לא כל ה-Controls שווים

 

בפוסט ראשון בבלוג על הנושא התייחסתי רק ל-Control ראשון. בפוסטים הבאים התייחסתי גם ל-Control שני. בשלב זה כבר היה ברור לקוראים שלא כל ה-Controls שווים: יש כאלה המבטיחים שליטה בלקיחה הראשונה ויש כאלה שמבטיחים שליטה רק בלקיחה השניה. 

בפוסט זה אעמיק יותר בנושא של הבדלים בין Controls. 

האם יש Controls המבטיחים שליטה בלקיחה הראשונה ב-100%? 

יש רק Control אחד כזה. זהו A בחוזה ללא שליט. 

בכל הובלה בסדרה הזו הכרוז יכול לזכות ב-A. 

מדוע A אינו Control של 100% בחוזה עם שליט? 

למעט ה-A של סדרת השליט, אף A אינו מבטיח ב-100% זכייה בלקיחה בסדרה. 

יש שני מצבים בהם ההגנה תזכה בלקיחה הראשונה בסדרה, למרות ה-A. 

מצב 1: Void של אחד המגנים בסדרה

מגן הוביל בסדרה צדדית שיחקתם A מהדומם והמגן השני חתך או ששיחקתם נמוך מהדומם וחתכו. 

ברידג'הוא משחק של הסתברויות. 

ההסתברות לחיתוך כזה אפסית. 

החריג היחיד הוא  מכרז, שיכול להצביע על אפשרות כזו. למשל, מצאתם התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור ועשרה קלפים בסדרת מיינור. בחרתם בחוזה של סלאם בסדרת המייג'ור. המגן הוביל בסדרת המיינור שהכרזתם. לפעמים אחרי הכרזת כפל שהיא Lightner Double.

 

 

מצב 2: Void של אחד המגנים בסדרת ההובלה

היריבים בחוזה עם שליט בגובה 6. השותף מוביל ב-A בסדרה צדדית. למגן השני יש void בסדרת ההובלה וקלף יחיד בסדרה שנייה. הוא זורק את הקלף היחיד וחותך את ה-A בלקיחה השנייה. 

אם אמרנו שההסתברות של המצב 1 אפסית אז ההסתברות של המצב השני קטנה בהרבה. 

זה דומה לאדם שקנה כרטיס לוטו אחד וזכה בפרס הגדול. בשבוע שאחריו קנה שוב כרטיס לוטו אחד ושוב זכה בפרס הגדול. 

לחותך יש שתי סדרות ארוכות משהו כמו: 6-6 או 7-5 או 8-4. ההסתברות לחלוקה כזו זניחה.

ההסתברות שהוא לא הראה את החלוקה שלו במהלך ההכרזה נמוכה. 

מדוע Void אינו Control של 100% בחוזה עם שליט? 

כמו שיש מצבים נדירים בהם חותכים A, יש מצבים נדירים של Overruff בו יריב חותך מעל השליט שבו חותכים את הלקיחה הראשונה בסדרה.

מה שאמרתי ביחס לחיתוך של A נכון גם כאן:  אם אין אינדיקציה לחלוקה קיצונית במהלך המכרז, ההסתברות לכך היא זניחה.

 

סיכום של Control ראשון 

רק A בחוזה ללא שליט הוא Control בטוח ב-100%. לצרכים מעשיים, אם אין מכרז המצביע על חלוקה קיצונית, אפשר להתייחס גם ליתר ה-Controls ככאלה הבטוחים ב-100%, על אף שבהסתברות זניחה לא ניתן לזכות בהם בלקיחה הראשונה באותה סדרה.

Control שני

מה שנאמר על Control ראשון נכון בהסתברות גבוהה יותר ל-Control שני. ההסתברות לא לזכות בו בלקיחה השנייה בסדרה היא נמוכה מאוד אבל היא גבוהה מ-0% וגבוהה מההסתברות שלא לזכות בלקיחה ראשונה בסדרה באמצעות Control ראשון בעל אופי דומה באותה סדרה. 

K כ-Control שני

בשונה מיתר ה-Controls יש משמעות למיקומו של K כ-Control שני בסדרה שבה אין A. 

בכל מקרה ההסתברות שהוא כן יזכה בלקיחה גבוהה מאוד אבל...כשה-K ביד הכרוז ההסתברות גבוהה יותר.

אם ה-K בדומם וההובלה היא בקלף כלשהו בסדרה ואחריו יש A ו-Q, ההגנה תזכה בשתי לקיחות.

גם במצב שמובילים ב-Q שלפני ה-K והמוביל מחזיק גם ב- J וה-A אחריו ההגנה תזכה בשתי לקיחות בסדרה. 

כשה-K ביד הכרוז הוא תמיד יזכה בלקיחה, בחוזים של סלאם, למעט מצבים חריגים של חיתוך בסדרה אחרת כש-A נמצא אצל המגן שאחריו.

 

 

בהמשך המכרז: מתי מראים Control שני?

 בפוסט קודם הסברתי מה זה Control שני. בפוסט זה אתייחס לאופן הטיפול במורכבות של Control שני. כאמור יש חשש ששני השותפים יראו Control שני בשתי סדרות ויגיעו לחוזה של סלאם קטן ללא שני קלפי A. ההסתברות לכך אינה גבוהה, אבל זה עלול להתרחש. הדרך להימנע מכך, ככל שזה ניתן, מתוארת בהמשך פוסט זה. 

לא מראים Control שני בגובה 5 

 

כפי שכבר ציינתי בפוסט קודם, כמעט לכל כלל יש חריגים. גם לכלל שבכותרת פסקה זו. 

הרעיון הוא להראות Control ראשון או שני בגובה 4 ובסדרת ה-♠ גם בגובה 3. 

אחרי ששני השותפים מראים Controls לשאול על קלפי מפתח באמצעות הכרזת 4NT.

על פי התשובה לשאלה על קלפי מפתח אפשר יהיה לדעת, בהסתברות גבוהה, האם ה-Control שהוכרז הוא A או K? 

בגובה 5 מראים רק Control ראשון, אם מחליטים לא לשאול על קלפי מפתח. 

מתי כן מראים Control  שני בגובה 5?

אם כבר הראנו Control ראשון בסדרה, אפשר להראות גם Control שני בסדרה. הכוונה כמובן למקרה בו מדובר ב-A וב-K באותה סדרה.

Control שני

 

מי שקרא את הפוסט מה מפסידים כשלא יודעים מה זה Controls? בבלוג זה או את הפרק על Controls בספר שלי הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני, מבין ש-Control הוא A ובחוזה עם שליט גם void. 

ההבנה הזו רחוקה מלהיות מדויקת. למעשה יש שני סוגים של  Controls: 

1. Control ראשון 

  A ובחוזה עם שליט גם void בסדרה צדדית

 

2.  Control שני

K ובחוזה עם שליט גם קלף יחיד בסדרה צדדית 

 

מדוע לא דייקתי?

 

הגישה שלי היא להסביר לתלמידים בתחילת דרכם באופן פשוט והגיוני. יש לזה מחיר. המחיר הוא אי-דיוקים.

אם לא אעשה את זה, זה יהיה מסובך, לפחות עבורם. התוצאה עלולה להיות שהם לא יבינו בכלל. 

הגישה שלי, לעצמי ולאחרים, בכל תחום, היא שכל הזמן לומדים. אחרי שהתלמידים יבינו את מה שפשוט והגיוני ויישמו את זה בפועל, יגיע השלב שבו הם יוכלו להבין יותר. 

בשלב זה אני מתקן את אי-הדיוקים. עדיין יכולים להיות אי-דיוקים מסוימים שהם אינם בשלים להבין. 

מדוע מראים Controls? 

 

המקרה השכיח ביותר הוא בחינת היתכנות של סלאם בחוזה עם שליט. לכרוז ולשותפו יש הרבה כוח. החשש הוא מהפסד מידי של 2 קלפים באחת הסדרות. 

אם יש Control ראשון בכל אחת מהסדרות, זה לא יקרה.

הכרוז יזכה בלקיחה הראשונה יוכל למשוך שליטים ולפתח את הסדרות שהוא רוצה לפתח. 

האם זה נכון גם ל-Control שני? 

אם לזוג יש Control ראשון בשתי סדרות ו-Control שני בסדרה השלישית, שאינה סדרת השליט, הוא לא יפסיד מיד שתי לקיחות בסדרה אחת. 

הוא יפסיד את הלקיחה הראשונה באותה סדרה אבל בגלל ה-Control השני יזכה בלקיחה השנייה.

מדוע זה יותר מורכב מ-Control ראשון?

כשמשחקים גם Control שני השותף יודע שיש לנו
Control . הוא אינו יודע האם זה Control ראשון או Control שני. 

יכול להיות מצב בו שני השותפים הראו Control שני וההגנה תזכה בשתי לקיחות. 

זה מה שהופך את זה ליותר מורכב ומונע ממני ללמד מתחילים מיד גם Control שני.

בפוסט הבא אתייחס לאופן בו מטפלים בסוגייה זו.

 

  

המצב הקלאסי של Forcing Pass הוא מצב בו לצד אחד יש הרבה יותר נקודות והצד השני מנסה להקריב בגובה גבוה. 

השחקן המכריז Pass "אומר" לשותפו את הדברים הבאים:

 

1. אנחנו יכולים להכפיל בכפל מעניש והיריבים יפלו מספר פעמים.

2. הניקוד שנקבל על כפל נמוך מהניקוד שמקבלים על ביצוע סלאם.

3. היד שלי חזקה, אבל לא מספיק חזקה על מנת שאכריז סלאם.

 

4. אני משאיר לך את ההחלטה: סלאם או כפל מעניש. 

 

Forcing Pass אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא

הפוסט הקודם שלי התייחס למצב נדיר במיוחד, שבו לא מכריזים משחק מלא אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא. 

בפוסט זה אתייחס למצבים הקורים כמעט תמיד אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא: אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא מניחים שיש משחק מלא. 

גם כשיש התערבות של יריב בהכרזה אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא בגובה של פחות ממשחק מלא (למשל בגובה 2) הכרזת Pass היא Forcing Pass.  

 

הכרזת Forcing Pass במצב כזה היא הגיונית. זה שיריב התערב במכרז לא שולל משחק מלא. 

להיפך, במקרים רבים זה דווקא מחזק את ההחלטה למשחק מלא:

לא רק שלזוג שהכריז יש לפחות 25 נקודות, עכשיו הכרוז גם יודע איפה נמצאות רוב הנקודות של המגנים. 

 

מתי לא להכריז Forcing Pass אחרי התערבות?

 

כשלאחד מהשותפים יותר חשוב לתאר את היד שלו מאשר לקבל המשך תיאור של היד של השותף. 

מתי להכריז Forcing Pass אחרי התערבות?

1. כשחשוב לדעת יותר על היד של השותף.

2. כשהכרזה שאינה Pass מצמצמת באופן משמעותי את מרחב ההכרזה. 

השחקן המכריז Pass "אומר" לשותפו את הדברים הבאים:

 

1. אני מעוניין בהמשך תיאור של היד שלך על מנת שנוכל להגיע לחוזה אופטימלי של משחק מלא או לבדיקת היתכנות של סלאם.

 

2. במקרים קיצוניים עשוי להתאים לי כפל מוציא שאני יכול להפוך אותו למעניש.

שימו לב להבדל בין שני המצבים של Forcing Pass שתיארתי: במצב הקלאסי כפל מעניש היא חלופה שכיחה.  

במצב, שלאחר הכרזה מחייבת למשחק מלא, צריך לסכם את משמעות הכפל של השותף. 

לטעמי, זה כפל מוציא ולא כפל מעניש. 

יש הגיון בכפל מעניש בגובה של 4 או בגובה של 5. יש הרבה פחות היגיון בכפל מעניש בגובה 2.

מדוע אני לא מביא דוגמה?

בדרך כלל, להביא דוגמה זו פרקטיקה טובה, המסייעת לקוראים בהבנת הפוסט או המאמר. 

במקרה זה ויתרתי על דוגמה משום שבירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג' של חודש יולי יש מאמר מצוין של אלדד גינוסר, שכותרתו: "התערבות היריב אחרי two over one". במאמר מביא אלדד דוגמה ומנתח אותה.

 

האם תמיד משחקים במשחק מלא אחרי הכרזה מחייבת למשחק מלא?

 

אחת החוויות הפחות מהנות במשחק הברידג' היא כשאתה או השותף הכרזתם הכרזה מחייבת למשחק מלא ומסיבה עלומה, השותף מכריז Pass לפני משחק מלא. 

זה יכול לקרות אחרי הכרזת סדרה חדשה בגובה 2 על ידי המשיב, אם אתם משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. זה יכול לקרות אחרי צבע רביעי מחייב (FSF) וזה אפילו עלול לקרות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 והכרזת משיב המחייבת לפחות למשחק מלא. 

מדוע זה מתסכל?

1. חוסר אמון

ברידג' הוא משחק של אמון בין שותפים. העיקרון הבסיסי הוא: Trust your Partner. 

השותף שהכריז Pass אמר לכם למעשה שהוא אינו נותן בכם אמון.

2. כשהכרזתם הכרזה מחייבת למשחק מלא לא שללתם יד חזקה יותר. 

בחלק מהמקרים תהיה לכם יד חזקה יותר מהיד המינימלית הנדרשת למשחק מלא. 

הכרזה מחייבת למשחק מלא, נועדה לתת מרחב הכרזה על  מנת שהשותפים יוכלו להראות את המבנה והכוח של הידיים שלהם באיטיות, ללא חשש מהכרזת Pass.

לא תמיד הכרזה מחייבת מובילה להכרזת משחק מלא

בפוסט הקודם לבטים של מורה: דיוק או הבנה ויישום? הסברתי שלא צריך להתייחס לכללי הכרזה באופן דוגמטי. 

גם לכלל הנכון כמעט בכל מקרה, יהיו מקרים החורגים ממנו.  

בדרך כלל, צריך לא לסטות מהכללים, אבל לבוא עם פתיחות מחשבתית למצבים חריגים נדירים, שבהם נכון לסטות  מהכללים.

גם אחרי הכרזה מחייבת יהיו מקרים נדירים בהם צריך להסתפק במשחק חלקי או לחילופין להכפיל על מנת להעניש. 

מתי לא להכריז משחק מלא אחרי הכרזה מחייבת?

הכרזה מחייבת למשחק מלא בכלל, ואחרי "2 על 1 מחייבת למשחק מלא" בפרט, מבוססת על הערכת יד. המשיב מעריך שיהיה מששחק מלא. לרוב הוא עושה זאת כשיש להם לפחות 24-25 נקודות ביחד. 

ברוב המקרים, שבהם אין בחינה כלשהי של סלאם, המחשבה היא על חוזה בסדרת מייג'ור או 3NT. אני יודע שיש ידיים בהן המשיב חושב על אפשרות של משחק מלא בסדרת המיינור, אבל הן הרבה פחות שכיחות.

בחשיבה סכימטית 25 נקודות או 26 נקודות הן פחות מדי נקודות למשחק מלא בסדרת מיינור.

מאפיינים של אותן ידיים נדירות

דווקא האפשרות להכריז לאט ולתאר את הידיים במדויק עשויה לזהות מצבים כאלה. כך למשל, אף לא אחד מהשותפים הראה יותר מפתיחה מינימלית ושניהם שללו עוצר באותה סדרה.

 

מאפיני מצבים כאלה:

1. מספר הנקודות המשותף קרוב למינימום

לזוג יש ביחד 24-26 נקודות כולל נקודות חלוקה ונקודות אורך.

 

2. אין התאמה בסדרת מייג'ור.

אפילו לא התאמה של 7 קלפים.

במקרה של 1 על 2 מחייבת למשחק מלא, אני מדבר בעיקר על ידיים של התאמה של 5-1 או 5-0 בסדרת המייג'ור המוכרזת. 

3. אין עוצר באחת הסדרות

חוזה של 3NT אינו אפשרי. במהלך ההכרזה שללו שני השותפים עוצר באחת הסדרות. 

זה הופך להרבה יותר מוחשי כשאחד היריבים התערב בהכרזה בסדרה זו ואולי אפילו חוזר עליה. 

כך למשל, כשלכם יש בסדרה 643 ולשותף 52, זו תהיה כנראה הסדרה בה יוביל המגן. בחלוקה של 5-3 אתם עלולים להפסיד 5 לקיחות בחוזה של 3NT. 

4. אין התאמה טובה במיוחד בסדרת מיינור

תסריט של ביצוע חוזה של משחק מלא בגובה 5 בסדרת מיינור עלול לא להיות ריאלי.

 

 

 

לבטים של מורה: דיוק או הבנה ויישום?

 

כמו כל מורה, מורה לברידג' צריך להתאים את עצמו לתלמידים שהוא מלמד. 

לפעמים שכרו של ניסיון להסבר מדויק, יוצא בהפסדם של התלמידים. ההסבר המדויק הוא מורכב מדי וקבוצות תלמידים מסוימות לא יבינו שום דבר.

ההסבר המדויק עשוי לחייב ידע נוסף שאין עדיין לתלמידים. 

הסבר פשוט והגיוני עשוי להיות עדיף גם אם הוא לא מדויק ב-100%.

 

דוגמה מהשיעור הראשון על הכרזות

מלמדים את הכרזת 1NT המראה 15-17 נקודות ויד מאוזנת.

משיב עם 8-9 נקודות מזמין למשחק מלא באמצעות הכרזת 2NT המראה 8-9 נקודות. 

אני מלמד להיענות להזמנה עם 17 נקודות. אני מלמד לא להיענות להזמנה עם 15-16 נקודות. 

ההסבר: למשחק מלא צריך להיענות עם יש ביחד 25 נקודות לפחות.

האם זה מדויק? 

כמובן שלא. יכול להיות שלמשיב 9 נקודות ולפותח 16 נקודות ביחד זה 25 נקודות. 

אני מסביר לתלמידים ששיטות ההכרזה אינן מדויקות באמצעות דוגמה זו. 

 

מה אני לא מסביר לתלמידים?

אני לא מסביר בשיעור הראשון שיש גם הערכת יד. עם 16 נקודות יפות שחקן ברמה טובה נענה להזמנה. 

כך למשל, עם יד של 4-3-3-3 עם עוצר בכל סדרה ו-4 קלפי T ו-3 או 4 קלפי 9 מכריזים 3NT.  

מדוע אני לא מסביר להם?

הם לא יכולים בשלב זה להבין מושג של הערכת יד ברמה המספיקה בהקשר של ההכרזה המתוארת. 

להסביר פשוט ומדויק

כאמור הדרך שלי היא להסביר פשוט והגיוני ברמת ההבנה של התלמידים.

לאי-הדיוק בהסבר אני מתייחס במהלך השיעור או בתוכן הפוסט באמצעות אזכור קצר של מהותו. 

לגבי כל כלל שאני מציג אני מסביר שיש גם מקרים יוצאים מהכלל. הם מבוססים על היגיון ואו על יצירתיות. בחלק מהמקרים אני מסביר להם, שבדרך כלל לא מצפים מתלמידים לחרוג מהכלל. בחלק מהמקרים זה מספיק פשוט והגיוני גם עבור תלמידים.

שתי הדוגמאות להלן הן דוגמאות שבהן לא הייתי מצפה מתלמידים לעשות את זה. 

האמת היא שהדוגמה הראשונה היא יצירתית במיוחד. גם משחקני ברידג' ברמה גבוהה לא יעשו את מה שעשו אותם שחקנים. מדובר בסלאם גדול בו העדיפו לשחק בסדרת מיינור בהתאמה של 4-3 במקום לשחק בסדרת מייג'ור עם התאמה של 9 קלפים!!! 

דוגמה 1: bid שלא היכרתם: התאמה של שבעה במיינור או של תשעה במייג'ור 

 

דוגמה 2: לכל כלל יש יוצא מהכלל

 

טעיתי

הסרטון של השיעור הברידג' שלי ב-13.7.2021 עסק בהכרזה שנייה של פותח עם שישייה. 

אמרתי במהלך השיעור שחזרה על סדרה מבטיחה שישייה. באמירה זו צדקתי.

 

אמרתי גם שלא חוזרים על אותה סדרה עם חמישייה. חברי נצר זנדנברג העיר שחוזרים על סדרה עם חמישייה. 

כמוהו גם אני מכיר מצבים שבהם בלית ברירה חוזרים על חמישייה. השותף מניח שיש לחוזר על הסדרה שישייה.

מדוע אם כן כתבתי שלא חוזרים על הכרזת אותה סדרה עם חמישייה?

 

קראתם את הסיבה בתחילת הפוסט. לפעמים עדיף הסבר פשוט, הגיוני ולא מדויק על פני הסבר מדויק ומסובך מדי להבנה. 

לא סתם בחרתי את נושא השיעור. הוא נבחר אחרי מספר רב של ידיים שבהם התלמידים חזרו על חמישייה כשהייתה אפשרות סבירה אחרת. לא מדובר בחמישייה עםAKQJT. היו גם חזרות על חמישייה של Qxxxx. 

היכן טעיתי?

1. בשונה מבשיעורים אחרים לא ציינתי שיש חריגים לכלל ואני לא מתייחס אליהם בשיעור כי חושבה לי ההבנה של הכלל והחריגים עלולים להיות קשים להבנה ברמת המשחק של התלמידים.

2. בעקבות ההערה של נצר זנדבנרג, חשבתי שיש דוגמה של חזרה על סדרה עם חמישייה שהתלמידים היו יכולים להבין.

הדוגמה שהתלמידים היו יכולים להבין

היד של צפון:

           32♠

          32♥

      AT98♦

  AKQT8♣     

צפון פותח ♣1. היריבים מכריזים Pass. דרום מכריז 1NT. לצפון אין ברירה אלא להכריז ♣2 עם חמישה קלפים.

צפון לא יכול להכריז ♦2 משום שזהו Reverse bid, המראה 18 נקודות או יותר. 

תלמידים אלו למדו הכרזת Reverse.

להשאיר 1NT? ההגנה עלולה לזכות ב 9-10 לקיחות בסדרות המייג'ור!!!.

הכרזת ה-1NT הראתה יד של 6-9 או 6-10 נקודות ללא רביעייה בסדרת מייג'ור.

דוגמה ליד של דרום שבה עלולה הגנה לזכות ב-10 לקיחות:

           Q76♠

           Q87♥

         KQ54♦

         6542♣     

ההובלה תהיה כנראה ברביעי מלמעלה בסדרת מייג'ור. 

אם לשותף של המוביל יש A או K בסדרה בה הובילו ו-8 או קלף גבוה יותר, הוא יזכה בלקיחה עם ה-8 או קלף גבוה אחר שאינו A או K. יחזור בקלף נמוך ל-A או K של המוביל, שיזכה בלקיחה. כשהשותף יחזור בקלף שלישי בסדרה ה-Q בדומם תיפול. ההגנה תזכה ב-5 לקיחות בסדרה. 

מצב דומה גם בסדרת המייג'ור השניה יביא לעוד 5 לקיחות להגנה. 

 

יש התאמה בסדרת ה-♣ 

למשיב 1NT יש לפחות ארבעה קלפים ב-♣. 

אין לו רביעייה באף סדרה אחרת. לו הייתה לו, היה מכריז אותה בגובה 1. אם אין לו רביעייה בסדרה אחרת, יש לו לכל היותר תשעה קלפים בסדרות אחרות וכל הפחות ארבעה קלפים ב-♣.

 

למי מתאים ללמוד ברידג' באופן מקוון?

 

מגפת הקורונה קידמה את משחק הברידג' המקוון. יהיו כאלה שימשיכו לשחק בעיקר ברידג' מקוון. יהיו כאלה שיחזרו בהדרגה לשחק במועדוני ברידג' ויהיו כאלה שישלבו בין שניהם. 

 

לימוד מרחוק

 

מספר רב של קורסים  אקדמאיים ואחרים הועברו מרחוק באמצעות האינטרנט. בעיקר באמצעות תוכנת Zoom. קרוב לוודאי שאוניברסיטאות ומוסדות לימוד אחרים יאמצו את המודל ההיברידי, שבו חלק מהקורסים מועברים מרחוק באמצעות האינטרנט. 

כמובן שגם ברידג' לימדנו מרחוק בזמן הקורונה. בדומה למשחק ברידג' ובדומה ללימודים אחרים, גם חלק משיעורי הברידג' וקורסי הברידג' יועברו בעתיד באופן מקוון. 

אני כבר צברתי ניסיון רב בהוראת ברידג' באינטרנט אחרי שעם תחילת הסגר הראשון, המשכתי ללמד תלמידים באמצעות האינטרנט. 

 

הפוסט: לקראת השנה החדשה: שיעורי ברידג' וקורסים חדשים. יתן מושג ביחס למגוון האפשרויות ללמוד אצלי ברידג'. 

הלימוד אצלי או המשחק המודרך איתי הוא בדרך כלל בקבוצות קטנות. 

המעוניינים ללמוד אצלי מוזמנים לפנות אלי באמצעות

טלפון: 054-4480616 

או דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com. 

אנשים שלהם מתאים במיוחד ללמוד באופן מקוון

 

 

תלמידי בתי ספר

תלמידי בתי ספר בחופשה יכולים ללמוד ברידג' גם מרחוק באמצעות איטרנט.

זוהי אוכלוסייה "ילידת אינטרנט", שחלק גדול מחייה מתנהל באופן  דיגיטלי, כך שזה יכול להיות להם טבעי גם לשחק ברידג' מודרך ו/או ללמוד באמצעות האינטרנט. 

אנשים הגרים במקומות מרוחקים

אנשים הגרים במקומות מרוחקים, שבהם אין מורים לברידג', ומעוניינים להמשיך ללמוד.

 

אנשים הגרים רחוק זה מזה ומעוניינים ללמוד ולשחק ביחד

זה נכון לתלמידים ולצעירים אבל גם למבוגרים בכל הגילים. למשל: שני זוגות שלמדו ביחד וזוג אחד עבר לגור במקום רחוק מהזוג השני. 

קבוצה אחת ללא תשלום

קבוצה אחת של ילדים או נערים (המונחים מתייחסים לשני המינים) מעוטף עזה, שתהיה מעוניינת ללמוד מרחוק באופן מקוון, תקבל שיעורים בחינם.

הערה

בנוסף לקבוצות המקוונות ולקבוצות שאני כבר מלמד, נמצאות בתהליך התארגנות שתי קבוצות פרונטליות בירושלים: ברידג' מודרך וברידג' למתחילים. 

המעוניינים מוזמנים להצטרף. 

כמו כן, כל קבוצה של ארבעה אנשים לפחות שתרצה שיעור בודד, מספר שיעורים על נושא שיבחרו או קורס מוזמנת לפנות אלי.

 

 

 

 

שני סוגים של סרטים דוקומנטריים

 

ראיתי כבר לא מעט סרטים מעניינים שהוצגו בפסטיבל "דוקאביב". חלק מהם במסגרת "דוקו טקסט" של הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית תחת כיפת השמיים. 

אפשר לחלק אותם לשני סוגים:

1. סרטים המוצגים מנקודת מבט סובייקטיבית של מישהו.

זה שהם סרטים דוקומנטריים לא בהכרח אומר שיש קשר בינם לבין מציאות אובייקטיבית.

2. סרטים המתארים מציאות.

כזה היה הסרט "צנזורה" של במאי גרמני שראיתי מרחוק ב"דוקו טקסט" בזמן הקורונה.

הבמאי נפגש עם האחראים על צנזורה במדינות שונות. הם ענו באריכות לשאלות שלו ותיארו את תפיסת הצנזורה שלהם. בין השאר דיבר עם צנזורים ב:גרמניה, אירן, הודו וסין ועם האין צנזורים, לכאורה, בארצות הברית של טראמפ. 

אי אפשר להגיד שהסרט מתאר מציאות סובייקטיבית של הבמאי.

טרם ראיתי את סרטו של דניאל סיון "קלף מלוכלך" אבל כשקוראים את הטקסט המתאר אותו ברור לגמרי שהוא שייך לסוג הראשון.

 

לוטן פישר - השחקן הטוב בעולם?

 

נדמה לי שיש קונצזוס של שחקני הברידג' המובילים בעולם שהוא אינו השחקן הטוב בעולם. 

כששאלו שחקני ברידג' מובילים בעולם לפני כחמש שנים, בתקופה שפישר עדיין שיחק ברידג', התשובה שמרבית השחקנים היו נותנים לשאלה הזו היא גאייר הלגמו. 

קרוב לוודאי שגם אלה שהיו חושבים על מישהו אחר, לא היו חושבים על לוטן פישר. 

לא הייתי מתפלא למשל, אם היה עולה שמו של זיא מחמוד. 

בצעירותו זיא מחמוד הוביל את פקיסטן האלמונית להישג סנסציוני של מקום שני ב-Bermuda Bowl. זוהי אליפות העולם לנבחרות של מדינות. בהמשך התאזרח בארצות הברית וזכה בכמה אליפויות עולם כשחקן נבחרת זו.

האם הוא הששחקן הטוב ביותר בברידג' הישראלי? 

להערכתי לא. אזכיר כמה שמות שרמת המשחק שלהם הייתה או עדיין גבוהה במיוחד עם רקורד מרשים של הישגים בתחרויות חזקות בעולם (יסלחו אלה ששכחתי להזכיר אותם): דוד בירמן ז"ל, אלדד גינוסר, רון פכטמן, אילן הרבסט, אודי פרידלנדר.

"השערוריה הגדולה ביותר בתולדות הספורט"?

ממש לא. לא היו חסרות שערוריות בענפי ספורט פופולריים כמו אתלטיקה, שחייה אופניים ועוד. זוכי טור דה פרנס שאיבדו את התואר בדיעבד לאחר שהתברר כי נטלו באופן שיטתי חומרים אסורים, למשל: לאנס אמסטרונג, ספורטאיות מזרח גרמניות שהולעטו בהורמונים גבריים וזוכים במדדליות זהב אולימפיות ממדינות מערביות, שהיוזמה לנטילת חומרים מסוכנים באה מהם ולא מהשלטונות.

נדמה לי שגם בעולם הברידג' היו הרבה שערורויות משמעותיות יותר, למשל: טרנס ריס ושותפו בבואנוס איירס. 

פישר (וגם שותפו רון שוורץ) לא רק "הואשם ברמאות" הוא גם הורשע ברמאות שיטתית בפני שלושה גורמים שונים: התאגדות הברידג' האירופית, התאגדות הברידג' האמריקאית וההתאגדות הישראלית לברידג'. בכל אחד מהם הוא נידון להרחקה מתחרויות ברידג' למשך שנים ארוכות.

הישגיו הבינלאומיים נמחקו. לרוע המזל, גם הישגים מרשימים של נבחרת ישראל בזירה הבינלאומית נמחקו כלא היו. בנבחרת שיחקו שלושה זוגות. אף לא אחד העלה חשד כלשהו נגד שני הזוגות האחרים באותן תחרויות.

Boye Brogland: "יריבו המושבע"?

ברוגלנד היה כנראה הראשון שהעלה בפומבי את ההאשמות על רמאות נגד פישר ושוורץ. ראשון אבל לא יחיד. תרומה גדולה לחשיפת הרמאות הייתה לשחקן האמריקאי קיט וולסי. וולסי אלוף עולם בברידג' ומתמטיקאי, ניתח את שיטות הרמאות של שחקנים מהצמרת העולמית, שנחשדו באמצעות סרטי וידאו שהוקלטו בתחרויות חשובות. 

ברוגלנד לא האשים רק את פישר. הוא האשים גם את שני המדורגים הראשונים בעולם מבחינת צבירת נקודות: פנטוני-נונס. 

גם שניהם הורשעו והורחקו לתקופה ארוכה משולחנות הברידג'. נדמה לי שפנטוני-נונס זו שערורייה גדולה יותר מפישר-שוורץ משום שהם היו במעמד בכיר יותר. 

לפני ואחרי

עוד לפני שפישר הכיר את ברוגלנד הוא הורחק לתקופה ארוכה כנער בישראל. מדובר בפרשת מרמה חמורה, שפרטיה נאסרו לפרסום. 

הוא קיבל חנינה מוקדם מדי וללא תנאים מגבילים. זאת אולי הייתה הטעות הבסיסית, שמנעה ממנו להיגמל מהרגלים גרועים. 

הפוסט מנטור הוא אקסטקפולציה למקרה עתידי דומה של נער צעיר ומוכשר במיוחד, שעלול היה להתרחש כמה שנים מאוחר יותר. לשמחת כולנו, כנראה שלא התרחש מקרה דומה.

בשנת 2021 התרחש מקרה נוסף הקשור בלוטן פישר, שעליו אתם מוזמנים לקרוא בפוסט: ברידג' מקוון הקלות לרמות.

לסיכום

אין ספק שלוטן פישר הוא כישרון גדול בעולם הברידג'. לצער רבים מאיתנו, וגם לצערי האישי, ההתנהלות שלו מנעה מימוש מלא של הכישרון. 

אם אתם צופים בסרט הדוקומנטרי עליו, תזכרו שהוא מוצג מזווית הראייה הסובייקטיבית שלו. 

זו אינה סיבה ללא לצפות בסרט. בהחלט ייתכן שגם אני אצפה בו ואתרשם מהסרט לחיוב. 

זה לא הופך את תוכנו למציאות אובייקטיבית.