יום שלישי, 31 במרץ 2015

לנחש את ה-A♦


ביד הלפני אחרונה ששיחקתי בתחרות (יד 11 במושב השלישי ), לא תיכננתי באופן אופטימלי את ההגנה נגד חוזה של 4. הייתי כבר עייף אחרי שלושה מושבים, ששיחקתי נגד שחקנים הרבה יותר טובים ממני.

הכרוז שנפל פעמיים (53% לנו על היד) היה יניב זק. יניב הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. הוא שיחק בנבחרת ישראל וזכה בתחרויות רבות, כולל זכייה בליגה הלאומית לקבוצות השנה. 

בתום המשחק הוא אמר לי שהייתי צריך להכפיל את החוזה. חשבתי שהוא צודק. בדיעבד, אני לא בטוח שהוא צדק. אשמח אם יניב ושחקנים אחרים יגיבו להסברים שלי מדוע לא הייתי צריך להכפיל.  

לפני הדיון בשאלה האם להכפיל או לא, אביא לכם ראיה נסיבתית, שתומכת בטענה שלא להכפיל. עוד שני זוגות קיבלו תוצאה זהה לתוצאה של שותפתי ושלי. קרוב לוודאי, שהתוצאה הושגה אחרי מהלך הכרזה זהה למהלך ההכרזה שלנו. אחד הזוגות שקיבל תוצאה זו הוא: דורון ידלין ומיכל נוסצקי. 

לא רק אני טועה. גם הם טועים לפעמים. דורון ידלין הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. הוא טועה הרבה פחות פעמים ממני. אל תזלזלו גם במיכל נוסצקי. היא שחקנית נבחרת ישראל. גם היא טועה פחות ממני.

כמובן שאם ציפור קטנה הייתה לוחשת לי שה-A אצל השותפה שלי, הייתי מכפיל. בעשר השנים שאני משחק ברידג' לא פגשתי אף פעם ציפור כזו. גם לא הצצתי בקלפים של השותף או היריבים (כשהיריבים התעקשו להראות לי את הקלפים ביקשתי מהם להסתיר אותם).  

על פי מהלך ההכרזה הייתי צריך להניח, שבהסתברות גבוהה ה-A  נמצא אצל אפרת אורן, שותפתו של יניב זק, שישבה אחרי.


ג'ודי שמיון-דגן, השותפה שלי בדרום, פתחה ב-3. לאחר שתי הכרזות Pass, החליטה אפרת אורן להכפיל עם 14 נקודות. זוהי כמובן הכרזה של Takeout Double. ההכרזה הנכונה לטעמי היא Pass.  ארבע עשרה נקודות זה מעט מדי במצב בו כשאין התאמה ב- יצטרך השותף להכריז בגובה 4. זה בדיוק מה שקרה. יניב זק הכריז 4. לאחר שהכרזתי Pass, זה היה החוזה הסופי.

מהלך המשחק
הובלתי ב-4 הכרוז זכה בדומם. ושיחק . זכיתי בלקיחה. שיחקתי את ה-6. יניב זכה ב-A. בדומם ושיחק  נוסף.

התכניות של הכרוז ושלי ברורות: הכרוז רוצה להוציא מההגנה את שלושת הקלפים הבכירים בסדרת השליט. אני רוצה להספיק לחתוך את ה- הרביעי באמצעות ה-5.

מה שפחות ברור לקורא הממוצע זה: מדוע הכרוז צריך לזכות דווקא ב-A בסיבוב הראשון?
אם יזכה ב-Q  אני אדע היכן ה-K (בידו של הכרוז). אתם מבינים לבד שאם יזכה ב-K בידו אדע היכן שלושת הקלפים הבכירים בסדרת ה-. המשמעות היא שאם אני אזכה בלקיחה אשחק . אם לשותפה שלי ארבעה קלפים ב-♣, כולל ה-Q ורק שישה קלפים ב- (למרות שהבטיחה בהכרזה 7), יש לה void ב-. אם אוביל ב- קטן מתחת ל-AK. היא תחתוך והכרוז ייפול פעם אחת יותר.

לאחר הזכייה ב-A, אני יכול לחשוב שה-K אולי אצל השותפה שלי ולהמשיך ב-, כפי שאכן קרה.

אחרי שהכרוז זכה ב-Q  הוא שיחק  בו זכיתי בנכבד השני. בלקיחה הבאה זכה ב-K. יניב שיחק את ה-J. הוא ידע לעשות switch ל- ולשמור את ה-J וה-9 שאחרי ה-K וה-T  שלי. ההגנה זכתה רק ב-A וב-K.

מדוע לא להכפיל?

1. ספק אם נזכה בלקיחה כלשהי פרט לשלושת הנכבדים ב-.
אני צריך להניח שלשחקנית שהכפילה יש 16-17 נקודות כולל ה-A. וייתכן שגם ה-Q. לשחקן שהכריז כנראה יש לפחות חמישה קלפים ב-. גם אם לשחקנית שהכפילה יש 17 נקודות היא לא שללה שלושה קלפים ב-. אם לשותפה שלי J וקלף נוסף בסדרה הוא כבר לא יזכה בלקיחה. גם אם יש לה שלושה קלפים, ה-J לא יזכה בלקיחה.

2. היריבים יכולים לברוח לחוזה מוצלח יותר.
למשל חוזה ב- בהתאמה של 4-3. הם עלולים לבצע את החוזה או לפול רק פעם אחת. 
גם ביד הזו אם תשימו את ה-A אצל היריבה שאחרי ולשותפה שלי 5-6 נקודות, מזרח יכול לברוח לחוזה של 4. 

מדוע כן להכפיל?
1. אם למערב Big Double וחמישייה ב- היא תכריז
זה היה אחד הנימוקים של יניב לכך שאני צריך להכפיל חוזה של 4. נדמה לי שהכפל שלי במקרה זה עוזר לכרוז בתכנון המשחק. אם יש לו רק שני קלפים ב- הוא יכול לבנות על חיתוך של אחד הנכבדים או אפילו על עקיפת חיתוך ב-.

היכן טעיתי?
שמתי לב למה שיניב זק הכריז. לא שמתי לב למה שהוא לא הכריז. הוא לא הכריז 3. הוא לא הכריז 4. אין לו ארבעה קלפים בסדרת ה-. תוכנית ההגנה שלי נועדה מראש לכישלון, למעט המקרה בו ה-K אצל השותפה שלי. 

היות שגם ההכרזה של השותפה שלי שוללת רביעייה ב-. חלוקת הקלפים בסדרה ידועה. ארבעה בדומם ושלושה אצל כל אחד מהשחקנים האחרים.

קוריוז
מערב לא יכולה להכריז 3NT. לו הכריזה, זה החוזה בו נופלים רק פעם אחת. כמובן אם מנחשים נכון את מיקומו של ה-A.

ההובלה תהיה ב-. הכרוז במערב זוכה ועושה מיד switch ל-. צפון נאלצת לזכות ב-A. אין כניסות ליד של צפון. ההגנה זוכה רק בשתי לקיחות ב- ושלוש ב-. הכרוז נופל פעם אחת בלבד.

יום שני, 30 במרץ 2015

סלאם: ביצוע - קל הכרזה - בלתי אפשרית?


ביד 8 של המושב הראשון של גמר אליפות הארץ לזוגות מעורבים, אף אחד מהזוגות לא הכריז סלאם. אנחנו, כמו חלק גדול מהזוגות, ביצענו חוזה של 4 עם 3 לקיחות עודפות.


אני ישבתי במזרח. היד של מערב שפותח, היא יד סטנדרטית. היד של מזרח היא יד יוצאת דופן, שקשה להערכה ולהכרזה.

מערב עם 15 נקודות ויד מאוזנת פותח לרוב בהכרזת 1NT. אם הוא מעריך את היד שלו כחלשה יותר מיד רגילה של 15 נקודות, הוא עשוי לפתוח 1.

לאחר פתיחה של 1NT
למרות שלמזרח יש רק 6 נקודות מבנה היד המיוחד הופך אותה ליד חזקה יותר, השווה הזמנה למשחק מלא.

הוא צריך להשתמש בקונבנציית סטיימן. אם אינו מוצא התאמה ב-  הוא צריך להכריז 3

במקרה הזה הוא מוצא התאמה ב-. בגלל האורך והכוח ב- וה-void ב- אפשר להכריז 4.

למרות החמישייה היפה ב-, ידו של מערב אינה שווה ניסיון הזמנה לסלאם. 

לו היה יודע מה יש לשותף שלו בסדרות המיינור....

אני לא מצאתי דרך להראות את מה שיש בסדרת ה-. להראות את מה שיש ב-, או ליתר דיוק את מה שאין, זו כבר הזמנה לסלאם.

לאחר פתיחה של 1
זה מה שפתחה השותפה שלי. ההתלבטות שלי נעה בין האפשרות של נפילה במשחק מלא, ביצוע משחק מלא או סלאם. 

לאחר מחשבה ארוכה, בחרתי בהכרזה לא שיגרתית על מנת להזמין אותה למשחק מלא ב-. השתמשתי בקונבנציית Bergen Raises והכרזתי 3. השותפה שלי הכריזה מיד 4.

שימו לב שבהכרזה שלי הראתי יד עם ארבעה קלפים ב- ועם 10-11 נקודות. יש לי ארבעה קלפים ב- אבל רק 6 נקודות.
בגלל ה-void ב- נקודת אורך ב- והאורך והכוח ב- הערכתי את היד שלי כשווה 10 נקודות.

האפשרויות האחרות עליהן חשבתי היו:

1. הכרזת 4 באמצעות שימוש בקונבנציית Splinter
הבעיה היא שזו כבר הזמנה לסלאם.

2. הכרזת 2
היות שאנחנו משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. משמעותה התחייבות למשחק מלא.  
יש בהכרזה הזו שתי בעיות:
א. אם לשותפה יד מינימלית של 12 נקודות לא נוכל לעצור לפני משחק מלא 
ב. אצטרך להראות את ההתאמה ב- מיד ועם יד חזקה, השותפה שחושבת שיש לי 12 נקודות תמשוך אותנו לסלאם שנופלים בו.

התוצאות
התוצאה הטובה ביותר ביד שבה ניתן לבצע 7 ו-7 הייתה 4 עם 3 לקיחות עודפות.
כמעט כל מי שהיה בחוזה של 4 השיג את התוצאה הזו שהייתה שווה כ-65%. 
חלק מהזוגות לא הגיעו למשחק מלא.

הערות שוליים

1. שימו לב שהכרזת ה-3 שלי אינה שוללת סלאם. אם השותפה שלי פתחה 1 עם 20-21 נקודות, היא עשויה לבדוק הכרזת סלאם. במקרה הזה יהיה לי מה להראות לה. 

2. אם מישהו מהקוראים חושב שהוא יכול להגיע לסלאם באופן הגיוני וסביר, אשמח אם יגיב לפוסט זה.











יום ראשון, 29 במרץ 2015

מדוע הכפלתי חוזה של 1NT עם 7 נקודות?


זה קרה ביד 17 במושב השני בגמר א' של אליפות ישראל לזוגות מעורבים. לאחר שלוש הכרזות Pass, פתחה אורית מורן ב-1NT.  הכפלתי עם 7 נקודות. התוצאה שלנו 93% על היד.

אורית, ששיחקה בעבר בנבחרת הנשים של ישראל, שיחקה עם ישראל ידלין אחד מטובי השחקנים בארץ. ישראל כבר זכה באליפות אירופה עם אחיו דורון ובהרבה אליפויות הארץ ותחרויות חשובות אחרות. 


לאלה שמשחקים Cappelletti
אני יודע שמרבית הקוראים שלי משחקים את קונבנציית Cappelletti. גם אני משחק אותה עם שותפים, שלא מכירים את הקונבנציה שאני מעדיף לשחק. אצל מי שמשחק Cappelletti, הכרזת DBL מראה 15-17 נקודות ויד מאוזנת.    

עם אחרים, כולל השותפה שלי בזוגות מעורבים, אני משחק קונבנציה אחרת: Landy. על קיומה של הקונבנציה (המלאה, הנקראת Multi Landy  ולא רק הכרזה עם שתי חמישיות בסדרות המיג'ור), למדתי מאחד משחקני הנבחרת הצעירה עד גיל 21. הוא חושב שהיא טובה יותר מ-Cappelletti. ניחשתם נכון, אני חושב כמוהו.

המשמעות של הכרזת DBL, בגרסה שאנחנו משחקים, היא יד עם שתי סדרות: מיינור (לפחות חמישה קלפים) יותר ארוך ממיג'ור (לפחות ארבעה קלפים). 

ההכרזה אינה מחייבת יותר מ-9 נקודות במצב לא-פגיע (אנחנו היינו במצב כזה ביד זו). הדרישה היא שהכוח יהיה מרוכז בשתי הסדרות הארוכות. לא סופרים נקודות מבוזבזות בסדרות אחרות.

כפי שאתם רואים, הנקודות לא מרוכזות בשתי הסדרות הארוכות. כנראה שה-K ,הנמצא אחרי היד החזקה עם 15-17 נקודות, אינו נקודות מבוזבזות.
  
מדוע הכרזתי בניגוד לכללים שאני מכיר?
ממהלך ההכרזה ברור שלי ולשותפתי יכולות להיות מקסימום 18 נקודות. ליריבים יש יותר נקודות, אולי אפילו מספיק נקודות למשחק מלא.

את התשובה לשאלה בכותרת פסקה זו, תמצאו אם תספרו את מספר הקלפים בסדרת ה- שהחזקתי בידי. זה לא קשה צריך לספור עד אחד.

כשיש לי Single tone או Void באחת מסדרות המייג'ור, אני מכריז לפעמים בשונה מהכללים.
אני לא מלמד בפוסט זה להכריז כמוני. המסר היחיד שאני מנסה להעביר הוא שכשמכריזים צריך להביא בחשבון קוצר קיצוני או חוסר בסדרת מייג'ור.

האם להפריע ליריבים למצוא התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור?
כשאתם קצרים מאד בסדרת מייג'ור, ההסתברות שליריבים לפחות שמונה קלפים בסדרה הזו היא גבוהה. 
שימו לב שאם יש להם שמונה קלפים, הם ימצאו חלוקה לא ידידותית בסדרה (4-1 או 5-0). 

השיקול העיקרי במצב כזה הוא הכותרת של פסקה זו. אם אינכם מעוניינים שימצאו התאמה כזו, הפריעו להם.

אם ההערכה שלכם היא שכדאי שהם ימצאו התאמה כזו, עם חלוקה לא-ידידותית בסדרת השליט, אל תפריעו להם. 

לא רק לי אין תשובה חד-משמעית לשאלה הזו. גם לשחקנים הרבה יותר טובים ממני, לרוב אין תשובה חד-משמעית לשאלה. 

כפי שזה הסתיים טוב ביד הזו, זה יכול להסתיים רע ביד הזו וביד  אחרת. 
ביד הזו החלטתי שאני רוצה להפריע להם להגיע לחוזה בסדרת ה- ובמיוחד לא לחוזה של 4 ולכן התערבתי בהכרזה.

עם שני קלפים בסדרת ה- לא הייתי מעלה בכלל בדעתי להתערב בהכרזה עם יד כזו.

מהלך ההכרזה
לאחר שהתערבתי, ישראל ידלין הכריז Pass, השותפה שלי הכריזה 2NT, שפירושו הסכמה לכל אחת מסדרות המיינור. ההכרזה הנכונה היא 2. במקרה כזה הייתי צריך להכריז Pass או Correct לסדרת המיינור שלי. כמובן שעם היד שלי מכריזים Pass. נאלצתי להכריז 3אורית בחרה להכפיל. 
נפלתי פעם אחת בחוזה המוכפל. 100 נקודות ליריבים. תוצאה של 170 ליריבים בחוזה חלקי ב- הייתה התוצאה השכיחה. 

היה לי הרבה מזל ולאחר משחק לא מדויק שלי ומשחק לא מדויק של ההגנה נפלתי רק פעם אחת.

במצב של Balancing
המצב בו אחד היריבים פתח בסדרת מיינור והיו שתי הכרזות Pass, הוא מצב של Balancing. במצב כזה מתערבים בהכרזה עם ידיים יותר חלשות מאשר במצב אחר. ההנחה היא שהנקודות מתחלקות לרוב כמעט בשווה בין שני הצדדים: 18-22 נקודות לכל צד. התחרות היא על חוזה במשחק חלקי ולא על חוזה במשחק מלא. 

זהו מצב בו, על פי הספרים, רוצים להפריע ליריבים למצוא התאמה בסדרת מייג'ור, כשהשחקן הרביעי עם קלף יחיד או חוסר בסדרת מייג'ור. 
עדיף שישחקו במשחק חלקי בסדרת מיינור, אולי ללא התאמה, מאשר שישחקו במשחק חלקי בסדרת מייג'ור, עם התאמה.

יש דרך פשוטה להפריע להם: מכריזים Pass.











אליפות הארץ לזוגות מעורבים: הרבה יותר טוב מהפעמים הקודמות: עדיין רחוק מהחלום




אתמול ושלשום שיחקתי עם שותפתי ג'ודי שמיון-דגן בחצי גמר ובגמר א' של אליפות ישראל לזוגות מעורבים.
יומיים עמוסים ומהנים מהבוקר ועד הערב. 

הגענו לחצי הגמר עם מקדמה יפה מהשלב המוקדם, לאחר שסיימנו במקום השלישי במחוז הדרום שהיה גם המקום השלישי בשקלול הארצי (במאמר מוסגר, שיטת הבונוסים על המוקדמות, מקפחת את אלה ששיחקו במחוז מרכז שהוא הרבה יותר חזק ממחוז צפון ובוודאי ממחוז דרום). 

לאחר מושב ראשון מוצלח, שמרנו על מקום גבוה בדירוג הכללי. במושב השני שיחקנו רע במיוחד. השותפה שלי אמרה שלא נורא אם נהיה בגמר ב' (28 זוגות עלו לגמר א' ו-28 עלו לגמר ב') כי בגמר א' יש שחקנים חזקים מאד. אמרתי לה שאני רוצה להיות בגמר א' ולא סתם להיות בגמר א', אלא לסיים ראשון בגמר א'. אני גם יודע שיש שם זוגות הרבה יותר חזקים מאיתנו ולכן הסיכוי לסיים במקום כזה נמוך מאד.

המציאות התאימה למה שחשבתי, היינו בגמר א' וסיימנו במקום שלישי מהסוף. לתוצאות המלאות של גמר א' לחצו כאן.

מדוע סיימנו במקום נמוך בגמר א'?
אחזיר אתכם כמה שנים אחורה לאליפות הארץ לסניורים. איציק לוי ואני, שני שחקנים הרבה פחות מנוסים והרבה פחות טובים מאחרים, עולים בקושי לגמר. המקדמה של היריבים שלנו מבטיחה כמעט בוודאות שנהיה בגמר ב'. בחצי הגמר אנחנו, משחקים מצוין ועולים לגמר א'.

בחצי הגמר אני גאה במיוחד מההגנה ששיחקנו נגד האמן הבינלאומי יוסי אנגל, שחקן ברמה גבוהה מאד. 

יוסי שיחק בחוזה של 4. בדומם (אחרי) היו: KQx. אני החזקתי: AJx יוסי זכה בהובלה ב-. ושיחק ♣ קטן מידו. "קפצתי" עם ה-A. ומיד שיחקתי את ה-K מה- Double Tone שבידי. ה-K זכה בלקיחה. ה-A של שותפי בלקיחה השנייה. את ה-♠ השלישי יוסי חתך, אבל אני עשיתי over ruff עם ה-J. הפלנו את החוזה פעם אחת. 
במהלך המכרז השותף שלי לא הכריז .

מושב אחד לפני הסוף, שותפי ואני, היינו במקום רביעי בגמר א'. במושב האחרון סיימנו אחרונים והתדרדרנו למקום ה-20.

בתחרות חזקה כמו אליפות הארץ אי אפשר לשחק מושב אחד גרוע במיוחד, מתוך חמישה מושבים, ובכל זאת לסיים במקום גבוה.

באליפות הארץ לזוגות מעורבים היו לנו שני מושבים נוראיים, שבהם אני שיחקתי גרוע מאד (כפי שכבר אתם יודעים מפוסטים אחרים, אם אני משחק גרוע אני לא מחפש את השגיאות של השותפה או השותף).

היו לתוצאה הלא-טובה סיבות נוספות, שהחשובה שבהם היא פערי הרמה בינינו ובין שחקנים טובים בהרבה מאיתנו, מטובי השחקנים בארץ, כולל כאלה שזכו באליפויות העולם ובאליפויות אירופה. 

מדוע יש סיכוי להשיג תוצאות טובות יותר בעתיד?
זו הפעם השנייה שאני מגיע לגמר א' באליפות הארץ (הפעם הקודמת באליפות הארץ לסניורים עם איציק לוי).

פעמיים שיחקתי בגמר ב' באליפות הארץ לזוגות מעורבים: בפעם הראשונה כשחקן מתחיל עם שחקנית מתחילה, עלינו מהמקום ה-16 בשלב המוקדם. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'. 
בפעם השנייה לא עליתי והציעו לי ולשותפה איתה שיחקתי אז להחליף זוג שעלה. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'.

מאז התקדמתי בהרבה: אני משחק יותר טוב, אני משחק עם שותפה שמשחקת יותר טוב מהשותפות איתן שיחקתי אז (ונהנה יותר לשחק איתה) וגם התוצאות טובות יותר.

האם אפשר בעתיד לסיים ראשונים בגמר א'?
בפוסט ישן שכותרתו: פוסט אישי: חלומות של סניורים הסברתי מדוע הסיכויים שלי לזכות באליפות ישראל נמוכים מאד. הסברתי גם מדוע בכל זאת יש הסתברות גבוהה מ-0% שזה יקרה. בפוסט המשך שכותרתו: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי, הצבעתי דווקא על האליפות לזוגות מעורבים כזו שבה זה פחות בלתי אפשרי. 

לשחק נגד שחקנים חזקים בהרבה ממני
אני נהנה יותר לשחק נגד שחקנים שהם הרבה יותר חזקים ממני. כשלא מדובר בשחקנים צעירים, נדמה לי שהפערים בינם וביני מצטמצמים בהדרגה. יש כאלה שהפער ברמה הוא כל כך גדול, שאף פעם לא אוכל להגיע לרמה שלהם ואפילו להתקרב לרמה שלהם.

היתרון הגדול שלי, לעומת שחקנים ברמתי, הוא שאני לא מפחד לשחק נגד שחקנים הרבה יותר חזקים ממני. 

כבר מצאתי את עצמי כשחקן מתחיל, מפיל שחקן שזכה באליפות עולם בחוזה של 3NT בתחרות ברומטר, כשכל ה-Field מצטופף סביב השולחן שלנו (ולא בשביל לראות אותי). עם 4 נקודות ושותף שהכריז Pass כל הזמן, מצאתי באופן לוגי את ה-Killing Lead. קראו: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה

כבר ניצחתי עם הבן שלי בהפרש גדול ב-12 ידיים, זוג שזכה באליפות עולם (בתחרות קבוצות שהפסדנו בהפרש גדול, כי זה היה רק חצי מההתמודדות ופערי הרמה בין הזוגות בקבוצה השנייה ובין שני הזוגות בקבוצה שלנו ענקיים).

לא אני היה זה שנלחץ, כששיחקתי בחוזה של 3, עם 17 נקודות (13 בדומם ו-4 ביד שלי) ובהתאמה של 5-2 בסדרה, ללא A K ו-T לאחר הכרזת Takeout Double של הבן שלי, שניצל את היותנו לא-פגיעים מול יריבים פגיעים.
זה היה נגד זוג שחקנים שכבר שיחקו בנבחרת ישראל. הייתי שחקן מתחיל. זה קרה בתחרות הכי גרועה שלי בפסטיבל הברידג' בתל-אביב. כמעט בכל יד טעיתי.

לא ביד הזו. ראיתי את אחד היריבים נכנס ללחץ אחרי הובלה לא מוצלחת של השותף שלו. הוא לא הצליח להסתיר את הלחץ שלו שהלך וגדל, כששיחקתי את היד באופן הכי מדויק שאפשר. נפלתי פעם אחת וקיבלנו כ-95% על היד. 

גם אתמול ושלשום נהנתי לשחק נגד שחקנים ברמה גבוהה מאד ולא בכל הידיים זה הסתיים בתוצאות רעות.

בפוסטים הבאים אביא כמה ידיים מעניינות.




יום שלישי, 24 במרץ 2015

על הוראת ברידג' והוראת נהיגה

כשהייתי צעיר למדתי נהיגה במכונית. פחדתי מהכביש מנהגים אחרים ומחוסר המיומנות הטכנית שלי. בשני השיעורים הראשונים למדתי נהיגה בכבישים צדדיים ובמגרשי חניה לא פעילים במיוחד.   

בשיעור השלישי עליתי בפעם הראשונה על כביש עם תנועה ערה. זה הסתיים בתאונה. נהג אוטובוס שהחליט לעבור לאחר שהאור ברמזור התחלף לאדום, התנגש בי מאחור. הנזק המשמעותי ביותר היה ערעור הביטחון שלי: את הנזק לרכב של המורה שילמה חברת אגד. נתפסו למורה ולי כמה שרירים.

למרות נקודת ההתחלה הלא מוצלחת עברתי בטסט ראשון.

שתי גישות ללימוד נהיגה
מורה הנהיגה שלי היה גם מנתח מערכות מחשבים, שסיים תואר ראשון בכלכלה.
הוא לימד באופן שיטתי. בכל שיעור הוא הסביר נושא באופן תאורטי ואחרי זה תרגלנו אותו על הכביש. התחלנו בנושאים פשוטים ועברנו בהדרגה לנושאים מורכבים יותר. 

היו מורים שלימדו בגישה שונה שאפשר לקרוא לה: "סע וטייל בכבישי ישראל". בשיעור הראשון למדו באופן תאורטי את התפעול הבסיסי של הרכב: ברקס, קלאץ' (אז כמעט ולא היו מכוניות אוטומטיות), גז, הגה וכו'.
מכאן ואילך נסעו בכבישים. כשנוצר מצב שהתלמיד לא מכיר, המורה לימד אותו מה עושים.

יתרון השיטתיות
לגישה השיטתית יש יתרונות בולטים:

1. אתה נתקל בכל המצבים הבסיסיים המשמעותיים ולומד אותם. בגישת "סע וטייל בכבישי ישראל" יש מקריות. ייתכן שבטסט תיתקל בפעם הראשונה במצב מסוים. גרוע מזה, ייתכן שכנהג חדש (שכבר אינו זקוק לנהג מלווה) תיתקל במצב כזה בפעם הראשונה.

2. זה עולה פחות כסף
בגישה השיטתית מספר השיעורים נקבע על פי הנושאים והזמן שלוקח לך ללמוד כל נושא. אם בשיעור הראשון בו לומדים נושא תפקדת נכון, עוברים לנושא הבא. אחרת זה תלוי רק בשאלה כמה שיעורים ייקח לך לתפקד סביר.

בגישת "סע וטייל בכבישי ישראל" אתה תיסע במשך מספר שיעורים רב. למורה יש אינטרס להגדיל את מספר השיעורים ואת ההכנסה שלו. אין קריטריון ברור המצביע על היותך מוכן לטסט.

3. לרוב התלמיד מבין טוב יותר.

מדוע נזכרתי בשיעורי הנהיגה?
תלמידת קורס מתחילים, שלמדה כמה שיעורים אצל מורה אחר, אמרה לי שאני מלמד יותר שיטתי ולכן יותר קל לה להבין.

אכן כך, אני מלמד ברידג' בגישה שיטתית, כפי שלימד אותי המורה שלי לנהיגה. יש מורים המלמדים בשיטת "סע וטייל בשולחן הברידג'".

מי נוטה ללמד שיטתית?
לא רק המורה שלי לנהיגה לימד אותי באופן שיטתי. אחד המקומות הנוספים בהם למדתי ללמד באופן שיטתי היה קורס מורים לברידג' אצל מוטי גלברד. 

בשביל ללמד ברידג' באופן שיטתי צריך שני דברים:

1. הבנה וידע בברידג'

2. לדעת ללמד

קורס מורים צריך לתת כלים בשני תחומים אלה. הקורס בו אני למדתי הוסיף לי בשני התחומים.

יש כאלה שהם שחקנים מצוינים ומורים מצוינים ולא למדו בקורס מורים לברידג', אבל הם היוצאים מהכלל. 

רבים מאלה שמלמדים ברידג' ללא הסמכה אינם מבינים מספיק בברידג'. רבים עוד יותר מביניהם אינם יודעים ללמד באופן שיטתי. הגרועים שבהם גם לא יודעים ולא מבינים וגם לא יודעים ללמד.

כשאני משחק במקרה עם שותף שלמד לפני הרבה שנים אצל מורה כזה, אני מנסה לעזור לו לתקן את השגיאות שלימד אותו המורה. זה קשה: המורה הראשון הוא בדרך כלל המורה המיתולוגי הנערץ, ללא קשר לרמת המשחק שלו וליכולתו ללמד.

הערת שוליים
כבר כתבתי פוסט על מקרה קיצוני של מורה כזה:
מי זה Cappelletto או האם המורה לברידג' הוא מקור מידע מהימן?   

יום שני, 23 במרץ 2015

הזיקית והמורה לברידג'



זיקית. מקור התמונה: ויקיפדיה

חשבתם פעם על המשותף בין זיקית למורה לברידג'? כנראה שלא. קראו את שני הסיפורים הקצרים ותחשבו שוב על השאלה.

לא מבינים
הפעם הראשונה שהרציתי על תשתיות חומרת מחשבים, בקורס ניתוח מערכות של מכללת סיון (לפני כ-35 שנים), הייתה סיפור הצלחה. לא הבנתי מדוע במחזור השני שהרצתי, התלמידים הסתכלו עלי כמו על חייזר, כשנתתי דוגמאות על מנת להסביר את מה שלימדתי. בדיעבד הבנתי: משתתפי המחזור השני עבדו בסביבת מחשוב ייחודית. הם לא הכירו את תשתיות החומרה הנפוצות, מהן היו לקוחות הדוגמאות שהבאתי.

מהכישלון הזה למדתי: אם אני לא יודע מה הרקע של התלמידים, אני נותן לכל אחד להציג את עצמו בכמה משפטים, כולל הרקע הרלוונטי. לו הייתי עושה זאת במחזור השני שלימדתי במכללת סיון, הייתי בקלות מאלתר דוגמאות מפלטפורמת החומרה המוכרת להם.

היום אני מבקש בשיעור הראשון מתלמידי ברידג' להציג את עצמם ואת הרקע שלהם. הדוגמאות והאנלוגיות שאשתמש בהם בהמשך יילקחו מעולמות המוכרים להם.  

ההרצאה הכי טובה ששמעתי בחיי
הרבה שנים אחרי זה הרציתי לקבוצה קטנה של עובדי השמת כוח אדם למחשוב. מנהל החברה הזמין בכל שנה מישהו, שיסביר להם קצת על עולם המחשוב אותו הם לא ממש הכירו.

בתום ההרצאה שלי ניגשה אלי אחת העובדות ואמרה לי שזאת ההרצאה הטובה ביותר ששמעה בימי חייה.

אני לא התרשמתי כפי שהתרשמה אותה גברת, אבל היה הבדל גדול בין ההרצאה שלי לבין ההרצאות ששמעו בשנים הקודמות, שהוא כנראה גרם לה להתפעל מההרצאה.

ההרצאות שהם שמעו בשנים הקודמות היו הרצאות טכניות על טכנולוגיות מחשוב. השומעים ההדיוטות בתחום הלכו לאיבוד.

אני הבאתי בחשבון שהפרויקט העיקרי של החברה היה השמת כוח אדם במחשוב של חברות חיצוניות באחד הבנקים.

ההרצאה ששלי התחילה בתיאור בנק ואופן עבודתו. גם מי שלא מבין דבר במחשבים ביקר בבנק. לחלק הזה הם התחברו בקלות. רק אחר כך עברתי למחשוב הנדרש לממש את הפונקציונליות של שירותי בנק, כשברקע מופיעה סכימה של בנק, אליה אפשר לקשר את הפן המחשובי. 

הזיקית והמורה לברידג'
האם כבר הבנתם את הקשר ביניהם? אם ניסיתם ולא הצלחתם הנה פתרון החידה. לאחר ההרצאה הלא מוצלחת במכללת סיון (בפסקה שכותרתה "לא מבינים") דיברתי עם איציק סיון. סיון היה הבעלים והמנכ"ל של המכללה ואחד מטובי המרצים בתחום המחשוב. הוא אמר לי שמרצה הוא כמו זיקית. כפי שהזיקית מתאימה את הצבעים שלה לסביבה, המרצה או המורה צריך להתאים את עצמו לתלמידים.

בסיפור הראשון לא עשיתי זאת ונכשלתי. בסיפור השני עשיתי זאת והצלחתי.

גם כמורה לברידג' אני מנסה להיות זיקית ולהתאים את עצמי לתלמידים. צריך ללמד באופן שונה ילדים מחוננים, ילדים רגילים ומבוגרים. עשויים להיות הבדלים גדולים גם בין קבוצות שונות של מבוגרים, שמחייבים את המורה לגלות את הזיקית שבו.


Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...