השיטה של מיכה: השפעת הידיים הראשונות בתחרות על ההמשך

בנסיעה חזרה לירושלים לאחר המושב השני של תחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב הייתי מתוסכל. 

שיחקתי בפעם הראשונה בתחרות ארצית עם טל פרנד, שחקן צעיר טוב ונחמד. נבצר מהבן שלי להשתתף בתחרות וכל השותפים האחרים שלי חשבו שאשחק איתו ולכן קבעו כבר עם שותפים אחרים. מהעונים למודעת חיפוש השותפים שפרסמתי באתר ההתאגדות, מיהרתי לבחור בטל, אותו כבר פגשתי כששיחקתי נגדו בגמר ב' של אליפות הארץ ב-IMP. 

במושב הראשון שיחקנו טוב ועשינו תוצאה טובה. במושב השני עשיתי שתי שגיאות קשות בשתי הידיים הראשונות, נגד זוג שאינו מהאריות שבחבורה. ההתחלה הגרועה, השפיעה עלי עד היד הרביעית מהסוף. גם השותף שלי יצא מריכוז. התוצאה הייתה בהתאם.

השיטה של מיכה

כשסיפרתי למי שנסעו איתי בחזרה לירושלים, מה קרה לי אחרי שתי הידיים הראשונות, אמר לי אורן טולדנו, שחקן הנבחרת הצעירה, שהוא מכיר את התופעה של השפעת הידיים הראשונות על המשך התחרות, קוראים לזה בנבחרת הצעירה השיטה של מיכה, על שמו של מיכה עמית, שמילא בעבר את תפקיד הקפטן הספורטיבי.

ההנחיה של מיכה, הייתה לנסות לשחק טוב את שתי הידיים הראשונות ואת שתי הידיים האחרונות.

מעט על פסיכולוגיה בברידג'

באופן רציונלי צריכים לגמור לשחק יד ולהתעלם ממה שקרה בה ולעבור ליד הבאה ולהתמקד בה. שחקני ברידג' הם בני אדם ולפעמים היד הקודמת או הידיים הקודמות משפיעות על ההמשך. כשבאים לתחרות מצפים להנות ממנה ולרוב גם מצפים להצלחה.

כשמתחילים טוב, יותר נינוחים בהמשך והלחץ קטן. כשמתחילים רע, קשה להתעלם מזה וזה עלול להשפיע בהמשך. זה גם הרציונל של ההנחיה של מיכה עמית לשחקני הנבחרות בתקופה שכיהן בתפקיד הקפטן הספורטיבי.

הצד השני של המטבע הוא כשנינוחים יותר מדי. כשהכל הולך מצפים שזה יימשך. השאננות הולכת וגדלה. בסוף היא עלולה להביא בידיים האחרונות לתוצאות גרועות, שעלולות לעשות את ההבדל בין מקום ראשון למקום עשירי. זה ההיגיון מאחורי ההנחיה של מיכה עמית ביחס לידיים האחרונות.

לא רק אני הייתי מתוסכל

לא רק שותפי ואני היינו מתוסכלים בסוף המושב השני של התחרות. גם הכרוז הפולני ששיחק נגדנו סיבוב אחד לפני סיום המושב.

מדובר ביד 26.

הכרוז הפולני במזרח הכריז 1NT ושותפתו הכריזה ♥2, שהוסבר כטרנספר ל-♠. הכרזתי Double, המבקש הובלה ב-♥.

לאחר הטרנספר, ייתכן חוזה ב-♠ או חוזה ללא שליט, אם למזרח רק שני קלפים בסדרה.

כנגד חוזה ללא שליט, אני חוסך מהשותף הובלה לא רצויה בסדרה שחורה בה יש לי קלף יחיד. 

כנגד חוזה ב-♠ במצב בו לאף אחד מהיריבים יש יותר מקלף יחיד בסדרה ולשותף שלי A♥ או Q♥ הובלה בסדרה הזו, עשויה להיות טובה להגנה. גם במצבים בהם ה-A♥ אינו במזרח זו עשויה להיות הובלה טובה. במקרה זה החוזה היה ♠2.

השותף שלי הוביל ב-A♥ והמשיך ב-♥ קטן. זכיתי ב-K♥ והמשכתי ב-§. קיוויתי שה-A§ אצל שותפי והוא יחזור ב-§ וייתן לי חיתוך.

התקווה שלי נכזבה, אבל הכרוז הפולני עיכב את ה-A§. אולי חשב שהובלתי בקלף קטן על מנת להראות קלף נכבד בסדרה. השותף שלי זכה בלקיחה והמשיך ב-§ אותו חתכתי באמצעות ה-♠ היחיד שבידי.

את ה-♥ ששיחקתי חתך שותפי ב-7♠ והמשיך ב-§ נוסף.

הכרוז חשב ארוכות וחתך ב-A♠ כשזרקתי ♥ מידי. החיתוך ב-A♠   הגביה את ה-J♠ של שותפי שזכה בלקיחה, בנוסף ללקיחה אחת ב-♦, שההגנה זוכה בה תמיד.  

הכרוז הפסיד 2 לקיחות ב-♥, שלוש לקיחות ב-♠ (שתי לקיחות באמצעות חיתוך ואת ה-J♠), אחת ב-§ ואחת ב-♦.

מדוע חתך השחקן הפולני ב-A♠?

השחקן הפולני חשב ארוכות לפני שחתך ב-A♠. ההסתברות הגבוהה ביותר לחלוקת חמישה קלפים בסדרת שליט בין המגנים היא שאחד המגנים מחזיק בשני קלפים והשני בשלושה. 

הפולני הניח שזה המצב. אסור לו לחתוך בקלף קטן מה-T♠. חסרים לו 7,8,9 ו-J. כל אחד מהם גבוה מיתר הקלפים בדומם ובחלוקה של 2-3 יחתכו מעליו. 

אם ה-J♠ אצלי, עליו לחתוך ב-A♠. 

אם ה-J♠ אצל שותפי, הוא יכול לזכות באמצעות חיתוך ב-T♠. היות שהוא אינו יודע, היכן ה-J♠, חיתוך ב-A♠ מבטיח הוצאת כל השליטים של היריבים בחלוקה של 3-2, במשיכה של כל השליטים של המגנים באמצעות ה-K♠ וה-Q♠ שבידו.

הערת שוליים
השחקן הפולני דיבר שוב ושוב עם שותפתו. מטון הדיבור הבנתי שהוא דיבר על החיתוך בקלף היחיד שבידי והתוצאות העגומות של החלוקה בהמשך. אני משער שעל פי השיטה של מיכה, קרוב לוודאי שבשתי הידיים האחרונות הוא כנראה לא הצליח במיוחד.