בתאריכים 22-28 בחודש יוני יתקיים פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב. כמו בעשר השנים האחרונות, גם הפעם אשתתף בתחרויות בפסטיבל.
בכל אחת מהתחרויות המתקיימות בפסטיבל, פרט לאחת, כבר קרה לי לפחות פעם אחת שהצלחתי.
כמובן שהצלחה היא דבר יחסי וחמקמק.
אז מה דעתכם האם הצלחתי או נכשלתי בפעם הראשונה בה שיחקתי בתחרות בה מעולם לא הצלחתי?
התדמית העצמית שלי
הייתי שחקן מתחיל ונלהב. רציתי לשחק בכל תחרות, בתנאי שזה לא התנגש עם משהו יותר חשוב (באותה תקופה הייתה לי שנה אחת שבה כמעט לא שיחקתי ברידג' באמצע השבוע. עבדתי בהייטק ובנוסף לשעות העבודה הרבות "ביליתי" כל יום כשלוש שעות ביום בנסיעה מירושלים למרכז ובחזרה).
עוד לא הבנתי עד כמה אני לא מבין ולא יודע ברידג'. אבל כבר היו לי הצלחות, למשל: בתחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל בתל אביב ובגמר C בתחרות הזוגות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת.
צרפו לזה לא מעט תחרויות אחרי הצהריים במועדון בהן סיימתי במקום הראשון ותגיעו לתדמית העצמית שלי: חשבתי שאני שחקן ברידג' מעולה.
הייתי בטוח שביום טוב אני יכול לצאת במקום ראשון בכל תחרות. לא חשוב עם מי אני משחק וכמה פעמים שיחקתי איתו בעבר.
מקרה פרטי של "כמה פעמים שיחקתי איתו בעבר" הוא המקרה שאני משחק איתה או איתו בפעם הראשונה בחיים.
כמובן ששאפתי לשחק בכל תחרות שבה יכולתי בפסטיבל הבינלאומי בתל אביב.
באופן לא מפתיע, כנראה שאחרים לא היו שותפים לתדמית העצמית שלי. לא מצאתי שותפה שתשחק איתי בתחרות הזוגות המעורבים. במקום לשחק בתחרות קבעתי פגישה באותו יום עם מנמ"ר של ארגון גדול בהקשר של הצעת ייעוץ שלי.
טלפון מפתיע
בדרכי לפגישה בתל אביב קיבלתי שיחת טלפון. התקשרה שחקנית תל אביבית שלא הכרתי. בדיעבד, גם באופן לא מוטה, אפשר להגיד שהייתי כבר אז שחקן טוב ממנה.
היא סיפרה לי שבגלל משהו לא צפוי מראש השותף שלה לא יוכל לשחק איתה בתחרות הזוגות המעורבים, שתתחיל בעוד מספר מצומצם של שעות. מכר משותף סיפר לה שאני מחפש שותפה לתחרות. היא שאלה האם אני מוכן לשחק איתה?
אמרתי לה שכן. הסברתי גם שאני במקרה בדרכי לתל אביב אבל יש בעיה.
אני בפגישת עבודה עם לקוח בקצה השני של תל אביב. הלקוח יקבע עד מתי תימשך הפגישה. כשהיא תסתיים אצטרך לחצות את העיר בנסיעה.
ההערכה שלי היא שאוכל להגיע כשעה שעה וחצי אחרי תחילת התחרות.
הגברת לא נבהלה ואמרה שתבקש ותקבל אישור לכך שמחליף ישחק במקומי עד שאגיע.
סיכמנו בעל פה טלפונית אילו קונבנציות משחקים. כמובן שבנסיבות של נהיגה על הכביש ושימוש בדיבורית, נתתי עדיפות למה שקורה על הכביש והסיכומים היו שטחיים ואלמנטריים.
למותר לציין שלא היה לי כרטיס שיטות כתוב.
קיבלתי ממנה הודעה שאושר לה לשחק עם מחליף ושאגיע אחרי הפגישה.
בתחרות עצמה
בערך באמצע המושב הראשון הגעתי עייף מתנשם ומתנשף אחרי הפקקים התל אביביים והריצה מהחניון לאולם התחרויות. מצאתי את הגברת שלא הכרתי. היא שיחקה עם שחקן תחרויות אחה"צ שהחליף אותי. כשסיים לשחק את היד, התיישבתי במקומו ושיחקתי בערך מושב וחצי.זה הסתיים במשהו כמו 48%-49%. האם נכשלנו או הצלחנו?
אולי הפעם?
גם השנה עדיין אין לי שותפה לתחרויות הזוגות המעורבים. מי יודע אולי אמצא שותפה מתאימה?
הפעם אולי אוכל לתאם איתה מראש מה משחקים ואפילו להתאמן לפני התחרות.
האם זו תהיה הפעם הראשונה שגם בסטנדרטים שלי זו תהיה הצלחה בתחרות הזאת?