יום שישי, 12 בפברואר 2016

מחלוקת: האם לפתוח ♣2?



היום השתתפתי בתחרות ארצית במועדון השרון.
הדבר המתוק היחיד מבחינתי היה השוקולד, שחילקו מארגני התחרות לכל אחד מהמשתתפים.


הייתה לי מחלוקת עם שחקן הנבחרת הצעירה של ישראל עד גיל 21 אמיר עציון. אמיר חשב שאני לא צריך לפתוח 2. 
אני פתחתי 2.
הוא הציע לי להציג את היד בבלוג ולשאול לדעתם של מומחים.
קיבלתי את ההצעה ועכשיו אשמח לשמוע את דעתם של מומחים. גם כאלה שאינם מומחים מוזמנים להגיב.

אגב, שותפתי ואני קיבלנו כ-74% על היד, אחרי שביצעתי חוזה של 7


לאחר Pass של מערב פתחתי 2.
על פי השיטה שאני משחק (וגם רוב השחקנים שאני מכיר), פתיחה של 2 מתארת יד של 23 נקודות או יותר או יד של 9 לקיחות או יותר.

השותפה שלי הכריזה 3. על פי שיטת ההכרזה לנו כל הכרזה של המשיב שאינה 2, היא טבעית מתארת יד עם יותר מ-7 נקודות.
הכרזתי 4. ההכרזה מתארת יד עם 9 לקיחות כשהשליט הוא .

השותפה שלי הכריזה 4NT. זו היא שאלה על קלפי מפתח בשיטת RKCB 0314.
התשובה שלי 5, מראה 0 או 3 קלפי מפתח. קלפי המפתח הם ארבעת קלפי ה-A וה-K בסדרת השליט.

לשותפה שלי אין צל של ספק שיש לי 3 קלפים כאלה ולא 0, משום שברור שאני מחזיק בשני קלפי מפתח: A ו-K.  

היא מיהרה להכריז 7. שכפי שאתם רואים קל לבצע אותו כשלכרוז ולשותפתו יש 14 לקיחות גבוהות.

דעתו של אמיר עציון
אין ספק שאין לי 23 נקודות או יותר. אין לי גם 9 לקיחות, משום שאם אחד מהיריבים היה מחזיק בארבעה קלפים לפחות בסדרת ה-, כולל ה-J, אז יש לי רק 8 לקיחות גבוהות.

בסופו של יום לא הגענו להכרזה המנצחת 7NT (התחרות הייתה בשיטת Top-Bottom).

דעתי
אני בהחלט מסכים שאין לי 9 לקיחות, אבל אין לי 8 לקיחות, אלא קצת יותר מ-8 וחצי לקיחות, אותן עיגלתי ל-9 לקיחות.

לפני ההכרזה חשבתי והתלבטתי מה להכריז היו לי רק שתי הכרזות פתיחה אפשריות אחרות שעלולות להיות גרועות:

1. 4
היד שלי חזקה מדי בשביל הכרזה כזו, המזמינה הכרזת Pass של השותפה.

2. 1
הסכנה היא שאשמע שלוש הכרזות Pass, כשהיד שלי ללא תוספת אף לקיחה ביד השותף שווה כמעט 9 לקיחות ב-.
לימדו אותי להניח, שבדרך כלל השותף יביא לקיחה אחת. בתסריט הזה החמצנו חוזה של 4.

שמונה וחצי ולא פליני
אחד הסרטים האהובים עלי הוא הסרט שמונה וחצי של הבמאי האיטלקי פרדריקו פליני. פה אנחנו עוסקים בשמונה וחצי אחר.

אם תקראו את טבלת ההסתברויות לחלוקת קלפים בידי המגינים בערך הסתברויות בברידג', תגלו שאם המגנים מחזיקים בכל ששת הקלפים החסרים, ההסתברות לחלוקה של 4-2 היא 0.48. בחלק מהמקרים בחלוקה של 4-2 ה-J יהיה אחד משני הקלפים ואז ההגנה לא תזכה באף לקיחה. ההסתברות לחלוקה של 5-1 היא 0.15 וההסתברות לחלוקה של 6-0 היא 0.01.
הרבה יותר הגיוני שהם יתחלקו בערך שווה בשווה בין שלושת השחקנים האחרים, כולל השותפה שלי. 

בשליש מהמקרים ששחקן אחר מחזיק בארבעה קלפים בסדרה או בחמישה קלפים בסדרה או בשישה קלפים בסדרה, זו השותפה שלי. 

אתם יכולים להסתכל בטבלה בהסתברויות לחלוקה של ארבעה קלפים או יותר, כשלשותפה שלי קלף אחד ואז ההסתברות לארבעה קלפים ביד שחקן אחד היא 0.28. תורידו מזה שליש מהמקרים בהם השחקן הזה היא השותפה ואת המקרים בהם ה-J♠ אצל השותפה הוא היריב המחזיק בקלף הבודד.

שימו לב שבתסריט שבו לשותף שלי 2 קלפים בסדרה והשחקן שלפני מחזיק בארבעה קלפים בסדרה כולל ה-J ה-J אינו לקיחה בטוחה. לאחר שאמשוך את ה-A ואגלה את החלוקה, אם תהיה לי כניסה לדומם, אוכל לבצע עקיפה.

בקיצור ההסתברות שיהיו לי רק 8 לקיחות בסדרת ה- משום שה-J של אחד היריבים יזכה בלקיחה, היא הסתברות נמוכה.


כיצד מגיעים לחוזה של 7NT?
השותפה שלי קצת מיהרה להכריז 7. לאחר ששמעה ממני את הכרזת ה-5, היא יודעת ש-9 הלקיחות שלי הן 8 קלפי  וה-A או 7 לקיחות ב- וה-A וה-K.

היות שהיא מחזיקה ב-AK בשתי הסדרות האדומות, זה מסתכם ל-13 לקיחות. על מנת שיהיו לנו 7NT נדרש מעבר אחד לדומם בסדרה אדומה. אם אני void בשתי הסדרות האדומות ואין לי שלושה קלפים כולל ה-A וה-K בסדרת ה-, אין לנו 7NT ואין לנו גם 7. כשיש את ה-שלושה קלפים כולל ה-A וה-K בסדרת ה-♣. החיתוך של ה- השלישי הוא הכניסה לדומם (בהנחה שלא חותכים מעלינו). אם יש כניסה לדומם, מושכים ארבע לקיחות באמצעות A ו-K בכל אחת מהסדרות האדומות.
void בשתי סדרות הוא תסריט קיצוני שהסתברותו נמוכה.

בקיצור צריך לבדוק האם אני מחזיק את ה-K. אם כן, ההסתברות לביצוע חוזה של 7NT. גבוהה מאד.

הטכניקה פשוטה: מכריזים 5NT. בשיטה שלנו מראים K ספציפי. אני מכריז 6. כשיודעים שגם ה-K אצלי מכריזים 7NT.

מה דעתכם?
אשמח אם תחוו את דעתכם. במיוחד אשמח אם שחקנים מומחים שאמיר ביקש שיביעו את דעתם יעשו זאת.





יום שבת, 6 בפברואר 2016

Negative Double

Negative Double היא אחת מהקונבנציות שהוזכרו בפוסט: Back to Basics. היא קונבנציה בסיסית וחשובה, שבמובנים מסוימים מזכירה את Takeout Double.

 
להלן תרחיש אופייני ל Negative Double: צפון פותח 1. מזרח מכריז 1. דרום מכריז Double.

ה-Double של דרום הוא Negative Double.
דרום שולל התאמה ב-ומראה בדיוק ארבעה קלפים ב-. כשיש לדרום חמישה קלפים ב- הוא מכריז 1.
בדומה ל-Takeout Double, גם Negative Double אינו מעניש. גם כאן מבקשים להכריז סדרה אחרת. גם במקרה זה מחפשים התאמה של 4-4 בסדרת מייג'ור.

בשונה מ-Takeout Double, הכרזת Negative Double אינה מבטיחה לפחות פתיחה.
כשהשותף יכול להכריז סדרה אחרת בגובה 1, היא מבטיחה לפחות 7 נקודות ואינה שוללת יד חזקה.

כשהגובה המינימאלי בו יכול השותף להכריז הוא 2 היא מבטיחה לפחות 8 נקודות.
דוגמה: השותף פתח 1. היריב התערב בהכרזת 2Negative Double מראה ארבעה קלפים ב- ושולל שלושה קלפים ב-.

כשהפותח נאלץ להכריז בגובה 3 נדרשות להכרזה זו לפחות 9 נקודות.

האם Negative Double מבטיח לפחות ארבעה קלפים בכל אחת מהסדרות שלא הוכרזו?

זה תלוי מתי נשאלה שאלה זו. אם שאלתם את השאלה הזו לפני מספר שנים רב, התשובה הייתה חיובית. אם אתם שואלים את השאלה היום, התשובה כבר מופיעה בדוגמה בתחילת הפוסט:

אם רק אחת מהסדרות שלא הוכרזו היא סדרת מייג'ור, אז Negative Double מבטיח רביעייה בסדרה זו ואינו מבטיח רביעייה בסדרת המיינור שלא הוכרזה

כשהייתי שחקן מתחיל, שלא למד ברידג' בקורס מסודר, שמעתי שחקנים בתחרויות מספרים שהכריזו Negative Double. לא ידעתי מה זה. אינטואיטיבית חשבתי, שזה שלילת התאמה בסדרה שהכריז השותף.
עשיתי Googling ומצאתי...

מה מצאתי בחיפוש באינטרנט?

הפריט הראשון בחיפוש הציג החלטת שופט תחרות ביחס 
ל-Negative Double. היות שבדיון הייתה חשיבות לשולחן ההפרדה, אני מניח שמדובר על תחרות חשובה ברמה גבוהה.

בצד אחד של שולחן ההפרדה הוסברה הכרזת ה-Double באופן מלא. מעבר למחיצה הסתפק המסביר בשתי מילים: Negative Double.

מי שזה הוסבר לו באופן כל כך מקוצר, טען לאחר המשחק שנפגע, משום שהבין את המשמעות אחרת ממה שהתכוונו ולכן בחר בתכנית משחק שהביאה לתוצאה רעה.

החלטת השופט הייתה שהסטנדרט הוא ש Negative Double מבטיח רביעיות (לפחות) בשתי הסדרות שלא הוכרזו ולכן דחה את טענת המערער.

עד קורס שחקני התחרויות, שלמדתי אצל אלדד גינוסר, התייחסתי ל-Negative Double כפי שהתיחסו אליו באותו דף אינטרנט, כלומר:  בברידג' הישן.

בקורס לא נלמדה קונבנציה זו כי ההנחה הייתה, שהמשתתפים יודעים את הבסיס, אבל אני שאלתי על Negative Double וקיבלתי את התשובה המודרנית, בתוספת הסבר שמה שקראתי באינטרנט, אכן היה מקובל בעבר.

עד שהקונבנציה הגיעה לשמה הנוכחי, היא עברה כמה גלגולים. כך למשל, הייתה תקופה שקראו לה Takeout Double ולא Negative Double.
לפני זה (בשנות ה-30) נקראה הקונבנציה Informatory double. 

על פי הויקיפדיה האנגלית, רק בשנת 1957 אומץ המושג המשמש היום על ידי אלוין רוט, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד ושותפו למשחק הברידג', Tobias Stone. סטון היה שחקן ברידג' וכתב ברידג' ניו-יורקי.

אגב, הקונבנציה כונתה גם ספוטניק, על שם לווין החלל הרוסי הראשון, ששוגר באותה שנה.

התרחיש הראשי השני של Negative Double


בתרחיש הראשי השני ההכרזה והאוברקול הם בסדרות מיינור, למשל: השותף פתח 1 והיריב התערב ב-1.
הכרזת Double היא Negative Double. ההכרזה מבטיחה ארבעה קלפים לפחות באחת מסדרות המייג'ור, אבל בשונה מבתרחיש הראשון, היא אינה שוללת יותר מארבעה קלפים בסדרת מייג'ור

המצבים הקלאסיים בהם נכריז Double מהתרחיש הזה הם מצבים בהם יש לנו 4-4 או 5-4 בסדרות המייג'ור.

תרחישים נוספים


ישנם תרחישים נוספים שבחרתי לא להיכנס אליהם בפוסט זה.

הערות טכניות



1. לא כולם יסכימו איתי שבתרחיש הראשון (אוברקול בסדרת מייג'ור) או בתרחיש דומה לו (פתיחה בסדרת מייג'ור ואוברקול בסדרת מיינור) הכרזת Negative Double שוללת יותר מארבעה קלפים בסדרת המייג'ור שלא הוכרזה. 
באחד מאתרי האינטרנט קראתי שבמשאל ביחס לשאלה זו נמצא כי שני שליש מהמומחים משחקים כפי שאני כותב.

2. כשיש חמישייה בסדרה טווח הנקודות של Negative Double עשוי להיותמוגבל לעד 11 נקודות.

3. עד איזה גובה Double הוא Negative ומאיזה גובה הוא מעניש? התשובה צריכה להיקבע על ידי כל זוג. ברוב המקרים שאני מכיר, התשובה היא: עד לגובה של 3 זה Negative Double.

4. אני יכול לזהות מצבים חריגים, בהם ביד חלשה נסתיר התאמה בסדרת מיינור ונכריז בכל זאת  Negative Double, משום שאם לא נעשה זאת לא תהיה לנו הזדמנות לחפש התאמה בסדרת מייג'ור.
  

יום רביעי, 3 בפברואר 2016

לאן לא תגיעו אם תרגישו מקופחים?



באכסניה אחרת פרסמתי את הפוסט: המשחק כראי המציאות - המקופחים והמתמודדים בברידג'. בפוסט ההוא התייחסתי לאותם תלמידי ברידג' או אותם שחקני ברידג', המרגישים תמיד מקופחים כשהם לא מצליחים בתחרויות.

כולנו כבר נפגשנו בתחרויות עם שחקנים כאלה: אשמים התנאים הסביבתיים, הכיסא, הרעש, המחשב שחילק את הידיים, מנהל התחרות שהושיב אותם בסקציה A ולא בסקציה B (או להיפך), בדרום-צפון או במזרח-מערב, השותף או מזג האוויר.

תלמידי ברידג' צעירים
כל מי שמלמד ילדים ברידג' נתקל גם בילדים כאלה, המרגישים תמיד מקופחים. לפעמים מדובר בילדים מוכשרים במיוחד. בגלל ההתמקדות בקיפוח הם לא ממצים את הפוטנציאל שלהם בברידג'. 

יש הבדל אחד בין שחקן ברידג' "מקופח" סדרתי בן 60 או 70 לבין ילד בן 11 או 12 הלומד ברידג' שאף הוא "מקופח" סדרתי: את הילד עדיין אפשר לשנות

כשאני נתקל בילד כזה אני עובד על שינוי גישה שלו. אני מלמד אותו להתעלם מקיפוח מדומה ואפילו מקיפוח אמיתי ולנסות למצות את יכולתו גם בתנאים אלה.

אם זה מצליח, הוא יצליח יותר בברידג' ולא פחות חשוב גם יהנה יותר בתחרויות.

זה לא רק בברידג'
יש לי סיפוק גדול כאשר אני מצליח "להחליף את הדיסקט" לילד כזה. הסיכוי שהוא ימשיך לשחק ברידג' כשיגדל גבוה יותר, אבל זה לא נגמר בברידג'.

תחשבו על ילד כזה שגדל ורוצה ללמוד רפואה. תנאי הקבלה דורשים ציון גבוה במבחן פסיכומטרי. בפעם האחרונה שמישהו סיפר לי שהוא רוצה ללמוד רפואה, והתייחס לפסיכומטרי, הציון המינימלי היה 750.
בפוסט זה אתייחס ל-750 כציון המינימום לקבלה לרפואה, על אף שייתכן שציון הסף השתנה.

הוא ניגש לפסיכומטרי ומקבל 748. אם כמורה לברידג' לא הצלחתי לשנות את תפיסת "המקופח הסדרתי" שלו, הוא יאשים את כל העולם בכישלון שלו ואולי יוותר על החלום להיות רופא.

אם הצלחתי לשנות, הוא לא יאשים אף אחד. במקום זה הוא יגש למועד נוסף ויתכונן טוב יותר ואולי יקבל ציון של 755 או 760.
אם לא יעבור את הסף, אולי יגש פעם שלישית למבחן.
אם גם זה לא יצליח, אולי יסע ללמוד רפואה בארץ אחרת.

יום בתי הספר בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב
ביום חמישי ה-3 במרץ יתקיים יום בתי הספר של הפסטיבל בבית דני בתל-אביב. השנה בשונה משנים קודמות, הוא מתקיים בנפרד מהפסטיבל, משום שפסטיבל הברידג' הבינלאומי נדחה מפברואר ליוני. יוני אינו מועד מתאים לתלמידי בתי ספר.

כמי שכבר הביא תלמידים לשחק ביום בתי הספר, אני ממליץ לכל מי שיכול להשתתף לבוא ולהשתתף. בשביל ילדים בכלל וילדים מהפריפריה בפרט זו חוויה נהדרת. 




יום שבת, 30 בינואר 2016

Back to Basics



המוטו של כנס בנושא מחשבים בו השתתפתי בשנת 2008 היה: Back to Basics.
אנשי מקצוע הלכו לכיוונים מורכבים ומסובכים אבל הבסיס הפשוט הלך לאיבוד. 


זה גם מה שקורה לא פעם בברידג'. אני מדבר בעיקר של שחקני תחרויות ממוצעים, שמשתתפים בקורסים מתקדמים, קוראים מאמרים מתקדמים בירחון, אבל הבסיס חסר

לאן התקדמתם בעזרת קורס לשחקני תחרויות?
השתתפתם בקורס שחקני תחרויות, שמעביר אחד מטובי השחקנים בארץ. המורה הוא מורה מצוין. החומר מאורגן היטב. הידיים שהכין מצוינות לתרגול הנושא.

אתם יכולים לשאול אותו שאלות על ברידג', בנושאים שאינם חלק מנושאי הלימוד וללמוד הרבה מהתשובות.

אז מדוע חלק מהמשתתפים לא מפיקים מקורס כזה תועלת כלשהי? התשובה אינה קשורה למורה היא נוגעת לתלמידים. לא לכל התלמידים: לחלק מהתלמידים.

השורה התחתונה היא, שרמת הברידג' של חלק מהתלמידים אינה משתפרת ולפעמים דווקא יורדת.

הניסיון האישי שלי כתלמיד בקורס שחקני תחרויות
לפני לא מעט שנים למדתי קורס שחקני תחרויות בירושלים. את הקורס לימד אלדד גינוסר. אני יכול להגיד שלמדתי בקורס הרבה ורמת הברידג' שלי השתפרה אחרי הקורס.

את החומר שלמדתי בקורס אני יודע עד היום. בחלק גדול מהדברים שלמדתי אני משתמש בתחרויות. 
שאלתי שאלות שאינן כלולות בנושאי הקורס וקיבלתי תשובות מצוינות, שעזרו לי להעמיק את ההבנה שלי בברידג'.

אבל הסתכלתי מסביב ושאלתי את עצמי גם: מה למדו חלק ממשתתפי הקורס האחרים?

מי משחק איתי הכי הרבה מהקונבנציות שלמדתי בקורס?
שיחקתי בעבר בלא מעט תחרויות מקומיות ואפילו ארציות עם כאלה שלמדו בקורס ביחד איתי.
מי שמנצל, ביחד איתי, את מירב הכלים שלמדתי בקורס, לא השתתף בקורס. זה הבן שלי, שסיפרתי לו מה למדתי בקורס. הבין את מה שנלמד והיה מוכן לאמץ חלק לא קטן מהדברים. 

"בואי נשחק את מה שלמדנו בקורס לפני שלושה ימים""
זה מה שאמרתי לאחת מהתלמידות באותו קורס, לפני ששיחקנו יחד בתחרות מקומית. התשובה: "שכחתי את זה". 

אמרתי לה שאין בעיה, אני זוכר ואני מוכן להזכיר לה את זה לפני התחרות. היא החליטה שלא.
זהו הקצה המנוגד לבן שלי, שלא היה בקורס ולמד ממני את מה שנלמד בקורס. 
אותה שחקנית אינה משחקת את מה שלמדה בקורס ומיהרה לשכוח. 

זהו מתאבן להסבר מדוע חלק מהלומדים באותם קורסים אינם מתקדמים כלל.

ללא בסיס
לא חשוב האם מדובר בברידג' או בכל תחום ידע אחר. רוב אלה שמגיעים ללא בסיס הידע הנדרש בקורס, מתקשים בהבנת החומר. 

לפעמים מכיל הסילבוס של קורס את הדרישות המוקדמות להשתתפות בקורס. זה קורה לפעמים גם בקורסי ברידג' מתקדמים. 
בברידג', כמו בתחומים אחרים, אף אחד לא בודק האם המשתתפים, שיודעים מה הן הדרישות המוקדמות לקורס, אכן עומדים בהן.
זוהי אחריות של המשתתפים עצמם.
יש כאלה שלא יוותרו על האפשרות ללמוד משחקן מעולה גם אם הם רחוקים מאד מדרישות הסף להשתתפות, שהוא הציב.

התוצאה
חלק מהמשתתפים אינם מבינים חלק ממה שהם לומדים. אני נתקל בזה כשאני משחק נגדם בתחרויות והם משתמשים באופן חלקי או באופן לא נכון במה שהם למדו. 

חלק מהמשתתפים, שחסר להם הבסיס הנדרש, קולטים חלק מהדברים המתקדמים יותר שלמדו וההערכה העצמית שלהם כשחקנים  עולה. 
הם יחשבו פעמיים לפני שילמדו ממישהו אחר. הם יצטטו את המורה שלהם במקומות שבהם נכון לעשות זאת, אבל גם בהקשרים, שלא נכון לעשות זאת וגם במקרים בהם הם הבינו או זוכרים רק חלק ממה שלימד המורה. 

ההערכה העצמית הגבוהה יותר כשחסרים היסודות, עלולה לפעמים להביא לירידה ברמה.

קצת מהבסיס שחסר
לא אפרט בפוסט זה את כל הבסיס החסר, שגם בו אני נתקל כשאני משחק נגד שחקנים כאלה. אסתפק בארבע דוגמאות.

10 נקודות כשהשותף פתח בסדרה בגובה 1 
לא מעט שחקנים, חלקם בעלי ניסיון רב, לא יודעים כיצד להכריז כשהשותף פתח בסדרה בגובה 1 ולהם 10 נקודות. 
כמובן שנקודות אינן חזות הכל ובבלוג זה תוכלו לקרוא פוסטים בהם אני מתייחס לאספקטים אחרים של הערכת יד. 
10 נקודות יכולות להיראות כמו 12 נקודות או כמו 8 נקודות.
בהקשר הנוכחי, תניחו שהן אינן נראות טוב יותר מיד ממוצעת של 10 נקודות.  

Takeout Double
ללא ספק, אחת מהקונבנציות הכי חשובות בברידג'. קראו למשל את הפוסט: שתי הקונבנציות החשובות ביותר בברידג: המסובכת והפשוטה.

Negative Double
עוד לא כתבתי פוסט על קונבנציה שכיחה זו. שמתי לב שלא מעט שחקני תחרויות אינם מבינים את הקונבנציה.

Weak Two
תתפלאו אבל גם בקונבציה כל כך בסיסית, הנלמדת כמעט בכל קורס מתחילים, עושים טעויות גדולות.

כיצד אתייחס ליסודות בבלוג זה?
חלק מהפוסטים בבלוג זה המסומנים בירוק או בצהוב או בשני צבעים אלה, עוסקים ביסודות. סימן היכר נוסף של פוסטים כאלה הוא שלעולם לא יופיע בהם ריבוע אדום, המסמן פוסטים המיועדים גם לשחקנים ברמה גבוהה יותר.

לפוסט כזה אוסיף את ה-Label (תווית) Back to Basics. בעתיד תוכלו להקליד Back to Basics בתיבת החיפוש ולקבל את רשימת הפוסטים העוסקים ביסודות.

שיעורים שאני מעביר
כל ארבעה שחקנים או יותר יכולים לבוא אלי וללמוד כמעט על כל נושא בברידג'. הקורס יכול להתקיים בבית פרטי והיקפו יכול להתחיל בשיעור בודד או במספר שיעורים מועט או רב. 

הנושא יקבע על ידי המשתתפים. כך למשל: שחקנים שרוצים ללמוד על הכרזות סלאם בלבד, יכולים ללמוד רק את הנושא הזה.

אפשרות אחרת היא להציע לי לבחור נושא, המשלים יסודות חסרים, למשל: נושא של  אחת הדוגמאות בפסקה הקודמת.

תוכן כל שיעור יישלח בדוא"ל לאחר השיעור. במהלך השיעור יתורגל משחק ידיים שחולקו מראש העוסקות בנושא השיעור.

מדוע "כמעט על כל נושא" ולא על כל נושא?
כשברור לי מראש שהתלמידים יתקשו בהבנת נושא, אציע להם לדחות שיעורים על נושא זה עד למועד בו יהיו בשלים ללמוד נושא כזה.

Balancing הוא דוגמא קלאסית לנושא, שלא אלמד כל אחד. מי שאינו צעיר מוכשר במיוחד, לא יוכל ללמוד אצלי את הנושא הזה לפני שהוא משחק לפחות שלוש שנים בתחרויות.



יום שבת, 23 בינואר 2016

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? חיתוך



הפוסט הקודם: ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה, היה הראשון בסדרת פוסטים על ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים ותלמידי ברידג'.

יש להבדיל בין ממה מפחדים לבין ממי מפחדים. בסדרת פוסטים קודמת עסקתי בשאלה של פחד בברידג', לאו דווקא של שחקנים מתחילים. כך למשל, באחד מהפוסטים בסדרה, עסקתי בפחד מקהל הצופים, כלומר: פחד במה

נימנע מהכללות: רק חלק, משחקני התחרויות המתחילים ומתלמידי הברידג', מפחדים מהדברים המופיעים בפוסטים. 

בכל מקרה פחד משפיע לרעה על קבלת ההחלטות של אלה שחווים אותו.  

לחתוך כשלא צריך
גם שחקנים טובים חותכים לפעמים כשלא צריך לחתוך. בירחון הברידג' האחרון (ינואר 2016) מופיעה כתבה של אפרים בריפמן שכותרתה: "לחתוך אוויר". בריפמן מתאר מצבים בהם חיתוך בפעם הראשונה, שבה ניתן לחתוך, מיותר ומזיק. החיתוך עולה לחותך בסופו של יום בלקיחה, שמתברר שהיא לקיחה טבעית. במקום זה עדיף לזרוק מפסיד בסדרה אחרת.  

בפוסט: כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים, עסקתי באחת הידיים הטראומטיות ביותר עבורי בתחרויות ברידג'. החיתוך בהזדמנות הראשונה, עלה לי באיבוד שליטה בקלפי השליט ובנפילה בחוזה מוכפל.

בשונה מהדוגמאות לעיל, בפוסט זה איני עוסק בהחלטות מתקדמות של הימנעות מחיתוך כשניתן לחתוך. 

אני עוסק בחיתוך שאין בו צורך רק בגלל הפחד הלא מוצדק, ששחקן יריב יחתוך.

חותך מפחד
לא אחת ראיתי תלמידים, המשחקים בשיעור ושחקני תחרות ברמה לא גבוהה חותכים קלף גבוה שלהם בדומם או ביד. זה נכון שלא תמיד הם זוכרים, שקלפים גבוהים ממנו כבר יצאו, אבל כשאני שואל אותם מדוע חתכו? הם אומרים שפחדו שלא יספיקו לחתוך קלפים בסדרה.  

אם תלמיד אומר לי שחתך את ה-Q משום שלא זכר שה-A וה-K כבר יצאו, אני מקבל את זה. הוא שיחק באופן סביר לרמתו. 

אבל אם השליט הוא ,  הכרוז מחזיק AQJ♣ מול קלף יחיד בדומם, והוא מושך את ה-A וחותך את ה-J ביד הקצרה בדומם, נדבר על זה בניתוח שלאחר שמשחקים את היד. 

במקרה זה ברור, שאם מהלך ההכרזה לא הראה אורך יוצא דופן ב- אצל אחד היריבים, ההסתברות שיריב יחתוך את הקלף השלישי הגבוה בסדרה, אחרי שיזכה ב-K בסיבוב השני, היא הסתברות נמוכה.

השילוב של פחד מהפסד לקיחה ופחד מחיתוך
אם יש כניסות לדומם, ברוב המקרים רצוי לבצע עקיפה ב- בדוגמה בפסקה הקודמת.

מדוע נמנעים מכך? תלמידים ששאלתי אותם ענו לי שפחדו פעמיים: 

פעם אחת פחד להפסיד ל-K שלא ישב בעקיפה. 
פעם שנייה שה-A ייחתך על ידי יריב בסיבוב השני. 

כמובן ששני הפחדים הנ"ל רחוקים מלהיות רציונאליים.


אימת ה-Over ruff
פחד חסר בסיס נוסף הוא הפחד מ-Over ruff .Over ruff הוא מצב בו שחקן חותך, אבל היריב שאחריו חותך בקלף גבוה יותר.

כמובן כשלכרוז יש חמישה קלפים בסדרה, שאינה סדרת השליט, ואחד היריבים התערב במכרז באמצעות Overcall באותה סדרה, יש בסיס לחשש מחיתוך. 

הפחד מ-Over ruff מתייחס לחיתוך כשההסתברות לחיתוך מעל, על ידי היריב שאחרי החותך, היא נמוכה.

לא פעם אני רואה תלמידים חותכים עם 9 או 10 ביד הקצרה בדומם שבה יש גם 2 או 3.
כשאני שואל מדוע חתכו בקלף גבוה? אני מקבל את התשובה: "פחדתי שיחתכו מעלי".

לחתוך ב-A
לא תמיד חותך שחקן מתחיל בקלף גבוה, כמו ה-T או אפילו ה-Q, כשיש לו קלף נמוך בסדרת השליט. לפעמים הוא חותך ב-A. 

אל תטעו, לא מדובר בשחקן מוכשר במיוחד שמשתמש בטכניקה של היפוך הדומם.

גם במקרה זה הסיבה לחיתוך היא פחד מחיתוך מעל. את הבעיה הוא פותר באמצעות חיתוך ב-A. עכשיו הוא בטוח שלא יחתכו מעליו.  

כשמדובר בתלמידים, זהו לפעמים השלב בו אני עוצר את המשחק ושואל אותו: האם ה-A בסדרת השליט לא יזכה בלקיחה במקרה שלא חותכים בו? 
כל אחד מוצא לבד את התשובה לשאלה הזו. זה כבר מהלך מנוגד לחלוטין להיגיון. 
לפעמים אני מאפשר לו לקחת את ה-A בחזרה ולהחליט האם לחתוך בקלף קטן או לא לחתוך בכלל. חיתוך בקלף קטן שזוכה הוא תרפיה על קצה המזלג לטיפול בפחד.

המורה לברידג' הוא לא רק זיקית. לפעמים הוא גם מעין פסיכולוג המטפל בפחדים.



יום חמישי, 21 בינואר 2016

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה



 
 
 
בסדרת פוסטים על פחד בברידג' תיארתי ממי מפחדים חלק משחקני הברידג' המשחקים בתחרויות.
בפוסט הראשון:  פחד בברידג'. חלק 1: פחד משחקנים חזקים, עסקתי בפחד משחקנים ברמה גבוהה, בפוסט השני עסקתי בפחד משחקנים מטילי אימה ובפוסט: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה עסקתי בפחד מהצופים במשחק.

בסדרת פוסטים זו אתייחס לשאלה: ממה מפחדים תלמידים בקורסי ברידג' ושחקנים מתחילים? כמובן שמדובר רק בחלק מהתלמידים והשחקנים המתחילים. 
כפי שיש כאלה שאינם מפחדים לשחק נגד שחקנים טובים, אינם מפחדים משחקנים מטילי אימה ואינם סובלים מפחד במה, יש תלמידים ושחקנים מתחילים, שאינם מפחדים ממה שחלק מהתלמידים והמתחילים פוחדים. 

כפי שהבנתם מהכותרת, פוסט זה מתייחס לפחד להפסיד לקיחה.
אגלה לכם סוד: כשאני משחק למשל בחוזה הנדיר של 7NT, גם אני מפחד להפסיד לקיחה.

יש שחקנים מתחילים ותלמידים שמפחדים להפסיד לקיחה גם בחוזה של 1NT.

ההבדל בין פחד להפסיד לקיחה: בין חוזה של 7NT לבין חוזה של 1NT?

הפחד להפסיד לקיחה בחוזה של 7NT הוא רציונאלי. כשמכריזים 7NT מצפים לזכות בכל הלקיחות. ההחלטה ללכת לסלאם לרוב מגובה ביד חזקה או בידיים חזקות. אם נפסיד לקיחה, ניכשל בביצוע החוזה.

כשמכריזים 1NT מצפים לזכות בשבע לקיחות. לרוב נזכה ב 6-8 לקיחות. כמעט תמיד סך הנקודות שבידינו (הכרוז והדומם ביחד) הוא פחות מ-25 נקודות מתוך 40 נקודות. סביר להניח שנפסיד לפחות 5 לקיחות. אם נפסיד לקיחה, עדיין נוכל לבצע את החוזה. אולי נוכל עדיין לעשות את התוצאה הטובה ביותר בתחרות.

זה לא רציונאלי לפחד להפסיד לקיחה. למרות זאת, שחקנים מתחילים ותלמידים מקבלים החלטות אי-רציונאליות, על מנת לא להפסיד לקיחה ומשלמים לפעמים ביותר מלקיחה.


שגיאה 1: לקחת את הקלפים הגבוהים בסדרה הקצרה

אמחיש את זה באמצעות דוגמה.
בשיעור הראשון שתלמידים שלי, שמשחקים רק מיני ברידג', לומדים טכניקת משחק הם עדיין לא יודעים מה זה שליט (Trump). הטכניקה שאני מלמד אותם היא לנסות לפתח סדרה ארוכה.

אם אתה מגן, בדוק מה הסדרה הארוכה שלך ושחק אותה.
אם אתה כרוז, ספור את מספר הקלפים בידך ובדומם ונסה לפתח סדרות שבהן יש לכם יחסית הרבה קלפים: שבעה לפחות ולרוב שמונה או יותר.

יש רק עוד מושג אחד שמוזכר בשיעור: כניסה. קלפים גבוהים בסדרה אחרת, המאפשרים לך לזכות בקלפים שהוגבהו בסדרה הארוכה. 
ההסבר שלי (וקרוב לוודאי שגם של רוב המורים לברידג'): אל תשחקו את הקלפים האלה בשלב מוקדם. חכו עד שיגמרו ליריבים הקלפים בסדרה הארוכה שלכם ואז תשחקו אותם.

בשיעורים שלי, ההסברים מלווים בהדגמות באמצעות ידיים המצוירות על הלוח. התלמידים שואלים שאלות ומקבלים תשובות. בידיים שעל הלוח, אנחנו בודקים מה קורה כשלוקחים קודם את הקלפים הגבוהים ומה קורה כשמשאירים לנו כניסות ליד. ההבדלים בתוצאות בדוגמאות שאני מביא, הם כמובן דרמטיים.
ואז מתחילים לשחק ידיים מוכנות מראש על נושא השיעור.

מה קורה ביד עם תשעה קלפים בסדרת ה-?  

באחת מהידיים מקבל המגן המוביל חמישה קלפים ללא נכבדים בסדרת ה-. שותפו מקבל ארבעה קלפים באותה סדרה. ארבעת הקלפים הגבוהים בסדרה נמצאים אצל הכרוז והדומם. הם מחולקים 2-2.

המגן המוביל מחזיק גם ב-AK3 ושותפו ב-Q בלבד. לשני המגנים אין כניסות נוספות לידיים.
אם מובילים ב-, כפי שלמדו כמה דקות קודם, וכשזוכים ב-
, ממשיכים בעוד , ההגנה מפילה את החוזה אחרי שהיא זוכה בוודאות בשלוש לקיחות ב- ובשתי לקיחות ב-.

אולי תתפלאו, אבל קרוב ל-50% ממשתתפי קורס מתחילים מובילים ב-A
.
עוד יותר יפתיע אתכם לקרוא, שאחוז לא קטן ממשיך עם ה-K
,  אחרי שראה את ה-Q של שותפו נופלת על ה-A.

זו אגב הזדמנות נהדרת לחזרה על עיקרון השותפות, שלמדו שיעור או שניים קודם. שואלים אותו: האם הוא סומך על שותפו? התשובה היא: כן. "אז מדוע זרק השותף שלך את ה-Q, אם יש לו קלף אחר בסדרה?"


"התחקיר" שאחרי

שלא תטעו, ב"תחקיר" אחרי שלא הפילו את החוזה, מתברר שרוב התלמידים שהובילו ב-A הבינו את השיעור ולמרות זאת פעלו באופן לא רציונאלי והובילו ב-A.

נזקי הפחד להפסיד לקיחה


1. מאבדים כניסות ליד המאפשרות לזכות בלקיחות בסדרות הארוכות

2. עוזרים ליריבים לפתח את הסדרה הארוכה שלהם שבה לקחו את הקלפים הגבוהים

שגיאה 2: לא עושים עקיפות

בשיעור הבא לומדים עקיפה. כשיש לכם 7 קלפים בסדרה ובדומם את ה-AQJT, ובידכם כניסות למכביר, אפשר לבצע 3 פעמים עקיפה. אם לוקחים מיד את ה-A הסיכוי להפיל את ה-K הוא זניח. הסיכוי להצלחת עקיפה הוא 50%.

התלמידים (וגם שחקני תחרויות ברמה לא גבוהה) מבינים את העיקרון ובכל זאת פועלים באופן לא רציונאלי ומשחקים קלף קטן ל-A. 
התשובה לשאלה: "האם הבנת שהסיכוי להצליח בעקיפה הרבה יותר גדול?" היא חיובית.
"אז מדוע לא ביצעת עקיפה?" התשובה היא פחדתי להפסיד ל-K. 
תסבירו להם, כמו שאני עשיתי יותר מפעם אחת, שגם אם תזכו ב-A תפסידו ל-K בפעם הבאה שתשוחק הסדרה.

הם יבינו... אבל בפעם הבאה קרוב לוודאי שישחקו את ה-A. 


החלטות לא רציונאליות לא רק בברידג'

 
מחקרים של פרופ' דניאל כהנמן (שקיבל פרס נובל) ושותפו למחקרים פרופ' עמוס טברסקי (שלא קיבל פרס נובל רק משום שנפטר לפני הענקת הפרס) מראים כי במצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן לא רציונאלי, בגלל כשלים והטיות. חוקרים רבים אחרים מצאו ממצאים דומים. 

לא אלאה אתכם בפוסט זה בצלילה לעומק בנושא זה. במקום זה אפנה את מי שמעוניין, לפוסט בבלוג אחר שלי המתמקד בנושא: האם ניתן לקבל החלטות רציונאליות בכלכלת המשפחה?

משחק הברידג' אינו יוצא דופן. כפי שראיתם בפסקאות הקודמות גם בו מקבלים לפעמים החלטות לא רציונאליות.
 

קישור לסרטונים בערוץ ה-Youtube שלי 

 
אפשר להיות מנויים ללא תשלום לערוץ ה-Youtube שלי. כתובת הערוץ: הערוץ של אבי רוזנטל.
 
סרטונים
 







 
 


  


Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...