דרמה ב"בית הלבן"

בגמר תחרות "הבית הלבן" באמסטרדם שיחקה נבחרת פולין המפתיעה נגד אחת מהנבחרת המקומיות Netherland White.

אתם מצטרפים אלי ביד הלפני אחרונה באחד השולחנות, כאשר בשולחן השני סיימו לשחק.

נבחרת פולין הצעירה מובילה ב-14 אימפים (IMPS).

בשולחן השני שיחקו הפולנים בחוזה של ♠4 שאותו ביצעו עם 2 לקיחות עודפות. 

בתרשים חסרה לכם התחלת ההכרזה. דרום פתח ♠1. הכרזת ה-♠2 של צפון היא הכרזה טבעית. הכרזת ה-♦4 של דרום היא קונבנציית Splinter, המראה קוצר בסדרה המוכרזת ומנסה לבדוק הכרזת סלאם.

ההכרזה הלא טבעית של ♥4 מצד צפון מראה יותר כוח מאשר סגירה מידית ל-♠4. המונח המקצועי שלא היכרתי הוא Last Train.

 מדוע הכריז הפולני במזרח Double? התקשיתי להבין. לא הייתי היחיד שהתקשה להבין. גם הפרשן הדני Roland Wald, ידיד מדינת ישראל, התקשה להבין.

האם הוא ניסה להראות התאמה ב-♦ אחרי שבסיבוב הקודם הכריז בתבונה Pass עם יד חלשה במצב פגיע למרות סופר התאמה בסדרת השותף?

האם זה היה Lead Directing bid? כך לפחות חשב השותף שלו שזכה בלקיחה הראשונה עם ה-A♦. 

לאחר ה-Redouble של דרום, מזרח-מערב יקבלו תוצאה נוראה בכל מקרה.

חוזה של ♥4 עם Redouble יבוצע עם 2 לקיחות עודפות.

בחוזה מוכפל של ♦5 מצד מערב ההגנה תזכה בשתי לקיחות בכל אחת מהסדרות שאינן סדרת השליט והכרוז יפול 4 פעמים במצב פגיע.

קשה לבוא בטענות לשחקן ההולנדי Westerbreek בצפון על שלא הכריז Pass. ה-Redouble של השותף שלו מראה Control ראשון ב-♥. הוא שיחק בידיים סגורות ולא בידיים פתוחות. קשה לו לדעת שלשותף שלו יש כל כך הרבה כוח בסדרת ה-♥. 

הוא שאל על קלפי מפתח וההולנדים הגיעו לחוזה של ♠6, שביצועו תלוי בעקיפה ב-♣.  

לדעתי, הסיכויים להצלחת העקיפה במקרה זה גבוהים מ-50% משום שמערב סומן כזה שיש לו את רוב הנקודות משום שהתערב בהכרזה.

העקיפה אכן הצליחה וההולנדים הרוויחו 13 אימפים.

ביד האחרונה הרוויחו עוד IMP בגלל הובלה גרועה של הפולני במזרח שהוביל ב-A♣ עם חמישייה ללא תמונות נוספות כנגד חוזה של ♦2. 

הכרוז חתך בידו וזרק מפסיד על ה-K♣ בדומם וביצע לקיחה אחת יותר מהכרוז הפולני בשולחן השני.

המפגש הסתיים בשיוויון דרמטי של 105:105. הולנד מנצחת במקרה כזה בגלל תוצאות טובות יותר בשלבים מוקדמים.

הערת שוליים

Roland Wald אמר, שאומרים לו שהייתה טעות וביד קודמת נרשם להולנדים בטעות IMP אחד פחות. אם זה נכון, הם מנצחים גם ללא ה-IMP שהרוויחו ביד האחרונה.

מה המשמעות של הכרזת סדרה חדשה בגובה 4?

מהלך ההכרזה בתחרות מקומית בה שיחקתי אתמול (היריבים הכריזו Pass):
השותפה שלי פתחה ♥1. אני הכרזתי ♠1. השותפה שלי הכריזה ♥3. אני הכרזתי ♦4.
לא כל השחקנים ליד השולחן הבינו את משמעות ההכרזה שלי ולכן חשבתי שזה יהיה נכון לשתף את הקוראים הפחות מומחים של בלוג זה במשמעות ההכרזה.

מה המשמעות של החלפת צבע בגובה 4?
נתחיל בזה שאין ספק שזו אינה הכרזה טבעית המראה סדרה שנייה. 
המקרה בו היינו רוצים להכריז סדרה שנייה טבעית הוא המקרה בו יש לנו 6-6 בשתי סדרות ו-void בסדרת השותף. זהו מקרה שהסתברותו אפסית ולכן מוותרים על ההכרזה הטבעית לטובת הכרזה בעלת משמעות אחרת.

ההכרזה השנייה של השותפה שלי ♥3 היא הכרזה בקפיצה בסדרה בה פתחה. הכרזה כזו מבטיחה 6 קלפים בסדרה ו-15-17 נקודות.
הכרזה כזו קובעת את סדרת השליט, במקרה זה סדרת ה-♥.

הכרזת ה-♦4 בודקת אפשרות לסלאם ב-♥, כנראה עם שני קלפים בסדרה, ונותנת מידע רב לשותף. 

להלן פירוט המידע: 

1. למשיב יש Control ב-♦.  

2. קרוב לודאי שלמשיב יש גם Control בסדרה אותה הכריז בהכרזה הראשונה. במקרה זה סדרת ה-♠.

3. לא פחות חשוב. המשיב שולל Control  ב-♣.
אם גם לפותח אין Control ראשון (A או void) בסדרה זו ואין Control שני (K או singleton) לא יבוצע סלאם בהובלה ב-♣.
במקרה זה יש לפותח Control שני בסדרה והסלאם הוא בר ביצוע.

היד המלאה:

הכרזות למתחילים פשוט והגיוני -מהדורה 2

בבלוג זה כתבתי פוסטים על ספרים בעברית שכתבו אחרים, למשל: לקרוא על ברידג' בעברית, 60 שניות על שירי האיקו ועל ברידג', מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. להבין או ללמוד בע"פ, ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג', ספר חדש: ארגז הכלים של ההגנה בברידג'.
בפוסט זה אכתוב על ספר/חוברת שאני כתבתי. אני כותב על הספר/חוברת  "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני" משום שבימים אלה יצאה המהדורה השניה שלו.

"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ולכן, בשונה למה שכתבתי על ספרים אחרים, לא אעריך האם הספר הוא ספר טוב או ספר גרוע? 
גם לא אמליץ לכם לרכוש אותו. אסתפק בתיאור הספר, תיאור קהל הקוראים הפוטנציאלי ותיאור השינויים העיקריים במהדורה השנייה.

למי מיועד הספר?
הספר מיועד לתלמידים שלומדים בפעם הראשונה הכרזה בברידג'. בדרך כלל הם למדו לפני זה את חוקי המשחק הבסיסיים והגיעו לשלב בו לומדים את שפת ההכרזות.
הספר עשוי להתאים גם לשחקנים שלא למדו להכריז באופן סביר ואינם מכירים את מושגי היסוד.

הגישה בספר
הגישה היא ללמד הכרזות באופן פשוט, הגיוני וטבעי. המשמעות היא לימוד של מושגי יסוד ולא לימוד קונבנציות. בספר נלמד רק האוסף המינימאלי של קונבנציות הכרחיות (ראו פירוט בסעיף "תוכן הספר").
המטרה היא להקנות לתלמידים הבנה מספקת וידע מספיק על מנת שיוכלו למצוא לבד הכרזות הגיוניות.

תוכן הספר
עיקרו של הספר הם שמונה פרקים על שמונה נושאים. לפני הפרקים יש הקדמה המסבירה את הגישה והעקרונות שבחרתי.
לאחר הפרקים מופיעים: פתרונות לתרגילים, עקרונות מנחים, מילון מונחים ונספחים (טבלת החלטות וסיכום תמציתי של ההכרזות).

פרק 1: הכרזה בידיים מאוזנות עם 15-17 נקודות או 20-22 נקודות.
מושגי יסוד הנלמדים בשיעור: יד מאוזנת, Limit bid

פרק 2: הכרזה בידיים מאוזנות עם 12-14 נקודות או 18-19 נקודות.
לומדים כללים בסיסיים של הכרזה ראשונה של הפותח בסדרה בגובה 1 וכללי הכרזה ראשונה של המשיב בגובה 1 בסדרה.

שיעור 3: קונבנציית סטיימן
נלמדים המושג קונבנציה והעדפת חוזה בסדרת מייג'ור על פני חוזה ללא שליט. נלמדת קונבנציית סטיימן.

פרק 4: טרנספר לסדרת מייג'ור
מקרה נוסף של התאמה בסדרת מייג'ור: יותר מארבעה קלפים מול (אולי) פחות מארבעה קלפים. קונבנציה נוספת.
מצבים חדשים: הכרזה עם ידיים חלשות, הכרזה עם סדרת מייג'ור ארוכה של שישה קלפים או יותר (למשיב לא בהכרח יד מאוזנת). 

פרק 5: הכרזה בסדרת מייג'ור עם התאמה
זו הפעם הראשונה שלפותח אין בהכרח יד מאוזנת.

פרק 6: הכרזה בסדרת מיינור עם התאמה
עיקרון העדפת סדרת מייג'ור על סדרת מיינור. גם אם יש התאמה בסדרת מיינור נכריז סדרת מייג'ור שיש בה ארבעה קלפים לפחות.

פרק 7: הכרזת ♣2 עם 23 נקודות או יותר
הכרזת ♦2 של המשיב מתארת יד עם 0-7 נקודות. באמצעות הכרזה זו לומדים את המושג הכרזה מחייבת לסיבוב הכרזה אחד (One Round Forcing).
כל הכרזה אחרת מחייבת למשחק מלא (Game Forcing).

פרק 8: Weak two ו-Preemptive
הפעם הראשונה שלומדים לפתוח עם פחות מ-12 נקודות. נלמד העיקרון של הפרעה של הצד החלש באמצעות הכרזה בגובה גבוה יחסית (עם קפיצה). 

מבנה פרק בספר
כל פרק מורכב מהדברים הבאים:

א. הסבר מלווה בתרשימי ידיים.

ב. סיכום הנקודות העיקריות שהועלו בפרק.

ג. 8 ידיים לתרגול

ד. תרגילים על נושא השיעור (פתרונות התרגילים בסוף הספר). 

השינויים במהדורה 2
השינוי העיקרי הוא סיכומים קצרים אבל מורחבים ביחס למהדורה הראשונה בסוף כל פרק. הסיכומים בנויים באופן שיטתי באמצעות מספר קטן של Bullets. 

כיצד רוכשים את הספר?
פנו אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 -חלק 6: Kokish Relays

בפוסט הקודם: הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 5: ♦Positive 2  הצעתי שיטה משופרת בהשוואה להכרזה "הפשוטה וההגיונית" ובהשוואה להכרזת Relay של המשיב. 

את השיטה משלימה קונבנציה הנקראת Kokish Relays. הקונבנציה נקראת על שם ממציאה Eric Kokish. 

קוקיש הוא שחקן ברידג' מקצועי קנדי. כותב על ברידג' ומאמן ברידג'. קוקיש מאמן את הקבוצה האמריקאית החזקה של Nick Nickell במשך שנים רבות. יש החושבים שהוא מאמן הברידג' הטוב בעולם.

אזהרה ביחס ל Kokish Relays

כשקראתי על הקונבנציה הזו מצאתי הבדלים גדולים במהות ובתיאור הקונבנציה באתרים שונים: Bridge Guys, האתר של Larry Cohen, אתר Bridge Bum ועוד.
הסיבות להבדלים הן גם הנחות שונות ביחס למהות של הכרזת ♣2 כמו גם הנחות שונות ביחס לשיטת ההכרזה.

בולט במיוחד השוני באתר Bridge Guys. באתר זה מניחים שההכרזה החזקה היחידה בשיטת ההכרזה היא ♣2 ושהכרזת 2NT מתארת יד של פחות מפתיחה עם 5-5 בסדרות המיינור.
הקונבנציה המתוארת שם מסובכת בהרבה מאותה הקונבנציה המתוארת באתרים אחרים. בנוסף להכרזת ♥2, העומדת במרכז הקונבנציה, יש גם הכרזת ♠2 עם המשך המבוסס על אותו רעיון.

על מנת לא לסבך את הקוראים בחרתי בגרסה פשוטה שמשחק זוג שחקנים ברמה טובה. 
קוראים המעוניינים בכך יכולים לקרוא את תיאור הקונבנציה באתרים אליהם צרפתי היפר קישור או בספרים או אתרים אחרים ולבחור להם גרסה כלבבם של הקונבנציה.

Kokish Relays

לאחר הכרזת ♦2 של המשיב המתארת two diamond Positive הכרזת ♥2 של הפותח אינה הכרזה טבעית. המשיב חייב להכריז ♠2. לפותח יש מספר הכרזות אפשריות.

2NT 
מתארת יד מאוזנת של יותר מ-24 נקודות. בעיקר ידיים של 25-27 נקודות שללא הקונבנציה מכריזים איתן מיד 3NT.
זהו הבדל משמעותי לעומת השיטה של הכרזה מידית של 3NT. אחרי 2NT, המראה 25 נקודות או יותר אפשר להשתמש בקונבנציות כמו Puppet Stayman ו-Jacoby Transfer.
כשאין סלאם, אפשר להגיע למשחק מלא בסדרת מייג'ור עם התאמה במקום לשחק בחוזה של 3NT.

♥3
מתארת יד עם לפחות שישייה בהארט. לא בהכרח כמעט סגורה כפי שתוארה בשיטה על ידי הכרזה מידית של 2NT של המשיב.

♣3
מבטיח 5-4 ב-♥ וב-♣. 

♦3
מבטיח 5-4 ב-♥ וב-♦.

♠3
מבטיח 5-4 ב-♥ וב-♠. 

פוסטים נוספים בסדרה

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של  ♣2 - חלק 5: ♦Positive 2

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 1: פשוט והגיוני 

הכרזות אחרי  פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 2: מדרגות

הכרזות אחרי  פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 3: Relay   

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 4: המשיב אינו מכריז 2NT

♦2 Positive

♦2 Positive

♦2 Positive

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 -חלק 5: ♦2 Positive

בפוסטים הקודמים תיארתי שלוש שיטות להכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2  המבטיחה 23 נקודות או 9 לקיחות.

בשיטה הראשונה הכרזת ♦2 הבטיחה 0-7 נקודות.

בשיטה השנייה הכרזת ♦2 היא מדרגה המבטיחה 0-3 נקודות ואינה מבטיחה חלוקה כלשהי של הקלפים.

בשיטה השלישית הכרזת ♦2 היא הכרזת Relay היא אינה מבטיחה טווח נקודות כלשהו ואינה מבטיחה חלוקה כלשהי של הקלפים.

בפוסט הרביעי התמקדתי בנושא של הכרזת 2NT של המשיב.

השיטה הנקראת two diamond Positive היא זו השכיחה בקרב שחקנים ברמה טובה.

השיטה המוצעת: הכרזת המשיב

♦2 - 4 נקודות או יותר מחייב למשחק מלא. 

♥2 - 0-3 נקודות 

כל הכרזת סדרה אחרת מבטיחה חמישייה או שישייה כמעט סגורה.
למשל: הכרזת ♠2 מבטיחה סדרה כגון: AKQT9♠

נשארה רק סדרת ה-♥ הכמעט הסגורה אותה מכריזים באמצעות הכרזת 2NT.

המשך ההכרזה אחרי ♦2 דומה למה שתארתי בפוסטים הקודמים. 

יתרונות השיטה המוצעת

בדיון אתעלם משיטת המדרגות הגרועה.
היתרון לעומת שיטת ה-Relay הוא שההכרזה הראשונה של המשיב מעבירה מידע על היד שלו בעוד בשיטת ה-Relay לא מועבר מידע כלשהו. 

היתרון לעומת השיטה "הפשוטה והגיונית" הוא ברף למשחק מלא. בשיטה "הפשוטה וההגיונית" מול 23 נקודות של הפותח יש להם לפחות 31 נקודות אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא.

בשיטה המוצעת כאן עשויות להיות להם 27 נקודות.
25 נקודות אינן מספיקות במצב כזה משום שבמקרים רבים אין מעברים לדומם.

יתרון נוסף הוא שלאחר הכרזת ♦2 המחיבת למשחק מלא אפשר להתקדם לאט בהכרזה, כפי שמקובל בברידג' המודרני במצבים המחייבים משחק מלא. 

נדמה לי שגם הימנעות של המשיב להראות מיד חמישייה לא טובה בסדרה היא יתרון. כשמתקדמים לאט הוא יוכל להראות אותה בהמשך, אם יהיה צורך בכך.

חסרונות השיטה המוצעת

היד החלשה עשויה לשחק חוזה ב-♥.
יהיו גם מקרים שאחרי הכרזת 2NT של המשיב היד החלשה תשחק בחוזה ללא שליט.

התמונה אינה שלמה

אני יודע שהתמונה שתארתי כאן אינה שלמה. חסר עוד משהו ששמו בישראל ובחו"ל הוא Kokish Relays או Kokish Convention נשלים אותו בפוסט הבא והאחרון בסדרה.

פוסטים נוספים בסדרה

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 1: פשוט והגיוני 

הכרזות אחרי  פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 2: מדרגות

הכרזות אחרי  פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 3: Relay   

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 - חלק 4: המשיב אינו מכריז 2NT

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 -חלק 4: המשיב אינו מכריז 2NT

בשלושת הפוסטים הקודמים הצגתי שלוש גישות להמשך הכרזה אחרי פתיחה חזקה של ♣2.

בפוסט הראשון הצגתי גישה פשוטה והגיונית, המתאימה לתלמידים ולשחקנים מתחילים.

בפוסט השני הצגתי את שיטת המדרגות, שניסתה ללא הצלחה לשפר את השיטה הפשוטה וההגיונית.

בפוסט השלישי עברנו להמתנה באמצעות הכרזת Relay של המשיב, שאינה אומרת דבר על הקלפים בידו.

מפוסט זה ואילך ניפרד מהקוראים המתחילים שלהם מתאימים פוסטים המסומנים בירוק. 

במהלך ההכנות שלי לכתיבת סדרת פוסטים על הכרזות לאחר פתיחה חזקה של ♣2, נתקלתי בלא מעט שחקנים ברמה גבוהה הטוענים שהמשיב אינו מכריז 2NT טבעי (יד מאוזנת) לאחר פתיחה חזקה של ♣2.

הסיבה לכך היא השאיפה שמי שיהיה הכרוז יהיה השחקן המחזיק ביד החזקה.

לקוראי "ברידג' שלא היכרתם" השאיפה הזו של שחקנים בכלל ושל שחקנים מומחים בפרט, אינה חדשה.

ברוב המקרים להגנה קשה יותר כשהיד החזקה אינה גלויה.

טרנספר היא טכניקה המאפשרת זאת. כפי שכתבתי בפוסט שפת המומחים: Transfer, מומחים עושים שימוש רב יותר ומורכב יותר בטרנספרים מאשר שחקנים מהשורה.

תופעה נוספת בהכרזות מתקדמות בברידג' מודרני היא שימוש לא טבעי בהכרזת 2NT. השימוש הטבעי הוא לצורך הזמנה למשחק מלא. 

דוגמאות: Lebensohl  ,Scrambling 2NT, Jacoby 2NT. 

כאשר המשיב נמנע מלהכריז 2NT טבעי, ניתן לנצל את ההכרזה הזו להכרזת ידיים שממש אינן מתאימות לחוזה ללא שליט.

אחרי פתיחה חזקה של ♣2 אחד המזוגות הבכירים בארץ משתמש בהכרזת משיב של 2NT על מנת לתאר ידיים עם 5-5 בסדרות המיינור. 

גם זוג בכיר אחר נהג להשתמש בהכרזה הזו על מנת לתאר יד של 5-5. זוג זה העדיף דווקא 5-5 בסדרות המייג'ור.

שימו לב שבשני המקרים היד החזקה תהיה הכרוז, אם הפותח יבחר באחת הסדרות הארוכות של המשיב כסדרת שליט.

מדוע רק NT?

ציינתי שרוב השחקנים הבכירים פוסלים הכרזת 2NT של המשיב. רוב ולא כל. יש גם כאלה שחושבים שבמקרה זה לא ממש משנה איזו יד תהיה הכרוז.

לשיטתם של רוב השחקנים הבכירים נשאלת השאלה מדוע לא להכריז באופן שבו הכרוז יהיה זה שמחזיק ביד החזקה גם כאשר החוזה הוא עם שליט?

באופן מיוחד התמקדתי בשאלה מדוע משיב יכול להכריז ♠2 עם חמישייה בסדרה ולהפוך לכרוז בחלק מהמקרים?

תשובה משכנעת לא קיבלתי.

הערת שוליים

אחרי הכרזה שנייה של 2NT של הפותח אפשר להשתמש ב-Jacoby Transfer ובסטיימן כלשהו על מנת שהיד החזקה תהיה זו שתשחק.

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2? -חלק 3: Relay

בפוסט הראשון בסדרה, הכרזה אחרי פתיחה של  ♣2 - פשוט והגיוני, , הצגנו הכרזת משיב המבדילה בין 0-7 נקודות (♦2) לבין הכרזות המחיבות משחק מלא.

בפוסט השני ניסינו, ללא הצלחה, לשפר את ההכרזה באמצעות שיטת המדרגות. בשיטה זו כל הכרזה מראה טווח נקודות מצומצם.

פוסט זה מציג  גישה אחרת. הכרזת המתנה (Relay) של המשיב. הכרזת Relay היא הכרזה שאינה אומרת דבר על היד של המשיב. הוא יכול להכריז הכרזה כזו עם 0 נקודות. הוא יכול להכריז את אותה הכרזה גם עם 14-15 נקודות.

הוא יכול להכריז אותה עם יד מאוזנת 4-3-3-3 ועם יד עם 8 קלפים בסדרה ו-void בסדרה אחרת.

רק לאחר ההכרזה הבאה של הפותח מתאר המשיב את היד שלו.

היתרון בגישה זו הוא שאם לפותח יש סדרה ארוכה או יד מאוזנת הוא יכריז בהתאם ואז מי שמחזיק את היד החזקה ישחק ומי שמחזיק את היד החלשה יהיה הדומם.
יתרון נוסף הוא שהפותח יכול לתאר את היד שלו.

החיסרון בגישה הזו שלמשיב קשה לתאר את היד שלו.

הבעיה רלוונטית במיוחד למקרים בהם למשיב יש 0-3 נקודות. 

המשיב לא תמיד יודע האם להכריז Pass בהכרזה השנייה.

הכרזה אחרי הכרזת Relay 
עשויות להיות גישות שונות להכרזה אחרי הכרזת ה-♦2 של המשיב.
בפוסט זה, כמו בשני הפוסטים הקודמים, איני מתכוון להציג את כל רצף ההכרזות האפשרי. 
בהצגה החלקית אתמקד בעקרונות הכרזה. 

תודה לנצר זיידנברג, ששלח לי את התיאור המלא של השיטה כפי שהוא מכריז אותה. 
לטובת הקוראים המנוסים פחות השמטתי כמה מהדברים היותר מסובכים וערכתי כמה שינויים קלים ושינוי מהותי אחד.

הכרזת ה-Rebid של הפותח
הכרזות NT של הפותח מבטיחות ידיים מאוזנות. גובה ההכרזה בהתאם לכוח כמו בפוסט הראשון בסדרה. 
  
הכרזת 2NT של הפותח מבטיחה 23-24 נקודות (נצר מציע 22-23 נקודות)

הכרזת 3NT של הפותח מבטיחה 25-27 נקודות וכן הלאה.
בידיים של 24-25 נקודות ו-28-29 נצר מציע שימוש בקונבנציה, אליה התכוונתי להתייחס רק בפוסט האחרון של הסדרה. לטעמי היא אינה מתאימה לשחקנים מתחילים, שפוסטים המיועדים להם מסומנים  בצבע ירוק וספק אם היא מתאימה לשחקנים שהפוסטים המיועדים להם מסומנים בצבע צהוב.  

בידיים עם סדרה ארוכה מומלץ להכריז הכרזה טבעית בגובה הנמוך ביותר ובידיים דו-סדרתיות להכריז קודם את הסדרה הגבוהה בגובה הנמוך ביותר. את הסדרה השנייה מראים, אם אפשר להראות אותה במהלך המשך ההכרזה.  
הקונבנציה שנצר הציע מתיחסת גם לידיים דו-סדרתיות, השמטתי אותה מאותו הטעם שהשמטתי אותה בהקשר של ידיים מאוזנות.

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2? -חלק 2: מדרגות

בפוסט הראשון בסדרה: הכרזות  אחרי פתיחה חזקה של ♣2? -חלק 1: פשוט והגיוני, תיארתי שיטת הכרזה המתאימה לתלמידים ולשחקנים מתחילים. בפוסט זה אנסה להציג שיטה המנסה לשפר אותה, שאני קורא לה שיטת המדרגות.

שיטת המדרגות

הכרזות המשיב:

♦2 - 0-3 נקודות

♥2 - 4-6 נקודות


♠2 - 7-9 נקודות


הרעיון הוא: המשיב מראה טווח נקודות צר והפותח מקבל החלטה על פי מספר הנקודות שלו ומבנה היד שלו.
השיפור, לכאורה, לעומת השיטה שתוארה בפוסט הקודם הוא שבעוד שבשיטה ההיא תיארתי בהכרזה טווח נקודות של 0-7 וטווח נקודות מ-8 ומעלה, בשיטה זו יש טווחי נקודות מצומצמים ומוגדרים יותר.  

ראיונות ומדרגות

פרופ' עמוס טברסקי ז"ל היה אחד המרצים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית כשאני הייתי תלמיד בחוג. טברסקי לא קיבל פרס נובל בכלכלה. הסיבה היחידה לכך שלא זכה בפרס הייתה פטירתו בטרם עת. בפרס זכה דניאל כהנמן, שותפו למחקרים פורצי דרך בתחום של הטיות בקבלת החלטות.

בכלכלה התנהגותית היוו המחקרים שלהם בסיס לשינוי המודל הכלכלי ממודל המבוסס על קבלת החלטות רציונאלית למודל המבוסס על קבלת החלטות עם הטיות.
הטיות בקבלת החלטות קימות בכל תחום, למשל: רופאים, שחקני ברידג' ושוערי כדורגל הנערכים לבעיטת פנדל של הקבוצה היריבה. 

בויכוח בין המרצים בחוג על תהליך קבלת סטודנטים ללימודי M.A בפסיכולוגיה קלינית, הציע טברסקי (בציניות) שיטת מדרגות.

הטענה שלו הייתה שקבלה על בסיס ראיונות בעלת ערך דומה לשיטה של כתיבת שמות המועמדים על פתקים וזריקתם על גרם מדרגות. בשיטת המדרגות המועמד מתקבל או נדחה לפי המדרגה עליה נפל הפתק עם שמו.

הטענה האמיתית שהסתתרה מאחורי דבריו הייתה שקבלת ההחלטות של מראינים מוטית ולכן אינה מביאה לבחירה סבירה של מועמדים.

שיטת המדרגות שהציע, לא ברצינות, היא בודאי שגויה עד כדי גיחוך.

כאן אני מתחבר לשיטת המדרגות בהכרזה אחרי פתיחה של ♣2. בדומה לשיטת המדרגות של פרופ' טברסקי, היא שיטה שגויה.

קוראים המשתמשים בה יוכלו להפיק תועלת מהפוסט הזה, אם יפסיקו מידית להשתמש בה.

לא במקרה סומן הפוסט הזה רק בצהוב ובירוק. שחקנים ברמה גבוהה יותר אינם זקוקים לי על מנת להבין את הבעיתיות של שיטת המדרגות ובודאי שאינם משתמשים בה.

כמה חסרונות של שיטת המדרגות

בפוסטים המראים שיטות טובות יותר תיתקלו בהיגיון שמאחוריהן ותבינו יותר לעומק מדוע שיטה זו שגויה.

כאן אסתפק בציון שני חסרונות:

1. השיטה עלולה לגרום "לגניבת" הכרזה טבעית של הפותח על ידי המשיב. כך למשל, בלא מעט מקרים המשיב עם היד החלשה והקצרה בסדרה יהיה הכרוז בחוזה בסדרת מייג'ור.

2. השיטה עלולה לגנוב מעט ממרחב ההכרזה,

הערת שוליים

אין רע בלי טוב. באחד הפוסטים הבאים בסדרה תוכלו לראות שלהכרזה המראה טווח של 0-3 נקודות יש משמעות.