מתי לא להכפיל גם כשליריבים אין לאן לברוח?

לפני זמן לא רב שיחקתי בתחרות מקומית במועדון ירושלים נגד זוג רבי אמנים. הם מצאו התאמה כפולה ב-♠ וב-♣. 




מי אני שאחלוק על החלטתם להעדיף משחק מלא בסדרת מייג'ור (♠4)?

במיוחד כאשר אני מחזיק שני קלפים קטנים ב-♣ ו-KJ9xx♠.

אחרי שהוא נפל שלוש פעמים, שאל אותי הכרוז: "למה לא הכפלת?"  "כי הייתם בורחים ל-♣5" עניתי.

חוזה של ♣5 שבוצע, היה חוזה שכיח ביד הזאת.

אם קראתם את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל, אתם בוודאי כבר יודעים' שלא מכפילים כשליריבים יש לאן לברוח.

הפעם אתייחס למצב בו אין ליריבים לאן לברוח ואולי לא הייתי צריך להכפיל.

בפוסט: הפסיכולוגיה של הכישלון: עיקרון הרצף, סיפרתי לכם על הכישלון שלי ושל שותפי בליגה הלאומית לזוגות.

התחלת הכישלון הייתה בשתי ידיים נוראיות, משום שלא עברתי ליד הבאה אחרי טעות של השותף. בפוסט זה אספר לכם מה קרה באחת מהן.

איך פותחים ביד עם חמישה קלפים בסדרת מייג'ור וארבעה קלפים בסדרת מיינור?

כל אחד מהתלמידים שלי בקורס מתחילים יודע את התשובה לשאלה זו. 

אז מדוע פתחתי ♦1 עם ארבעה קלפים בסדרה, כשהחזקתי גם  AKJxx♠?

התשובה לשאלה הזאת היא, שחשבתי על היד הקודמת במקום על הקלפים שהחזקתי בידי, ולכן ספרתי רק ארבעה קלפים ב-♠.

המשך ההכרזה

לאחר Pass של שחקן יריב, הכריז השותף ♥1. השחקן שאחריו הכריז Double, ההכרזה מראה יד הקרובה לפתיחה או יותר, עם אורך בשתי הסדרות שלא הוכרזו.

הכרזתי Pass מלכודת, למקרה הלא סביר, שהיריבים ימצאו התאמה ב-♠. הם אכן מצאו התאמה כזו כששותפו הכריז ♠2 והראה ארבעה קלפים ותשע נקודות לפחות (לפי מהלך ההכרזה כנראה גם לא יותר). השותף שלי הכריז ♦3.

הכרזה אגרסיבית מדי ליד שהחזיק. היריב שלפני הכריז ♠3.

זה מזכיר לכם משהו? מה שהחזקתי בסדרת השליט, הלא היא סדרת ה-♠, דומה למה שהחזקתי ביד מהתחרות המקומית שתיארתי בפתיח של הפוסט. רק שהפעם אין ליריבים לאן לברוח.

מיהרתי להכפיל. לפי השיטה שלנו Double במצב כזה הוא מעניש. השותף שלי עם void ב-♠, לא יכול להעלות בדעתו שאני מחזיק AKJxx♠. אבל מדוע שלא אחזיק AQTx♠ אחרי היריב עם היד החזקה יותר?

פנטזתי על 100% על היד, שיתקן את הנזק בשתי הידיים הקודמות, אבל  ... השותף שלי שהכריז יותר מדי אגרסיבי, חשש שאני סומך גם על לקיחה או שתיים שלו והיריבים יבצעו את החוזה המוכפל וברח ל-♦4.

אני הבנתי שאם השותף יודע שמפילים חוזה מוכפל ובכל זאת בורח, אז הוא מזמין אותי למשחק מלא עליו נקבל תוצאה טובה יותר. הכרזתי ♦5. אחד היריבים הכפיל. 0% על היד במקום 100%.

האם הייתי צריך להכפיל?
מקובל לחשוב שבשיטת הניקוד IMP נמנעים להכפיל משחק חלקי (למעט מקרים נדירים בהם הפלת החוזה מובטחת). הסיבה: הנזק במקרה  של ביצוע החוזה המוכפל גדול מהרווח מהפלתו. קראו למשל: Double מעניש בגביע ההתאגדות.

לעומת זאת בשיטת ניקוד Top-Bottom מקובל להכפיל גם משחקים חלקיים, משום שמשווים את התוצאה מול התוצאות של שחקנים אחרים באותה יד. ההבדל בין הפלה פעם אחת עם Double לבין הפלה בלעדיו עשוי להיות עשרות אחוזים בתוצאה על היד הספציפית. 

אפתיע אתכם ואגיד לכם שבסיטואציה שנוצרה ביד זו, דווקא בשיטת ניקוד IMP צריכים להכפיל.
בשיטת Top-Bottom, ספק עם עלי להכפיל.
הליגה לזוגות משוחקת בשיטת ניקוד Top-Bottom.

ברור שהסיכוי שלנו להפיל את החוזה גבוה מאד. רק בסדרת השליט אפשר לספור ארבע לקיחות, אם ה-Q♠ ביד שלפני. יש סיכוי לקחת כמה לקיחות ב-♦ אחרי שהיריבים יאלצו לחתוך ולאבד שליטה. כך שב-IMP סביר להכפיל.

ברור לגמרי שהזוג ששיחקנו נגדו היה היחיד שהגיע לחוזה הגרוע של ♠3. כל השחקנים האחרים שישבו במקומי פתחו ♠1. שגיאת ההכרזה הקשה שלי היא שהביאה את היריבים לחוזה גרוע שאף אחד אחר לא יגיע אליו.

בין עם אכפיל ובין עם לא אכפיל, אלא אכריז Pass, התוצאה שלנו בשיטת ההכרזה Top-Bottom תהיה קרובה ל-100%.
השותף שלי יכול לברוח מחוזה מוכפל אבל אינו יכול לברוח אחרי הכרזת Pass. 

מי בורח מה-Double?
עד עכשיו הוסבר ב"ברידג' שלא היכרתם", שכדאי להימנע מהכפלת חוזה שניתן להפלה, כשליריבים יש לאן לברוח.

בפוסט זה הוספתי מצב חדש: להימנע מהכפלה מענישה כשהשותף עלול לברוח, על אף שעל פי שיטת ההכרזה ה-Double שלכם יובן כמעניש. 

הבעיה היא שהרבה יותר קשה לדעת מתי השותף שלכם עלול לברוח מכפל מעניש לחוזה פחות טוב לכם, מאשר לדעת שהיריבים עלולים לברוח מכפל מעניש לחוזה יותר נוח עבורם.

פרמטרים שמשפיעים על ההחלטה הם מספר הלקיחות בו צפוי היריב לפול (ככל שהוא גדול יותר, כדאי בכל זאת להכפיל) ושיטת הניקוד (IMP או Top-Bottom). 

The Partner Double שהצליח חלקית

כתבתי כבר לא מעט על הנושא של Double מעניש. למשל: תיאורית גילוי האותות ו-Double מעניש.

שני פוסטים על הנושא הציגו את גישתו של זיא מחמוד, אחד משחקני הברידג' הטובים בעולם. מחמוד, פקיסטני המתגורר בארה"ב, שזכה באליפויות עולם עם נבחרת ארה"ב, הוא דמות מרתקת ליד שולחן הברידג' וגם רחוק משולחן הברידג'.

בשני הפוסטים שכתבתי עליו בנושא Double מעניש מוצגת גישתו הייחודית: הענש גם כשאין לך להעניש, משום שאולי לשותף שלך יש להעניש או שהיריבים יברחו מחוזה טוב יחסית לחוזה פחות מוצלח. 

כותרות הפוסטים:

זיא מחמוד: The Partner Double.

זיא מחמוד The Partner Double - נגד השותף בעתיד.

בליגה הלאומית לזוגות, ניסה השותף שלי להבריח את היריבים מחוזה של 3NT, שהוא חשב שהם יבצעו, לחוזה מוצלח פחות. הוא עשה זאת באמצעות Double, שמזכיר את ה-Partner Double של זיא מחמוד.

הוא הצליח להבריח אותם לחוזה של §4. דווקא חוזה של §5 , שבוצע היה חוזה שכיח. היריב שלנו ביצע חוזה של §4 עם לקיחה עודפת. קיבלנו 53% על היד.

לכאורה הצלחה אבל...  אפשר להפיל בקלות חוזה של 3NT, שהיה מניב לנו תוצאה טובה במיוחד.

עמי זמיר, שחקן נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 21, פתח במערב 1NT, שהוסבר כ-14-16 נקודות ויד מאוזנת. אמיר עציון, שותפו הקבוע בנבחרת הצעירה ובכלל, הכריז §2. זוהי קונבנציית סטיימן. מזרח מראה לפחות 8 נקודות ושואל את שותפו האם יש לו ארבעה קלפים באחת או שתיים מסדרות המייג'ור.

התערבתי בהכרזה של ♠3. זמיר הכריז 3NT וניר הכפיל. עציון ברח לחוזה של §4, שהיה החוזה ששוחק.

הכרוז מפסיד רק ♠ אחד ואת ה-A§. החוזה בוצע עם לקיחה עודפת.

מה יכול לדעת צפון לפני שהוא מכריז?
מהלך ההכרזה, מגלה מידע רב על הידיים שמחזיקים השחקנים האחרים.

מערב
מערב פתח והראה יד מאוזנת של 14-16 נקודות. נניח בניתוח שיש לו 16 נקודות.

בהכרזתו השנייה, 3NT, הראה עוצר ב-♠ ושלל רביעייה ב-♥. ברור שעם רביעייה ב-♥, אחרי שהשותף שלו חיפש ארבעה קלפים בסדרת מייג'ור, היה מכריז ♥4 ולא 3NT.

כשיריב מראה שבעה קלפים בסדרת מייג'ור, במקרה זה ♠, ולך יש שלושה קלפים בסדרה לשותף שלך לא יכולים להיות ארבעה קלפים בסדרה.

דרום
שימו לב לכך שכולם פגיעים. דרום לא היה מתערב עם יד חלשה בגובה 3 ומקבל Double מעניש מהשחקן היושב אחריו ומחזיק ביד של 16 נקודות.

ההכרזה של דרום מראה את הדברים הבאים:

1. יש לו שבעה קלפים ב-♠.

2. יש לו שני נכבדים בסדרת ה-♠.
בלי שני נכבדים לפחות לא היה מתערב בגובה 3 במצב פגיע. ה-K♠  נמצא בצפון. מערב שהכריז 3NT מחזיק ב-A♠ או ב-Q♠  או ב-J♠ וב-T♠. במקרה שהנכבד הוא ה-J וה-T, מערב צריך להחזיק בארבעה קלפי ♠ ולשותפו יש void.

3. הוא קצר בסדרת ה-♥ ואין לו כוח בסדרה זו.
דרום חושש שהיריבים ימצאו התאמה בסדרת ה-♥ ויגיעו לחוזה של ♥4. לו היה לו כוח ואורך גם בסדרת ה-♥, לא היה מתערב בהכרזה בשלב זה והיה מנסה להפיל את היריבים בחוזה בסדרת מייג'ור.
צפון מחזיק בחמישה קלפים בסדרת ה-♥, כך ששותפו בוודאות קצר וחלש בסדרה זו. ברור גם שלמערב אין ארבעה קלפים בסדרה ולמזרח יש ארבעה קלפים בסדרה. 

4. יש לו כוח בסדרה צדדית או ביותר מסדרה צדדית אחת.
אחרת הוא היה צפוי להיענש באמצעות Double. ההגנה הייתה עלולה לזכות במספיק לקיחות בסדרת הצדדיות על מנת שזה לא ישתלם לכרוז.
ברור שהסדרה הצדדית הזו היא אחת מסדרות המיינור (או שתיהן). 

המסקנות שצפון יכול להסיק מהמידע

1. בהסתברות גבוהה, תהיה כניסה לידו של דרום בסדרה צדדית ולכן אחרי שצפון מוביל ב-K♠ נגד חוזה של 3NT, הכרוז יזכה רק בלקיחה אחת ב-♠ ואחרי שדרום ייכנס לידו באמצעות סדרה צדדית, יזכה כנראה במספיק לקיחות בסדרת ה-♠ על מנת להפיל את החוזה. 

2. כשהכרוז יתחיל למשוך לקיחות בסדרת מיינור, הוא צריך לנחש שלשותפו כוח במיינור השני. אם יזכה בלקיחה עליו לנסות לשחק קלף מסדרת המיינור שהכרוז לא פיתח.

המסקנה היא שאינו צריך להכפיל חוזה של 3NT, אלא צריך לנסות להפיל אותו.

המציאות
כמו בהרבה מקרים, המציאות אינה מתאימה לגמרי לניתוח ההגיוני. 
הניתוח לגבי סדרות המייג'ור מתאים למציאות.

יש רק טעות קטנה ביחס לסדרות המיינור. דרום מחזיק דווקא ב-A בסדרת המיינור שהיריבים ינסו לפתח, הלא היא סדרת ה-§.  

התוצאה של צפון-דרום רק תהיה טובה יותר, משום שדרום ייכנס מוקדם יותר לידו על מנת לגבות את קלפי ה-♠ הגבוהים ולא יצטרך לזרוק מספר גדול של קלפי ♠ כשיגמרו לו הקלפים בסדרות אחרות.

הערות שוליים

1. אולי עכשיו אתם מבינים טוב יותר, מדוע ה-Partner Double מתאים לשחקן ברמה של זיא מחמוד ולא כל כך מתאים לשחקן מהשורה.  

2. אני מבטיח לכם, שגם לזיא מחמוד יש לפעמים תוצאות גרועות במיוחד, כשהוא משתמש ב-Partner Double.

3. יש עוד הבדל בין זיא לשחקן מהשורה. ההבדל הוא פסיכולוגי: לזיא עשויים להאמין שיש לו מספיק כוח על מנת להכפיל (הוא מכפיל גם במקרים שהכוח אצלו ולא אצל הפרטנר). לשחקן מהשורה עלולים לא להאמין ולהישאר בחוזה מוכפל שיבוצע.

שבע שגיאות הכרזה של שחקנים מתחילים

בקרוב אפתח קורס בנשוא הכרזות בסיסיות בירושלים.

לפרטים והרשמה: טלפון: 054-4480616

דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com. 
בקורס לא תלמדו את מה שכתוב בפוסט הזה. הגישה תהיה דומה: לא רק ללמוד כיצד מכריזים, אלא גם להבין מושגי יסוד ולהבין מדוע מכריזים.

בפוסט זה אתמקד בשבע שגיאות הכרזה מהותיות של שחקנים מתחילים (ולפעמים לא רק שחקנים מתחילים). המונח שחקנים מתחילים מתייחס גם לרוב השחקנים המשחקים בתחרויות במועדונים פחות משלוש שנים. יש יוצאי דופן, שמשחקים פחות משלוש שנים ואינם מתחילים (בהקשר של פוסט זה). ברוב המקרים, יוצאי הדופן הם צעירים מוכשרים.

שגיאה 1: להכריז גבוה מדי

אופטימיות זו תכונה טובה. אופטימיות מופרזת לאו דווקא. שחקנים לא מנוסים נוטים להכריז יותר ממה שצריך. הם שוגים באופטימיות יתר בשקלול מה שיש להם ביד ומה שהראה השותף בהכרזה. 

כששחקתי שנתיים ברידג', פרסם מדור הברידג' באחד ממוספי סוף השבוע יד ששיחקתי. הייתי היחיד שביצע חוזה של 6NT. זכיתי בדומם לאחר הובלה ב-♠.

משכתי את ה-A§ שהיה הקלף היחיד בסדרה (שחרור חסימה). בדומם היו לי AKxx♥. ביד Jx♥. ביקשתי לשים ♥ קטן מהדומם. היריב שלפני זכה ב-Q♥ ומיהר לשחק ♠. ה-A♠ היה הקלף היחיד שנותר בדומם וזכה בלקיחה. שיחקתי שוב ♥ קטן מהדומם, לכניסה היחידה שלי ליד: ה-J♥. על קלפי ה-§ הגבוהים זרקתי את כל הקלפים המדומם למעט ה- וה-AK♥ וה-A♦. באמצעות ♦ עברתי לדומם ותבעתי את כל הלקיחות.

אל תתלהבו יותר מדי: הבעיה הייתה בהכרזה. החוזים הסבירים היו 3NT או §5.
שני שחקנים (כנראה מתחילים) בחרו בחוזה גרוע של §6, שההסתברות לביצועו נמוכה. הם נכשלו בביצוע.
אני הייתי עוד יותר אופטימי ובחרתי חוזה גרוע יותר מהחוזה שבחרו שני השחקנים הנ"ל.  

כלקח, אני מלמד בקורסי הכרזות מתקדמים יותר, במקום עוד שתיים שלוש קונבנציות, שיעורים כמו: "מתי על המשיב להימנע מהכרזה מעל לגובה של 1NT?" "מתי על הפותח להימנע מהכרזה מעל לגובה של 1NT?"

שגיאה 2: להכריז גבוה מדי במכרז תחרותי

השוני בין השגיאה הקודמת לנוכחית הוא, שבמצב הקודם ייתכן שהיריבים לא התערבו בכלל במכרז. במצב הנוכחי, הצד שיעלה גבוה מדי עלול להיכשל בביצוע החוזה ובחלק מהמקרים זה עלול להיות חוזה מוכפל. דוגמה קלאסית: מצאתם התאמה ב-♥ והיריבים מצאו התאמה ב-♠. כל צד מכריז את הסדרה שלו. צריך לדעת מתי לעצור וזה לא תמיד קל. קראו למשל את הפוסט: פחד בברידג' - חלק 2: שחקנים מטילי אימה, המתאר מכרז כזה. 

אחד מכללי האצבע הוא שגובה חמש שייך ליריבים. קראו פוסט ששמו, איך לא? גובה חמש שייך ליריבים.

שגיאה 3: לא להתחשב במצב הפגיעות

שחקנים מתחילים מכריזים באופן זהה כשהם פגיעים וכשהם לא פגיעים.
שחקנים מתחילים מכריזים באופן זהה כשהיריבים פגיעים וכשהיריבים אינם פגיעים.

הסיכון במצבים פגיעים גדול יותר: תפלו פעם אחת - היריבים יקבלו 100 נקודות. תפלו פעמיים או אפילו פעם אחת בחוזה מוכפל היריבים יקבלו 200 נקודות. אם היריבים היו מבצעים חוזה במשחק חלקי, כמעט תמיד הם יקבלו פחות מ-200 נקודות.

שגיאה 4: לא לתת משקל מספיק לסדרות ארוכות וחזקות

כשיש לכם סדרה אחת עם כוח ואורך, זה מחזק אתכם כשאתם הכרוז בסדרה. אפשר לפעמים להתחרות בגובה גבוה יותר מאשר בידיים בהן הנקודות מפוזרות במספר סדרות או שאתם קצרים בסדרה בה מתרכז הכוח.
קראו לדוגמה פוסט ישן על מצב קיצוני בו אפשר להכריז משחק מלא בסדרה שהכריז שחקן יריב: משחק מלא בסדרה של היריב. 

שגיאה 5: לא לתת משקל מספיק לידיים דו-סדרתיות

חלוקות של 6-4, 5-5 או חלוקות קיצוניות יותר, מחזקות אתכם ככרוז. קשה להעניש אתכם באמצעות הכרזת Double ויש סיכוי טוב למצוא התאמה עם השותף באחת הסדרות. מצד שני סביר שאין לכם ולשותף מספיק הגנה באחת הסדרות הקצרות שלכם. עוד סיבה טובה להתחרות יותר על חוזה בסדרה שלכם.  

שגיאה 6: להכפיל כשלא צריך

שחקנים מתחילים נוטים להכפיל על בסיס מספר הנקודות שברשותם. במקרים רבים זה לא אינדיקטור מספיק טוב. הדבר נכון במיוחד בידיים חלוקתיות עם אפשרות לחיתוכים צולבים.

שחקנים מתחילים יכפילו כמעט תמיד כשהסיכוי להפלת החוזה גבוה. אני שואל את עצמי שאלה נוספת: האם הכרוז יכול לברוח לחוזה אחר שיבצע אותו או שאם ייפול ישיג תוצאה טובה יותר מאשר בחוזה שהיה בו ללא הכפלה?

קראו לדוגמה את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל.   

שגיאה 7: לא להכפיל כשצריך

שחקנים מתחילים נוטים לא להכפיל במצבים שבהם צריך להכפיל: הסיכויים להפיל גבוהים, הסיכונים במקרה של ביצוע החוזה נמוכים ולכרוז אין לאן לברוח. 

אם תקראו את הפוסט: תיאורית גילוי האותות ו Double מעניש,  תוכלו לקבל הנחיות כלליות ביחס לשאלה מתי להכפיל. השטן תמיד נמצא בפרטים הקטנים. בשביל הפרטים הקטנים צריך קורס ותרגול ידיים.

  

סימולטנית ארצית: העיקרון של Lebensohl במצב נוסף

בפוסט הקודם: בכל דבר רע יש משהו טוב. סיפרתי שהדבר הטוב בתחרות הסימולטנית היה משהו שלמדתי מחיים טמס (זכה במקום השלישי באליפות הארץ ביחד עם יובל שחר) יום אחרי התחרות. בפוסט זה אסביר מה למדתי.

מדובר ביד 10 בה קיבלנו תוצאה של פחות מ-1% בגלל אי-הבנה ביני לבין השותף.  

לאחר הכרזות Pass של מערב ודרום פתחתי ♦1. צפון הכריז ♠1. השותף שלי הכריז DBL. הכפל במקרה זה הוא Negative Double ואינו מעניש. אתם מוזמנים לקרוא הסבר בסיסי על Negative Double בפסקה הבאה. ההכרזה, עד כאן, זהה למה שכותב אורן לידור בחוברת הניתוחים של הידיים ששוחקו בתחרות. לידור מציע לדרום להכריז ♠3. היריבים שלנו הכריזו ♠2. הכרזתי ♦3. השותף שלי הכפיל. 

לפי שיטת המשחק שלנו, Double במצב כזה הוא  מעניש. הכרזתי Pass. השותף הוביל ב-♠ קטן והיריבים ביצעו את החוזה המוכפל עם לקיחה עודפת.

Negative Double
זוהי הכרזה של שותפו של הפותח לאחר התערבות שחקן יריב.
לו הייתם שואלים בעבר הרחוק מה זה Negative Double, התשובה שהייתם מקבלים היא: למכריז יש 8 נקודות או יותר וארבעה קלפים לפחות בכל אחת מהסדרות שלא הוכרזו. במקרה הזה ♥ ו-§ . 

בברידג' המודרני ההכרזה מראה, ברוב המקרים, רביעייה במייג'ור שלא הוכרז. במקרה זה רביעייה ב-♥. עם חמישייה במייג'ור ועם מספיק נקודות, מכריזים בסדרת המייג'ור שלא הוכרזה ולא מכריזים Double.

מה הבין השותף שלי?
השותף שלי הבין שיש לי יד חזקה של 15-17 נקודות עם שישייה ב-♦. הוא קיווה להפיל חוזה מוכפל כשהיריבים פגיעים.

הטעות העיקרית שלו: כולם פגיעים. הוא הסתיר את ההתאמה של 9 קלפים לפחות ב-♦.
אם יש לי 16-17 נקודות מול ה-11 שלו (או אפילו 15 עם יד חלוקתית), סביר שיש לנו משחק מלא של ♦5.
צריך להפיל את היריבים שלוש פעמיים בחוזה מוכפל על מנת לקבל תוצאה טובה יותר ממשחק מלא.

קלפי ה-♠ שלו לא איכותיים. הוא ציפה ליותר נקודות בסדרות שבהן לא הכרזתי. ההובלה שלו ב-♠ נועדה לקצר את היריבים. אם הוא מוצא אותי עם Q♠, ניקח גם לקיחה אחת בסדרת השליט.

מה אני הבנתי?
להבנתי, אחרי Negative Double, השותף שלי הכפיל עם 11 נקודות. יש לו קוצר בסדרת ה-♦ שהכרזתי פעמיים (כנראה קלף יחיד). יש לו קלפי ♠ יותר איכותיים ממה שהיו לו (למשל: KT9) וכנראה רביעייה או חמישייה ב-§. 
בגלל ה-Misfit נצליח להפיל את היריבים מספיק פעמים. נוכל לזכות לפחות ב-2 לקיחות ב-♦, לקיחה או 2 ב-♥ (אם לשותף יש AK♥ גם חיתוך בקלף היחיד ב-♠ שבידי), לקיחה ב-♠, ולקיחה או שתיים ב-§.   

הטעות שלי: עם שביעייה סגורה ב-♦, אני חייב לברוח ל-♦4. אני ממש לא צריך תמיכה בסדרה הזו מהשותף. זה מה שהייתי מכריז ביום רגיל. כאמור זה היה יום גרוע במיוחד. הטעות שלי היא הטעות הגדולה יותר. 

איך פותרים את הבעיה?
שורש הבעיה הוא שלא ברור האם הכרזת ♦3 מראה יד חזקה או יד חלשה וארוכה ב-♦.
אנחנו מכירים את הבעיה הזאת ממקום אחר. זו בדיוק הבעיה שקונבנציית Lebensohl פותרת. ביד חזקה מכריזים מיד את הסדרה וביד חלשה עוברים דרך הכרזת 2NT, לפני שמכריזים אותה.

כמו ב-Lebensohl גם במקרה זה שותפו של המכריז 2NT, צריך להכריז הכרזה אוטומטית של §3.

במקרה הספציפי, אין לי כוח מחוץ לסדרת ה-♦, למעט ה-K§. היד שלי היא יד חלשה הגנתית. עלי להכריז 2NT במקום ♦3. לאחר הכרזת §3 של השותף, דרום יכריז ♠3. עכשיו כבר נמשיך להמשיך את סדרת ה-♦. ולא נתפתה להכריז Double מעניש.

Double מעניש בגביע ההתאגדות

בפוסט: תיאורית גילוי האותות ו Double  מעניש, עסקתי ב Double מעניש מזווית של תיאוריות העוסקות בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. הבטחתי ועמדתי בהבטחתי להביא דוגמה העוסקת בהכפלת סלאם. בפוסט זה אנסה לעמוד בהבטחתי ולספר על כפל מעניש לחוזה של משחק חלקי. 

גביע ההתאגדות
גביע ההתאגדות היא תחרות קבוצות בשיטת נוק-אאוט. כל קבוצה רשאית לשתף שני שחקנים בכירים. המונח בכיר, כולל שחקנים מליגה ארצית וליגה לאומית ושחקנים מדרגת רב אמן ומעלה.
כמו בחברות עסקיות ובארגונים ציבוריים, יש בכירים יותר ובכירים פחות. חלק מהקבוצות כללו שני רבי אמנים מהשורה. קבוצות אחרות צרפו, בכירים יותר: שחקני נבחרת ישראל, שחקני נבחרת ישראל הצעירה או אמנים בינלאומיים. 

בשנה האחרונה בוטלה התחרות והיא אוחדה עם גביע המדינה, שבו לא קיימת מגבלה כלשהי ביחס לבכירות השחקנים. 
שלוש פעמים שיחקתי בגביע ההתאגדות.

הפעם השלישית: מקום שלישי ללא שחקנים בכירים
בפעם השלישית ששיחקתי, הייתי ראש קבוצה, שסיימה במקום השלישי. לא ניצלנו את הזכות לצרף שחקנים בכירים: כל שחקני הקבוצה היו בדרגה נמוכה מרב אמן ואף לא אחד שיחק בליגה לאומית או בליגה ארצית.

מהתחרות אני זוכר בעיקר שתי ידיים ששיחקנו (הבן שלי ואני) בהגנה. בשתיהן הפלנו חוזה של 3NT. אחת מהן פורסמה בירחון הישראלי לברידג'. ייתכן שאציג אותה גם באחד הפוסטים בבלוג זה. 

היד השנייה שוחקה נגד זוג שחקנים מנבחרת ישראל עד גיל 25, שזכתה באותה שנה בסגנות אליפות העולם לצעירים. 
לא קשה להפיל חוזה של 3NT, פעם אחת או פעמיים. אבל משחק ב J♦ בלקיחה השנייה מתוך Jxx♦, ולא ♦ קטן מידי, אחרי שראיתי שלושה קלפים קטנים מסדרה זו בדומם, היה שווה הפלת החוזה ארבע פעמים. 

הפעם השנייה: זוג חזק מדי
בפעם השנייה היו בקבוצה שני רבי אמנים מהשורה. אחד הזוגות בקבוצה היריבה, בר טרנובסקי- לוטן פישר, נגדו שיחקתי בגמר, היה חזק מדי עבורי. 
שניהם היו שותפים, זמן קצר לפני תחרות גביע המדינה, בזכייה של נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 25 באליפות העולם. 

הפעם הראשונה: Double מעניש
גם בפעם הראשונה היו בקבוצה שני רבי אמנים מהשורה. אני הייתי שחקן מתחיל ונחשבתי לשחקן החלש ביותר בקבוצה, ששיחק את מינימום המשחקים האפשרי. 

בשלב שמונה האחרונות, נשרנו. בשולחן השני שיחקו שחקני הקבוצה שלי בחוזה מוכפל של ♣5, הניתן לביצוע. נפילה שלוש פעמים, גרמה לנשירת הקבוצה מהתחרות. 

מתחרות זו אני זוכר את היד בה פתחתי 1NT עם 16 נקודות. ביצעתי את החוזה כשבדומם נקודה אחת. הסיפור שמאחורי היד, מעניין יותר מעצם ביצוע החוזה. שווה פוסט ייעודי.

היד השנייה, הזכורה לי מהתחרות, היא יד בה הכפלתי חוזה חלקי. 
אחד היריבים פתח ב ♦Multi 2. מהר מאד זיהיתי, שהייתה לו יד חלשה עם אורך בסדרת ה  ♠. כשהשותף שלו עלה ל ♠3 וכולם הכריזו Pass, החלטתי להכפיל. 

ישבתי אחרי הפותח והחזקתי בידי כ 10 נקודות כולל AJxx♠.
כשהתפזר הערפל, התברר שהיריבים נפלו פעמיים וזינו ב 300 נקודות.
כשבאנו להשוות תוצאות מול השולחן השני, התברר שהרווחנו לא מעט IMPs בזכות הכפל שלי.
הייתי מאד גאה בהבנת הברידג' המעמיקה שלי, שגרמה לי להכפיל את החוזה. 

רבי האמנים המנוסים ממני, לא היו שותפים לגאוותי, הם גערו בי קשות על שהכפלתי משחק חלקי: אם הקלפים יושבים קצת אחרת, הם היו מבצעים את החוזה המוכפל והיינו מסיימים את דרכנו בתחרות (ה KQ♠ ישבו לפני. שימו אותם ביד שאחרי והיריב מבצע את החוזה).

אמרתי לכם לא להכפיל Slam

בפוסט:  תיאורית גילוי האותות ו Double מעניש, הסברתי מדוע אדגר קפלן מציע להימנע בדרך כלל מהכפלת חוזי Slam. בפוסט הבטחתי להביא דוגמאות לחוזי סלאם מוכפלים, בהם הייתי מעורב כמכפיל, ככרוז וכשותף מתוסכל של זה שהכפיל. אני עומד בהבטחתי.

לשחק עם שותף שלא רוצים לשחק איתו

כשחקן המשחק ברידג' פחות משנה, ביקשו ממני לשחק עם שחקן, שאף לא אחד רצה לשחק איתו. נכמרו רחמי ושיחקתי איתו מדי פעם.

האיש ידע ימים טובים יותר. הראש כבר לא פעל טוב כבעבר, אבל זו לא הייתה בעייתו העיקרית. הבעיה העיקרית הייתה ראייה: הוא בקושי זיהה את הקלפים.

קשיי הראייה שלו, היו הסיבה לסירובם של שחקנים חלשים ממני לשחק איתו.

הוא סיפר לי שאשתו, שכבר הלכה לעולמה, הייתה שחקנית טובה ממנו. באחת מהתחרויות הסימולטניות הארציות, סיימו באחד מעשרת המקומות הראשונים בארץ (בדומה למה שעשינו הבן שלי ואני בתחרות הסימולטנית בינואר 2014).

רכושי הדל, באחת מהידיים ששיחקתי איתו היה K♣. ל K התלוו מספר קלפים קטנים מאותה סדרה.

אחד היריבים פתח  ♦1. שותפו, אחד השחקנים החזקים והאגרסיביים ביותר במועדון, הכריז ♠1.

כשהיריבים הגיעו לחוזה של ♠6, הכפיל השותף שלי. השחקן החזק לא התמהמה: הוא הכריז ללא מחשבה Redouble.

אני צריך להוביל נגד חוזה של ♠6 עם Redouble. 

הדבר האחרון, שהייתי חושב עליו זה הובלה מתחת ל K♣. במהלך ההכרזה, היריבים לא הראו קוצר בסדרה ולא הראו Control בסדרה.

כשבקושי יכולנו לתאם כיצד מסמנים, בוודאי שלא סיכמנו שנשחק Lightner Double.

Lightner Double היא קונבנציה נגד חוזי סלאם עם שליט, המבקשת הובלה לא שגרתית. לרוב לשחקן המכפיל יש Void באחת הסדרות ו A בסדרה צדדית. 

אם מובילים בסדרה בה יש Void הוא חותך וממשיך ב A, להפלת החוזה.

כשאין, על פי מהלך ההכרזה, סיבה להוביל בסדרה אחרת, מבקש מכריז ה Double, הובלה בסדרה הראשונה שהוכרזה על ידי הדומם.

במה הובלתי ומה קרה?

במקרה קראתי קצת על Lightner Double. לא הייתה סיבה להוביל בסדרה אחרת. חשבתי שייתכן ששותפי עתיר הניסיון, מכיר את הקונבנציה ושכח, שלא סיכם איתי שמשחקים אותה.

הובלתי ב ♦. כשלשותף שלי לא היה Void באף סדרה, התברר מהר מאד גודל האסון. 

השותף הכפיל, עם לקיחה בטוחה אחת. ניחשתם נכון: ה A♣.

לא שהובלה ב ♣ הייתה משפרת את המצב באופן דרמטי. לכרוז היה קלף יחיד בסדרה. בהובלה ב ♣ היה מבצע סלאם עם Redouble, תוצאה שאף לא אחד אחר היה יכול אפילו לחלום עליה. בהובלה שלי הוא ביצע את החוזה עם לקיחה עודפת.

נחמה פורתא

נחמה פורתא: התחרות הייתה תחרות Top-Bottom (תוצאה של 0% על היד). בתחרות IMP, יכולנו ל"סגור את הבסטה" אחרי היד הזו (גם שחקנים טובים בהרבה מאיתנו לא היה יכולים להרוויח בידיים הבאות מספיק IMPs על מנת לא לסיים במקום האחרון).