למרות שהשתתפתי הרבה פעמים בפטיבל הבינלאומי בתל אביב, רק פעמיים שיחקתי בגמר א' של תחרות הזוגות הפתוחה.
אני בקושי זוכר. בקורות החיים שלי, שאני מציג בהקשר של הוראת ברידג', מצאתי שזה היה בשנת 2011. אז שיחקתי עם הבן שלי ניר.
שני שחקנים שהרמה שלהם הייתה רחוקה מהרמה של המשתתפים בגמר א'.
העלייה לגמר א' הייתה עבורנו הפתעה גדולה והישג גדול.
אני כבר לא זוכר באיזה מקום סיימנו. אני זוכר שסיימנו במקום נמוך מאוד. לא באמת התאמנו לגמר א'.
אתמול (14.7.2022) התמודדנו בכבוד וסיימנו במקום ה- 33 מתוך 60 זוגות.
במקום הראשון זכו ינון לירן ושי מורג. במקום השני מושיקו מיוחס ויורם ברט ובמקום השלישי איתן אורנשטיין ויהודה שגיב.
לתוצאות המלאות לחצו כאן.
מדוע מקום באמצע הוא הישג?
על מנת להבין זאת צריך להתייחס לרמת הברידג' שלנו יחסית למשתתפים אחרים.
על הנייר, רוב הזוגות בתחרות גמר א' טובים מאיתנו. רבים מהם הם שחקנים, שיצגו את ישראל בזירה הבינלאומית וזכו להישגים גם שם.
גם שחקני הנבחרות הלאומיות של פינלנד, אוסטריה ולטביה הם שחקנים ברמה גבוהה מאוד.
רבים אחרים הם בדרגות גבוהות מאיתנו ועם רקורד הישגים טוב בהרבה משלנו.
קיוויתי שלא נסיים ממש בתחתית כמו שאני וניר סיימנו בשנת 2011.
חשבתי שנאבק על מקום טוב בשליש התחתון של התחרות.
הירידה ביכולת הריכוז שלי ובהישגים שלי בשנים האחרונות סימנה את התחזית הזאת כריאלית.
במציאות התמודדנו לכל אורך התחרות שווה בשווה עם זוגות חזקים מאיתנו וסיימנו בחצי העליון.
חוויה מתקנת
