Ekren

אם החלטתם שהכרזת פתיחה ♦2 מתארת יד של 6-10 נקודות עם שישייה בסדרת מייג'ור, התפנו לכם ההכרזות של ♥2 ושל  ♠2, ששימשו להכרזת Weak two. השימוש הנפוץ בהן הוא לתאר באמצעותן יד של 5-5 או 5-4 במייג'ור המוכרז ובסדרת מיינור עם פחות מפתיחה. אחת מהגרסאות של קונבנציית Ekren, המכונה ♥2 Ekren, משתמשת בהכרזת ♥2 על מנת לתאר יד חלשה (עד 10 נקודות) עם שתי סדרות מייג'ור עם 4-4 או יותר.   

קונבנציית Ekren

הוגה הקונבנציה היה נורווגי בשם Bjorn Olav. בגרסה המקורית ההכרזה תיארה יד חלשה של לפחות 4-4 בסדרות המייג'ור דווקא באמצעות הכרזת פתיחה של ♦2.

בקושי מצאתי התייחסות לקונבנציה הזו באתרי אינטרנט. 

באתר Swangames מצאתי התייחסות לגרסה מסוימת של קונבנציה זו. הגרסה קרויה ♣2 Modified Ekren. הנורווגי שכתב את המאמר, התייחס קצת להיסטוריה של הקונבנציה וציין כי גאייר הלגמו שיחק אותה ב-Bermuda Bowl ובתחרויות אחרות. הכותב אומר שאם היא מספיק טובה עבור גאייר הלגמו, היא מספיק טובה גם עבורכם. לקישור למאמר לחצו כאן. 

♥2 Ekren

אפשר למצוא מאמר על גרסה זו של Ekren באתר של Chris Ryall. הכותרת מדברת על two heart "assumed fit" preempt שם נוסף של אותה גרסת Ekren. לקריאה באתר לחצו כאן. 

המשך ההכרזה אחרי ♥2 (בגרסה שאני אשחק):
הכרזה בסדרת מייג'ור עד גובה 4 - לשחק
2NT - מבקש לדעת אורך וכוח
הכרזת Rebid של הפותח לאחר 2NT:

♣3 - מינימום ללא 5-5 בסדרות המייג'ור.
♦3 - 5-5 מחייב למשחק מלא
♥3 - יד חזקה יחסית עם חמישה קלפים ב-♥
♠3 - יד חזקה יחסית עם חמישה קלפים ב-♠
3NT - יד חזקה יחסית עם 4-4 בסדרות המייג'ור

מדוע אני כותב על קונבנציה כל כך לא נפוצה?

מעט שחקנים מהשורה, אם בכלל, משחקים גרסה זו או אחרת של Ekren. גם אני מעולם לא שיחקתי אותה. ביום שישי תתקיים תחרות סימולטנית בוקר ואני אשחק בה עם הבן שלי. אנחנו כמעט לא משחקים ביחד. לרוב ניר משחק עם השותף הקבוע שלו בן בסקין. את הפעמים הנדירות שאנחנו משחקים ביחד אנחנו מנצלים להתנסות בקונבנציות שאני כמעט ולא משחק, למשל: Transfer Walsh ו-XYZ.

אגב לשחקנים מהשורה אני לא ממליץ לשחק Transfer Walsh. אני ממליץ לאותם שחקנים כן לשחק XYZ .XYZ היא קונבנציה פשוטה ואפקטיבית. 

הפעם נתנסה בגרסה שתיארתי לעיל של ♥2 Ekren שאף אחד מאיתנו לא שיחק.
גם הפעם כמו בפעמים אחרות שאני משחק קונבנציות שאני לא מכיר בפעם הראשונה, אני חושש לטעות.
כמעט בכל המקרים קורה לכל היותר ביד אחת או שתיים בתחרות, שאני משחק את הקונבנציה. לפעמים מדובר במספר רב של קונבנציות שאיני רגיל לשחק ועדיין את מספר הידיים בהם משחקים את אותן קונבנציות חדשות אפשר לספור על אצבעות של יד אחת.

איפה אני כן נכשל? בקבלת החלטות שאין בינה לבין אותן קונבנציות חדשות דבר.
  

רכבת אחרונה ולא ל-Clarksville

המבוגרים שבינינו בודאי זוכרים את השיר של להקת ה-Monkees  אחד השירים שלהם נקרא: Last Train to Clarcksville. לנוחיות מי שרוצה להאזין לשיר צרפתי קישור לשיר ב-Youtube.

בפוסט זה איני עוסק במוזיקה. אבל ישנה קונבנציה הנקראת על שם השיר הזה. שם הקונבנציה Last Train. 

הגה אותה Jeff Meckstroth. מדובר בשחקן שזכה חמש פעמים באליפות העולם לנבחרות (Bermuda Bowl) כשחקן נבחרת ארה"ב. 

מי שמשחק את הקונבנציה הזו מכריז את ההכרזה האחרונה לפני משחק מלא על מנת להראות שהוא מחזיק ביד חזקה יותר מהנדרש למשחק מלא ומתענין בבדיקת סלאם.

דוגמה: מצאתם התאמה ב-♥ השותף שלכם הראה Control ב-♣ באמצעות הכרזת ♣4 בדרך לבדיקת סלאם. 

המשמעות של הכרזת ♦4, אם אינכם משחקים Last Train, היא שיש לכם Control ב-♦.

אם אתם משחקים Last Train, המשמעות היא שיש לכם יד יותר חזקה מהנדרש להכריז ♥4. ההכרזה אינה מבטיחה Control ב-♦. 

הערת שוליים

עד היום הרכבת האחרונה שהכרתי הייתה של להקת ה-Monkees.

מה שגרם לי להכיר מעט גם את הקונבנציה שהגה Jeff Meckstroth היה הפוסט: דרמה "בבית הלבן". 

לאחר שזוג שחקני הנבחרת הצעירה של הולנד מצאו התאמה ב-♠, הכריז אחד מהם ♦4. לשותפו שמשחק איתו את הקונבנציה לא הייתה ברירה אלא להכריז ♥4. T♥ היה הקלף הגבוה בין ארבעת הקלפים שהחזיק בסדרה.

שבירת טרנספר

כשאני מלמד ברידג' בקורסי תלמידים או בקורסי ממשיכים אני כמעט שלא מלמד קונבנציות הכרזה.

תפיסת העולם שלי היא שהכרזות מלמדים פשוט והגיוני. 

משמעות המונח הגיוני בהקשר זה היא שאני מלמד מושגי יסוד כמו: Limit, Forcing, הזמנה למשחק מלא וכדומה. 

הרעיון הוא שתלמיד שמבין את מושגי היסוד ואת אופן ההכרזה יוכל למצוא בהיגיון הכרזות שלא לימדתי אותו.

בקורס הכרזות למתחילים אני מלמד רק ארבע קונבנציות: סטיימן, טרנספר לסדרת מייג'ור, הכרזת ♣2 עם יד חזקה ו-Weak two ו-Preemptive.  

כל השאר טבעי.

המונחים "פשוט והגיוני" נכללים גם בשמו של הספר או החוברת שכתבתי והמיועד לתלמידים הלומדים בפעם הראשונה להכריז: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני".

אחיו הצעיר של הספר "הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני" יצא בקרוב.

לאחרונה קראתי מאמר קצר של Larry Cohen (תודה לזך עומר על הקישור). כוהן זכה 25 פעמים באליפויות ארצות הברית. 

הטענה המרכזית של לארי כהן במאמר היא שרצוי להסתפק בפחות קונבנציות.

לקריאת המאמר לחצו: What Should we Play? 

כהן מציע גם סט מינימאלי של קונבנציות שאפשר להסתפק בו. כמובן ש-Jacoby Transfer, או כמו שמקובל לקרוא לה בארץ "טרנספר", נכללת ברשימה המצומצמת של לארי כהן.

לארי כהן כתב את מה שכתב לשחקני ברידג' המשחקים בתחרויות. לא לתלמידים בקורס שאינם עושים זאת. 

לשחקנים המשתתפים בתחרויות אני ממליץ לכלול בקונבנציית הטרנספר גם שבירת טרנספר אחרי טרנספר לסדרת מייג'ור. זה פשוט ואפקטיבי.

הניסיון האישי שלי

אני חייב תודה למוטי גלברד שלימד אותי את שבירת הטרנספר במסגרת קורס מורים לברידג'. 

כתוצאה ממה שלמדתי השגתי את הדברים הבאים:

1. הגעתי למשחק מלא בר ביצוע במצבים ששחקנים שאינם משתמשים בשבירת טרנספר לרוב לא מגיעים אליו.

2. נמנעתי מהגעה למשחק מלא, שהסיכוייים לבצע אותו נמוכים, במצבים שלא מעט שחקנים המכריזים באגרסיביות יגיעו למשחק מלא.

3. שותף או שותפה ואני הגענו באופן הגיוני לחוזה של סלאם בסדרת מייג'ור אותו ביצענו. שחקנים שאינם משתמשים בשבירת טרנספר יגיעו לסלאם או שלא יגיעו לסלאם באמצעות ניחוש.

4. ביחד עם שותף או שותפה נמנעתי מהכרזת סלאם לא טוב בסדרת מייג'ור בגלל ששותף לא שבר טרנספר.

כיצד אני מכריז שבירת טרנספר?

התנאי ההכרחי השני לשבירת טרנספר הוא יד מקסימלית: 17 נקודות אחרי פתיחה של 1NT או 22 נקודות אחרי פתיחת 2NT.

התנאי ההכרחי השני הוא לפחות שלושה קלפים בסדרת המייג'ור. שימו לב: אחרי שהשותף שבר טרנספר אני יודע בוודאות שיש לנו התאמה בסדרת המייג'ור.

התנאי ההכרחי השלישי הוא שלפחות שניים מהם הם AKQ.

מהניסיון שלי מצאתי שזה יעיל כי באותה הכרזת שבירה אני גם מגלה קלף מפתח אחד או שני קלפי מפתח בסדרת השליט.

ידיעת אותם קלפי מפתח עשויה להוות שיקול בהחלטה האם לבדוק היתכנות של סלאם. 

ההיבט הטכני

בדוגמאות אשתמש בסדרת ה-♥. אופן ההכרזה זהה בסדרת ה-♠. החליפו כל מקום בו כתוב ♥ ב-♠ וקיבלתם את אופן ההכרזה כשסדרת המייג'ור היא ♠.

לאחר פתיחה של 1NT והכרזת טרנספר של ♦2:

2NT - יד מקסימלית עם 17 נקודות. שלושה קלפים ב-♥ כולל שניים משלושת הקלפים הבכירים.

♥3 - יד מקסימלית עם 17 נקודות. ארבעה קלפים ב-♥.

לאחר פתיחה של 2NT והכרזת טרנספר של ♦3: 

3NT - יד מקסימלית עם 22 נקודות. שלושה קלפים ב-♥ כולל שניים משלושת הקלפים הבכירים.

♥4 - יד מקסימלית עם 22 נקודות. ארבעה קלפים ב-♥. 

לסיכום

השתמשו בשבירת טרנספר לאחר פתיחה של NT. זה פשוט ויעיל.

אם אתם רוצים דוגמאות מעשיות של ידיים כאלה, כנסו לבלוג שלי והקלידו בתיבת החיפוש: שבירת טרנספר.

קישור לסרטונים ב-Youtube

שבירת טרנספר

 

Super Acceptance

XYZ

יש הטוענים ש-XYZ היא הקונבנציה שהיחס בין המידה שמשחקים אותה לבין כמות התיעוד שיש עליה הוא הנמוך ביותר. 

באמת כשתעשו googling לא תמצאו עליה הרבה חומר. לרוב משחקים אותה שחקנים ברמה גבוהה או ברמה גבוהה יחסית.

וידוי אישי, אני מעולם לא שיחקתי אותה.

מה זה XYZ?

לאחר 3 הכרזות בגובה 1 (פותח-משיב ושוב פותח) המשמעות של הכרזות ♣2 ו-♦2  אינה המשמעות שאתם משחקים בדרך כלל.

שימו לב: ה-Z (ההכרזה השלישית) יכול להיות גם 1NT.

♣2 - מחייב את השותף להכריז ♦2.

אחרי הכרזת ♦2 אפשר להכריז Pass עם יד חלשה עם אורך ב-♦.

♦2 - מחייב למשחק מלא.

מה מפסידים?

1. אין הכרזה טבעית של ♣2.  

הפיתרון הוא הכרזת signoff של ♣3. יהיו מקרים בהם בתחרוית בשיטת ניקוד Top-Bottom זה יהיה ההבדל בין ביצוע חוזה של ♣2 לבין נפילה פעם אחת ב-♣3.

2. לפעמים לא ניתן להגיע לחוזה של ♦2.

אם זה אינו מצב שהמשיב ארוך בסדרה זו, למשל יש לו 4 קלפים בסדרה ולפותח לא הייתה הזדמנות להראות 4 קלפים בסדרה זו, ההתאמה בסדרה תימצא בגובה 3 ולא בגובה 2.
בשיטת ניקוד Top-Bottom זה יהיה ההבדל בין ביצוע חוזה של ♦2 לבין נפילה פעם אחת ב-♦3.

ויתור על הכרזות טבעיות של ♣2 ו-♦2 לטובת קונבנציות מקובל בברידג'. 

להלן רשימה חלקית של קונבנציות כאלה:
Cappelletty, Stayman, Checkback Stayman,
New Minor Forcing.

מה מרוויחים?

1. יודעים באופן ברור האם הכרזה או רצף הכרזות מחייבת/מחיבות משחק מלא, מזמינה/מזמינות למשלק מלא או מהוות הכרזת signoff.  

2. משמעות שונה להכרזה מידית של 2NT ולהכרזת ♣2 או ♦2  ואחריו 2NT
בשני המקרים מראים 11-12 נקדות. 
הכרזה מידית של 2NT מראה התאמה של ארבעה קלפים בסדרת מיינור שהוכרזה על ידי השותף. כשהשותף הכריז ♦1, מעבר דרך ♦2 שולל ארבעה קלפים בסדרת המיינור שהכריז השותף. 
באופן דומה מעבר דרך ♣2 אחרי שהשותף הכריז ♣1, שולל שולל ארבעה קלפים בסדרת המיינור שהכריז השותף ומבטיח 11-12 נקודות.
במובן מסוים יש דימיון בין XYZ לבין קונבנציית Lebensohl: גם בקונבנציית Lebensohl: למעבר דרך הכרזה (במקרה של Lebensohl הכרזת 2NT) והכרזה נוספת יש משמעות אחרת מהכרזה ישירה. 

3. הכרזה של סדרה בקפיצה מחייבת למשחק מלא ומראה שישה קלפים בסדרה.
למשל: לאחר ♣1 ומענה של ♥1 הכריז הפותח 1NT. הכרזת ♥3 של המשיב מבטיחה 6 קלפים בסדרת ה-♥ ומחייבת למשחק מלא.

הפניה למאמר

היות שזו קונבנציה שנכתב עליה מעט יחסית, אתן את הבמה למאמר טוב שנכתב בנושא, על ידי מישהו שמשחק אותה באופן קבוע.

המאמר נכתב בבלוג של הקנדי Bernard Marcoux. כותרת הפוסט: XYZ, The Convention.

Splinter למתקדמים

פוסט זה והפוסט הבא, "Splinter שלא היכרתם", עוסקים בקונבנציית Splinter.

כפי שאתם רואים מצבעי הריבועים, שמופיעים בקצהו הימני העליון של פוסט זה, הוא מיועד לשחקנים ברמה טובה, שכבר מכירים את הבסיס של קונבנצית Splinter.

פוסט זה מבוסס רעיונית בעיקר על מה שקראתי בפרק על Splinter בספרו של מייק לורנס: Hand Evaluation. 

Splinter קלאסי

השותף שלכם פתח ♠1 ואתם הכרזתם ♣4. זוהי הכרזה מחייבת למשחק מלא. הראתם תמיכה של 4 קלפים בסדרת השותף וקלף יחיד או Void בסדרת ה-♣.
מה עוד מראה ההכרזה? את התשובה תקבלו בפסקה אחרי הבאה.

העברת מידע בהכרזה אחת או מספר הכרזות

יש יתרון בהעברת הרבה מידע בהכרזה אחת, מאשר העברת אותו מידע במספר הכרזות. זהו כוחן של קונבנציות כמו Michaels Cue bid. 

כך למשל, אם אינכם משחקים קונבנצית הכרזה דו-סדרתית והיריב פתח ♦1 ולכם שתי חמישיות בסדרות המייג'ור וכ-10 נקודות (שכולן בסדרות הארוכות שלכם) ולשותף קלף יחיד ב-♠ וחמישיה ב-♥, אתם תעשו אוברקול של ♠1. שותפו של הפותח מכריז ♦3 או אפילו ♦2.
השותף שלכם יכריז Pass.

לעומת זאת אם אתם משחקים Michaels ותכריזו ♦2, קרוב לודאי שהשותף שלכם יתערב במכרז בסדרת ה-♥.

העברת מידע באמצעות קונבנצית Splinter  

Splinter היא דוגמה טובה להעברת הרבה מידע בהכרזה בודדת. בהכרזה אחת אנחנו מעבירים את המידע הבא:

1. יש לנו התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת הפותח (5+4 בסדרת מייג'ור, 6-3 בסדרת מיינור אם לא משחקים ♣ Short) 

2. יש קלף יחיד או void בסדרה המוכרזת

3. יש לפחות משחק מלא

4. יש עניין בסלאם

מדוע מייק לורנס כותב על Splinter בספר שאינו עוסק בהכרזות?

בדרך כלל, בספר על הערכת יד לא כותבים פרק על קונבנציה. Splinter היא קונבנציה חשובה, אבל יש קונבנציות לא פחות חשובות, שעליהן לורנס אינו כותב בספרו.

אז מדוע בחר לכתוב דווקא על קונבנציה זו? התשובה היא שזו קונבנציה שבה נדרשת הערכת יד יותר מאשר בקונבנציות אחרות. 

כשמכריזים Splinter נשאלת באופן כמעט אוטומטי השאלה: האם לבחון אפשרות שלה הכרזת Slam או לותר עליה?

היות שבלא מעט מקרים, יש לנו פחות נקודות מספר הנקודות המינימאלי הנדרש בדרך כלל להכרזת Slam, כלומר: 31-33 נקודות , השאיפה ל-Slam מבוססת על אורך בסדרת השליט ועל חלוקה (קוצר בסדרה המוכרזת בקפיצה). במצב זה הערכת היד חשובה יותר. זה לא רק מספר הנקודות אלא איזה נקודות ובאיזה סדרות ומה החלוקה במספר קלפים ובכוח בכל סדרה.

 

Splinter של הפותח

פתחתם ♥1 והשותף הכריז ♠1 הכרזתם ♣4. מסתבר שיש לכם לפחות חמישה קלפים ב-♥ ולפחות ארבעה קלפים ב-♠ עם קוצר ב-♣. גם הכרזה זו היא הכרזה על פי קונבנציית Splinter.

במקרה כזה נדיר שיש לכם חמישה קלפים ב-♠ אם יש לכם חמישה קלפים ב-♠ אז מוכרחים להיות לכם שישה קלפים ב-♥.

מה יש בספר של מייק לורנס ואני לא מתייחס אליו בפוסט זה? 

המהות של הפרק בספרו של לורנס היא הערכת היד כששאלת המפתח היא: האם על פי מהלך ההכרזה הנקודות שבידכם "עובדות" (לורנס קורא לזה Working points)?

אם כן יש טעם לבחון הכרזת Slam. אם לא עצרו במשחק מלא.
ניתוח הנושא של "Working points" הוא מעבר לטווח הדיון של פוסט זה. אם אתם רוצים טעימה בנושא, קראו את הפוסט הקודם שלי: מחלוקת האם לפתוח ♣2?
בין התגובות תמצאו תגובה שלי, המייחסת Working points, על פי מייק לורנס, לאותה יד.

♦2 Multi: כולם מדברים עליה ורבים משחקים אותה

הקונבנציה ♦2 Multi, בגרסתה המודרנית,  הופכת ליותר ויותר פופולארית.

בירחון האחרון כתב רם סופר מאמר מעניין על הקונבנציה. בהרבה קורסים לשחקני תחרויות לומדים אותה ולכן נתקלים בה יותר ויותר בתחרויות.

היא כל כך פופולארית, שאפילו אני התחלתי לשחק אותה עם אחת השותפות שלי. בגרסה שאני משחק הכרזת ♥2 והכרזת  ♠2 שמורות לידיים עם עד 11 נקודות ו-5-5 בסדרה המוכרזת ובסדרת מיינור.

לא שהתאהבתי פתאום בקונבנציה. אני רוצה לבחון אותה גם מזוית של מי שמשחק אותה, על מנת להבין אותה יותר לעומק.

לטובת קוראים המעוניינים בכך, ריכזתי קישורים לכל הפוסטים שלי בנושא. הפוסטים מתייחסים לגרסה שהייתה מקובלת בעבר ובה יש גם אופציה ליד חזקה עם אורך במיינור. בגרסאות המודרניות, כבר הבינו שהכרזה כזו עם יד חזקה המבוססת על סדרת מיינור היא לא ממש מוצלחת.

מדוע ♦2 Multi היא קונבנציה לא טובה ומדוע בכל זאת מצליחים כשמשחקים אותה? 

מי לא יודע להתגונן נגד ♦2 Multi?

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האנגלית Dixon

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האמריקאית ACBL

טריוויה על ♦2 Multi

מדוע ♦2 Multi היא קונבנציה לא טובה ומדוע בכל זאת מצליחים כשמשחקים אותה?

בפוסט: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?, טענתי שלהכרזת פתיחה שש ♦2 יש מספר משמעויות גדול יותר מאשר לכל הכרזת פתיחה אחרת. 

אחת המשמעויות היא קונבנציה הנקראת ♦2 Multi. הכרזת מתארת אחד משלושה סוגי ידיים:

הסוג הראשון: ידיים חלשות עם שישה קלפים באחת מסדרות המייג'ור

הסוג השני: ידיים מאוזנות חזקות לרוב עם 20-21 נקודות

הסוג השלישי: ידיים חזקות עם סדרת מיינור ארוכה

בפוסט מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש? התייחסתי לכמה מהקונבנציות בהן פותחים ♦2. נתתי הסבר חלקי מדוע לדעתי ♦2 Multi היא  קונבנציה לא מוצלחת.

לאחרונה קראתי מאמר באתר של Chris Ryall, שעזר לי לחדד את התובנות שלי ביחס ל-♦2 Multi.

אלה מכם הקוראים אנגלית ומעוניינים בכך מוזמנים לקרוא את המאמר: Bridge Defending - Multi 2 diamonds.

מדוע בכל זאת משיגים שחקנים שמשחקים את הקונבנציה הזו תוצאות טובות?

היתרון של שימוש בקונבנציה פחות נפוצה הוא בכך, שהיא מפתיעה את היריבים: לא תמיד הם מסכמים ביניהם כיצד להתגונן מפני פתיחה כזו, כשהם לא מסכמים ביניהם כיצד מתגוננים שחקנים מהשורה יתקשו למצוא הגנה אפקטיבית.

ככל שהקונבנציה יותר מורכבת, כך יתקשו המגנים למצוא את ההגנה הנאותה במהלך המשחק.

♦2 Multi היא קונבנציה מורכבת, שזוגות רבים לא יודעים להתגונן נגדה.  

המפתח להגנה נגד ♦2 Multi  

על פי Chris Ryall, בכ-95% מהמקרים בהם שחקן מכריז ♦2 Multi יש לו יד חלשה (עד 10 נקודות) עם שישה קלפים בסדרת מייג'ור.

אפשר להתייחס להכרזה הזו באופן דומה להכרזת Weak two. כמובן שיש הבדל: בהכרזת Weak two אנחנו יודעים האם למכריז יש שישה קלפים ב-♥ או שישה קלפים ב-♠.

אחרי פתיחה של ♦2 Multi איננו יודעים באיזו מסדרות המייג'ור יש לפותח שישייה ובהסתברות נמוכה מאד יש לו יד חזקה. 

המפתח להגנה נגד ♦2 Multi הוא להניח שלפותח יש יד חלשה עם שישה קלפים בסדרת מייג'ור ולהכריז בהתאם.

מה הייתם מכריזים כאשר השחקן שלפניכם פתח Weak two?
עם יד של פתיחה או יותר, ברוב המקרים הייתם מתערבים בהכרזה באמצעות הכרזת סדרה שיש לכם בה חמישה קלפים לפחות, הכרזת סדרה בקפיצה, Takeout Double או באמצעות קונבנציה כגון: Leaping Michaels.

מדוע לא הייתם מכריזים Pass עם יד כזו?
משום שכנראה לא תהיה לכם הזדמנות נוספת להכריז. 

למשל: היריב פתח ♥2. אתם הכרזתם Pass. השותף שלו הכריז ♥3. אם לא הכרזתם אחרי הכרזה בגובה 2 יהיה לכם קשה להכריז אחרי הכרזה בגובה 3. 

אם שותפו של הפותח הכריז ♥4,  כשהוא משתמש ב Law of Total Tricks, ודאי שכבר לא תוכלו להתערב.

מה קורה שאתם מכריזים Pass אחרי ♦2 Multi? 
כמעט בדיוק כמו Pass אחרי Weak Two bid: כמעט תמיד היריב פותח עם יד חלשה עם שישה קלפים בסדרת מייג'ור ובהרבה מקרים כבר לא תוכלו להתערב במכרז.

נקודת המבט שלי
ברוב המקרים ♦2 Multi היא הכרזת הפרעה דומה להכרזת Weak two עם שישייה בסדרת מייג'ור.

אז מדוע לא להכריז פשוט Weak two?
היתרון של ♦2 Multi לעומת Weak two הוא בעמימות שלה: השותף והיריבים לא יודעים מהי סדרת המייג'ור של המכריז ובהסתברות נמוכה יש לו דווקא יד חזקה.

החיסרון הוא שליריבים יש מרחב הכרזה גדול יותר.

ברוב המקרים סיבה עיקרית להצלחה של קונבנציית הכרזה לא טובה כמו ♦2 Multi, היא שבלא מעט מקרים היריבים לא יודעים להתגונן מפניה. 

יש כמה דרכים להתגונן בפני ♦2 Multi. בפוסט הבא אציג שיטת התגוננות הנקראת: Dixon.