המוסכמה הראשונה שלומדים מתחילים היא סטיימן. לאחר פתיחה של 1NT, משיב המכריז ♣2 מבטיח 8 נקודות לפחות ורביעייה במייג'ור או שתי רביעיות בשתי סדרות המייג'ור.
הכרזת 2NT מראה יד מזמינה למשחק מלא עם 8-9 נקודות.
סטיימן לא מחייב
במשך הזמן לומדים להכריז גם טרנספר לסדרת מיינור עם שישייה.
טרנספר ל-♣ באמצעות ♠2. טרנספר ל-♦ באמצעות ♣3.
שחקנים מתקדמים יותר לומדים לשבור טרנספר לסדרת מייג'ור.
אחרי זה לומדים לשבור טרנספר לסדרת ה-♣. השבירה נעשית באמצעות הכרזת 2NT במקום הכרזת ♣3. המשמעות של השבירה שמול יד עם כוח ב-♣ של המשיב, יהיו להם ביחד 6 לקיחות בסדרת ה-♣ בחוזה ללא שליט.
במצב כזה חוזה של משחק מלא של 3NT בדרך כלל עדיף על חוזה של ♣3.
הבעיה היא שאין אפשרות לשבירה דומה בסדרת ה-♦. על מנת לאפשר שבירה כזו הופכים את הכרזת 2NT להכרזת טרנספר ל-♦.
את הטרנספר ל-♦ שוברים באמצעות הכרזת ♣3.
הבעיה בשימוש ב-2NT לטרנספר
איבדנו את הכרזת ה-2NT המזמינה למשחק מלא ללא רביעייה במייג'ור, לטובת שימוש אחר.
החיסרון של ♣2 לא מחייב
המוסכמה הזו בעייתית כאשר למשיב יש רביעייה ב-♠ והפותח מכריז ♥2.
הכרזת ♥2 של הפותח מראה רביעייה ב-♥ ואינה שוללת רביעייה ב-♠.
הפותח שיש לו רביעיות בשתי סדרות המייג'ור אינו יכול לדעת שלמשיב יש רביעייה ב-♠.
כאשר הכרזת ♣2 מחייבת רביעייה בסדרת מייג'ור, הפותח ידע לתקן הכרזת 2NT או 3NT של המשיב לחוזה בסדרת ה-♠, אחרי שהפותח הכריז ♥2. כשהמשיב שלל רביעייה ב-♥ יש לו רביעייה ב-♠.
פיתרון אפשרי כשסטיימן אינו מחייב רביעייה בסדרת מייג'ור הוא הכרזת ♠2 על ידי המשיב. הכרזה זו שוללת רביעייה ב-♥ ומבטיחה רביעייה ב-♠.
החיסרון של הפיתרון הוא שבמקרה של התאמה ב-♠ המשיב עם היד החלשה יותר יהיה הכרוז.
גרסה מודרנית של סטיימן מחייב
גרסה זו מנסה לשמור על 2NT כטרנספר ל-♦ ביחד עם סטיימן מחייב רביעייה בסדרת מייג'ור.
האופן שבו זה נעשה הוא שימוש בהכרזת ♠2 של המשיב לאחת משתי מטרות:
1. טרנספר ל-♣
2. יד מזמינה למשחק מלא עם 8-9 נקודות ללא רביעייה בסדרת מייג'ור.
המשך ההכרזה של הפותח
2NT - מראה 15-16 נקודות
♣3 - מראה 17 נקודות.
הכרזה שנייה של המשיב
אחרי ♣3
הוא בוחר בין Pass ל-3NT.
אחרי 2NT
עם יד חלשה הוא מכריז ♣3.
עם יד חזקה מספיק הוא יכול להכריז 3NT.
חסרונות ויתרון הגרסה המודרנית
