כאשר אני משחק נגד יריבים חזקים ממני והם מכריזים ♦2 ברוב המקרים התשובה שלהם לשאלה שלי: "מה משמעות ההכרזה הזו?" היא: יד עם 6-10 נקודות ושישייה בסדרת מייג'ור.
ברוב המקרים כשאני שואל שחקנים פחות טובים ממני את אותה שאלה, התשובה היא: 20-22 נקודות עם יד לא מאוזנת או 8 לקיחות בטוחות.
התיאור המופיע כאן תומך בהשערה שהכרזת ♦2 המראה יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות אינה טובה.
בהמשך הפוסט אתמוך בהשערה הזו. בפוסט הבא אנסה להסביר כיצד אפשר להכריז ידיים כאלה כאשר לא משתמשים ב-♦2 חזק.
אין שיטות הכרזה מושלמות
יוסי בנאי שר את שירו של זורז' בראסנס "כי אין אהבות שמחות". אהבות שמחות אולי יש. שיטות הכרזה מושלמות אין. בכל שיטת הכרזה יש ידיים שאינן מתאימות לשיטה ומי שישתמש בה יקבל בהן תוצאות פחות טובות ממי שישתמש בשיטת הכרזה אחרת. בכל שיטת הכרזה יש חלוקות קלפים המותאמות לשיטה כמו כפפה ליד ובהן מקבלים תוצאות טובות יותר מאשר בכל שיטת הכרזה אחרת.
על מנת לקבוע אם הכרזה או שיטת הכרזה טובות יותר מהכרזה או שיטת הכרזה אחרת צריך לבחון את שלושת סוגי הידיים:
1. רוב הידיים
אלה שאינן "תפורות" לשיטה ואינן בלתי מתאימות לשיטה.
2. אלה שמתאימות במיוחד להכרזה או לשיטת ההכרזה
3. אלה שאינן מתאימות לשיטה.
שאלות המפתח יהיו: מה מפסידים? מה מרוויחים? מה הן ההתסברויות להרוויח ומה הן ההסתברויות להפסיד?
♦2 חזק אינה יוצאת דופן גם אותה צריך לבחון באותו אופן.
בגמר אליפות הארץ השנה
עם השותף שלי רן בן-אפרים שיחקתי עד סיום תחרות זו ♦2 חזק עם 20-22. בתחרות הזו שיחקנו נגד גלעד אופיר. כשאמרתי שה-♦2 הוא 20-22 או 8 לקיחות, הוא הגיב: "אחרי שגמלתי את השחקנים בירושלים מהשיטה הזו אתם ממשיכים לשחק אותה?" אחרי התחרות הפסקנו לשחק אותה.
מדוע שיחקנו אותה בכלל?
אני מעדיף שהכרזת ♦2 תתאר יד חלשה או Weak two ב-♦ או Weak two בסדרת מייג'ור.
כשהתחלנו לשחק ביחד התגמשתי ושיחקתי את מה שהשותף שלי, כמו מרבית השחקנים בירושלים, רגיל לשחק ♦2 המתאר 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת או 8 לקיחות בטוחות.
במהלך התפתחות השותפות הכנסנו שיפורים והרחבות בשיטה. משום מה שכחנו להחליף את ה-♦2 החזק במשהו יותר טוב.
יש Happy End לסיפור הזה. מיד אחרי התחרות הצעתי לשותף לעשות את מה שגלעד הציע. הוא הסכים ומאז ♦2 שלנו מתאר יד חלשה באחת משתי סדרות המייג'ור.
בשורה טובה ובשורה רעה ביחס לסיפור הזה
הטובה: שחקן ברמה גבוהה כמו גלעד אופיר מסכים איתי.
הרעה: שלא באשמתו, גלעד לא הצליח לגמול את רוב השחקנים הירושלמיים מה-♦2 החזק.
בקורס שחקני תחרויות לפני הרבה שנים
גלעד אינו השחקן היחיד ברמה גבוהה שאינו מתלהב מ-♦2 חזק. לפני הרבה שנים למדתי בקורס שחקני תחרויות אצל אלדד גינוסר. מהתשובה שלו לשאלה של אחת המשתתפות, בנושא הזה, ניתן היה ללמוד שני דברים:
1. הוא חושב שזו אינה הכרזה טובה.
2. לדעתו מרבית השחקנים שמשחקים כך משחקים אותה לא נכון.
לטעמי הטענה השנייה שלו חשובה יותר מהראשונה. לדעת אלדד, פתיחה כזו מחייבת סדרה ארוכה וחזקה של 6 קלפים. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בחמישה.
הכרזת ♦2 ללא סדרה כזו מוטעית משום שבמקרים רבים יד לא מאוזנת אינה מתאימה לחוזה ללא שליט.
דוגמה קיצונית: באיזו סדרה אתם רוצים לשחק ביד של 4-4-4-1 עם 20 נקודות המפוזרות בין כל הסדרות?
מה מפסידים כשלא משחקים ♦2 חזק?
בפסקה זו ובפסקה הבאה אתמקד יותר בידיים של 20-22 נקודות מאשר בידיים עם 8 לקיחות בטוחות.
ההפסד העיקרי הוא שכאשר יש 20-22 נקודות ולא משתמשים בשיטה זו, השותף יכריז Pass עם 3-5 נקודות. קרוב לודאי שנחמיץ משחק מלא.
בפוסט הבא אתאר דרכים לתיאור הכוח של מי שיש לו 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת ואינו פותח ♦2 חזק. מרבית הדרכים האלה אינן רלוונטיות כאשר השותף מכריז Pass.
מה מפסידים כשמשחקים ♦2 חזק?
מפסידים את האפשרות להכרזת הפרעה עם יד חלשה עם שישייה. במקרה ♦2 של המתאר יד חלשה בסדרת מייג'ור, מפסידים גם את האפשרות לתאר יד של פחות מפתיחה וחלוקה של 5-5 באמצעות הכרזת ♥2 או הכרזת ♠2.
על מה עדיף לותר?
הרושם שלי הוא שיש יותר ידיים חלשות עם שישייה מאשר ידיים לא מאוזנות ולא חצי מאוזנות עם 20-22 נקודות.
השורה התחתונה: כדאי לותר על הכרזת ♦2 חזק עם 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת.
אין שיטות הכרזה מושלמות
יוסי בנאי שר את שירו של זורז' בראסנס "כי אין אהבות שמחות". אהבות שמחות אולי יש. שיטות הכרזה מושלמות אין. בכל שיטת הכרזה יש ידיים שאינן מתאימות לשיטה ומי שישתמש בה יקבל בהן תוצאות פחות טובות ממי שישתמש בשיטת הכרזה אחרת. בכל שיטת הכרזה יש חלוקות קלפים המותאמות לשיטה כמו כפפה ליד ובהן מקבלים תוצאות טובות יותר מאשר בכל שיטת הכרזה אחרת.
על מנת לקבוע אם הכרזה או שיטת הכרזה טובות יותר מהכרזה או שיטת הכרזה אחרת צריך לבחון את שלושת סוגי הידיים:
1. רוב הידיים
אלה שאינן "תפורות" לשיטה ואינן בלתי מתאימות לשיטה.
2. אלה שמתאימות במיוחד להכרזה או לשיטת ההכרזה
3. אלה שאינן מתאימות לשיטה.
שאלות המפתח יהיו: מה מפסידים? מה מרוויחים? מה הן ההתסברויות להרוויח ומה הן ההסתברויות להפסיד?
♦2 חזק אינה יוצאת דופן גם אותה צריך לבחון באותו אופן.
בגמר אליפות הארץ השנה
עם השותף שלי רן בן-אפרים שיחקתי עד סיום תחרות זו ♦2 חזק עם 20-22. בתחרות הזו שיחקנו נגד גלעד אופיר. כשאמרתי שה-♦2 הוא 20-22 או 8 לקיחות, הוא הגיב: "אחרי שגמלתי את השחקנים בירושלים מהשיטה הזו אתם ממשיכים לשחק אותה?" אחרי התחרות הפסקנו לשחק אותה.
מדוע שיחקנו אותה בכלל?
אני מעדיף שהכרזת ♦2 תתאר יד חלשה או Weak two ב-♦ או Weak two בסדרת מייג'ור.
כשהתחלנו לשחק ביחד התגמשתי ושיחקתי את מה שהשותף שלי, כמו מרבית השחקנים בירושלים, רגיל לשחק ♦2 המתאר 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת או 8 לקיחות בטוחות.
במהלך התפתחות השותפות הכנסנו שיפורים והרחבות בשיטה. משום מה שכחנו להחליף את ה-♦2 החזק במשהו יותר טוב.
יש Happy End לסיפור הזה. מיד אחרי התחרות הצעתי לשותף לעשות את מה שגלעד הציע. הוא הסכים ומאז ♦2 שלנו מתאר יד חלשה באחת משתי סדרות המייג'ור.
בשורה טובה ובשורה רעה ביחס לסיפור הזה
הטובה: שחקן ברמה גבוהה כמו גלעד אופיר מסכים איתי.
הרעה: שלא באשמתו, גלעד לא הצליח לגמול את רוב השחקנים הירושלמיים מה-♦2 החזק.
בקורס שחקני תחרויות לפני הרבה שנים
גלעד אינו השחקן היחיד ברמה גבוהה שאינו מתלהב מ-♦2 חזק. לפני הרבה שנים למדתי בקורס שחקני תחרויות אצל אלדד גינוסר. מהתשובה שלו לשאלה של אחת המשתתפות, בנושא הזה, ניתן היה ללמוד שני דברים:
1. הוא חושב שזו אינה הכרזה טובה.
2. לדעתו מרבית השחקנים שמשחקים כך משחקים אותה לא נכון.
לטעמי הטענה השנייה שלו חשובה יותר מהראשונה. לדעת אלדד, פתיחה כזו מחייבת סדרה ארוכה וחזקה של 6 קלפים. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בחמישה.
הכרזת ♦2 ללא סדרה כזו מוטעית משום שבמקרים רבים יד לא מאוזנת אינה מתאימה לחוזה ללא שליט.
דוגמה קיצונית: באיזו סדרה אתם רוצים לשחק ביד של 4-4-4-1 עם 20 נקודות המפוזרות בין כל הסדרות?
מה מפסידים כשלא משחקים ♦2 חזק?
בפסקה זו ובפסקה הבאה אתמקד יותר בידיים של 20-22 נקודות מאשר בידיים עם 8 לקיחות בטוחות.
ההפסד העיקרי הוא שכאשר יש 20-22 נקודות ולא משתמשים בשיטה זו, השותף יכריז Pass עם 3-5 נקודות. קרוב לודאי שנחמיץ משחק מלא.
בפוסט הבא אתאר דרכים לתיאור הכוח של מי שיש לו 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת ואינו פותח ♦2 חזק. מרבית הדרכים האלה אינן רלוונטיות כאשר השותף מכריז Pass.
מה מפסידים כשמשחקים ♦2 חזק?
מפסידים את האפשרות להכרזת הפרעה עם יד חלשה עם שישייה. במקרה ♦2 של המתאר יד חלשה בסדרת מייג'ור, מפסידים גם את האפשרות לתאר יד של פחות מפתיחה וחלוקה של 5-5 באמצעות הכרזת ♥2 או הכרזת ♠2.
על מה עדיף לותר?
הרושם שלי הוא שיש יותר ידיים חלשות עם שישייה מאשר ידיים לא מאוזנות ולא חצי מאוזנות עם 20-22 נקודות.
השורה התחתונה: כדאי לותר על הכרזת ♦2 חזק עם 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת.
הערות שוליים
1. ♦2 היא הכרזת הפתיחה שיש לה מספר המשמעויות הרב ביותר. כבר יצא לי לשחק מספר רב של אפשרויות כאלה. כולל כמה אפשרויות "יותר אקזוטיות": Flannery, פתיחות בינוניות (9-11 נקודות ו-5-6 קלפים ב-♦), יד של 18-19 נקודות וכיו"ב. שיחקתי גם ♦2 Multi.
כפי שהבנתם אינני חסיד של ♦2 המתאר יד של 20-22 נקודות.
לדעתי יש גם אפשרות גרועה יותר אותה איני מוכן לשחק: ♦2 Multi הכולל אפשרות של יד חזקה עם סדרת מיינור ארוכה. בתחילת דרכי בברידג' קראתי מאמר בירחון הברידג' הישראלי המתאר מחקר על ♦2 Multi. במחקר הושוו תוצאות של מספר רב של ידיים ששוחקו. מסקנת המחקר: אילו ששיחקו ♦2 Multi השיגו תוצאות פחות טובות מאלה שלא השתמשו בקונבנציה זו כאשר למכריז הייתה יד חזקה עם סדרת מיינור חזקה וארוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה