מדוע לא להשתמש בקונבנציית Gerber?

בפוסט הקודם הסברתי מדוע משתמשים בקונבנציית Gerber? 
כשישבתי לסכם עם שותפים חדשים אילו קונבנציות משחקים כמעט תמיד הכנסנו את הקונבנציה הזו. השאלה הייתה איזו גרסה של הקונבנציה משחקים?
הגרסה שתיארתי בפוסט הקודם היא הגרסה המודרנית הנפוצה יש גם גרסאות אחרות.

היו לי שתי הפתעות כששותפים הציעו לי לוותר על הקונבנציה ולעשות שימוש אחר בהכרזת ♣4.

אני זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Gerber

לפני כמה שנים שיחקתי בתחרות ארצית נגד ידידי עמירם מרכוס. הוא השתמש נכון בקונבנציה והשותפה שלו ביצעה חוזה של 6NT.

לפני שאתם מתפעלים מהזיכרון האבסולוטי שלי, כדאי שתשאלו מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Michaels? מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בסטיימן בטרנספר ובעוד קונבנציות רבות אחרות?  

התשובה לשאלה הזו היא שייתכן שעמירם מרכוס היה היחיד שהשתמש בה נגדי. ייתכן שהיו עוד 2-3 מקרים שהשתמשו בה נגדי ואולי עוד מקרה אחד או שניים שאני או שותף/פה השתמשנו בקונבנציה הזו. 
אני מדבר על סדר גודל של עשר שנים שאני משחק את הקונבנציה הזו בתחרויות.

הסיבה שלא להשתמש בקונבנציית Gerber היא שתדירות הידיים המתאימות לשימוש בה נמוכה מאוד. 
אז מדוע שלא נשתמש בהכרזה הזו עבור מצבים שמתרחשים בתדירות גבוהה הרבה יותר?

ההבדל בין פתיחה של 1NT לפתיחה של 2NT

הבדל גדול בין שתי ההכרזות האלו הוא מרחב ההכרזה. אחרי 2NT מרחב ההכרזה שלנו עד למשחק מלא מצומצם. "בזבוז" ההכרזה של ♣4 עבור קונבנציית Gerber הוא יותר בעייתי מאשר אחרי פתיחה של 1NT.
יש המשתמשים בה על מנת לתאר יד של 5-5 בסדרות המייג'ור. נתקלתי גם בכאלה המשתמשים בה לצורך טרנספר ל-♦.

שלא תטעו, גם אחרי 1NT אפשר למצוא שימוש אחר ותדיר יותר להכרזה הזו.

מה הסיכון בוויתור על קונבנציית Gerber?

בברידג', כמו בתחומים רבים אחרים, צריך לבחון סיכונים מול סיכויים. נכון שבוויתור על הקונבנציה נחשפים לסיכונים שתוארו בפוסט הקודם. נדמה לי שבאחוז גבוה מהמקרים המועטים בהם היינו משתמשים בקונבנציה הזו, ניתן להגיע לחוזה הנכון גם ללא שימוש בה. 

צריך לזכור ששיטות ההכרזה בברידג' אינן לגמרי מדויקות. תמיד יש מצבים ששיטת ההכרזה אינה נותנת להם פיתרון חד משמעי.
כך למשל, כמה פעמים הזמינו אתכם למשחק מלא ולא ידעתם האם להיענות להזמנה או לדחות אותה?

מדוע משתמשים בקונבנציית Gerber?

אתם מחזיקים יד של 4-3-3-3, הרביעייה בסדרת מיינור, עם 17-16 נקודות. אתם כבר רוצים לפתוח 1NT אבל השותף שלכם הוא המחלק והוא זה שפתח 1NT. 

מה תעשו עכשיו?
ברור שתרצו לבחון אפשרות להכרזת סלאם. 
לא ברור שיש סלאם, למשל כשלשותף/פה שלכם יש 15 נקודות וחסרים שני קלפי A כנראה שלא תצליחו לבצע סלאם.

קיבלתם יד יד של 4-3-3-3 (הרביעייה בסדרת מיינור) עם 20 נקודות. שוב השותף שלכם הוא זה שפתח 1NT ברור שתרצו להכריז סלאם, אבל איזה סלאם: גדול או קטן?
המקרים בהם לא יבוצע סלאם גדול כשלשותף 17 נקודות הם נדירים אבל מה אם יש לו 15 נקודות וחסר לכם A?

שוב קיבלתם יד של 4-3-3-3 עם רביעייה בסדרת מיינור. הפעם עם 12-11 נקודות. 
ניחשתם נכון. שוב השותף שלכם פתח. הפעם 2NT. 
ברור שתרצו לבחון אפשרות להכרזת סלאם. 
לא ברור שיש סלאם, למשל כשלשותף/פה שלכם יש 20 נקודות וחסרים שני קלפי A כנראה שלא תצליחו לבצע סלאם.

שימו לב שלא בהכרח מדובר בידיים של 4-3-3-3 אבל ידיים של 4-3-3-3 מדגימות טוב יותר את הבעייתיות ולכן בחרתי בדוגמאות עם ידיים במבנה כזה.

המסקנה היא שבידיים מהסוג שתיארתי צריך לברר את מספר קלפי ה-A ובחלק מהמקרים גם את מספר קלפי ה-K על מנת שלא להכריז סלאם שההסתברות לא לבצע אותו גבוהה ועל מנת להכריז סלאם שההסתברות לבצע אותו גבוהה.

מה הבעיות?

1. לא סיכמתם על סדרת שליט אי אפשר להשתמש ב-RKCB על מנת לשאול על חמישה קלפי מפתח.

2. אתם לא יכולים להשתמש בהכרזת 4NT על מנת לשאול על מספר קלפי המפתח של השותף.

3.  אתם לא יכולים להשתמש בהכרזת 5NT על מנת לרמוז לו שאם יש לו מספר גדול של קלפי מפתח יכריז 6NT.

הבעיה הראשונה היא פחות מהותית אפשר לסכם שהשאלה היא על ארבעה קלפי מפתח במקום חמישה.

הבעיה השלישית לא ממש מהותית כי לא תיארתי שיטה מדויקת. הבעיה המהותית ביותר היא הבעיה השנייה לעיל.

מדוע לא ניתן לשאול על קלפי מפתח באמצעות הכרזת 4NT?

ההכרזה הזו כבר תפוסה על ידי משהו אחר. משתמשים בה כשאלה על מינימום או מקסימום בטווח הנקודות של הפותח. עם המקסימום מכריזים 6NT. עם המינימום מכריזים Pass.

לקונבנציה הזו קוראים Min-Max או Quanitative. למידע נוסף על הקונבנציה קראו:
Quantitative כמבוא ל-Scrambling 2NT.

אתם מוזמנים לקרוא גם הפוסט: כשהשותף שלכם קופץ ל-5 במקום להתקדם לאט.
בפוסט זה תראו שגם הכרזת 5NT אחרי פתיחה של 1NT או 2NT היא Min-Max. ההבדל הוא שעם מקסימום מכריזים 7NT. עם מינימום מכריזים 6NT.
גם הכרזת 5NT תפוסה.


הפיתרון: קונבנציית Gerber

שני שחקנים שווייצריים, Wiliahm Konisberger ו-Win Nye, הגו את הקונבנציה הזו ופרסמו אותה בשנת 1936. הקונבנציה נקראת על שמו של השחקן האמריקאי John Gerber, שהביא אותה לארצו בשנת 1938.
עוד מקרה של NIH. מה שלא כאן (בארצות הברית) לא קיים. NIH הן ראשי תיבות של Not Invented Here.

הקונבנציה תקפה רק בהכרזה מידית אחרי פתיחה של 1NT או פתיחה של 2NT.

השאלה על קלפי A היא באמצעות הכרזת ♣4. 
אפם יש צורך לשאול על קלפי K עושים זאת באמצעות הכרזת ♣5. 

תשובות לשאלה על קלפי A:

♦4 - 0 או 4 קלפי A. המקרה של ארבעה קלפי A הוא מקרה נדיר. 

♥4 -  A אחד 

♠4 - 2 קלפי A 

4NT - שלושה קלפי A.

 תשובות לשאלה על קלפי K:

♦5 - 0 או 4 קלפי K. המקרה של ארבעה קלפי K הוא מקרה נדיר. 

♥5 -  K אחד 

♠5 - 2 קלפי K 

5NT - שלושה קלפי K  

בפוסט הבא

בפוסט הבא אסביר מדוע לא להשתמש בקונבנציית Gerber?

נבחרת ישראל עד גיל 21: סגנית אלופת העולם

אכזבה לנבחרת הצעירה של ישראל. היא סיימה במקום השני בעולם. באיזה ענף חוץ מברידג' המשפט הזה הוא משפט המתאר מציאות?

היום (18 באוגוסט), ב-Wujiang שבסין הרחוקה, הפסידה נבחרת ישראל בהפרש קטן לנבחרת שוודיה בגמר אליפות העולם בברידג' לנבחרות עד גיל 21. השוודים נצחו בתוצאה 112:118.אחרי מאבק מרתק והפכפך של שישה מושבים.

ישראל מאוכזבת לא רק משום שאחרי המושב החמישי הובילה בתוצאה של 98:106, אלא גם משום שבכל שלבי התחרות עד לגמר הובילה בתחרות.

נבחרת ישראל עד גיל 21 בטקס קבלת המדליות. מאחור תמונות שחקני הנבחרת.
מקור התמונה: אתר ההתאגדות הישראלית לברידג'

למרות ההפסד בגמר מדובר בהישג מזהיר. שותפים לו שלושת זוגות השחקנים: ניר חוטורסקי- עילי בנירי, אביב זייטק -תומר לונשטיין וגל מתיתיהו - יונתן שליבוביץ. 
גם המאמן בר טרנובסקי , שבעבר היה שותף כשחקן בזכייה באליפות העולם של נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 26 והקפטן דני לונשטיין (אביו של תומר) שותפים להצלחה הגדולה.

יש כמובן שותפים נוספים נוספים שתרמו להישג המזהיר, למשל גלעד אופיר יו"ר ההתאגדות לבדירדג' שאחראי על צעירים בהתאגדות העולמית לברידג', מושיקו מיוחס שאחראי על בתי הספר בהתאגדות הישראלית לברידג', המורים שלימדו את השחקנים וקידמו אותם מגיל צעיר ורבים וטובים אחרים שלא הזכרתי כאן מחוסר מקום ומחשש להעליב מישהו שאשכח אותו. 

גם הנבחרות האחרות של ישראל זכו להישגים מכובדים: הנבחרת עד גיל 16 סיימה במקום חמישי באליפות העולם והנבחרת עד גיל 26 סיימה במקום הרביעי במוקדמות והודחה בשלב רבע הגמר על ידי הולנד.

יש תקווה לעתיד

 לא מדובר בהישג חד פעמי אלא ברצף של הישגים של הברידג' הישראלי.
בחודש יולי זכו אביב זייטק ותומר לונשטיין במקום שלישי לזוגות צעירים עד גיל 26 באליפות אירופה.

באוגוסט 2016 זכתה נבחרת ישראל עד גיל 16 באליפות העולם. ארבעה מהשחקנים בנבחרת הנוכחית עד גיל 21 היו שותפים לזכייה הזו: אביב זייטק, תומר לונשטיין, ניר חוטורסקי וגל מתיתיהו.

שימו לב שמרבית השותפים להישג הנוכחי הם בגיל צעיר יחסית במסגרת הקטגוריה של צעירים עד גיל 21. המשמעות היא שהם יהיו זכאים להשתתף באותה קבוצת גיל גם באליפות הבאה וחלקם גם באליפות שאחריה. 

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 26 באליפות העולם. בר טרנובסקי המאמן של הנבחרת עד גיל 21 שיחק באותה נבחרת.
גם ב-2012 התקיימה אליפות העולם לנבחרות צעירות בסין. נבחרת ישראל עד גיל 26 זכתה במקום השני. מושיקו מיוחס האחראי על בתי הספר בהתאגדות הישראלית לברידג' היה שותף להישג כשחקן. 

מניתי רק חלק קטן מההישגים של צעירים ישראלים ונבחרות ישראליות צעירות. 
טועה מי שחושב שההצלחה של ישראל היא רק במסגרות הצעירים והיא נעלמת כשמתבגרים. לא מניתי כאן הישגים מעולים של נבחרות וזוגות ישראלים. מי שרוצה לקרוא על הישגים כאלה בשנים האחרונות, יוכל למצוא פוסטים אחרים בבלוג זה העוסקים בהם.

Smith Echo

בבלוג זה כתבתי סדרת פוסטים על סימונים בברידג'. בפוסט האחרון בסדרה סימונים שלא היכרתם, ריכזתי קישורים לכל יתר הפוסטים בסדרה. המשותף בין מרבית הסימונים בסדרה המסמנים Attitude  הוא שהם מסמנים Attitude המתייחס ללקיחה הנוכחית.

Smith Echo שונה מהסימונים האחרים בכך שהוא מסמן  Attitude המתייחס ללקיחה הקודמת. 

שלא במפתיע, שם משפחתו של אחד משני האנשים המוזכרים כממציאי השיטה הוא Smith. זהו שחקן ברידג' בריטי בשם .I.G Smith. יש המזהים אותו עם קצין בריטי בכיר בשם זה. דורותי היידן-טרסקוט מציגה את הקונבנציה בספרה וטוענת שהיא שינתה קונבנציה שהוצגה לה על ידי שחקן בריטי בשם T.R.H Lyons.   
שימוש ב-Smith Echo נפוץ אצל שחקנים מומחים.

מתי וכיצד משתמשים ב-Smith Echo? 

השימוש בקונבנציה זו הוא כנגד חוזים ללא שליט. משתמשים בה רק בהתייחס לסדרה הראשונה בה הוביל מגן. 
היריב זכה בלקיחה הראשונה ומשחק סדרה אחרת ללקיחה השנייה. 
כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף גבוה הוא מסמן שהוא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף נמוך הוא מסמן שהוא לא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

דוגמה

אשתמש בדוגמה הקלסית של I.G. Smith. עצמו המופיעה במספר אתרי אינטרנט.
כנגד חוזה של 3NT מדרום הוביל מערב ב-7♥. זוהי הובלה מהרביעי מלמעלה כשהוא מחזיק ב-AT872♥. בדומם יש 53♥. מזרח מכסה ב-J♥ והכרוז זוכה ב-K♥. 
למערב יש כניסה ליד עם ה-K♣ כשה-A♣ נמצא בדרום. דרום משחק ♦ לכיוון ה-K♦ בדומם יש AK74♦. מערב מחזיק ב-963♦. 

כשמזרח מעוניין בהמשך ב-♥

כשמזרח מחזיק QJ4♥ אין ספק שהוא מעוניין בהמשך בסדרה.
אם מזרח ומערב משתמשים בקונבנציית Smith Echo, אז מזרח ישחק את ה-9♦. הקלף הגבוה מסמן שהוא מעוניין בהמשך ב-♥. כשמערב יזכה ב-K♣  הוא ידע להמשיך ב-2♥. מזרח יזכה ב-Q♥  הוא ישחק את ה-4♥ אל ה-T♥ של שותפו וההגנה תזכה ב-4 לקיחות ב-♥ להפלת החוזה.

שימו לב, שאם מערב לא ידע לחזור ב-2♥, ויזכה ב-A♥ וימשיך ב-♥ נוסף מזרח יזכה ב-Q♥ ותיווצר חסימה משום שלא יהיה לו קלף נוסף ב-♥. ההגנה תזכה בשתי לקיחות בלבד בסדרת ה-♥.

כשמזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥

מזרח מחזיק J64♥. הכרוז מחזיק גם ב-Q♥. מזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥ קטן. מזרח משחק את ה-3♦.  


Reverse Smith Echo

ההבדל בין Reverse Smith Echo לבין Smith Echo הוא אנלוגי להבדל בין UDCA לבין שיטת הסימון הסטנדרטית גבוה-נמוך. ההבדל בין Smith Echo לסוגיו לבין הסימונים הרגילים הוא שסימון 
ה-Attitude מתייחס ללקיחה הקודמת. 
קלף קטן בלקיחה השנייה מסמן העדפה לחזרה בסדרה ששוחקה בלקיחה הראשונה. 
מי שמשחק Reverse Smith Echo ישחק את ה-3♦ כשהוא מחזיק ב-QJ4♥. הוא ישחק את ה-9♦ כשהוא מחזיק את ה-J64♥.

על מה מוותרים כאשר משתמשים ב-Smith Echo

שיטת סימון עשויה להיות כרוכה בוויתור על משהו. כשמשתמשים ב-Smith Echo מוותרים על סימון Count בסדרה שאותה שיחק היריב. להערכתי, היכולת לפתח נכון את הסדרה הארוכה של המגנים שווה את המחיר של ויתור על Count. 

לארי כהן חושב שישנם מצבים בהם חשוב להראות Count ולוותר על Smith Echo.
זה אולי מתאים לשחקנים מומחים המתואמים ביניהם היטב. שחקנים מהשורה עלולים להתבלבל בין מצבים בהם הם מראים Count לבין מצבים בהם הם משחקים Smith Echo.

לו היו במזרח JT43♦  

גם אם יש לו QJ4♥ אסור לו לזרוק את ה-T♦ או את ה-J♦. כמו שלמדנו בפוסטים קודמים, כמעט תמיד לא מסמנים במחיר של לקיחות. 
הכרוז זוכה בדומם ב-K♦ מזרח משחק את ה-4♦ ממשיך ב-♦ קטן ל-Q♦ שבידו. מזרח שם את ה-3♦. מערב אינו משרת כשמשוחק ה-♦ השלישי מיד הכרוז ל-A♦ בדומם. מזרח מניח את ה-T♦ עכשיו עובר הכרוז לסדרה אחרת. מערב מבין ששותפו מעוניין בחזרה ב-♥ קטן. 
הוא גם מבין ששותפו מחזיק ב-J♦ ולכן הכרוז לא שיחק קלף נוסף בסדרה מהדומם.

מה היה קורה לו מזרח לא היה מעוניין בחזרה ב-♥ קטן?

נניח שמזרח מחזיק ב-J64♥.
מזרח היה זורק בפעם הראשונה את ה- 3♦ ובפעם השנייה את ה-4♦.     

היד המלאה שהציג Smith

צעדים ראשונים בהכרזה: טרנספר עם ידיים חלשות

זהו הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים על צעדים ראשונים בהכרזה בברידג'.זה לא שמי שקרא אותם הוא מומחה בהכרזות בברידג', אבל שחקן מתחיל שלומד הכרזות בברידג' בפעם הראשונה ביצע כבר מספר רב של צעדים. הצעדים הבאים הם כבר לא ראשונים.

בפוסטים האחרונים עסקנו בקונבנציית Jacoby Transfer. בפוסט הראשון לאחר פתיחה של 1NT. בפוסט השני לאחר פתיחה של 2NT ובפוסט השלישי כאשר למשיב יש יותר מחמישה קלפים בסדרת מייג'ור.         
בכל הפוסטים עסקנו במשיב עם 8 נקודות לפחות. יהיו מצבים בהם נשתמש באותה קונבנציה גם כשיש למשיב מספר נקודות יותר נמוך ולפעמים גם כשאין לו נקודות.

כשלמשיב יש יד חלשה

השותף שלכם פתח 1NT. היריב שלכם הכריז Pass. אתם מחזיקים את היד הבאה ללא נקודות:

T76542♠
        - ♥
     432♦
   5432♣

האם זה יהיה רעיון טוב להכריז Pass ולהשאיר את השותף לשחק בחוזה של 1NT? 

קרוב לוודאי שלא. ליריבים יש 23-25 נקודות. השותף לא הבטיח אורך וחוזק בסדרת ה-♥. יכולים להיות לו 2-3 קלפים למשל JTx♥. 
כנראה שהיריבים יובילו בסדרת ה-♥. הם עלולים לזכות בחמש או בשש לקיחות בסדרה (יש גם מצבים שביותר משש).
הכרוז יצטרך למצוא 2-3 קלפים לזרוק מידו על קלפי ה-♥. הוא יצטרך לזרוק חמישה שישה קלפים מהדומם. היריב היושב לפני הכרוז ידע להוביל בסדרת מיינור לכיוון החולשה בדומם. 

טרנספר לפתרון הבעיה

במקום להשאיר את הכרוז בחוזה של 1NT אתם מכריזים ♥2. זהו טרנספר ל-♠.
השותף שלכם מכריז ♠2. 
הוא אולי שואל את עצמו האם יש לכם 9-8 נקודות או 10 נקודות או יותר?
הוא אולי שואל את עצמו האם יש לכם חמישה או שישייה או אולי אפילו יותר קלפים בסדרת ה-♠? אבל כשמגיע תורכם להכריז אתם מכריזים  Pass.

האם במקרה הזה חוזה של ♠2 עדיף על חוזה של 1NT?

התשובה היא חיובית. אין ספק שיש התאמה של שמונה קלפים לפחות בסדרת ה-♠.
חוזה של ♠2 אולי אינו חוזה בר ביצוע אבל הוא הרע במיעוטו בהשוואה לחוזה של 1NT.
להלן כמה סיבות מדוע זה עדיף:

1. בחוזה של 1NT למשיב 0 נקודות. בחוזה של ♠2 למשיב יש לפחות 3 נקודות.
יש לו 3 נקודות חלוקה בגלל החוסר בסדרת ה-♥.

2. אם לפותח יש יותר משני קלפים ב-♠ יש למשיב גם נקודות אורך.
מול שלושה קלפים של הפותח נקודת אורך אחת.
מול ארבעה קלפים של הפותח 2 נקודות אורך.
מול חמישה קלפים של הפותח 3 נקודות אורך.

אגב עם 17 נקודות ו-2-3 נקודות אורך ביצוע חוזה של ♠2 עשוי להיות תסריט סביר.

 

בחרתי להדגים באמצעות מקרה קיצוני. גם במקרים פחות קיצוניים, עם חמישה קלפים וללא void בסדרה אחרת, נעשה טרנספר גם עם ידיים חלשות. 

שוב הקרבה ב-♠ בספינגולד

תחרות הקבוצות ספינגולד, שהיא אחת מאליפויות צפון אמריקה, היא ללא ספק אחת מהתחרויות החזקות בעולם. משתתפים בה טובי השחקנים בעולם ולא רק שחקנים המתגוררים בצפון אמריקה.

בשנת 2013 זכתה בתחרות נבחרת מונאקו כשגברה בגמר על קבוצתו של ניק ניקל, מארצות הברית שייצגה לא מעט פעמים את ארצה כנבחרת שלה

השנה נשרה קבוצת ניקל בשלב מוקדם יותר. בקבוצה הזוכה הפעם שיחקו שני זוגות מנבחרת מונאקו, שהיו שותפים לאותה זכייה: הלגמו-הלנס וצימרמן-מולטון. הזוג השלישי בקבוצה הזוכה היו הפולנים פיוטר גאוויס ומיכל קלוקובסקי.

קבוצת גאוויס גברה בגמר על קבוצתו של Andrew Rosenthal (לא ידוע לי על קשר משפחתי).
בקבוצתו של רוזנטל שיחקו שני ישראלים שהתאזרחו בארצות הברית מיגרי צור קמפינלה ואלדד גינוסר. 

ב-2013 כתבתי פוסט שכותרתו: לכל כלל יש יוצא מהכלל. הפוסט עסק ביד שבה פנטוני-נונס מנבחרת מונאקו ביצעו בצפון-דרום חוזה של ♥7 במצב פגיע.
בשולחן השני הקריבו מולטון וצימרמן במצב לא פגיע, כשהכריזו ♠7. הם נפלו 8 פעמים בחוזה מוכפל אבל בסיכום הכולל נבחרת מונאקו הרוויחה על היד הזו. 

ביד 7 בסגמנט הראשון של חצי הגמר הייתה יד שהזכירה לי את אותה יד. לא ממש זהה משום שמדובר בסלאם קטן ולא בסלאם גדול ומצב הפגיעות זהה: שני הצדדים פגיעים.

אלדד גינוסר ושותפו כריס וילקנן במזרח-מערב הגיעו לחוזה של ♥6. 
אלדד לא התקשה לבצע את החוזה עם לקיחה עודפת. למרות שיש לבצע לקיחה עודפת. 

האם נכון להכריז ♥7? 
הביצוע תלוי בעקיפה ב-♣. מזרח אינו יודע ששותפו מחזיק ב-J בסדרה זו בנוסף ל-A. 
הכרזת ה-5NT של מערב מראה שני קלפי מפתח ו-Void. מזרח המחזיק בשלושה קלפי מפתח יודע בדיוק  איזה שני קלפי A מחזיק שותפו. נדמה לי, שעל פי מהלך ההכרזה והקלפים במזרח, מזרח יודע שה-Void הוא קרוב לוודאי ב-♠.
נדמה לי, שעל פי מהלך ההכרזה, הסיכוי לביצוע סלאם כזה הוא יותר מ-50% ופחות מ-70%.
  

כולם פגיעים

במהלך ההכרזה המתואר בתרשים חסר ה-Pass של המחלק בדרום. 

בשולחן השני התערבו מיגרי בצפון ודיוויד ברקוביץ בדרום באגרסיביות במכרז בסדרת ה-♠. בדומה להתערבות האגרסיבית במיוחד של מולטון באותה סדרה בשנת 2013 ובתמיכה של צימרמן בשלבים מתקדמים של המכרז.
כשהגיעו לחוזה של ♠6 הכפיל מילר במזרח. מיגרי שהייתה הכרוז בצפון נפלה ארבע פעמים.

התוצאות: גינוסר ווילקנן קיבלו 1,460 נקודות.
גופטה ומילר, ששיחקו בקבוצה היריבה במזרח-מערב, קיבלו 1,100 נקודות.
כמו ביד משנת 2013 הקבוצה של הזוג שהקריב באגרסיביות הרוויחה.

נקודת דימיון נוספת

בשנת 2013 ניק ניקל שהחזיק ב-A♠ היה יכול לבחור בהכרזת 7NT במקום להכפיל.
לו היה עושה זאת, במקום להכפיל, הקבוצה שלו הייתה זו שמרוויחה על היד. 
בידיים סגורות זו הכרזה קשה מאוד. 

בשנת 2018 לו מילר היה מכריז ♥7 במקום להכפיל הקבוצה שלו הייתה זו שמרוויחה.
בידיים פתוחות כל אחד יכול להכריז כך. בידיים סגורות מול יריבים פגיעים, כשלך יש ארבעה קלפים בסדרת השליט כולל ה-A, זו החלטה אפילו קשה יותר מההחלטה בפניה עמד ניק ניקל בשנת 2013.

צעדים ראשונים בהכרזה: טרנספר עם יותר מחמישה קלפים בסדרה

בפוסט קודם למדנו את קונבנציית ג'קובי טרנספר אחרי פתיחה של 1NT. בפוסט שאחריו יישמנו את אותה קונבנציה אחרי פתיחה של 2NT.
בשני המקרים למשיב היו חמישה קלפים בסדרת המייג'ור אליה ביצע טרנספר.
כמו בכל הפוסטים הקודמים בסדרה של צעדים ראשונים בהכרזה עד לפוסט זה לפותח וגם למשיב יש ידיים מאוזנות. 

טרנספר לסדרת מייג'ור עושים גם עם יותר מחמישה קלפים בסדרה. בהגדרה, כשיש יותר מחמישה קלפים בסדרה היד אינה מאוזנת. 
בפוסט זה עברנו למצבים בהם לפותח יש יד מאוזנת אבל ידו של המשיב אינה מאוזנת.

בפוסט זה אתייחס לידיים עם שישה קלפים. מה שנכון לידיים עם שישה קלפים נכון גם לידיים עם יותר משישה קלפים בהבדל שיש להוסיף נקודות אורך.

כשיש שישה קלפים למשיב מצאנו התאמה

היות שפותח עם יד מאוזנת הבטיח לפחות שני קלפים בכל סדרה, ברגע שלמשיב יש שישה קלפים בסדרה נמצאה התאמה של שמונה קלפים לפחות.
היות שאנחנו מעדיפים חוזה בסדרת מייג'ור על חוזה ללא שליט נקבעה כבר סדרת השליט.

הפותח אינו יודע שלמשיב יש שישה קלפים ולא חמישה. משיב שיודע לספור עד שש יודע את זה.

ההכרזה השנייה של המשיב

בדוגמה נשתמש בסדרת ה-♠. החליפו ♠ ב-♥ ותקבלו את מהלכי ההכרזה כאשר ששת הקלפים הם בסדרת ה-♥. 

כשהמשיב מזמין למשחק מלא הוא מזמין באמצעות הכרזת ♠3 ולא באמצעות הכרזת 2NT.
הכרזת ההזמנה מראה 8-9 נקודות, כולל נקודות חלוקה ונקודות אורך. הסבר ביחס לנקודות חלוקה בהמשך הפוסט.

הכרזת משחק מלא של ♠4 והכרזת סלאם של ♠6 הן על פי טבלת ההכרזות כשהספירה כוללת נקודות חלוקה ונקודות אורך.

הזמנה לסלאם היא באמצעות הכרזת ♠5. גם הכרזה זו היא על פי טבלת ההכרזות וגם בה נספרות נקודות חלוקה ונקודות אורך.

שימו לב!!! 
אפשר להכריז משחק מלא, סלאם או הזמנה לסלאם עם פחות נקודות מאשר מופיעות בטבלת ההכרזות.
נקודות האורך ונקודות החלוקה מפצות על הנקודות החסרות.

ספירת נקודות חלוקה

בפוסט קודם הסברנו מהן נקודות אורך. בידיים לא מאוזנות סופרים גם נקודות חלוקה המתארות קוצר בסדרה ולכן אפשרות חיתוך בשלב מוקדם יחסית.
האופן בו אני מציע לשחקנים הלומדים הכרזה בברידג' לספור נקודות חלוקה הוא האופן הבא:

1. עבור חוסר קלפים בסדרה יש להוסיף 3 נקודות חלוקה.

2. עבור קלף יחיד בסדרה יש להוסיף 2 נקודות חלוקה.

3. יוצא מהכלל הוא המצב בו הקלף היחיד הוא תמונה. אם הקלף היחיד הוא J נוסיף רק נקודה אחת. אם הקלף היחיד הוא תמונה אחרת אין להוסיף נקודות.
הסיבה לכך היא שכבר ספרנו את הנקודות האלה ואיננו רוצים לספור אותן פעמיים.

4. לא מוסיפים נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה.

 

כיצד לא מפסידים שלוש לקיחות בשליט?

ביום שלישי (31.7.18) שיחקתי עם איציק לוי את המושב השני בתחרות הארצית בכיכר המדינה. כמו במושב הראשון, לא הצלחנו  אבל היה שוני מהותי בין שני המושבים. בראשון פשוט שיחקנו רע. בשני היו ידיים ששיחקנו רע אבל היו גם כמה ידיים של הגנה במיטבה.

במושב השני היו גם ידיים שבהן השגנו תוצאה רעה לא באשמתנו, אלא בגלל משחק טוב במיוחד של יריבים. ביד 22 למשל הכרוז השיג תוצאה טובה בגלל האופן בו שיחק.
הכרוז היה גלעד אופיר, יו"ר ההתאגדות.

אחרי Pass של שותפי במזרח הכריז גלעד 1NT. צפון הכריז ♥2 שמשמעותו היא טרנספר ל-♠. דרום היה הכרוז בחוזה של ♠2.

הובלתי ב-4♣. לאחר ההובלה זכיתם ב-A♣. 
החלטתם לשחק את השליטים.
הבעיה של הכרוז בסדרת השליט היא כיצד לא להפסיד שלוש לקיחות כיש לו שבעה קלפים וחסרים לו K,J,9,8.

התחלתם ב-A♠ והמשכתם ב-♠ מהיד. איזה קלף תשחקו מהדומם?  
הנטייה הטבעית היא לשחק את ה-T♠  או אולי את ה-Q♠. 
במקרה הראשון אולי צפון יאלץ לשחק את ה-K♠.
במקרה השני אולי ייפול ה-J♠ בצפון בחלוקה של 4-2.

אבל המשחק עם ההסתברות הגבוהה ביותר לא להפסיד שלוש לקיחות הוא לשחק קלף קטן אחרי ששיחקתי את ה-8♠. 
גלעד שיחק קלף קטן והשותף שלי נאלץ לשחק את ה-K♠. 

מי שספר וזיהה את הקלפים שיצאו בלקיחות הקודמות, את הקלף ששוחק מיד הכרוז ואת הקלפים בדומם יודע' שלצפון לא יכול להיות קלף קטן מה-8♠. 

ה-4♠ ה-5♠ וה-7♠ נמצאים בדומם. ה-3♠ שוחק ממערב בלקיחה הראשונה וה-6♠  ממזרח גם כן בלקיחה הראשונה. ה-2♠ הוא הקלף השני שביד הכרוז.