אחת התופעות הנפוצות בברידג' הישראלי, שבאמצעות פוסט זה אנסה להפוך אותה לפחות נפוצה, היא השוואת התוצאה מול התוצאות של זוגות קודמים ששיחקו את אותה היד.
בודקים באמצעות ה-Bridgemate. ומסיקים במהירות: אם התוצאה גרועה, היינו לא בסדר ומישהו אשם. בדרך כלל השותף הוא האשם.
יש זוגות שעושים את זה כבר אחרי שרק שניים או שלושה זוגות שיחקו את היד.
כמעט תמיד הסקת המסקנות היא נמהרת מדי ולא מבוססת.
האם בהכרח משהו לא בסדר כשמקבלים תוצאה גרועה על יד?
נענש על משחק נכון
קורה שמקבלים 0% על היד דווקא בגלל שמכריזים או משחקים נכון.
דוגמה בולטת קרתה לי כששיחקתי בתחרות מקומית ב-Field חלש.
השותף שלי באותה תחרות אורן טולדנו, ששוב זכה בימים אלו באליפות ישראל לצעירים (ברכות לו ולשותפו ליאור אורמן). אורן היה הכרוז וקיבל 0% על היד.
הסיבה היחידה לכך הייתה, שהוא היה הכרוז היחיד שידע מה זה Principle of Restricted Choice.
לתכנית המשחק של אורן, שהתבססה על עיקרון זה, יש הסתברות של כשני שליש להצליח ללכוד אחד משני קלפים גבוהים יחסית החסרים.
כל האחרים שיחקו בתכנית משחק שהההסתברות שלה להצליח היא כשליש.
היד הזו נפלה בשליש מהמקרים בהם נכשלים אלה שמשחקים על פי העיקרון.
הכריז נגד ה-Field
מקרה אחר, שקורה לי בערך ב-30% מהידיים באותה תבנית, קשור בהליכה עם ה-Field או נגד ה-Field.
בידיים עם מאפינים מסוימים אני מכריז יותר אגרסיבי מהרבה שחקנים אחרים. המאפינים הם מצב ירוק, שותף שכבר הכריז Pass ובדרך כלל קוצר בסדרת מייג'ור וסדרה או סדרות ארוכות. במצבים כאלה בלא מעט מקרים אני הולך נגד ה-Field.
חלק מהשותפים שלי רואים ב-Bridgemates את האחוזים הנמוכים שקיבלתי על כ-30% מהידיים האלה. כמובן שאני האשם האוטומטי.
אין לי בעיה עם זה.
יש לי בעיה עם זה שהם רואים רק 30% מהידיים ולא רואים את הקשר בינן לבין כ-70% מהידיים בהם פעלתי באופן דומה וקיבלנו תוצאות טובות מאד.
היריבים שיחקו טוב יותר מאחרים
בחודש יולי סיימתי ביחד עם עודד גורן במקום שני בתחרות ארצית חזקה בכיכר המדינה בתל-אביב. ללא ספק תוצאה מכובדת. בשתי ידיים ששייחקתי ככרוז השגתי תוצאות רעות במיוחד. השותף לא האשים אותי ואני ממש לא חושב שהייתי אשם. אחד היריבים שלנו, האמן הבינלאומי יוסי אנגל שיחק את ההגנה טוב יותר מאחרים.
קרה לי בפסטיבל באילת, שנגדנו ביצעו סלאם שכמעט כל ה-Field נכשל בו. לא אני ולא השותף אשמים. פשוט הכרוז ששיחק נגדנו, אסי לוינגר ששיחק בעבר בנבחרת ישראל, שיחק טוב יותר מאחרים.
אני כנראה לא היחיד שזה קרה לו: כל ה-Field מגיע לסלאם בר ביצוע בתחרות Top Bottom. קיבלנו תוצאה רעה רק משום שהיריב ששיחק נגדנו ידע להכריז 6NT כשאחרים משחקים בהתאמה בסדרת מייג'ור.
מסקנות
1. לא בהכרח משהו לא בסדר כשמקבלים תוצאה גרועה על יד. לא בהכרח מישהו טעה.
2. לפעמים צריך לבחון תוצאה ביד בהקשר יותר רחב של מספר גדול של ידיים מאותו דפוס.
3. התוצאה תלויה גם ביריבים.
מי אשם בתוצאה הגרועה?
כמובן שיש אשם גם כשאין אשמה כלשהי. לרוב זה יהיה הפרטנר. במיוחד במצבים שהוא זה שהיה הכרוז או הוא זה שהכריז נגד ה-Field או בחר בדרך משחק שונה, לאו דווקא טובה פחות.
דוגמה
ביד הבאה באליפות ירושלים לזוגות מעורבים האשימו אותי כמעט בכל: בתוצאה של 10% (תוצאה זמנית שבסוף הערב התבררה כתוצאה של קצת יותר מ-30%), בזה שלא הכרזתי סלאם, שהיה רק זוג אחד שהכריז ובזה שהכרזתי לא נכון במהלך ההכרזה.
נדמה לי שהיד שווה הצגה וניתוח גם משום שחלק מהשחקנים יכולים ללמוד משהו שאינם יודעים.
השותפה שלי במערב פתחה ♣1. אני הכרזתי ♥1.
השותפה הכריזה ♦2.
זוהי הכרזת Reverse bid המבטיחה לפחות 18 נקודות.
הכרזתי ♠2. השותפה הוציאה Alert והסבירה שזה צבע רביעי מחיב (Fourth Suit Forcing), כלומר: הכרזת צבע רביעי מחיבת למשחק מלא.
טעות. אין שום היגיון להכריז צבע רביעי מחיב אחרי Reverse bid. כמעט ודאי שמשחקים משחק מלא משום שלשותפים יש לפחות 24 נקודות. במקרה זה צבע רביעי הוא צבע טבעי.
השותפה הכריזה 2NT. הכרזתי ♥3.
ההכרזה הנכונה היא ללא ספק ♣3 המתארת יד של 5-4-3-1. גם אחרי Reverse bid וגם אחרי צבע רביעי מחיב מתקדמים לאט ההכרזה של ♥3 מצביעה על חשש ממשחק ללא שליט. עם יד של לפחות 5-4 בסדרות המייג'ור יש קוצר באחת מסדרות המיינור. ההיגיון מצביע על קוצר דווקא בסדרה השנייה שהוכרזה על ידי הפותח. במקרה זה זו סדרת ה-♦.
השותפה הכריזה ♥4. הייתי הכרוז בחוזה של ♥4. ביצעתי 13 לקיחות אחרי הובלה פסיבית בסדרת השליט.
אני דווקא הייתי חושב על הובלה בקלף היחיד בסדרת ה-♠. או על הובלה ב-A♦.
בשולחנות אחרים בהם שיחק מערב בחוזה של 3NT לא הובילו ב-♦. הכרוז ביצע ללא בעיה 13 לקיחות.
האם לשחק NT עם קלף יחיד בסדרה או לשחק בהתאמה של 4-3 בסדרת מייג'ור כשהקלף היחיד ביד הקצרה?
כשה-Field הוא לא Field חזק, מי שמשחק בהתאמה של 4-3 בסדרת מייג'ור משחק נגד ה-Field.
זה מה שאני עשיתי וביד הזו הפסדתי. בליגה הרווחנו יותר מעשרה IMPs במצב בו העדפתי לא לשחק בחוזה ללא שליט עם קלף יחיד והשותף שלי שיחק בחוזה ב-♠. הוא הבטיח 4 קלפים לי היו 3 קלפים וקלף בודד בסדרה אחרת.
באופן אישי אני מעדיף בלא מעט מקרים לשחק בהתאמה של 4-3 בסדרת מייג'ור.
כמה כוח יש לשותף בסדרה השנייה בהכרזת Reverse?
תתפלאו, אבל למרות שהשותף הראה לפחות 18 נקודות הוא לא הבטיח בהכרח כוח בסדרה השנייה שהכריז. הוא בסך הכל מבטיח בה לפחות ארבעה קלפים.
אתם יכולים לראות שגם ביד הזו לשותפה הייתה סדרה חלשה ב-♦.
כנגד חוזה ב-NT הובלה בסדרה הזו היא טבעית כאשר יש למוביל ארבעה קלפים לפחות. לו זה היה המצב הייתי עשוי להשיג תוצאה טובה יותר בחוזה ב-♥.
ההחלטה שלי להימנע ממשחק בחוזה ללא שליט היא לגמרי סבירה.
ההחמצה חוזה ב-♣
ההחמצה חוזה ב-♣
אני צריך להכריז ♣3 במקום ♥3. יש לנו התאמה בסדרה ויכול להיות גם מזווית הראיה שלי חוזה של סלאם ב-♣.
איך בכל זאת נמנעים ממשחק מלא אחרי הכרזת Reverse?
זה לא קל. נדמה לי שמי שלא משחק את קונבנצית Lebensohl יתקשה לעצור לפני משחק מלא.
אתה מוזמנים לקרוא את הפוסט Lebensohl ברוורס. כותב הספרים Ron Anderson מציע כיצד להשתמש ברעיון דומה לקונבנציה זו אחרי הכרזת Reverse.
לא ממש נורא אם אינכם משתמשים בקונבנציה זו. זה יקרה כל כך מעט שזה לא ממש חשוב.
