סיכונים בהזמנה למשחק מלא עם 8 נקודות אחרי הכרזת 1NT של השותף

 

כשמלמדים תלמידים להכריז מסבירים להם ש-25 נקודות מספיקות למשחק מלא. עם 8 נקודות או עם 9 נקודות מזמינים למשחק מלא. כשלשותף יש 17 נקודות הוא נענה להזמנה. עם 15 נקודות או 16 נקודות הוא לא נענה להזמנה.

כשמתקדמים נכנסת לתמונה גם הערכת יד. יש ידיים ששוות יותר ממספר הנקודות שלהן ויש ידיים ששוות פחות. נקודות הן לא הכל בברידג'. 

כאשר מדובר בידיים עם 8 נקודות הערכת היד יכולה להצביע על מקרים בהם הסיכון בהזמנה למשחק מלא גדול מהסיכוי לבצע משחק מלא. פוסט זה עוסק במקרים מסוג זה.

 

הסיכון של פותח עם 16 נקודות 

פותח עם 16 נקודות שמוזמן על ידי שותפו למשחק מלא אינו יודע האם לשותפו יש 9 נקודות או 8 נקודות. מול 9 נקודות בהחלט משחק מלא הוא בהסתברות גבוהה. 

הפותח מבצע הערכת יד של היד שלו. עם יד טובה עם 16 נקודות הוא יענה להזמנה ויכריז משחק מלא. 

אם הוא ימצא אצל שותפו יד באיכות נמוכה עם 8 נקודות, הוא כנראה ייכשל בביצוע החוזה. 

עם יד כזו כדאי להכריז Pass ולהימנע מהזמנה למשחק מלא.

הסיכון של פותח עם 17 נקודות

פותח עם 17 נקודות יכריז כמעט תמיד משחק מלא אחרי הזמנה למשחק מלא. למשיב עשויות להיות 9 נקודות או אפילו 8 נקודות באיכות בינונית.

ההבדל בין פותח עם 17 נקודות לבין פותח עם 16 נקודות הוא שפותח עם 17 נקודות עשוי להכריז משחק מלא בלי לבצע הערכת יד.

עם יד לא איכותית של 17 נקודות מול יד לא טובה עם 8 נקודות ההסתברות לכישלון בביצוע החוזה גבוהה.

עם יד לא איכותית של 8 נקודות כדאי להכריז Pass ולהימנע מהזמנה למשחק מלא.  

 

מהי יד לא איכותית?

 

הערכת יד היא נושא מורכב שלא אמצה אותו בפיסקה זו.  

אביא מספר הבהקים המתארים יד כזו. כמובן, שבהערכת היד מתייחסים לשילוב בין האספקטים השונים.

 

יד של 4-3-3-3 כשהחוזה הוא בסדרת מייג'ור

המשיב עשוי לחפש התאמה בסדרת מייג'ור באמצעות מוסכמות טרנספר או סטיימן. לפעמים ימצא התאמה כזו. 

ביד של 4-3-3-3 אין כמעט אפשרות לחיתוך משום שאין סדרה קצרה ואין סדרה עם שני קלפים. 

מקובל להוריד נקודה אחת ממספר הנקודות ביד כזו. במקרה זה יש 7 נקודות אחרי ההורדה, מול 17 נקודות במקרה הטוב. מול 15 נקודות במקרה הרע. 

יד עם מעט ספוטים או ללא ספוטים

ביד 1 וביד 2 למשיב יש 8 נקודות 

יד 1:

KT9♠

JT9♥

QT98♦

QT9♣

 

יד 2:

K32♠

J43♥

Q432♦

Q52♣

זהו מקרה קיצוני של שתי ידיים שערכן שונה על אף שהנקודות בהן זהות, גם מבחינת מספר וגם מבחינת קלפים. יד 1 היא יד הרבה יותר טובה מיד 2 והיא מצדיקה הזמנה למשחק מלא. עם יד 2 מתבקשת הכרזת Pass.

ההבדל ביניהן הוא בספוטים, קלפי T, 9 ו-8. ביד 1 כל הקלפים הם כאלה וביד 2 אף לא אחד.

יד ללא סדרה ארוכה עם כוח

יד עם אורך וכוח בסדרה אחת מהווה פוטנציאל ליותר לקיחות. 

למשל כשלמשיב יש AKJT8 בסדרת מיינור. מספיק שלפותח יש Qx באותה סדרה על מנת לזכות בחמש לקיחות באותה סדרה בחוזה ללא שליט.

כשהאורך והכוח הוא בסדרת מייג'ור גדלה ההסתברות להתאמה בסדרה, ולהימנעות מהפסד לקיחה בסדרה זו כשהיא סדרת השליט.

יד עם 8 נקודות וכוח מפוזר היא חלשה יותר.

 

 

 

מדוע לא ללמד מתחילים ♦2 חזק?

בפוסט: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש? מניתי כמה סיבות מדוע לא ללמד ♦2 חזק.

למרות זאת אני רואה צורך להסביר את זה קצת יותר לעומק.

הסיבה לכך היא, שיוצא לי לשחק עם תלמידים נגד שחקנים ברמה לא גבוהה. כמעט כולם משחקים ♦2 חזק. מי שלימד אותם להכריז כך הם המורים שלהם. 

מגיעים אלי גם תלמידים שכבר למדו ברידג' אצל מורים אחרים. יש מקרים בהם המורים, שלימדו אותם לפני, לימדו אותם דברים לא ממש מדויקים או דברים שלא מתאימים לתפיסת הוראת הברידג' שלי. הדרך הפשוטה לגלות את זה היא השאלה: האם אתה יודע מה זה Limit bid? כשהתשובה היא שלילית, כנראה שלא לימדו אותם את ההיגיון שמאחורי ההכרזות.

כמעט תמיד מי שלא למד להכריז באופן פשוט והגיוני, למד להכריז ♦2 חזק המראה 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת. בחלק מהמקרים גם לימדו אותם על אפשרות נוספת: יד עם 8 לקיחות בטוחות. בקיצור ♣2 לקצת יותר עניים בנקודות או בלקיחות.

סיבה ראשונה: זו אינה הכרזה טבעית
הסיבה הראשונה לא ללמד ♦2 חזק היא שזו אינה הכרזה טבעית. ♦2 חלש היא הכרזה טבעית עם שישה קלפים ועם יד חלשה ו-6-10 נקודות. היא משתלבת היטב בשיעור של Weak two.

תלמידים מתחילים צריכים ללמוד פשוט והגיוני. כשהם בקושי יודעים את כללי המשחק, אסור לסבך אותם בהכרזות מלאכותיות ובקונבנציות.  את "הסחורה הזו" מספקות הכרזות טבעיות. 
נכון אין ברירה ויש מינימום של קונבנציות שאי אפשר להימנע מללמד אותן. הרשימה שלי כוללת רק: סטיימן, טרנספר לסדרת מייג'ור ו-♣2 חזק. בשלב מאוחר יותר לומדים גם Blackwood בגרסתו הפשוטה ביותר.

סיבה שניה: לא מלמדים הכרזות לא טבעיות שהסיכוי שהמשמעות שלהן תהיה אחרת, אם ישחקו ברידג' ברמה גבוהה יותר, הוא גבוה
כפי שכתבתי בפוסט קודם, להכרזת פתיחה של ♦2 עשויות להיות משמעויות רבות ושונות.
מה המשמעות השכיחה ביותר של הכרזת ♦2 בה אני נתקל כשאני משחק נגד שחקנים ברמה גבוהה? התשובה היא יד חלשה עם שישה קלפים באחת מסדרות המייג'ור. הכרזה כזו מאפשרת לאותם שחקנים לנצל את ההכרזות של ♥2 ו-♠2  להכרזה של ידיים עם פחות מפתיחה ולפחות 5-5 במייג'ור המוכרז ובאחד המיינורים.

כמובן שאני נתקל גם במשמעויות מורכבות יותר של הכרזה זו כשהיא הכרזת ♦2 Multi. במקרה זה ליד חלשה בסדרת מייג'ור מצטרפת אפשרות של יד מאוזנת עם 20-22 נקודות. 
אצל שחקנים טובים פחות, עשויה להתווסף גם אפשרות שלישית: יד חזקה עם סדרת מיינור חזקה וארוכה.

המשמעות שאני נתקל בה מעט יחסית בתחרויות ארציות היא: יד חזקה לא מאוזנת עם 20-22 נקודות.

סיבה שלישית: שחקנים רבים לא יודעים מתי להשתמש בהכרזה זו
לא כל יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות מתאימה להכרזת ♦2 חזק. ביד צריכה להיות סדרה עם אורך (לפחות חמישה קלפים) ועם כוח.
רבים מאלה שמשחקים את הקונבנציה הזו אינם מודעים לכך ומכריזים כך גם עם ידיים שאינן מתאימות להכרזה זו.
  
סיבה רביעית: משנה את הניקוד המקסימלי של פתיחה בגובה 1
משמעות נוספת של פתיחת ♦2 בכל יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות (ראה סיבה שלישית לעיל), היא שפתיחה בגובה 1 בסדרה מבטיחה עד 19 נקודות. שונה ממה שאני ואחרים מלמדים, שפתיחה בגובה 1 מבטיחה 12-21 נקודות. 
גם את זה יצטרכו התלמידים לתקן בעתיד, אם וכאשר יפסיקו לשחק ♦2 חזק מסוג זה. 

המחיר שתלמידים עלולים לשלם על אי-שימוש ב-♦2 חזק
אף קובנציה אינה נותנת פיתרון מלא ואופטימלי לכל המצבים. יהיו גם מצבים בהם מי שמכריז ♦2 חזק עשוי לקבל תוצאה טובה יותר. האלטרנטיבה היא לפתוח בגובה 1 ולהראות בהמשך את החלוקה והכוח.

1. אחרי פתיחה בגובה 1 עשויים כולם להכריז Pass
זהו מצב בו לשותף יש פחות מ-6 נקודות.
השותף לא יכריז Pass עם פחות מ-6 נקודת ובחלק מהמקרים אפשר יהיה לשחק בחוזה מתאים יותר לפעמים במשחק מלא.

2. לשותף ידוע טווח צר של נקודות של הפותח
20-22 נקודות הן Limit bid. למשיב קל יותר לקבל החלטה. אם מלמדים גם פתיחה כזו עם 8 לקיחות, התמונה כבר יותר מורכבת.
פתיחה בגובה 1 אינה Limit bid והפותח מראה טווח רחב של 12-21 נקודות.

הצד השני של המטבע הוא שבמקרה שהמשיב מכריז הכרזה שאינה Pass, יש מרחב הכרזה גדול יותר, משום שהפותח הכריז בגובה 1. המשיב והפותח יכולים לתאר את מבנה וחוזק הידיים שלהם באופן מדויק יותר.

זכרו שבשלב זה התלמידים אינם יודעים עדיין מה זה Reverse bid. כשידעו, אפשר יהיה לצמצם את הטווח ל-18-22 נקודות.

3. אין הכרזה מתאימה לידיים לא מאוזנות עם 22 נקודות
זה נכון אבל אף שיטת הכרזה המוכרת לי אינה נותנת פתרון מלא וחד ערכי לכל המצבים: האם יש לכם פיתרון חד משמעי למצב בו שחקן פתח 1NT עם 16 נקודות ולשותפו 9 נקודות? האם על אחד מהם להכריז משחק מלא? הפותח לא יודע האם למשיב 8 או 9 נקודות והמשיב לא יודע האם לפותח 15 או 16 או 17 נקודות. 
אני לא מכיר פיתרון כזה. בוודאי לא פיתרון המתאים לתלמידים, שטרם פיתחו הערכת יד טובה.

כשתלמיד מתחיל שואל אותי: כיצד להכריז עם יד לא מאוזנת עם 22 נקודות? אני אומר לו להתייחס אליה כמו אל יד עם 21 נקודות. אני מסביר לו שבעתיד כהערכת היד שלו תשתפר הוא יוכל להתייחס לזה אחרת: יהיו ידיים שישדרג ל-23 נקודות ויהיו כאלה שימשיך להתיחס אליהן כאל 21 נקודות.

בעתיד הרחוק גם יכריז 2NT עם ידיים חצי מאוזנות עם כוח בשתי הסדרות הקצרות.

שנה טובה
ברצוני לאחל לכל קוראי הבלוג שנה טובה ומאושרת והצלחה בכל מעשיהם, כולל תחרויות ברידג'. 
החל מסוף שבוע זה ועד סוף סוכות לא יהיה הבלוג פעיל.

סלאם בגלל הערכת יד דינאמית

התוצאה של שותפי רן בן-אפרים ושלי במושב הראשון הייתה מחפירה במיוחד כ-45%. מדובר בתחרות ארצית לזכרו של עמי דינאי ז"ל עליה כתבתי בפוסט הקודם: התחרות לזכר עמי דינאי.

ביד 17 של אותו מושב היינו אחד משלושת הזוגות היחידים בתחרות שהגיעו לחוזה של ♥6 וביצעו אותו.

ההתערבות של יריבה בהכרזה שינתה את הערכת היד שלי. במקום להסתפק בחוזה של ♥4 החלטתי לבדוק אפשרות של סלאם.

אין פגיעים. כרוז: צפון

פתחתי ♥1 ולאחר Pass של מזרח הכריז רן 2NT. חלק מהשחקנים מהשורה המשחקים קונבנציה בשם Jacoby 2NT. הקונבנציה מבטיחה לפחות 12 נקודות ולפחות ארבעה קלפים בסדרת ה-♥.

אנחנו משחקים גרסה של הקונבנציה הנקראת Modified Jacoby.

בגרסה זו הפותח מתאר את כוח היד בהכרזתו הבאה: 

הכרזת ♣3 מראה 12-14 נקודות

הכרזת ♦3 מראה יד חזקה יותר שבה עשויה להיות אפשרות לבדוק סלאם.

בידיים עם 15 נקודות או יותר ועם singleton או void מראים את הקוצר באופן הבא:

♥3 -   קוצר ב-♣

♠3 -   קוצר ב-♦

3NT - קוצר ב-♠

יש גם אפשרות להראות יד של 5-5 עם עד 5 מפסידים באמצעות הכרזת הסדרה הארוכה השנייה בגובה 4.

האם עלי להכריז 3NT עם יד יפה של 14 נקודות ועם קוצר ב-♠? 

המחשבה הארוכה שלי הייתה התלבטות בין הכרזת ♣3 לבין הכרזת 3NT. החלטתי לא לרמות את השותף ולהכריז ♣3.

הקונבנציה מאפשרת לו להכריז ♦3, אם יש לו כוונה לבדוק סלאם ללא קוצר, או להראות קוצר עם יד יותר ממינימאלית (יותר מ 12-14 נקודות). באותו האופן בו מראה הפותח קוצר. גם יד עם 5-5 ועד 5 מפסידים מראים באופן זהה לאופן בה מראה אותה הפותח.

השותף סגר ל-♥4.

התערבות

מערב החליטה להתערב בהכרזת ♠4. זוהי כמובן טעות. אם רוצים להתערב, צריך להתערב בהכרזת ♠3 מיד לאחר הכרזת ה-2NT של דרום.

ההכרזה של מערב גרמה לי להעריך מחדש את היד: עכשיו ברור שלמערב יש הרבה נקודות מבוזבזות ב-♠. ההסתברות שלשותף יש נקודות שעובדות גדלה. 

החלטתי לבדוק אפשרות לסלאם באמצעות הכרזת 4NT. ההסתברות שה-A החסר הוא ה-A♠ גבוהה.

לא הייתה בעיה לבצע את החוזה כשההגנה זוכה רק ב-A♠.

הדינאמיות של הערכת יד

מקריאה של פוסט זה, ומקריאה של פוסט קודם: הערכת יד דינאמית, ברור כי במהלך המכרז מתווסף מידע המשנה את הערכת היד. המידע יכול לבוא מהשותף, אבל גם מהתערבות של ההגנה בהכרזה ולכן צריך להיזהר מהתערבות לא נכונה בהכרזה שתעזור ליריבים להגיע לחוזה בר ביצוע טוב יותר. 

האם כדאי למזרח-מערב להקריב בחוזה של ♠6?

בהובלה ב-K♣ נופלים 6 פעמים בחוזה מוכפל. ממשיכים ב-4♣. צפון זוכה ב-A♣ וממשיך ב-9♣. ה-9♣ מבקש חזרה ב-♥. דרום חותך באמצעות ה-2♠ וחוזר ב-♥ צפון זוכה ב-A♥.

את ה-2♣ חותך הכרוז באמצעות הקלף הגבוה ביותר בדומם ה-8♠. לרוע מזלו דרום חותך מעליו עם ה-T♠ ומושך 2 קלפים גבוהים ב-♦.

התאמה בשתי סדרות: יתרון או חיסרון?

האם התאמה כפולה של 8 קלפים בשתי סדרות היא יתרון? שחקנים רבים יענו בחיוב על השאלה הזו. ב"ברידג' שלא היכרתם" יש תשובה אחרת: תלוי.

אחד הגורמים החשובים, שמתייחסים לתשובה "תלוי", הוא איכות הקלפים שאתם מחזיקים בסדרה שלא נבחרה כסדרת השליט.

בתחרות מקומית ששיחקתי חשבו, שההתאמה הכפולה ב-♠  וב-♦ היא יתרון המאפשר לשדרג במעט את היד. זה נגמר רע.

אשתמש בדוגמה של התאמה כפולה ב-♠ וב-♦ בהמשך פוסט זה.

הנחות

1. בשתי הסדרות הקלפים בידי המגנים מתחלקים 3-2.

ההסתברות לחלוקה של 3-2 היא 68%.

2. בסדרת ה-♠ חסר לכרוז רק ה-A♠. יתר הקלפים הגבוהים בידו או בדומם.

מקרה ראשון: לכרוז חסרים ה-A♦ וה-K♦

המגן הוביל ב-A♦. כשיש לו קלף נוסף אחד בלבד בסדרה. שותפו סימן לו להמשיך. זכה בלקיחה השנייה באמצעות ה-K♦ והמשיך ב-♦ האחרון שבידו לחיתוך.

אגב, לא יעזור לכרוז אם הוא מחזיק בכל הקלפים הגבוהים למעט ה-A♦ וה-K♦.

השורה התחתונה: ההתאמה הכפולה פעלה לרעת הכרוז.

מקרה שני: הכרוז מחזיק בשלושת הקלפים הבכירים בסדרת ה-♦

קל לראות שהובלה ב-♦ לא תעזור להגנה. הכרוז זוכה ומוציא שליטים. כשההגנה תזכה באמצעות ה-A♠, לא יעזור להוביל ב-♦.

הכרוז זוכה תמיד בארבע לקיחות ב-♦.

השורה התחתונה: ההתאמה הכפולה היא יתרון.

מקרה שלישי: הכרוז מחזיק ב-A וב-K בסדרת ה-♦

הכרוז זוכה ב-A♦ או ב-K♦ לאחר ההובלה בסדרה זו. הוא מושך שליטים. כשההגנה תזכה באמצעות ה-A♠, לא יעזור להוביל ב-♦. הכרוז יזכה בלקיחה וימשוך את כל השליטים. 

אם ההגנה מחזיקה ב-Q♦ כקלף שלישי היא עשויה לזכות בלקיחה אחת בסדרה. הכרוז יזכה בשלוש לקיחות בסדרה.

השורה התחתונה: ההתאמה הכפולה היא יתרון.

מקרה רביעי: הכרוז מחזיק ב-A, ב-K ב-J וב-T בסדרת ה-♦

אם שני הקלפים הבכירים בידיים שונות וה-T♦ ו/או ה-J♦ נמצאים ביד הכרוז. הובלה בסדרה מסדרת לכרוז עקיפה. הוא ישחק קלף קטן מהדומם. אם המגן יכסה ב-Q♦ יזכה בקלף הגבוה בידו. אם ישחק קלף אחר, יזכה ב-T♦ או ב-J♦.

לאחר משיכת קלפי השליט יזכה הכרוז בארבע לקיחות בסדרת ה-♦.

מתי התאמה כפולה היא יתרון ומתי היא חיסרון?

הקוראים יכולים להסיק מהדוגמאות את המסקנה:

כשאיכות הקלפים בסדרה שאינה סדרת השליט טובה זהו יתרון. כשהאיכות גרועה זה חיסרון.

בהקשר של איכות צריך ליחס משקל גבוה לקלפי ה-A וה-K. 

איך מעריכים התאמה כפולה בסדרה?

אתם יכולים להעריך את היד שלכם כטובה יותר רק כשאתם מחזיקים A ו/או K בסדרה.

אם לא, תסמכו על השותף שלכם שאם הוא מחזיק בקלפים הבכירים בסדרה שהוא ישדרג את הערכת היד שלו במקרה שיחזיק באחד או שניים מהקלפים הבכירים בסדרה שאינה סדרת השליט.

  

הערכת יד דינאמית

הערכת יד אינה דבר קבוע. במהלך ההכרזה מצטבר מידע. המידע הזה עשוי לשנות את הערכת היד שלכם. ההכרזות שלכם צריכות להתחשב במידע הנוסף שהצטבר. לפעמים היד שלכם הופכת להרבה פחות טובה, ממה שהיא נראתה לפני מהלך ההכרזה החלקי אבל לפעמים אתם יכולים לשדרג אותה כיד ששווה הרבה יותר ממה שחשבתם קודם.

מי שרוצה להבין יותר בנושא זה, מוזמן לקרוא את הפרק העוסק בנושא זה בספרו של מייק לורנס Hand Evaluation in Contract Bridge. 

ביום שני שיחקתי בשלב המוקדם של אליפות ירושלים. יד 3, ששיחקנו באותה תחרות, מדגימה היטב את הדינאמיות בהערכת היד.

אני פתחתי ♣1 בדרום. מערב הכריז Pass וצפון הכריז ♠1. מזרח הכריז Pass. הכרזתי 1NT.

הערכת היד שלי

מול 6-7 נקודות, ספק אם אצליח לבצע את החוזה של 1NT. אני מאד מקווה שהנקודות של השותף שלי הן לא K♣ ו-QJ♠. למשל ביד של 4-3-3-3 ביחד עם שלושה קלפים ב-♥ כולל ה-J♥ ו-3 קלפים קטנים ב-♦. כי אז "נתפרק" ב-♥ וב-♦. 

אני לא חולם על משחק מלא.

ההכרזה השנייה של השותף והערכת היד החדשה

השותף שלי הכריז ♠4. היד ששווה בקושי 1NT הפכה ליד מזמינה לסלאם.

השותף הראה 8 קלפים ב-♠, עם יד שהוא חושב שיבצע משחק מלא בסדרה גם אם ה-A♠ וה-K♠ אצל היריבים. זה אומר שיש לו קוצר בסדרה או סדרות אחרות ומוכרח להיות לו כוח בסדרות אחרות משום שבסדרת ה-♠ יש לו מקסימום 3 נקודות.

יותר מנקודות, הערך של היד שלי הוא ב"שפיצים": שני קלפי A שאחד מהם בסדרת ה-♠ וגם ה-K♠. 

לא נותר לי אלא להכריז 4NT על פי קונבנציית RKCB 0314. כשהשותף שלי הכריז ♠5, המראה שני קלפי מפתח וה-Q♠, לא נותר לי אלא להכריז ♠6. כל חמשת קלפי המפתח בידנו.

האם הכרזת ♠4 הכרזה נכונה?

הכרזת ♠4 היא הכרזה הסוגרת למשחק מלא ושוללת סלאם. ההכרזה השנייה שלי שללה ארבעה קלפים ב-♠, אבל היא לא שללה שלושה קלפים בסדרה כולל ה-A♠ וה-K♠. היא גם לא שללה 15 או 16 נקודות. 

אם חושבים על אפשרות של סלאם, יש הכרזות אחרות במקום הכרזה זו. 

בפוסט הקודם כתבתי על ספרו של גלעד אופיר מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. אחד הפרקים בספר עוסק בקצב ההכרזה. 

בברידג' מודרני בידיים חזקות במרבית המקרים קצב ההכרזה הוא איטי.

אם מחפשים קצב איטי אפשר להשתמש בקונבנציית Check back Stayman. הכרזת שואלת על 3 קלפים בסדרת ה-♠. השואל מבטיח 11 נקודות או יותר.

הכרזות אפשריות אחרות הן תלויות סיכום בין השותפים. הסיכום שלי עם אחד השותפים שלי הוא:

♠4 סוגר למשחק מלא ושולל סלאם 

♠3 בודק אפשרות לסלאם 

Check back Stayman - מזמין למשחק מלא.

הערת שוליים

בחודש דצמבר השתתפתי בתחרות הסטטיסטיפדיה (אחרי כ-30 שנים בהם לא עסקתי בסטטיסטיקה). זוהי תחרות כתיבת ערכים בנושאים סטטיסטיים בויקיפדיה העברית. הערך שאני כתבתי והשתתף בתחרות הוא הסתברות בייסיאנית.

המודל של ההסתברות הבייסיאנית הוא מודל דינאמי של הערכת הסתברויות על פי מידע שמצטבר. 

מה שמביא אותי לפוסט שכתבתי בעבר ובו הצעתי לכתוב ערכים בויקיפדיה על שחקני ברידג' ישראליים בולטים, ללא תשלום כספי כלשהו. ההצעה שלי בעיה עומדת. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.

לקריאת הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

גם ביד הזו לא פתחתי ♣2

בפוסט קודם שכותרתו: מה תכריזו עם 23 נקודות? התייחסתי ליד מתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, בה לא פתחתי ♣2 למרות שהיו לי 23 נקודות.

לתזכורת אציג שוב את היד:

גם ביד 23 במושב הראשון של אותה תחרות לא פתחתי ♣2, הפעם עם 21 נקודות. אין ספק שלא צריך לפתוח בה ♣2. היד מופיעה מיד לאחר פיסקה זו. 

מחלק: דרום. כולם פגיעים

איזו משתי הידיים טובה יותר?

לטעמי היד השנייה עם 21 נקודות טובה יותר מהראשונה עם 23 נקודות, אם לשותף יש כוח בסדרת ה ♥. 

החולשה של היד היא ב K♥ כקלף יחיד. כוח בסדרה אצל השותף עשוי לחפות על החולשה ואז חוזה של ♦6 או חוזה של 6NT, עשויים להיות חוזים טובים.

הכוח של היד הוא האורך והכוח בסדרת ה ♦ והשפיצים (קלפי ה A) בסדרות ה ♣ וה ♠. בחלוקה ידידותית שווה סדרת ה ♦ שש לקיחות. תוסיפו את שני ה A וקיבלתם 8 לקיחות.

זוהי הסיבה שלאחר שפתחתי ♦1 והשותף הכריז ♥1, חשבתי שכדאי לבדוק אפשרות להכרזת סלאם. לאחר שהכרזתי ♣3 (Reverse bid) והשותף הכריז 3NT, המשכתי להכריז על מנת להראות כוח נוסף מעבר ל 18 הנקודות שהבטחתי.

השותף דחה, בצדק, את ההזמנה. עצרנו ב 4NT. ביצוע החוזה עם לקיחה עודפת, נגד אחד הזוגות החזקים בתחרות, היה שווה תוצאה של 85%.