 |
כריכת הספר מאחורי ההיגיון
מאת: גלעד אופיר
הוצאת רותם |
קימות שתי גישות ללימוד הכרזות בברידג'.
הגישה הראשונה היא גישה טכנית.
בגישה זו מלמדים איך ומתי לפתוח, להתערב או להשיב להכרזת פתיחה או להכרזת התערבות. לפעמים מלמדים גם רצף ארוך של הכרזות ובדרך כלל מלמדים יחסית הרבה קונבנציות.
בגישה השנייה מלמדים את ההיגיון שמאחורי ההכרזות.
בגישה זו מלמדים הרבה פחות קונבנציות והרבה פחות רצפי הכרזות. לעומת זאת מלמדים: מדוע מכריזים באופן בו מכריזים?
לצורך הבנה מדוע מכריזים צריכים להבין מושגי יסוד, כגון:
בגישה זו מתחילים ללמד מושגי יסוד ואחר כך מלמדים כיצד הם באים לידי ביטוי במצבי הכרזה שונים.
איזו גישה עדיפה?
יש לי דעה נחרצת בנושא. הדעה שלי באה לידי ביטוי מרומז בצבעים שבחרתי להדגיש את הגישות.
כותרת הגישה שאני פוסל צבועה באדום. בדיוק כמו רמזור אדום.
כותרת הגישה על פיה אני מלמד צבועה בירוק. בדיוק כמו רמזור ירוק.
מדוע עדיפה גישת ההיגיון?
אם הבנת את ההיגיון, אתה לא יכול לשכוח אותו. אם למדת בע"פ יהיה לך יותר קשה לזכור ואתה עלול לשכוח משהו ולטעות בהכרזה.
לא לשכוח אינו היתרון הגדול ביותר של לימוד ההיגיון שמאחורי ההכרזות.
היתרון הגדול ביותר הוא, שאם הבנת, תוכל להכריז נכון גם במצבים שאתה לא יודע מה ההכרזה הנכונה.
פשוט, מפעילים את ההיגיון ובלא מעט מקרים מוצאים את ההכרזה הנכונה.
כבר ראיתי תלמידים מתחילים שלי, שכבר אחרי 2-3 שיעורים על הכרזות, מצאו הכרזות נכונות במצבים שהם לא למדו איך להכריז בהם, רק משום שכבר למדו כמה מושגי יסוד והפעילו את ההיגיון.
ספר חדש בעברית: מאחורי ההיגיון - הברידג' המודרני
כפי שמעיד שמו של ספרו החדש של גלעד אופיר, המופיע בכותרת הפוסט ובכותרת הפיסקה, גלעד אופיר דוגל בגישה אותה אני מעדיף.
בפוסט: הכרזה: ספרים חדשים בעברית התייחסתי בקצרה לספרו החדש של גלעד ולספרו החדש של אפרים בריפמן והבטחתי להתייחס אל כל אחד מהם, אם וכאשר אקרא אותו. זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט זה ביחס לספרו של גלעד.
השורה התחתונה היא שאני ממליץ לקרוא את הספר.
באופן אישי, אני לא סובל מזה משום, שאני קורא ספרי ברידג' גם באנגלית. באנגלית יש מבחר עצום של ספרים, שחלק מהם ספרים מעולים. לא כל אחד כמוני: יש כאלה שיקראו ספרי ברידג' רק בעברית ולכן חשוב שיהיו יותר ספרי ברידג' טובים בעברית.
גלעד אופיר
גלעד הוא רק בן 32, אבל הוא משחק ברידג' פי 2 שנים ממה שאני משחק (אני משחק כ-10 שנים). הוא רב אמן בינלאומי ובין שאר הישגיו, היה שותף לזכיה ההיסטורית של הנבחרת הצעירה של ישראל באליפות אירופה. גלעד הוא יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג' וממשיך בפעילותו לקידום הברידג' התחרותי בכלל ופעילות צעירים בפרט.
מבנה הספר
הספר מחולק לפרקים המסודרים באופן הגיוני:
1. ההיגיון מאחורי המכרז
בפרק זה מוסברים מושגי יסוד.
2. ההיגיון מאחורי הכרזת הפתיחה
3. ההיגיון מאחורי ההכרזה הראשונה של המשיב
4. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של הפותח
5. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של המשיב
שימו לב, שההנחה היא שהיריבים אינם מתערבים במכרז.
אחרי חמשת הפרקים האלה מופיעים שני פרקים מתקדמים יותר: קצב ההכרזה והקפטן של המכרז.
הפרקים מחולקים לתתי-פרקים. בסוף כל תת פרק מופיע סיכום של הנקודות העיקריות בו. בסוף פרק מופיע סיכום.
הספר כתוב באופן ברור בליווי דוגמאות. לפעמים מופיעות הערות מתקדמות יותר. הן אינן חלק מהטקסט וכך נכון לעשות. יש כאלה שיחכימו מההערות ויש כאלה שיסתבכו בקריאתן, לו היו חלק מהטקסט, ויחמיצו את המסרים הבסיסיים.
לספר מתלווה ספרון תרגילים ופתרונות לתרגילים. הספרון מחולק אף הוא לאותם פרקים.
קצב ההכרזה
בפרק זה מתייחס גלעד למצבים בהם קצב ההכרזה איטי ולמצבים בהם קצב ההכרזה מהיר ולהיגיון בבחירת קצב ההכרזה. הוא דן בנושאים מתקדמים יותר מאשר בפרקים הקודמים: Controls, חיפוש עוצרים במצבים של התאמה בסדרת מיינור וב-Trial bids לאחר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור.
המונח "ברידג' מודרני", המופיע בשם הספר, רלוונטי במיוחד לפרק זה.
בברידג' מודרני, בשונה מברידג' ישן, קצב ההכרזה עם ידיים חזקות הוא איטי, על מנת שהשותפים יוכלו לנצל את מרחב ההכרזה לצורך העברת מידע רב ככל האפשר על הידיים שברשותם.
לאחר הכרזת Forcing bid, אין חשש שהשותף יכריז Pass.
הקפטן של המכרז
פרק זה הוא פרק ייחודי. אינני מכיר ספר בעברית שעסק בנושא זה בהרחבה.
ההיגיון מאחורי הבנת מי מהשותפים הוא "הקפטן של המכרז". במילים אחרות: מי הוא זה שקובע את גובה החוזה ואת סדרת השליט או שהחוזה הוא ללא שליט. הבנת הנושא מונעת הכרזות מיותרות, לרוב בגובה גבוה מדי על ידי השותף שאינו "הקפטן של המכרז".
כשאני משחק בתחרויות אני נתקל לא מעט במצבים שמי שאינו הקפטן של המכרז, מכריז הכרזה מיותרת שמביאה את הזוג לחוזים שאינם ברי ביצוע.
הערה: ברמות מתקדמות יותר מהרמה של השחקנים להם מיועד הספר, יש מצבים חריגים בהם מי שאינו הקפטן של המכרז הוא זה שקובע את החוזה הסופי.
למי מיועד הספר?
הספר מיועד בעיקר לכל מי שאינו מבין את ההיגיון שמאחורי ההכרזה ו/או לא מבין מושג יסוד או מושגי יסוד.
תתפלאו, אבל יש יותר שחקנים ממה שאתם חושבים, שמשחקים כמה שנים בתחרויות ולא מבינים חלק ממושגי יסוד וכתוצאה מכך גם את ההיגיון שמאחורי ההכרזה.
שני הפרקים האחרונים מתאימים גם לשחקנים ברמה גבוהה יותר, למשל שחקנים שמכריזים כפי שהיה מקובל לפני כמה עשרות שנים ואינם מכירים את אופן ההכרזה בברידג' המודרני.
הוא עלול להיות קשה למי שרק למד ברידג' וטרם שיחק מספר מינימלי של תחרויות או מספר מינימלי של משחקים בבית.
למי שהספר מיועד לו, אני ממליץ לקרוא את הספר, הכתוב היטב, מסביר את מושגי היסוד באופן ברור ושיטתי ומלווה בדוגמאות ובתרגילים.
למי לא מיועד הספר?
הספר אינו מיועד לשחקנים שמבינים את ההיגיון בהכרזות בברידג' המודרני ומבינים היטב את מושגי היסוד ומיישמים אותם.
שחקנים כאלה מעוניינים, מן הסתם, ללמוד קונבנציות באופן טכני מעמיק. הספר אינו עונה על הצורך הזה שלהם.
שחקני ברידג' תחרותי ברמה כזו, אינם יכולים להסתפק בהכרזות של הפותח ושל שותפו, ללא הכרזות התערבות של הזוג השני.
כאמור, הספר אינו מתאר מהלכי הכרזה בהם יש התערבות בהכרזה.
הם עשויים לרצות ללמוד הכרזות התערבות וקונבנציות התערבות, כגון: Takeout Double ו-Michaels cue bid.
הזוית האישית שלי
רוב התלמידים שלי אינם יודעים לשחק ברידג' ואני המורה הראשון שלהם. אחרי שהם לומדים קורס קצר של מיני ברידג' ומכירים את חוקי שלב המשחק וכמה טכניקות משחק בסיסיות, הם מתחילים קורס של 8 שיעורים על הכרזות בברידג'.
הגישה שלי דומה לגישה של גלעד. אני מלמד אותם את ההיגיון שמאחורי ההכרזות. המושג הראשון שהם לומדים הוא Limit bid בהקשר של הכרזות פתיחה של 1NT ו-2NT.
הם לומדים מושגי יסוד, היגיון מאחורי הכרזות ומעט קונבנציות חשובות במיוחד, כגון: סטיימן וטרנספר לסדרת מייג'ור. לימוד קונבנציות אלה הן פועל יוצא של העיקרון של העדפת חוזה בסדרת מייג'ור על פני חוזה ללא שליט.
גם לו הספר של גלעד היה זמין כשלימדתי אותם, הוא עדיין לא מתאים להם, משום שחסר להם ידע וניסיון על מנת להבין אותו.
במקום זה הם יכולים לקרוא חוברת שכתבתי: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני". החוברת כוללת את החומר הנלמד בשיעורים.
הם מקבלים בה הסבר של חלק ממושגי היסוד וכמה מהלכי הכרזה בסיסיים המבוססים על מושגי היסוד והיגיון. כמעט כל ההכרזות טבעיות.
כל פרק כולל גם ידיים למשחק ותרגילים ופיתרונות לתרגילים, המתאימים לנושא השיעור.
