תחרות זוגות IMP הייתה התחרות האחרונה בפסטיבל.
במקום הראשון זכו יניב זק ושרה קופמן במקום השני זכו מגי זיטמן ולואיזה בורק ובמקום השלישי זכו הניה בריפמן וגדי בן בסט.
לתוצאות המלאות לחצו כאן.
שותפי ואני סיימנו במקום ה-83 מתוך 181 זוגות.
בשני פוסטים קודמים כתבתי על יד מעניינת בה ביצעתי חוזה מוכפל של ♦4.
בגלל דיבורים במהלך ההכרזה שונתה התוצאה לאותה תוצאה ללא כפל ולכן הפסדנו מקום טוב יותר שהיה מקנה לנו נקודה בינלאומית.
זה התחיל בטענות של היריבות על הכרזה שלי ובדיבור של הפרטנר שלי שנבע מחוסר ידיעת החוקים. הוא חשב שעליו לשתף במהלך המכרז חשש כאילו הכריז לא לפי השיטה בעקבות ההכרזה שלי.
החלטתי לשתף כמה כללים בסיסיים בנושא של מה מותר או צריך להגיד ומה אסור להגיד במהלך ההכרזה.
כללי דיבור במהלך ההכרזה
1. אל תגידו שום דבר על ההכרזה שלכם ושל השותף עם אין חובה להגיד.
זה אומר שכן תגידו כשבסיבוב ההכרזה הראשון השותף שלכם מכריז הכרזה לא טבעית שהיא חלק מקונבנציה.
זה אומר שתענו לשאלות של היריבים על ההכרזה של השותפה או השותף.
זה אומר שתשאלו יריב שאלות על ההכרזה שלו אם אתם חושבים שצריך.
זה אומר שתקראו למנהל התחרות אם אתם חושבים שהיריבים עשו משהו המחייב לקריאה למנהל התחרות.
כל דיבור אחר על ההכרזה והיד מיותר ועלול להזיק.
2. אם אתם חושבים שאתם צריכים להגיד משהו אחר, קראו למנהל התחרות ובקשו לדבר איתו.
תגידו לו שאתם רוצים לדבר איתו לא ליד השולחן.
3. שישאלו אתכם משהו אל תגידו שום דבר שאתם לא יודעים בוודאות
הדבר היחיד שאתם יודעים בוודאות (אני מקווה שאתם יודעים) זו שיטת ההכרזה שלכם.
במקרה הספציפי של היד בתחרות ה-IMP, היריבות קראו למנהל התחרות בגלל שהכרזתי ♦3 בהכרזה השנייה שלי.
שיטת ההכרזה שלנו באותו מצב מתיחסת רק להכרזה הראשונה שלי אחרי 1NT של יריב וכפל של השותף.
זה שההכרזה השנייה שלי נראתה להם מוזרה משום שההכרזה הראשונה שלי סימנה העדפת סדרת מייג'ור לא רלוונטי.
זה היה מצב נדיר שבו אין לי אפשרות להכריז העדפת סדרת מיינור למרות שאין ספק שאני מעדיף את סדרת ה-♦.
השותף אינו יודע מדוע הכרזתי ♦3. כל הסבר שלו הוא בגדר השערה שיכולה להיות לא נכונה.
גם אם הוא מבין מדוע עשיתי את זה (או חושב שהוא מבין) אם הוא נשאל על זה, התשובה צריכה להיות: "זה לא נכלל בשיטת ההכרזה".
סיבות אפשריות להכרזה, שהשותף לא צריך להתייחס אליהן אם יישאל:
1.Psychic bid
הכרזה שלא על פי שיטת ההכרזה.
זה חוקי בשני תנאים:
א. השותף לא יודע את זה ובוודאי לא יודע מה משמעות ההכרזה.
ב. זה נעשה במקרים נדירים.
אביא לכם דוגמה להכרזה כזו שהכרזתי פעם בתחרת.
הכרזתי ♦1. היריבים לא התערבו במהלך המכרז. השותף הכריז ♥1. הכרזתי ♠2.
אם תשאלו שחקני ברידג', הם יגידו לכם שזו הכרזת Reverse המבטיחה 18 נקודות לפחות וארבעה קלפים ב-♠.
היו לי רק שני קלפים ב-♠ ה-A♠ וה-K♠.
הסיבה להכרזה שלי הייתה 22 נקודות עם אורך ב-♦ ללא רביעייה בסדרה אחרת.
ללא עוצר ב-♣.
אני לא יכול להכריז הכרזה אחרת שאינה מחייבת את השותף להמשיך להכריז.
החוזה עשוי להיות חוזה ב-♦. משחק מלא או סלאם.
החוזה יכול להיות בסדרה אחרת בגובה של משחק מלא או סלאם.
החוזה עשוי להיות חוזה ללא שליט.
הרבה תלוי בהכרזה השנייה של השותף
4. אל תתנדבו לקרוא למנהל התחרות במקום היריבים
אם היריבים צריכים או רוצים לקרוא למנהל התחרות, שיעשו את זה.
מה שכתבתי כאן לא אומר שלא יידעתי יריבים בזה שהם יכולים לקרוא למנהל התחרות.
גם במצבים שהם חשבו מה יגיד מנהל התחרות ("קלף עונשין" למשל) ואני ידעתי שהוא יפסוק יותר מזה לטובתם. למשל "קלף עונשין" והגבלות הובלה עלי או על השותף.
בעצם עליתי על עוד משהו שמותר להגיד. ליידע את היריבים על הזכות שלהם לקרוא למנהל התחרות.
מה עושים כשהשותף הסביר לא נכון הכרזה שלכם?
אם אחד מכם הכרוז, אפשר וצריך להסביר אחרי סיום המכרז ולפני תחילת המשחק.
אם הכרוז הוא אחד היריבים אל תגידו דבר.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה