שאלה שגויה: איזה ספר אתה ממליץ לי לקרוא?

מדי פעם מבקשים ממני להמליץ על ספר ברידג'. רוב הפונים הם אנשים שאיני מכיר.
השאלה שבכותרת היא שאלה שכיחה אבל גם שאלה לא נכונה. אסביר מדוע באמצעות אנלוגיה הקשורה בפרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל.

להזמין מרצה

לפני כארבעים שנה הלכתי מדי פעם למפגש של קבוצה סגורה של אנשים לא נשואים. 
המפגשים התקיימו בגינה של בית ציורי בשכונת נחלאות בירושלים. כל מפגש כלל הרצאה, מעט כיבוד והרבה שיחות עם משתתפים או במקרה שלי בעיקר עם משתתפות במפגש. 

יום אחד הגברת שארגנה את ההרצאות שאלה אותי האם אני יכול להמליץ על מרצה. המלצתי על פרופסור ליבוביץ. הוא היה איש חד מחשבה בעל ידע רב ומעמיק במגוון רחב של תחומים. הוא היה מוכן להרצות בכל מקום ללא תשלום והוא גר קרוב ברחוב אוסישקין. 

כשהגברת פנתה אליו בכתב היא קיבלה מכתב תשובה בו הוא הביע את הסכמתו להרצות אבל כתב שהיא שכחה את הדבר הכי חשוב: נושא ההרצאה. 
הוא כתב שהוא אינו גברת צעירה ויפה שמזמינים אותה על מנת לראות אותה. מזמינים אותו לדבר על נושא ולכן הנושא הוא הדבר החשוב ביותר.

לבחור ספר

כפי שאין מזמינים מרצה בלי לבחור נושא, כך לא ממליצים על ספר בלי ציון נושא. 
האם זה ספר על הגנה? ספר על משחק יד? ספר על הכרזות? על הערכת יד?

בנוסף צריך לציין מהי רמת משחקו של הקורא המיועד: 
האם הוא שחקן שאינו יודע את חוקי המשחק?
תלמיד בתחילת דרכו?
שחקן ברמה בינונית ומטה? שחקן תחרויות מהשורה? שחקן תחרויות טוב? שחקן ברמה גבוהה? 

פרמטר משמעותי נוסף היא השפה בה נכתב הספר. היות שאני קורא ספרים רק בעברית ובאנגלית איני יכול להתייחס לספרים בשפות אחרות.

אם מוכנים לקרוא באנגלית, מבחר ומגוון הספרים הוא ענק. בעברית המבחר יותר מצומצם.

צריך לזכור דבר נוסף: אינני ממליץ על ספרים שלא קראתי.
יכולים להיות ספרים מצוינים שאוכל להגיד שאומרים לי שהם מצוינים ואני נוטה להאמין שזה נכון, אבל לא אוכל להמליץ עליהם משום שלא קראתי אותם.

בפוסט זה אתמקד בספרים בעברית.
בשנת 2013 כתבתי פוסט שכותרתו היא לקרוא על ברידג' בעברית.
בפוסט פירטתי את הספרים ואתרי האינטרנט בעברית שאני הכרתי. המלצתי בו במיוחד על ספרו של יו קלסי "הביצוע הנכון בברידג'", שתורגם מאנגלית לעברית. 

מאז התווספו לא מעט ספרים בעברית. לצערי, לא את כולם קראתי.

פוסטים על ספרים בעברית בבלוג זה

שישים שניות על שירי האיקו ועל ברידג'  

מאחורי ההיגיון להבין או ללמוד בעל פה? 

ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג' 

ספר חדש: ארגז הכלים של ההגנה בברידג'  

הכרזה: ספרים חדשים בעברית

תלמידים הלומדים לראשונה ברידג'

לא ממליצים לתלמידים ברמה כזו על ספרים על הגנה. הם מתקשים בדברים פשוטים, למשל: עקיפה. 

הגנה היא נושא מורכב המחייב תיאום בין שותפים. 
אפילו בחירת קלף ההובלה היא מסובכת לשחקנים ברמה הזאת. נגד חוזים ללא שליט היא לא מאוד מסובכת וניתן ללמד כללי אצבע. 
בחוזים עם שליט זה כבר מורכב הרבה יותר. 

אני מסתפק בלימוד חלק משיטת הסימון האיטלקית. ב-Attitude אי-זוגי מעודד  וגם ב-Suit Preference אי-זוגי מעודד. 
בעבר לימדתי את השיטה האיטלקית במלואה אבל ראיתי שלרוב התלמידים זה קשה  מדי.

אני מכיר מעט ספרים בעברית המיועדים או מתאימים לנישה ספציפית זו. 

ספרים מתאימים הם ספרים שמיועדים גם לרמות גבוהות יותר אבל תלמידים הלומדים לראשונה ברידג' עשויים להבין חלקים מהם ולהפיק מהם תועלת. התלמיד או מי שמדריך אותו צריך להבחין בין מה שמתאים לרמתו לבין מה שאינו מתאים לרמתו.

יש ספר ללימוד מיני ברידג' של ההתאגדות הישראלית לברידג' המיועד למורים המלמדים ילדים בבתי ספר. 
גם אני השתמשתי בו כבסיס כשלימדתי ילדים בבתי ספר. לבסיס הזה הוספתי גם דברים ייחודיים. מצאתי שמבחינה מתודולוגית נכון ללמד גם מבוגרים מיני ברידג' לפני שמלמדים אותם הכרזות, כך שאני מלמד גם מבוגרים באותה שיטה. 

הספר הזה הוא ספר המיועד ללמד מתחילים את חוקי שלב המשחק וטכניקות משחק בסיסיות. הוא אינו מלמד כיצד להכריז בברידג'.


ספרים שקראתי ואינם מיועדים לנישה הזאת אבל מתאימים לה הם:

הביצוע הנכון בברידג' של יו קלסי

ברידג' ב-60 שניות של אלדד גינוסר

מאחורי ההיגיון - הברידג' המודרני של גלעד אופיר


שני הספרים שאני כתבתי, "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני" ו-"הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני" מיועדים לנישה הזאת משום שהם התפתחו מחומר לשיעורי הכרזות בברידג' לתלמידים הלומדים בפעם הראשונה הכרזות בברידג'. 

בקרוב יצא ספר שלישי "הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני".

כיצד לשאול על איזה ספר אני ממליץ?

אתם מוזמנים להמשיך לפנות אלי ולשאול על ספרים שאני ממליץ אבל השאלה צריכה לכלול את הדברים הבאים:

1. רמת המשחק שלכם
כאלה שאינם יודעים לשחק ברידג', תלמידים, שחקנים מתחילים, שחקני תחרויות ברמה נמוכה יחסית, שחקנים בינוניים, שחקנים ברמה טובה. 

2. הנושא עליו אתם רוצים ללמוד
הכרזות, משחק היד, הגנה, הערכת יד, שותפות וכיו"ב

3. שפה

עברית בלבד או שאפשרי להמליץ גם על ספרים באנגלית.
כמובן שיש מקום גם לשפות נוספות, אך לצערי הרב איני שולט בהן מספיק על מנת לקרוא ספרי ברידג' שנכתבו בהן.

 

 

הכרזות למתחילים פשוט והגיוני -מהדורה 2

בבלוג זה כתבתי פוסטים על ספרים בעברית שכתבו אחרים, למשל: לקרוא על ברידג' בעברית, 60 שניות על שירי האיקו ועל ברידג', מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. להבין או ללמוד בע"פ, ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג', ספר חדש: ארגז הכלים של ההגנה בברידג'.
בפוסט זה אכתוב על ספר/חוברת שאני כתבתי. אני כותב על הספר/חוברת  "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני" משום שבימים אלה יצאה המהדורה השניה שלו.

"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ולכן, בשונה למה שכתבתי על ספרים אחרים, לא אעריך האם הספר הוא ספר טוב או ספר גרוע? 
גם לא אמליץ לכם לרכוש אותו. אסתפק בתיאור הספר, תיאור קהל הקוראים הפוטנציאלי ותיאור השינויים העיקריים במהדורה השנייה.

למי מיועד הספר?
הספר מיועד לתלמידים שלומדים בפעם הראשונה הכרזה בברידג'. בדרך כלל הם למדו לפני זה את חוקי המשחק הבסיסיים והגיעו לשלב בו לומדים את שפת ההכרזות.
הספר עשוי להתאים גם לשחקנים שלא למדו להכריז באופן סביר ואינם מכירים את מושגי היסוד.

הגישה בספר
הגישה היא ללמד הכרזות באופן פשוט, הגיוני וטבעי. המשמעות היא לימוד של מושגי יסוד ולא לימוד קונבנציות. בספר נלמד רק האוסף המינימאלי של קונבנציות הכרחיות (ראו פירוט בסעיף "תוכן הספר").
המטרה היא להקנות לתלמידים הבנה מספקת וידע מספיק על מנת שיוכלו למצוא לבד הכרזות הגיוניות.

תוכן הספר
עיקרו של הספר הם שמונה פרקים על שמונה נושאים. לפני הפרקים יש הקדמה המסבירה את הגישה והעקרונות שבחרתי.
לאחר הפרקים מופיעים: פתרונות לתרגילים, עקרונות מנחים, מילון מונחים ונספחים (טבלת החלטות וסיכום תמציתי של ההכרזות).

פרק 1: הכרזה בידיים מאוזנות עם 15-17 נקודות או 20-22 נקודות.
מושגי יסוד הנלמדים בשיעור: יד מאוזנת, Limit bid

פרק 2: הכרזה בידיים מאוזנות עם 12-14 נקודות או 18-19 נקודות.
לומדים כללים בסיסיים של הכרזה ראשונה של הפותח בסדרה בגובה 1 וכללי הכרזה ראשונה של המשיב בגובה 1 בסדרה.

שיעור 3: קונבנציית סטיימן
נלמדים המושג קונבנציה והעדפת חוזה בסדרת מייג'ור על פני חוזה ללא שליט. נלמדת קונבנציית סטיימן.

פרק 4: טרנספר לסדרת מייג'ור
מקרה נוסף של התאמה בסדרת מייג'ור: יותר מארבעה קלפים מול (אולי) פחות מארבעה קלפים. קונבנציה נוספת.
מצבים חדשים: הכרזה עם ידיים חלשות, הכרזה עם סדרת מייג'ור ארוכה של שישה קלפים או יותר (למשיב לא בהכרח יד מאוזנת). 

פרק 5: הכרזה בסדרת מייג'ור עם התאמה
זו הפעם הראשונה שלפותח אין בהכרח יד מאוזנת.

פרק 6: הכרזה בסדרת מיינור עם התאמה
עיקרון העדפת סדרת מייג'ור על סדרת מיינור. גם אם יש התאמה בסדרת מיינור נכריז סדרת מייג'ור שיש בה ארבעה קלפים לפחות.

פרק 7: הכרזת ♣2 עם 23 נקודות או יותר
הכרזת ♦2 של המשיב מתארת יד עם 0-7 נקודות. באמצעות הכרזה זו לומדים את המושג הכרזה מחייבת לסיבוב הכרזה אחד (One Round Forcing).
כל הכרזה אחרת מחייבת למשחק מלא (Game Forcing).

פרק 8: Weak two ו-Preemptive
הפעם הראשונה שלומדים לפתוח עם פחות מ-12 נקודות. נלמד העיקרון של הפרעה של הצד החלש באמצעות הכרזה בגובה גבוה יחסית (עם קפיצה). 

מבנה פרק בספר
כל פרק מורכב מהדברים הבאים:

א. הסבר מלווה בתרשימי ידיים.

ב. סיכום הנקודות העיקריות שהועלו בפרק.

ג. 8 ידיים לתרגול

ד. תרגילים על נושא השיעור (פתרונות התרגילים בסוף הספר). 

השינויים במהדורה 2
השינוי העיקרי הוא סיכומים קצרים אבל מורחבים ביחס למהדורה הראשונה בסוף כל פרק. הסיכומים בנויים באופן שיטתי באמצעות מספר קטן של Bullets. 

כיצד רוכשים את הספר?
פנו אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

ספר חדש: ארגז הכלים של ההגנה בברידג'

באפריל 2015 פרסמתי פוסט שכותרתו: ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. בפוסט המלצתי על הספר שכתב חברי לקבוצה בליגה  וכותב קבוע בירחון הברידג' הישראלי, קובי שחר. 

המלצתי לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ובירוק בבלוג שלי לקרוא את הספר. הספר לא הומלץ לשחקנים ברמה גבוהה, הקוראים פוסטים המסומנים באדום. הנחתי שקוראים אלה כבר יודעים את מה שכתוב בספרו של קובי.

עכשיו התווסף ספר נוסף פרי עטו של קובי, העוסק בהגנה בברידג'. שם הספר מופיע בכותרתו של פוסט זה.

הגנה בברידג'

מה יותר חשוב משחק היד של הכרוז, שקובי סיפק ארגז כלים לנושא זה בספרו הראשון, או הגנה?
לדעתי הגנה חשובה יותר ולו מהסיבה הפשוטה שמבחינה סטטיסטית תהיו כרוז ב-25% מהידיים ותהיו מגנים ב-50% מהידיים.

הגנה היא נושא קשה יותר ממשחק היד. משחק היד תלוי רק בכרוז. הגנה תלויה גם בשותף.
בגלל שהגנה היא נושא קשה יותר ממעטים ללמד אותה. כשמדובר במתחילים יש הנמנעים ללמד אותם הגנה.
התפיסה שלי שונה: אני מלמד גם מתחילים הגנה, אבל באופן הגיוני וברמה המתאימה להם.

הספר
הספר בנוי באופן דומה לספר הקודם של קובי:

1. שיטתי, מקיף ומאורגן
כל נושא כולל את הכללים ואת ההסבר לשימוש בהם ואת המקרים בהם חורגים מהכללים.

2. בכל פרק יש הרבה דוגמאות ובעיות לפתרון על ידי הקוראים. בהמשך הפרק מנותחות הבעיות המוצגות לקוראים.

3. מבוסס על רשימה ביבליוגרפית מכובדת של ספרים הכתובים באנגלית.
הרשימה הביבליוגרפית עליה מסתמך קובי כוללת 10 ספרים.
בעוונותיי, לא קראתי אף אחד מהם ולכן קשה לי להתייחס ספציפית לספרים, אבל המחברים של הספרים נכללים ברשימת טובי מחברי הספרים בעולם. 
אפשר למצוא ברשימה ספרים של Eddie Kantar, David Bird, שחקן שזכה פעמיים ב-Bermuda Bowl כשחקן נבחרת ארה"ב. שחקן נבחרת אנגליה Andrew Robson וכותבים נוספים.

בספר יש תשעה פרקים. אתייחס בקצרה לשמונה הפרקים הראשונים. בפוסט זה לא אתייחס לפרק התשיעי והגדול: "עשה ואל תעשה בהגנה", למעט הסבר מדוע לא התיחסתי אליו בפוסט.

פרק 1: איך להיות מגן טוב
פרק קצר המציג עקרונות פעולה כמגן: כללים בסיסיים, למשל: יד שלישית גבוה, כללים טריביאליים לניסוח אבל לא תמיד קלים לביצוע ("לעזור לשותף") וכללים שתמיד נכונים אבל קשים מאד לביצוע מלא ("לדמיין את המצב בידיים הנסתרות").

פרק 2: יד שלישית גבוה
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שלישי. בין השאר הוא מתייחס לחוק ה-11 ולמצבים בהם שמים קלף גבוה על קלף גבוה בו הוביל השותף למניעת חסימה.

פרק 3: יד שנייה נמוך
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שני. בדרך כלל נמוך ונמוך מרצף, אבל מתייחס גם למצבים בהם יש לחרוג מהכללים. לדוגמה מתי כדאי לשחק דווקא נמוך ולא בגבוה מרצף.
  
פרק 4: לכסות תמונה עם תמונה  
פרק 3 מתמקד במקרים שההובלה היא בקלף נמוך. פרק 4 עוסק במצבים בהם מובילים בקלף גבוה, לרוב בתמונה. ברוב המקרים מנסה הכרוז לבצע עקיפה. הדילמה של היושב אחריו היא מתי לכסות תמונה בתמונה ומתי להימנע מכך?

בפרק מתוארים הכללים וההיגיון שמאחוריהם. בסיומו גם מתוארים גם המצבים בהם צריך לחרוג מהכללים. גם לחריגות יש סיבות המתוארות בספר. 

אחד הנושאים הנדונים הוא נושא שפחות עוסקים בו: אתם יכולים לכסות באחת משתי תמונות לא רציפות. למשל: כיסוי של הובלה ב-10 כשהתמונות בידיכם הן K ו-J. האם תכסו בתמונה הגבוהה (K) או בתמונה הנמוכה (J)?

פרק 5: הובלות הפתיחה
את הפרק הזה אהבתי במיוחד. הובלה היא נושא קשה במיוחד. מעבר להצגת אופן ההובלה המומלץ, קובי מסביר גם את הרציונל, למשל: מדוע להוביל ברביעי מלמעלה מתחת לקלף נכבד בחוזה ללא שליט ולא בקלף הקטן ביותר? מדוע להוביל בחוזה עם שליט מנכבד בראש רצף של שני קלפים? ועוד. 

הפרק מקיף וכולל בין השאר הסבר של מושגים כמו רצף פנימי (למשל: KJT) ורצף חסר (למשל: KQT). 
הידעתם שההובלה נגד חוזה ללא שליט עם AKxx שונה מהובלה נגד חוזה כזה עם AKxxx?

אשתמש בפרק זה להסביר מדוע הספר מתאים לקוראים ברמה בינונית ולא לקוראים ברמה גבוהה.

יש נושאים שבמכוון לא נכללים בו למשל:

1. הובלה ב-K ולא ב-A בידיים שבהם יש לנו גם K וגם A.
2. הובלה של שחקן שעשה אוברקול ולא של שותפו של מכריז האוברקול.
3. מתי בכל זאת להוביל בסדרה ששחקן יריב הכריז?  


פרק 6: איתות
גם א הפרק הזה אהבתי במיוחד.
הפרק דן בסימון או איתות לשותף. יש שלושה סוגים של סימונים: Attitude, Count ו-Preference. קובי מתייחס בפרק לשלושתם. 
גם פרק זה כתוב טוב במיוחד.

שימו לב שהעדפת סדרה הוא סימון בו משתמשים בשני מצבים, שקובי דן בהם בספרו. 
המצב הראשון והמוכר בו נגמרו לשחקן קלפים בסדרה המשוחקת ובאמצעות בחירת הקלף שהוא משליך הוא מסמן סדרה מועדפת.

המצב השני, הפחות מוכר לשחקנים מהשורה, הוא כשמגן זוכה בלקיחה נגד חוזה בשליט ויודע ששותפו יחתוך.
בחירת הקלף בסדרה בה זכה מסמנת את הסדרה בה הוא מעדיף שהשותף יחזור: קלף גבוה - הסדרה הגבוהה מבין שתי הסדרות הנותרות, קלף נמוך - הסדרה הנמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.

הפרק עוסק גם בסדרי העדיפויות בין שלושת סוגי הסימונים ומתייחס לנושאים מתקדם יותר: 
א. מה עושים במצבים בהם אין משמעות ל-Attitude לאחר הובלה של השותף בקלף גבוה? (למשל: השותף הוביל ב-A וה-Q נמצאת בדומם).
ב. המשך שמירת סדר העדיפויות גם בקלף השני שמחשקים באותה הסדרה (את ה-Attitude כבר סמינתם עכשיו מסמנים Count נוכחי).

גם להעדפת סדרה מתייחס קובי לא רק למצב השכיח והמוכר, שבו נגמרו לשחקן הקלפים בסדרה. הוא מתייחס גם למצבים שבהם אין טעם להראות Attitude ואין טעם להראות Count. זו הזדמנות להראות העדפת סדרה. 

קוראי הבלוג שלי שקראו את הפוסטים שלי על סימונים בודאי זוכקים שחזרתי לא מעט פעמים על כך שלא תמיד מסמנים ושצריך להסתמך על מידע נוסף פרט לסימונים. לכן אהבתי מאד את ההתייחסות הרחבה של קובי למצבים בהם סימון פועל לרעת המגנים ולכן צריך להימנע ממנו. 


פרק 7: השלכות
השלכות בהגנה כאשר נגמרו לכם הקלפים בסדרה המשוחקת הוא ללא ספק אחד הדברים בו כמעט כולנו (שחקני הברידג' שאינם ברמה הגבוהה ביותר) איננו מבצעים באופן מושלם. 

בפיסקה "הגנה בברידג'" בתחילת פוסט זה הסברתי מדוע מלמדים הגנה פחות ממה שמלמדים נושאים אחרים. 
בדיוק כפי שמלמדים פחות הגנה, כשכבר מלמדים הגנה מלמדים פחות על השלכות. זה נעשה מאותה סיבה: השלכות הוא נושא קשה יותר מנושאים אחרים בהגנה. 
כך למשל, בהובלה צריך להביא בחשבון רק את מהלך ההכרזה והקלפים שבידנו. בהשלכות צריך להתחשב במספר רב יותר של גורמים.

זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בהסבר שיטתי ומקיף בעברית על השלכות ולכן, לדעתי, זהו אולי הפרק החשוב ביותר בספר (מבין 8 הפרקים הראשונים).

במה צריך להתחשב כשמשליכים קלף?  

להלן רשימה חלקית לא ממצה, שקובי מסביר אותה בפירוט ועם דוגמאות של ידיים רלבנטיות בספרו:

1. לא להשליך קלף שעשוי להביא לקיחה

2. לא להשליך קלף שמגן על קלף שאתה או השותף מחזיקים ועשוי להביא ללקיחה.

3. להימנע מהשלכת קלף המונע תקשורת עם השותף שבלעדיה השותף לא יזכה בלקיחה או לקיחות שהוא יכול לזכות בהן. 

4. לשמור על אורך שווה לאורך של הסדרה הארוכה בדומם (עם לפחות קלף אחד גבוה מהקלף הנמוך בדומם)

5. לשמור על אורך שווה בסדרה הארוכה של הכרוז
קצת יותר מורכב משמירה על אורך בסדרה הארוכה בדומם. את האורך בסדרה הארוכה בדומם רואים. את קלפי הכרוז לא רואים ולכן צריך להסיק זאת על פי ההכרזה והמשחק.

הבעיה הפרקטית היא שלפעמים אין ברירה וצריך להשליך קלף או קלפים בניגוד לחלק מהכללים האלה. הסיבה לכך היא שבמערך קלפים נתון לא תמיד אפשר לשמור על כל הכללים. כל קלף שנזרוק יהיה בניגוד לכלל אחד.

הערה: השלכות שגויות גורמות לפעמים להצלחה של משחק לחץ מדומה.


פרק 8: שליטים שירות ההגנה
פרק זה עוסק במצבים בהם גם ההגנה יכולה לחתוך. צריך לדעת מתי ניתן להגיע למצב בו אחד משחקני ההגנה חותך.
אבל צריך לדעת גם מתי אפשר לחתוך אבל עדיף לא לעשות זאת. 
ראיתי לא פעם שחקנים חותכים כשלא צריך, למשל חיתוך בלקיחה טבעית שלהם, שלא מביא ללקיחות נוספות בסדרות אחרות.

קובי מתיחס בפרק זה גם למצבים אלה בהם צריך לחפש את הלקיחות במקומות אחרים לפני שמחפשים חיתוך ולא צריך לחתוך בהזדמנות הראשונה.

אחד הדברים הנכונים בפרק זה, החוזרים בכמה ידיים, הוא הימנעות ממשחק אוטומטי. במקום זה צריך לתכנן את משחק ההגנה.
השותף מוביל בקלף שברור לכם שאחרי שתזכו ב-A הוא יחתוך את הלקיחה השנייה בסדרה זו.
כשהיריב לא נמצא בחוזה של סלאם זה לא מספיק. צריך לתכנן מאיפה יכולות לבוא מספיק לקיחות על מנת להפיל את החוזה. לפעמים תפילו את החוזה רק אם תדחו את החיתוך ותנסו לפתח לקיחה נוספת להפלת החוזה, תצליחו להפיל אותו.

נושא נוסף הנדון בפרק הוא Promotion של קלף בסדרת השליט. כאשר אח המגנים חותך בקלף גבוה יחסית (למשל ה:J) הכרוז נאלץ לחתוך מעליו (למשל ב-K) ואז מגביה קלף בסדרת השליט למגן השני (בדוגמה שהצגתי ה-Q).


פרק 9: עשה ואל תעשה בהגנה
מטעמים מעשיים לא אתיחס לפרק הזה בפוסט הזה. זהו הפרק הגדול ביותר בספר מבחינת היקפו. הוא גם פרק מתקדם יותר. 
אם אחכה לפרסום הפוסט עד אחרי שאסיים לקרוא את הפרק, קרוב לוודאי שפרסום הפוסט יידחה ביותר מחודש.
בתקופה החגים אהיה בחופשה ארוכה, שבמהלכה לא אכתוב פוסט כלשהו.

לפיכך בחרתי להתייחס לספר בלי להתייחס לפרק הזה. כבר ראיתי ספרים שהיו בהם פערים גדולים ברמת הכתיבה של פרקים, למרות שברוב המקרים הרמה של פרקים שונים באותו ספר אחידה או דומה.

למעשה עשויים להיות שלושה תסריטים מרכזיים המתייחסים לשאלה: האם פרק 9 הוא ברמת יתר הפרקים בספר?

תסריט 1: רמת הפרק דומה לרמת יתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית או חיובית, היא אינה צפויה להשתנות במקרה זה. זהו התסריט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.

תסריט 2: הפרק טוב יותר מיתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה חיובית, בוודאי שהיא אינה צפויה להשתנות לרעה.

תסריט 3: הפרק הרבה יותר גרוע מיתר הפרקים בספר
אקח תסריט קיצוני בו אמליץ לקוראים לדלג על הפרק משום שהוא גרוע במיוחד.
אם דעתי על הספר תהיה חיובית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה שלילית, אז היא תמשיך להיות שלילית. 

בפסקה הבאה אביע את דעתי על הספר ואייחס אותה גם לשלושת התסריטים לעיל.


דעתי על הספר
גם אם בעתיד יתברר כי התסריט של המקרה הגרוע ביותר (Worst Case) נכון לגבי פרק 9, אני ממליץ לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ו/או בירוק לקרוא אותו. במקרה קיצוני זה התעלמו מהפרק התשיעי. מיתר הפרקים תוכלו ללמוד הרבה ובאופן שיטתי על נושא שרוב השחקנים מהשורה לוקים בו. 
בשונה מהספר הקודם, יש לי רושם שגם לחלק מקוראי הפוסטים המוסומנים באדום יש הרבה מה ללמוד מהספר.

כפי שציינתי בסעיף הקודם התסריט הגרוע ביותר הוא תסריט בסבירות נמוכה. בתסריט הסביר ביותר רמתו של פרק 9 דומה לרמת יתר הפרקים. 

מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. להבין או ללמוד בע"פ?

כריכת הספר מאחורי ההיגיון
מאת: גלעד אופיר
הוצאת רותם

קימות שתי גישות ללימוד הכרזות בברידג'.

הגישה הראשונה היא גישה טכנית.

בגישה זו מלמדים איך ומתי לפתוח, להתערב או להשיב להכרזת פתיחה או להכרזת התערבות. לפעמים מלמדים גם רצף ארוך של הכרזות ובדרך כלל מלמדים יחסית הרבה קונבנציות.

בגישה השנייה מלמדים את ההיגיון שמאחורי ההכרזות. 

בגישה זו מלמדים הרבה פחות קונבנציות והרבה פחות רצפי הכרזות. לעומת זאת מלמדים: מדוע מכריזים באופן בו מכריזים?

לצורך הבנה מדוע מכריזים צריכים להבין מושגי יסוד, כגון:

Limit bid, Forcing bid, הזמנה למשחק מלא, מחייב למשחק מלא, העדפת חוזה בסדרת מייג'ור על חוזה ללא שליט וכיו"ב.

בגישה זו מתחילים ללמד מושגי יסוד ואחר כך מלמדים כיצד הם באים לידי ביטוי במצבי הכרזה שונים.

איזו גישה עדיפה?

יש לי דעה נחרצת בנושא. הדעה שלי באה לידי ביטוי מרומז בצבעים שבחרתי להדגיש את הגישות.

כותרת הגישה שאני פוסל צבועה באדום. בדיוק כמו רמזור אדום.

כותרת הגישה על פיה אני מלמד צבועה בירוק. בדיוק כמו רמזור ירוק.

מדוע עדיפה גישת ההיגיון?

אם הבנת את ההיגיון, אתה לא יכול לשכוח אותו. אם למדת בע"פ יהיה לך יותר קשה לזכור ואתה עלול לשכוח משהו ולטעות בהכרזה.
לא לשכוח אינו היתרון הגדול ביותר של לימוד ההיגיון שמאחורי ההכרזות. 
היתרון הגדול ביותר הוא, שאם הבנת, תוכל להכריז נכון גם במצבים שאתה לא יודע מה ההכרזה הנכונה. 

פשוט, מפעילים את ההיגיון ובלא מעט מקרים מוצאים את ההכרזה הנכונה.
כבר ראיתי תלמידים מתחילים שלי, שכבר אחרי 2-3 שיעורים על הכרזות, מצאו הכרזות נכונות במצבים שהם לא למדו איך להכריז בהם, רק משום שכבר למדו כמה מושגי יסוד והפעילו את ההיגיון.

ספר חדש בעברית: מאחורי ההיגיון - הברידג' המודרני

כפי שמעיד שמו של ספרו החדש של גלעד אופיר, המופיע בכותרת הפוסט ובכותרת הפיסקה, גלעד אופיר דוגל בגישה אותה אני מעדיף. 

בפוסט: הכרזה: ספרים חדשים בעברית התייחסתי בקצרה לספרו החדש של גלעד ולספרו החדש של אפרים בריפמן והבטחתי להתייחס אל כל אחד מהם, אם וכאשר אקרא אותו. זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט זה ביחס לספרו של גלעד. 

השורה התחתונה היא שאני ממליץ לקרוא את הספר.

לצערי, אין לנו הרבה ספרי ברידג' הכתובים בעברית. התייחסתי לכך בשני פוסטים: לקרוא על ברידג' בעברית ובפוסט שעסק בספרו של קובי שחר שפורסם השנה: ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'.

באופן אישי, אני לא סובל מזה משום, שאני קורא ספרי ברידג' גם באנגלית. באנגלית יש מבחר עצום של ספרים, שחלק מהם ספרים מעולים. לא כל אחד כמוני: יש כאלה שיקראו ספרי ברידג' רק בעברית ולכן חשוב שיהיו יותר ספרי ברידג' טובים בעברית.

גלעד אופיר

גלעד הוא רק בן 32, אבל הוא משחק ברידג' פי 2 שנים ממה שאני משחק (אני משחק כ-10 שנים). הוא רב אמן בינלאומי ובין שאר הישגיו, היה שותף לזכיה ההיסטורית של הנבחרת הצעירה של ישראל באליפות אירופה. גלעד הוא יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג' וממשיך בפעילותו לקידום הברידג' התחרותי בכלל ופעילות צעירים בפרט.

מבנה הספר

הספר מחולק לפרקים המסודרים באופן הגיוני:

1.  ההיגיון מאחורי המכרז 
בפרק זה מוסברים מושגי יסוד.

2. ההיגיון מאחורי הכרזת הפתיחה

3. ההיגיון מאחורי ההכרזה הראשונה של המשיב

4. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של הפותח

5. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של המשיב

שימו לב, שההנחה היא שהיריבים אינם מתערבים במכרז.

אחרי חמשת הפרקים האלה מופיעים שני פרקים מתקדמים יותר: קצב ההכרזה והקפטן של המכרז.

הפרקים מחולקים לתתי-פרקים. בסוף כל תת פרק מופיע סיכום של הנקודות העיקריות בו. בסוף פרק מופיע סיכום.

הספר כתוב באופן ברור בליווי דוגמאות. לפעמים מופיעות הערות מתקדמות יותר. הן אינן חלק מהטקסט וכך נכון לעשות. יש כאלה שיחכימו מההערות ויש כאלה שיסתבכו בקריאתן, לו היו חלק מהטקסט, ויחמיצו את המסרים הבסיסיים.

לספר מתלווה ספרון תרגילים ופתרונות לתרגילים. הספרון מחולק אף הוא לאותם פרקים.

קצב ההכרזה

בפרק זה  מתייחס גלעד למצבים בהם קצב ההכרזה איטי ולמצבים בהם קצב ההכרזה מהיר ולהיגיון בבחירת קצב ההכרזה. הוא דן בנושאים מתקדמים יותר מאשר בפרקים הקודמים: Controls, חיפוש עוצרים במצבים של התאמה בסדרת מיינור וב-Trial bids לאחר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור.

המונח "ברידג' מודרני", המופיע בשם הספר, רלוונטי במיוחד לפרק זה.
בברידג' מודרני, בשונה מברידג' ישן, קצב ההכרזה עם ידיים חזקות הוא איטי, על מנת שהשותפים יוכלו לנצל את מרחב ההכרזה לצורך העברת מידע רב ככל האפשר על הידיים שברשותם. 
לאחר הכרזת Forcing bid, אין חשש שהשותף יכריז Pass.

הקפטן של המכרז

פרק זה הוא פרק ייחודי. אינני מכיר ספר בעברית שעסק בנושא זה בהרחבה.
ההיגיון מאחורי הבנת מי מהשותפים הוא "הקפטן של המכרז". במילים אחרות: מי הוא זה שקובע את גובה החוזה ואת סדרת השליט או שהחוזה הוא ללא שליט. הבנת הנושא מונעת הכרזות מיותרות, לרוב בגובה גבוה מדי על ידי השותף שאינו "הקפטן של המכרז".

כשאני משחק בתחרויות אני נתקל לא מעט במצבים שמי שאינו הקפטן של המכרז, מכריז הכרזה מיותרת שמביאה את הזוג לחוזים שאינם ברי ביצוע.

הערה: ברמות מתקדמות יותר מהרמה של השחקנים להם מיועד הספר, יש מצבים חריגים בהם מי שאינו הקפטן של המכרז הוא זה שקובע את החוזה הסופי. 

למי מיועד הספר?

הספר מיועד בעיקר לכל מי שאינו מבין את ההיגיון שמאחורי ההכרזה ו/או לא מבין מושג יסוד או מושגי יסוד.
תתפלאו, אבל יש יותר שחקנים ממה שאתם חושבים, שמשחקים כמה שנים בתחרויות ולא מבינים חלק ממושגי יסוד וכתוצאה מכך גם את ההיגיון שמאחורי ההכרזה.

שני הפרקים האחרונים מתאימים גם לשחקנים ברמה גבוהה יותר, למשל שחקנים שמכריזים כפי שהיה מקובל לפני כמה עשרות שנים ואינם מכירים את אופן ההכרזה בברידג' המודרני.  

הוא עלול להיות קשה למי שרק למד ברידג' וטרם שיחק מספר מינימלי של תחרויות או מספר מינימלי של משחקים בבית.

למי שהספר מיועד לו, אני ממליץ לקרוא את הספר, הכתוב היטב, מסביר את מושגי היסוד באופן ברור ושיטתי ומלווה בדוגמאות ובתרגילים. 

למי לא מיועד הספר?

הספר אינו מיועד לשחקנים שמבינים את ההיגיון בהכרזות בברידג' המודרני ומבינים היטב את מושגי היסוד ומיישמים אותם.
שחקנים כאלה מעוניינים, מן הסתם, ללמוד קונבנציות באופן טכני מעמיק. הספר אינו עונה על הצורך הזה שלהם.

שחקני ברידג' תחרותי ברמה כזו, אינם יכולים להסתפק בהכרזות של הפותח ושל שותפו, ללא הכרזות התערבות של הזוג השני.
כאמור, הספר אינו מתאר מהלכי הכרזה בהם יש התערבות בהכרזה.

הם עשויים לרצות ללמוד הכרזות התערבות וקונבנציות התערבות, כגון: Takeout Double ו-Michaels cue bid.

הזוית האישית שלי

רוב התלמידים שלי אינם יודעים לשחק ברידג' ואני המורה הראשון שלהם. אחרי שהם לומדים קורס קצר של מיני ברידג' ומכירים את חוקי שלב המשחק וכמה טכניקות משחק בסיסיות, הם מתחילים קורס של 8 שיעורים על הכרזות בברידג'. 

הגישה שלי דומה לגישה של גלעד. אני מלמד אותם את ההיגיון שמאחורי ההכרזות. המושג הראשון שהם לומדים הוא Limit bid בהקשר של הכרזות פתיחה של 1NT ו-2NT. 
הם לומדים מושגי יסוד, היגיון מאחורי הכרזות ומעט קונבנציות חשובות במיוחד, כגון: סטיימן וטרנספר לסדרת מייג'ור. לימוד קונבנציות אלה הן פועל יוצא של העיקרון של העדפת חוזה בסדרת מייג'ור על פני חוזה ללא שליט.

גם לו הספר של גלעד היה זמין כשלימדתי אותם, הוא עדיין לא מתאים להם, משום שחסר להם ידע וניסיון על מנת להבין אותו.

במקום זה הם יכולים לקרוא חוברת שכתבתי: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני". החוברת כוללת את החומר הנלמד בשיעורים.
הם מקבלים בה הסבר של חלק ממושגי היסוד וכמה מהלכי הכרזה בסיסיים המבוססים על מושגי היסוד והיגיון. כמעט כל ההכרזות טבעיות. 
כל פרק כולל גם ידיים למשחק ותרגילים ופיתרונות לתרגילים, המתאימים לנושא השיעור.