה גבוהה משחקים UDCA.

כמעט אותם קלפי ספייד וגם הפעם סיפור מעניין

קשה להגיד שאני גאה באופן בו שיחקתי בתחרות הסימולטנית הארצית אתמול. עשיתי כמה שגיאות קשות שעלו לנו לפחות ב-6%-7%. התוצאה: 56.39%. ברכות לזוכות במקום הראשון: שותפתי ג'ודי שמיון-דגן ונילי כהן. 

שתי הידיים האחרונות ששיחקנו שיחקתי בחוזים מוכפלים בסדרת

ה-♠.

היד הראשונה

שיחקתי בחוזה מוכפל של ♠2 ונפלתי שלוש פעמים. ללא ספק תוצאה גרועה. אני ממש לא אשם בחוזה הגרוע. השיטה אשמה. לכל שיטה יש ידיים בהם היא מוצלחת וידיים שמי שמשחק את השיטה עלול לקבל תוצאה גרועה. כשאתה משחק קונבנציית הכרזה פחות מקובלת, תהיה לך תוצאה גרועה כשתשחק יד שאינה מתאימה לשיטה, משום שמעט שחקנים יהיו בחוזה שאתה תהיה בו.

אנחנו משחקים קונבנציית הכרזה הנקראת פתיחות בינוניות. עם 9-11 נקודות וחמישה או שישה קלפים בסדרה (למעט ♣), פותחים בגובה 2. במקרה של אי-התאמה קיצונית (היד הזו למשל) השותף יכול לברוח. 

לשותף שלי לא היה קשה לברוח ל-♣3. הוא קיווה שחמישה או שישה הקלפים שברשותי יהיו עם תמונה או שתיים וכך יהיה ל-K♠ ערך.

היד השנייה

היריבים שלנו, שלא ממש מכירים את הפתיחות הבינוניות, היו תחת הרושם של היד הראשונה: אנחנו מכריזים אגרסיבי מדי. 

בין אם זה נכון ובין אם לא, הם שילמו מחיר יקר עבור ביצוע חוזה של ♠3 עם לקיחה עודפת במצב פגיע. ברמה המועדונית, קיבלנו 100% על היד. 

אני מנחש שגם ברמה הארצית, איננו רחוקים מהתוצאה הזו.

היריב במזרח פתח 1NT. ההסבר של שותפו היה 12-14 נקודות. הכרזתי אוברקול של ♠2. רק 8 נקודות ובמצב פגיע, אבל חלוקה של 5-5 ובנוסף לכך שימו לב לאיכות קלפי ה-♠: חמשת קלפי ה-♠   הגבוהים למעט ה-A. 

היד שלי שווה הרבה יותר מיד רגילה של 8 נקודות.

לפני שנמשיך במהלך ההכרזה רציתי להזכיר לכם משהו. זוכרים פוסט שנקרא: כולם ספרו עד 6? שם פתחתי ♠1 עם שש נקודות (לא ידעתי שהחוק אוסר על פתיחה בגובה 1 עם פחות מ-8 נקודות. תודה לאילן שזיפי שהסב את תשומת ליבי בהערה לפוסט). התוצאה: ביצוע חוזה מוכפל של ♠4 כשלי ולשותפי 15 נקודות בלבד. ההגנה זכתה בשלוש לקיחות בלבד עם שלושה קלפי A.

כמה נקודות דמיון בשתי הידיים:

1. בשתי הידיים החזקתי את אותם קלפי ♠. ביד בפוסט הקודם התווסף אליהם גם ה-7♠.

2. בשתי הידיים החזקתי חמישייה בסדרת מיינור בנוסף לקלפי ה-♠.

3. בשתי הידיים ההגנה זכתה רק בשלוש לקיחות כולן באמצעות A.

לאחר Pass של מערב, החליט ניר להכריז 2NT. קשה להאשים אותו: אוברקול בגובה 2 מראה לפחות 3 נקודות יותר ממה שהיו לי.

ההגנה תזכה ב-7 לקיחות עם: A ,♦A, ♥AKQ♠ ו-QJ♣.

אבל לאחר שתי הכרזות Pass החליט מערב להכפיל. היות שלא מצאתי התאמה עם השותף ב-♠, ניסיתי את החמישייה השנייה שלי והכרזתי 3♦. השותף הראה לפחות שני קלפים בסדרה. ניר הכריז ♥3, בתקווה למצוא אצלי יד עם חמישה קלפים ב-♠, ארבעה ב-♦ ושלושה או לפחות שניים עם נכבד אחד ב-♥. הפעם מזרח הכפיל. בלית ברירה הכרזתי ♠3. מזרח הכפיל. ההובלה הייתה ב-♣. 

לא התקשיתי לבצע את החוזה.עם לקיחה עודפת, כשאני זורק את קלפי ה-♥ על קלפי ה-♦ ומפסיד רק קלף אחד בסדרה זו.

מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?

הכרזת הפתיחה שאני מכיר לה הכי הרבה משמעויות היא ♦2. כשאני מלמד ברידג', אני מלמד רק משמעות אחת: Weak two עם שישה קלפים בסדרת ה-♦. בפוסט זה אסביר מדוע. בפוסט אתאר משמעויות שונות של הכרזה זו, שאת רובן אני משחק או שיחקתי בעבר. בכל משמעות כזו אסביר גם מדוע אני לא מלמד אותה.

♦2 חזק

הכרזה כזו מתארת יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות או עם 8 לקיחות בטוחות. אני משחק אותה עם אחד השותפים שלי. לא מעט שחקנים מתחילים משתמשים בה. בירושלים יש גם הרבה שחקנים ברמה גבוהה יותר, שמשתמשים בה. מהמעט שראיתי, שחקנים טובים יותר במקומות אחרים, ממעטים להשתמש בה.  

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. עדיף לתלמידים ללמוד הכרזות טבעיות.

לתלמידים עם היגיון קל יותר להבין הכרזה טבעית. לפעמים בהיגיון בריא הם גם יכולים למצוא את המענה הנכון להכרזה (במיוחד אם זו הכרזת Limit bid). תלמיד ייהנה למצוא הכרזה נכונה בלי שלימדו אותו. 

2. אלה שמשתמשים בה לא מכירים אותה עד הסוף.

צריך גם סדרה ארוכה עם לפחות 5 קלפים (רצוי שישה) בשביל להכריז הכרזה כזו. רוב אלה שמשתמשים בה לא יודעים את זה.

3. למה ללמד תלמיד משהו שמאד ייתכן שבעוד שנה שנתיים ישנה אותו?

בפתיח ציינתי, שמרבית השחקנים הטובים אינם משתמשים בקונבנציה זו.

4. אישית אני חושב שזו קונבנציה לא מוצלחת

מה מפסידים?

1. התלמידים לא יודעים מה להכריז כשיש להם יד לא מאוזנת עם 22 נקודות

היות שאני מלמד אותם שפתיחה בגובה 1 בסדרה מראה 12-21 נקודות, ופתיחה של ♣2 מראה 23 נקודות לפחות, הם לא יודעים מה לעשות עם 22 נקודות ביד לא מאוזנת. בינתיים אף אחד לא שאל: מה מכריזים עם יד כזו?

זו לא בעיה כל כך גדולה. לא קורה הרבה שמקבלים יד עם 22 נקודות. 

מה שכן קורה הרבה, שמקבלים יד מאוזנת עם 15-17 נקודות. הכרזת ה-2NT של השותף מראה 8-9 נקודות. תתפלאו אבל אם יש להם 16 נקודות, הם לא יודעים מה לעשות. אין להם כמעט יכולת לבצע הערכת יד כבסיס לקבלת ההחלטה. היות שהם צפויים להרבה כישלונות בביצוע חוזים בתחילת דרכם, אני מלמד אותם להכריז עם 16 נקודות כמו עם 15 נקודות ולפעמים להצליח בביצוע של חוזה של 2NT.  

♦2 Multi

 זו קונבנציה שלהכרזה זו עשויה להיות אחת המשמעויות הבאות:

1. יד חלשה עם אורך (6 קלפים) בסדרת מייג'ור

2. יד חזקה עם אורך בסדרת מיינור

3. יד מאוזנת עם 19-21 נקודות או 20-22 נקודות

שיחקתי אותה בעבר. היום אני לא משחק אותה.

רוצים ללמוד עליה יותר? לחצו כאן

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. זו לא הכרזה טבעית

2. היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

3. איך אסביר להם שכמה שיעורים אחרי שלימדתי אותם שהכרזת  2NT מראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות, גם הכרזה אחרת מראה משהו דומה? 

4. לטעמי היא לא טובה

יש בה שתי בעיות יסודיות:

א. במקרים בהם לפותח יד חזקה בסדרת מיינור הקונבנציה תחייב אתכם בחלק מהמקרים לעבור את הגובה של 3NT. אם אין לכם Slam, זה רע כי כל מי שיבצע 3NT עם לקיחה עודפת, יקבל תוצאה יותר טובה מכם. אם שיטת החישוב היא IMPs זה רע. אם שיטת החישוב היא Top-Bottom, מאד ייתכן שקיבלתם תוצאה של למטה מ-10%. 

ב. קונבנציה היא חלק משיטה. מה נעשה עם פתיחות של ♥2 ו-♠2  כשאנחנו משחקים ♦Multi 2? ובכן הן כבר לא יהיו Weak two (שלימדתי את התלמידים כמה שיעורים לפני כן). הן יתארו ידיים חזקות עם 19-21 נקודות.

הכרזה כזו בידיים חזקות מנוגדת לתפיסה של הברידג' המודרני: תראה את הכוח בגובה נמוך ואחרי זה אתה והשותף תכריזו לאט ותתארו באופן מדויק ככל האפשר את הידיים שלכם.

מרחב הכרזה קטן נותר לנו אחרי הכרזת פתיחה חזקה בגובה 2 במייג'ור.

♦2 המתאר יד חזקה עם מספר משמעויות

זוהי שיטה ישנה ולפעמים אפקטיבית. אני משחק אותה רק עם שותפה אחת.

ההכרזה מתארת אחד מהמצבים הבאים:

1. יד של 18-22 נקודות עם 4-4-4-1

2. יד חזקה (18-22 נקודות) עם אורך בסדרה כלשהי

3. יד מאוזנת עם 20-22 נקודות

בהמשך ההכרזה מוצא המשיב באמצעות הקונבנציה, באיזה משלושת המצבים נמצא הפותח, ומקבל החלטה באיזה חוזה לשחק.

אתם יכולים לראות שיש דימיון בינה לבין הכרזת ♦Multi 2. לדעתי הן צמחו מאותו מקור. אם תקראו על ♦Multi 2, תראו שבעבר היו משחקים אותה במצב נוסף על אלה שתיארתי: יד חזקה עם חלוקה של 4-4-4-1.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. זו לא הכרזה טבעית

2. היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

3. איך אסביר להם שכמה שיעורים אחרי שלימדתי אותם שהכרזת  2NT מראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות, הכרזה אחרת והכרזה שנייה מראה את זה? 

בשיטה זו פתיחה של 2NT מראה יד עם פחות מפתיחה ולפחות 5-5 בשתי סדרות המיינור.

פתיחות בינוניות

בשבת זכה הזוג חיים טמס-יובל שחר במקום השלישי באליפות ישראל. לתוצאות לחצו כאן. הזוג הזה משחק שיטה זו. ניר ואני למדנו אותה מחיים ואנחנו משחקים אותה.

בשיטה זו פותחים ♦2 אם מתקיימים התנאים הבאים:

1. לפותח 9-11 נקודות. אם הפותח פותח אחרי 3 הכרזות Pass, יש לו 12-14 נקודות.  

2. יש לו 5 או 6 קלפים בסדרת ה-♦.

3. אם הפותח הוא המחלק או השחקן שאחריו אין לו Void.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1.היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

היא מורכבת ומסובכת מדי גם עבור מרבית שחקני התחרויות מהשורה.

2. אם משתמשים בה מוותרים על הכרזות Weak two

בשביל מה ללמד Weak two אם כמה שיעורים אחרים מלמדים משהו שונה?

3. היא דורשת יותר הבנה בברידג' משיטות אחרות

כך למשל, בשיטה זו כל הכרזת Double היא מענישה. לא תמיד פשוט להבין האם כדאי להכריז Double?

מה מפסידים?

1. אפשרות לתאר באמצעות הקונבנציה מבנה מדויק וכוח מדויק של ידו של הפותח

בנוסף למספר הקלפים בכל סדרה, אפשר גם לגלות את מספר קלפי ה-K שלו בגובה נמוך יחסית.

2. היריבים לא תמיד יודעים להתגונן בפני פתיחה כזו. לפעמים Double מעניש הוא קטלני.

יד חלשה באחת מסדרות המייג'ור

בפעם היחידה שיצא לי לשחק נגדה שיחקתי, מול יריבים שמשחקים כך הם היו זוג שחקני ליגה לאומית (אני עם שחקנית ליגה ב' שאיני מתואם איתה) בתחרות קבוצות בפסטיבל הים האדום.

במאמר מוסגר למרות שאני הייתי המצטיין ביד הזו, הקבוצה שלי היא הפסידה כמה IMPS.

שתי שחקניות בליגה נמוכה בשולחן השני פתחו Weak two ב-♠.

ביד החלוקתית כשלזוג אחד יש 11 קלפים ב-♥ ולזוג שני 11 קלפים ב-♠, נתנו השחקניות מהקבוצה שלי לזוג השני מליגה לאומית לשחק בחוזה לא מוכפל של ♥4. שחקן הליגה הלאומית נפל פעם אחת.

היריבים שלי הכריזו ♠4 והכפילו ♥5. נפלתי פעם אחת.

נדמה לי שפעם אחת עשיתי ניסוי לשחק את זה עם שחקן מנבחרת ישראל עד גיל 21, בתחרות מקומית חלשה.

משמעות ההכרזה היא יד חלשה עם 6 קלפים בסדרת מייג'ור. לרוב מכריז המשיב ♥2 והפותח Pass or Correct.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. היא לא נפוצה

אלה שמשחקים אותה הם לרוב שחקנים ברמה גבוהה.

2. היא מתנגשת עם השיטה הטבעית של Weak two