2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם: "תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות": Flannery

בפוסט הקודם התייחסתי מעט לספרו של אלדד גינוסר "2/1 מחייב למשחק מלא הספר השלם". ציינתי שאיני יוכל להביע דעה על הספר מהמעט שעלעלתי בו.

גם היום עדיין איני בשל להביע דעה. אני יכול כבר להבחין בגישה שונה מהגישה בספרים רבים אחרים על שיטות הכרזה. 

ברוב הספרים הגישה היא הצגת שיטה ופירוט מרכיבים והסתעפויות שלה.
הגישה בספר של אלדד גינוסר היא להציג, ללא פירוט רב, את השיטה עם דגש על הרעיונות שמאחוריה.
הבדל מהותי נוסף הוא הרחבת טווח הדיון גם למוסכמות (קונבנציות) שאינן חלק מהשיטה אבל מתאימות היטב לשיטה. 
אני בהחלט אוהב את הגישה הזו שבה אין מתייחסים לכל קונבנציה בנפרד אלא מנסים לבחון את השילוב. 

בפוסט זה אדגים בקיצור רב קונבנציה שמתאימה במיוחד לשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא ולכן מסבירה היטב את הרעיון הכללי של "פרק 6 - תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות". לאחר מכן אכנס יותר לעומק לקונבנציית Flannery.  

Jacoby 2NT

מה המשמעות של הכרזת משיב של 2NT אחרי פתיחה של ♥1 או ♠1 בשיטת הכרזה רגילה?
בהרבה מקרים זו יד מזמינה ללא רביעייה בסדרת מייג'ור. כשמשתמשים בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא אפשר להכריז עם יד כזו 1NT, המחייבת לסיבוב הכרזה נוסף.
בשיטת הכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, אין בעיה להראות יד המחייבת למשחק מלא באמצעות הכרזת סדרה אחרת בגובה 2. 
את הכרזת 2NT מנצלים באמצעות קונבנציית Jacoby 2NT, על מנת להראות התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת מייג'ור המחייבת לפחות משחק מלא.

Flannery: בעיקר בארה"ב

לא במקרה שהשותף היחיד אי פעם שאיתו שיחקתי Flannery היה יהודי אמריקאי, ששיחק שנים רבות בארצות הברית לפני שעלה לארץ. 
בארץ התקשה למצוא שותפים שישחקו איתו את שיטות ההכרזה שהשתמש בהן בארצות הברית. 

יש הבדלים גדולים בין שיטות ההכרזה בארצות הברית לבין השיטות באירופה ובישראל. 
את אחד ההבדלים כבר הזכרתי בפוסט: "פורנוגרפיה היא שאלה של גאוגרפיה" - הכרזה היא שאלה של שותפות.  

הבדל מהותי נוסף הוא שברוב התחרויות בארצות הברית אסור להשתמש במוסכמת  ♦2 Multi. 

בארה"ב מרבים להשתמש במוסכמת Flannery. באירופה ובישראל נדיר לראות שחקנים שמשחקים אותה.

מוסכמת Flannery

הכרזת ♦2 מתארת יד עם 5 קלפים ב-♥ ו-4 קלפים ב-♠ עם 11-15 נקודות.

הכרזת המשיב

♥2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב-♥  
♠2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב-♠ 
♥3 - הזמנה למשחק מלא ב-♥  
♠3 - הזמנה למשחק מלא ב-♠  
♥4 - לשחק  
♠4 - לשחק 

♣3 - יד מזמינה עם אורך ב-♣ ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.
♦3 - יד מזמינה עם אורך ב-♦ ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.

♣4 - טרנספר ל-♥ 
♦4 - טרנספר ל-♠
  

הכרזת 2NT של המשיב

זוהי הכרזה מזמינה המבקשת תיאור של ידו של הפותח. 
תשובות הפותח:
♣3 - יד של 4-5-1-3. שלושה קלפים ב-♣ 
♦3 - יד של 4-5-3-1. שלושה קלפים ב-♦
♥3 - יד מינימלית 4-5-2-2 
♠3 - יד מקסימלית 4-5-2-2 
3NT - יד מקסימלית 4-5-2-2. עם עוצרים בסדרות המיינור
♣4 - חלוקה של 4-5-0-4
♦4 - חלוקה של 4-5-4-0

כל ההכרזות ב-Flannery, למעט ההכרזות אחרי 2NT של המשיב הן פשוטות. כמעט כולם גם טבעיות. 
קרוב לוודאי שיש גרסאות אחרות להכרזה אחרי 2NT של המשיב. 

מדוע Flannery מתאימה ל-2 על 1 מחייבת למשחק מלא?

בידיים עם 12-16 נקודות קיים קושי להראות את הרביעייה ב-♠ אחרי שמראים חמישייה ב-♥ בהכרזה הראשונה, משום שזו הכרזת Reverse. 
כשהכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד יש קושי לפותח בהכרזה השנייה. הוא חייב לחזור על החמישייה ב-♥ או להכריז סדרת מיינור קצרה.

יתרון נוסף של הכרזה בגובה 2 המראה 2 סדרות מייג'ור

ליריבים קשה להתערב כאשר יש להם אורך בסדרת מיינור או בשתי סדרות מיינור משום שהתערבות כזו תחייב משחק בגובה 3 לפחות. 

זה נכון גם לקונבנציית Ekren. ההבדל הוא שב-Flannery מראים יותר כוח ומראים באופן מדויק את החלוקה בסדרת המייג'ור.

מדוע לא ♦2 חזק עם 20-22 נקודות?

כאשר אני משחק נגד יריבים חזקים ממני והם מכריזים ♦2 ברוב המקרים התשובה שלהם לשאלה שלי: "מה משמעות ההכרזה הזו?"  היא: יד עם 6-10 נקודות ושישייה בסדרת מייג'ור.

ברוב המקרים כשאני שואל שחקנים פחות טובים ממני את אותה שאלה, התשובה היא: 20-22 נקודות עם יד לא מאוזנת או 8 לקיחות בטוחות.

התיאור המופיע כאן תומך בהשערה שהכרזת ♦2 המראה יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות אינה טובה.

בהמשך הפוסט אתמוך בהשערה הזו. בפוסט הבא אנסה להסביר כיצד אפשר להכריז ידיים כאלה כאשר לא משתמשים ב-♦2 חזק.

אין שיטות הכרזה מושלמות
יוסי בנאי שר את שירו של זורז' בראסנס "כי אין אהבות שמחות". אהבות שמחות אולי יש. שיטות הכרזה מושלמות אין. בכל שיטת הכרזה יש ידיים שאינן מתאימות לשיטה ומי שישתמש בה יקבל בהן תוצאות פחות טובות ממי שישתמש בשיטת הכרזה אחרת. בכל שיטת הכרזה יש חלוקות קלפים המותאמות לשיטה כמו כפפה ליד ובהן מקבלים תוצאות טובות יותר מאשר בכל שיטת הכרזה אחרת. 
על מנת לקבוע אם הכרזה או שיטת הכרזה טובות יותר מהכרזה או שיטת הכרזה אחרת צריך לבחון את שלושת סוגי הידיים:

1. רוב הידיים
אלה שאינן "תפורות" לשיטה ואינן בלתי מתאימות לשיטה.

2. אלה שמתאימות במיוחד להכרזה או לשיטת ההכרזה

3. אלה שאינן מתאימות לשיטה.

שאלות המפתח יהיו: מה מפסידים? מה מרוויחים? מה הן ההתסברויות להרוויח ומה הן ההסתברויות להפסיד?
♦2 חזק אינה יוצאת דופן גם אותה צריך לבחון באותו אופן.

בגמר אליפות הארץ השנה
עם השותף שלי רן בן-אפרים שיחקתי עד סיום תחרות זו ♦2 חזק עם 20-22. בתחרות הזו שיחקנו נגד גלעד אופיר. כשאמרתי שה-♦2 הוא 20-22 או 8 לקיחות, הוא הגיב: "אחרי שגמלתי את השחקנים בירושלים מהשיטה הזו אתם ממשיכים לשחק אותה?" אחרי התחרות הפסקנו לשחק אותה.

מדוע שיחקנו אותה בכלל?
אני מעדיף שהכרזת ♦2 תתאר יד חלשה או Weak two ב-♦  או  Weak two בסדרת מייג'ור. 
כשהתחלנו לשחק ביחד התגמשתי ושיחקתי את מה שהשותף שלי, כמו מרבית השחקנים בירושלים, רגיל לשחק ♦2 המתאר 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת או 8 לקיחות בטוחות. 
במהלך התפתחות השותפות הכנסנו שיפורים והרחבות בשיטה. משום מה שכחנו להחליף את ה-♦2 החזק במשהו יותר טוב.
יש Happy End לסיפור הזה. מיד אחרי התחרות הצעתי לשותף לעשות את מה שגלעד הציע. הוא הסכים ומאז ♦2 שלנו מתאר יד חלשה באחת משתי סדרות המייג'ור.

בשורה טובה ובשורה רעה ביחס לסיפור הזה
הטובה: שחקן ברמה גבוהה כמו גלעד אופיר מסכים איתי.
הרעה: שלא באשמתו, גלעד לא הצליח לגמול את רוב השחקנים הירושלמיים מה-♦2 החזק.


בקורס שחקני תחרויות לפני הרבה שנים
גלעד אינו השחקן היחיד ברמה גבוהה שאינו מתלהב מ-♦2 חזק. לפני הרבה שנים למדתי בקורס שחקני תחרויות אצל אלדד גינוסר. מהתשובה שלו לשאלה של אחת המשתתפות, בנושא הזה, ניתן היה ללמוד שני דברים:
1. הוא חושב שזו אינה הכרזה טובה.
2. לדעתו מרבית השחקנים שמשחקים כך משחקים אותה לא נכון. 
לטעמי הטענה השנייה שלו חשובה יותר מהראשונה. לדעת אלדד,  פתיחה כזו מחייבת סדרה ארוכה וחזקה של 6 קלפים. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בחמישה. 
הכרזת ♦2 ללא סדרה כזו מוטעית משום שבמקרים רבים יד לא מאוזנת אינה מתאימה לחוזה ללא שליט. 
דוגמה קיצונית: באיזו סדרה אתם רוצים לשחק ביד של 4-4-4-1 עם 20 נקודות המפוזרות בין כל הסדרות? 

מה מפסידים כשלא משחקים ♦2 חזק?
בפסקה זו ובפסקה הבאה אתמקד יותר בידיים של 20-22 נקודות מאשר בידיים עם 8 לקיחות בטוחות.
ההפסד העיקרי הוא שכאשר יש 20-22 נקודות ולא משתמשים בשיטה זו, השותף יכריז Pass עם 3-5 נקודות. קרוב לודאי שנחמיץ משחק מלא. 
בפוסט הבא אתאר דרכים לתיאור הכוח של מי שיש לו 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת ואינו פותח ♦2 חזק. מרבית הדרכים האלה אינן רלוונטיות כאשר השותף מכריז Pass.  

מה מפסידים כשמשחקים ♦2 חזק?
מפסידים את האפשרות להכרזת הפרעה עם יד חלשה עם שישייה. במקרה ♦2 של המתאר יד חלשה בסדרת מייג'ור, מפסידים גם את האפשרות לתאר יד של פחות מפתיחה וחלוקה של 5-5 באמצעות הכרזת ♥2 או הכרזת ♠2.

על מה עדיף לותר?
הרושם שלי הוא שיש יותר ידיים חלשות עם שישייה מאשר ידיים לא מאוזנות ולא חצי מאוזנות עם 20-22 נקודות.
השורה התחתונה: כדאי לותר על הכרזת ♦2 חזק עם 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת.

הערות שוליים
1. ♦2 היא הכרזת הפתיחה שיש לה מספר המשמעויות הרב ביותר. כבר יצא לי לשחק מספר רב של אפשרויות כאלה. כולל כמה אפשרויות "יותר אקזוטיות": Flannery, פתיחות בינוניות (9-11 נקודות ו-5-6 קלפים ב-♦), יד של 18-19 נקודות וכיו"ב. שיחקתי גם ♦2 Multi. 
כפי שהבנתם אינני חסיד של ♦2 המתאר יד של 20-22 נקודות. 
לדעתי יש גם אפשרות גרועה יותר אותה איני מוכן לשחק: ♦2 Multi הכולל אפשרות של יד חזקה עם סדרת מיינור ארוכה. בתחילת דרכי בברידג' קראתי מאמר בירחון הברידג' הישראלי המתאר מחקר על ♦2 Multi. במחקר הושוו תוצאות של מספר רב של ידיים ששוחקו. מסקנת המחקר: אילו ששיחקו ♦2 Multi השיגו תוצאות פחות טובות מאלה שלא השתמשו בקונבנציה זו כאשר למכריז הייתה יד חזקה עם סדרת מיינור חזקה וארוכה.  

האם טעיתי בפוסט הקודם?- מסקנות

לפני מספר ימים פרסמתי פוסט שכותרתו הלא  מוצלחת: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה? 

הפוסט התייחס ליד המופיעה בהמשך, בה פתחתי, בניגוד לשיטה בה אני משחק, ♠1 עם ארבעה קלפים בסדרה וחמישה קלפים ב-♥.

כששחקן טוב בהרבה ממני אמר לי שטעיתי, פרסמתי את זה בפוסט שכותרתו: האם טעיתי בפוסט הקודם? בפוסט פרסמתי גם את הנימוקים בעד ונגד ההכרזה.

בנוסף לכך הבטחתי לבדוק, ואם אשתכנע שטעיתי או אם מרבית השחקנים המומחים שיגיבו על הפוסט יחשבו שטעיתי, לפרסם זאת בפוסט נוסף.

בפוסטים הקודמים היה חסר פרט חשוב: עם השותפה שלי באותה תחרות איני משחק 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. כך שתשובה של 1NT, שוללת רביעיות בסדרות המייג'ור.

הגיעה העת לסכם.

מי הביע את דעתו

כמעט כל השחקנים שהביעו את דעתם הם שחקנים בדרגות גבוהות. רובם מדרגת רב אמן כסף ומעלה. 

כולם פותחים ביד הזו ♥1

הפתיחה היצירתית שלי לא פופולרית. כל אלה ששאלתי אותם היו פותחים ♥1. ממצא לא מפתיע בהתחשב בזה שההכרזה היצירתית שלי אינה מתאימה לשיטת ההכרזה.

מרבית אלה ששאלתי אותם חושבים שפתיחה של ♠1 אינה טובה 

הנימוקים העיקריים:

1. אין מה לפחד לשחק 1NT. ההסתברות שלשותף יהיה אורך בסדרת ה-§ גבוהה ויכול להיות לו עוצר בסדרה.

2. קיים חשש שנגיע לחוזה ב-♠ בהתאמה של 4-3. 

3. הצורך לחתוך § בקלפים גבוהים מחליש אותי. בחוזה ב-♥  אחתוך בקלפים נמוכים. 

4. אפשר לפספס התאמה של 5-3 ב-♥. 

יש כאלה החושבים שפתיחה של ♠1 סבירה

אלה שחשבו שהיא סבירה אמרו שזה מותנה בכך שאני יודע לשחק חוזה ב-♠ בהתאמה של 4-3.

אחד חשב שלו הייתי השחקן השלישי אחרי שתי הכרזות Pass זו הכרזה סבירה.

השורה התחתונה
אני טעיתי. השחקן הטוב ממני צדק. לא מספיק להודות בטעות. טעות מועילה כשלומדים ממנה. זה בדיוק מה שאני חוזר ומסביר לתלמידים שלי. כלל שחל עליהם חל גם עלי. 

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
הכותרת של פסקה זו היא שאלה שפעמים רבות קוראים שואלים את עצמם. בפסקה זו אנסה להסביר מה יוצא לקורא מקריאת פוסט זה. נדמה לי שלא מעט קוראים עושים טעויות אחרות מאותן הסיבות, שאני טעיתי ביד זו. אם יבינו את הסיבות לטעות שלי ביד זו, אולי יימנעו מטעויות הנובעות מאותן סיבות.

 שתי סיבות עיקריות לטעות שלי:

1. ייחסתי חשיבות רבה מדי לחוזק הקלפים בסדרה בהשוואה למספר הקלפים.
לטעמי זו הסיבה החשובה פחות. מקרה זה הוא מקרה קיצוני של חוזק בסדרה אחת וחולשה באחרת, שאפילו חלק מהנשאלים אינם רואים בהכרזה היצירתית שלי טעות. שחקנים רבים מבצעים את הטעות הזו גם במקרים פחות קיצוניים. 

2. פחדתי מחלוקה לא ידידותית בסדרת ה-§
פחד הוא מדריך רע לקבלת החלטות בכלל ובברידג' בפרט. חשוב לשמור על איזון בין ראיית הסיכונים ולכן לא להכריז גבוה מדי לבין פחד המונע הכרזה נכונה. 
אני נתקל לא מעט בשחקני תחרויות שלא מכריזים בגלל פחד מתסריט פסימי. השאלה היא: מה ההסתברות של התסריט הזה? אם היא נמוכה, כדאי להכריז. אם היא גבוהה הימנעו מהכרזה. 

שימו לב שלו הייתי מחזיק בנוסף ל-§ הבודד גם את ה-2§ ו-♦   אחד פחות, הייתי מכריז בוודאות ♥1.
האם ה-§ הנוסף מגן עלי מפני הפסד לקיחות רבות ב-§? לא ממש. הוא מקטין במעט את ההסתברות לאורך בסדרה אצל היריבים (וגם אצל השותף). 
אבל ה-§ הנוסף מחליש את היד שלי, משום שהוא עלול להפוך את ה-Q♦ לנקודות מבוזבזות.

המסקנה היא שהשינוי בהכרזה שלי בגלל קלף בודד ב-§ נובע מסיבות פסיכולוגיות ולא מסיבות ברידג'יסטיות.

עוד מספר הערות בנושא זה:

1. כתבתי בעבר פוסטים על פחד בברידג'

פחד בברידג': חלק 1: פחד משחקנים חזקים
פחד בברידג': חלק 2: שחקנים מטילי אימה
פחד בברידג': חלק 3: פחד במה

בעקבות הדיון הנוכחי בפוסט זה, אני חושב לכתוב פוסט נוסף על פחד להכריז, שירחיב את הנושא.

2. הסתברויות הן נושא שרבים משחקני הברידג' לא יודעים
ראיתי שחלק גדול משחקני הברידג' לוקים בידע ובהבנה של הסתברויות בברידג'. זו הסיבה שכתבתי לאחרונה ערך בויקיפדיה העברית ששמו הסתברויות בברידג'. 
לא המצאתי שום דבר חדש. כל מה שכתוב בערך מבוסס על מקורות מהימנים שבנו טבלאות להסתברויות בברידג'.

אשמח לכתוב מאמר לירחון המתייחס לכמה מההיבטים המעשיים הפשוטים של הסתברויות.

איך צריך להכריז את היד אחרי תשובה של 1NT?

כמובן לאחר הכרזת הפתיחה הנכונה של ♥1.

אם אתם לא משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא:
הכריזו Pass.  

אם אתם משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא:
הכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד. הכריזו ♦2.

אם אתם משחקי 1NT Semi Forcing היד שלכם מספיק טובה על מנת לא להכריז Pass ולהכריז את אותה הכרזת ♦2 שציינתי. 

אם אתם משחקים Flannery יש לכם מזל ביד הזו. ההכרזה הראשונה שלכם תיארה את מבנה היד וטווח מוגדר של נקודות (11-15 נקודות). 

האם טעיתי בפוסט הקודם?

אף אחד אינו חסין מטעויות.
אתם מוזמנים לקרוא פוסט שלי, בו מתואר כיצד שחקן בקבוצת הברידג' הטובה בכל הזמנים, טעה בגמר אליפות אירופה ובמקום שהוא ושותפו יבצעו Slam, נפל כמה פעמים ב-Slam הלא נכון. 
כותרת הפוסט: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'.

גם אני טועה בברידג' ובמקומות אחרים. אני מחויב בגילוי נאות לקוראים. מדובר בפוסט: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה? 

מדוע אני חושב שייתכן שאני טועה? שחקן הרבה יותר טוב ממני שיש לו יותר הבנה, יותר ידע ויותר ניסיון ממני, אמר לי שלדעתו אני טועה. אני מכבד את אותו שחקן ואת דעתו ולכן ייתכן שהוא צודק.

מניסיוני בחיים וגם בברידג', לא בכל המקרים שמישהו שיודע יותר ממני חושב שאני טועה, הוא צודק. 

רוצים דוגמה שלא קשורה בברידג' לכך שמישהו שמומחה טעה? קראו את הפוסט:

 Information Technology: Are you out of buisiness if your age is above 50?

בפוסט מסופר איך צדקתי ביחס למקור טעות קוד נלווה למערכת הפעלה של מחשבים ומומחי היצרן שכתב את מערכת ההפעלה טעו. 

ולכן אשמח אם עוד שחקנים טובים ממני יביעו את דעתם.

איך צריך קורא להתייחס לפוסט הזה? 

אני רוצה להבהיר, כפי שציינתי בפוסט עצמו, איני ממליץ על אופן ההכרזה שהכרזתי כשיטה. מדובר במצב חריג שבו הכרזתי ביצירתיות, על סמך שיקולים שהסברתי. פוסט זה אינו שיעור ברידג' אלא מתאר הכרזה לא שגרתית, אבל לא בהכרח נכונה.  

מה אתם צריכים לצפות מהבלוג?

אם תקראו את כותרת הבלוג (לא כותרת פוסט בודד) תבינו לבד שבפוסטים אני מנסה לתאר "אירועים ואנשים מרתקים בשולחן הברידג' ומסביב לו". 

הוא אינו בלוג שמטרתו ללמד ברידג'.

כשאני מלמד בקורס ברידג':

1. אני מלמד באופן שיטתי ומסודר.

2. אני יודע מי הם התלמידים ומה רמת המשחק שלהם ומתאים את תוכן השיעורים לרמה שלהם.

3. כל נושא שנלמד מתורגל באמצעות משחק.

4. איני מלמד דברים ששנויים במחלוקת (ואם אין לי ברירה, אני מציין שהם שנויים במחלקות) או דברים שהתלמידים יצטרכו להיגמל מהם בעתיד. 

זה אינו נכון לגבי הבלוג שלי: אני לא יודע מי הם הקוראים ומה רמתם (להפתעתי היו קוראים ברמה גבוהה בהרבה מרמתי, שלא חשבתי שיקראו פוסטים שלי), אני לא כותב באופן שיטתי ואני לא נמנע מלהביע את דעתי בנושאים השנויים במחלוקת. 

כשיש מצבים, שברור לי שדעת מרבית המומחים שונה מדעתי, אני טורח לציין את זה. 

ישנם לא מעט פוסטים שבהם הייתה הכרזה יצירתית או משחק יצירתי או אירוע יוצא דופן. זה עדיין לא אומר שההכרזה או אופן המשחק היו נכונים (גם אם התוצאה הייתה טובה במיוחד). יתרה מזאת בחלק מהמקרים ברור לי שכנראה ההכרזה או המשחק (או שניהם) לא היו מדויקים או לא היו נכונים. 

גם כשזה שגוי, ברידג' הוא משחק מרתק ובלתי צפוי.

הקוראים מוזמנים לא להאמין באופן עיוור לכל מה שאני כותב ונדרש שיקול דעת, לפני שהם מאמצים רעיונות שאני מציג. 

יש גם פוסטים שמהם אפשר ללמוד ומומחים לא יחלקו על מה שכתוב בהם. אני סומך על הקוראים שידעו לעשות את ההבחנה בין פוסטים אלה לפוסטים היצירתיים. 

בחזרה ליד בפוסט הקודם

בפוסט שכותרתו היא: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה?  פתחתי ב-♠1.

ברור שלפי שיטת ההכרזה המקובלת, צריך לפתוח ♥1 כשיש 5 קלפים ב-♥ וארבעה קלפים ב-♠. כל שחקן היה מעדיף להחליף בין ארבעה מקלפי ה-♥ וארבעה מקלפי ה-♠ בידי ולהשאיר את ה-♥ החמישי ביד. מה לעשות לפעמים צריך לבחור ברע במיעוטו.

החלטתי באופן חד-פעמי לחרוג מהשיטה מהשיקולים הבאים:

1. לאחר תשובה של 1NT של השותף אין לי הכרזה סבירה. הכרזת ♠2 היא Reverse bid המראה יד הרבה יותר חזקה מהיד שלי. עם קלף יחיד ב-♣ אני חושש שהיריבים יתקיפו בסדרה זו והשותף עם יד חלשה ואני עם קלף בודד לא נוכל למנוע מהם לקחת 4-5 לקיחות בסדרה. גרוע מזה, צריך יהיה למצוא מה לזרוק מהיד שלי בדומם על קלפי ה-♣  

נימוקים נגד:

א. 1NT יכול להיות הרע במיעוטו. 

ב. לשותף יכולה להיות הגנה ב-♣ או אורך בסדרה. השאלה היא באיזו הסתברות נפסיד 5 לקיחות ב-♣? לדעתו בהסתברות נמוכה יותר מהמגרעות של ההכרזה הלא שגרתית שלי. 

ג. אם מפחדים להשאיר 1NT, הוא היה שוקל להכריז ♦2 עם שלושה קלפים בסדרה. אני מאד לא אוהב הכרזה כזו עם שלושה קלפים.

2. סדרת ה-♠ סגורה עם AKQJ

א. מובטחות לי 4 לקיחות בסדרה.

ב. אני מאמין שאם לשותף יש 3 קלפים בסדרה, יש סיכוי להספיק לקחת לקיחה נוספת ביד הקצרה בדומם באמצעות חיתוך ♥. (תלוי בחלוקת הקלפים ב-♥ ובגובה קלף ה-♠ בדומם).  

ג. אם יש לו יד יותר חזקה, אוכל להוציא את כל השליטים ולפתח סדרות שיש בהן כוח. כשאחתוך § אהיה זה ששולט במשחק ויכול לפתח סדרה שיש בה כוח, אם תהיה סדרה כזו.  

טענות הנגד:

א. אני יכול למצוא את עצמי בחוזה ב-♠ עם פחות מדי קלפים בשליט

ב. אצטרך לחתוך באמצעות קלפים גבוהים

ג. אצטרך לחתוך ביד הארוכה 

3. סדרת ה-♥ חלשה במיוחד  

לו לפחות הייתה לי Q או JT. בוודאות הייתי פותח ♥1. אני חושש מאורך וכוח של יריב בסדרה.

הנימוק הזה כשלעצמו הוא נימוק חלש. קורה לנו לא אחת שאנחנו פותחים לפי השיטה גם עם קלפים נמוכים בסדרה, אבל הוא מצטרף לנימוקים האחרים.

מה צפוי בהמשך?
אם אאסוף מספיק תגובות אעדכן אתכם. אם אשתכנע בוודאות שאני טועה, אעדכן אתכם. גם אם לא אשתכנע בכך, אבל כמעט כל המומחים או כל המומחים יחשבו שאני טועה, אעדכן אתכם.
אחזור שוב: אשמח לשמוע מה דעתכם.

הערת שוליים

כשאני כותב את הפוסט הזה, אני מגלה טעות בפוסט אחר שכותרתו: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?  

אל תיבהלו זו לא טעות בתוכן, אלא משהו שחסר. בפוסט תיארתי משמעויות שונות של פתיחת ♦2. שכחתי משמעות אחת. 

בקונבנציית Flannery המשמעות של פתיחת ♦2 היא יד עם 11-15 נקודות עם חמישה קלפים ב-♥ וארבעה קלפים ב-♠. היד המתוארת בפוסט זה ממש "תפורה" לקונבנציה זו.

את הקונבנציה הזו שיחקתי בתחרות אחת עם שחקן שעלה מארה"ב ומשחק שיטות שונות מהמקובלות בארץ. 

כתבתי על השותפות כרקע לפוסט מהסוג שאפשר ללמוד ממנו וכותרתו: Control Value.