בפוסט הקודם בסדרה הסברתי כיצד מסמנים. עשיתי את זה ברמה המתאימה לתלמידי ברידג' חדשים. כמו כל נושא בברידג' אפשר ללמוד סימונים גם ברמות גבוהות הרבה יותר ומורכבות הרבה יותר.
מגבלות סימונים: לעודד להמשיך כשלא רוצים שימשיך
בפוסט הקודם הסברתי, שכשהשותף מוביל בקלף גבוה בפעם הראשונה שמשחקים סדרה, קלף אי זוגי של שותפו מביע רצון שהשותף ימשיך לשחק באותה סדרה. קלף זוגי פירושו חוסר רצון כזה.האם זה תמיד אפשרי? התשובה לשאלה זו היא שלילית.
נתחיל בדוגמה. מערב משחק בחוזה של 3NT.
צפון מוביל ב-Q♠. סדרת ה-♠ היא הסדרה הארוכה שלו ויש לו QJT2♠.
לדרום יש קלף בודד 3♠. ברוב המקרים הוא אינו מעוניין בהמשך בסדרה. אין לו ברירה אלא לשחק את ה-3♠ ולעודד את השותף שלו להמשיך לשחק בסדרה.
מגבלות סימונים: לא לעודד להמשיך כשרוצים
גם הפעם הוביל צפון ב-Q♠. כשהוא מחזיק QJT2♠.דרום מחזיק הפעם A864♠. כנראה שהוא רוצה ששותפו ימשיך ב-♠. למרות רצונו הוא נאלץ לשחק קלף זוגי, המסמן שאינו מעוניין בהמשך בסדרה.
מסקנה
לא תמיד אפשר לסמן את מה שרוצים באמצעות שיטת סימון. לפעמים מחזיקים רק קלפים המסמנים אחרת ממה שהיינו רוצים לסמן.במאמר מוסגר, אציין שהמסקנה הזו תקפה לגבי כל שיטות הסימון.
אז מדוע בכל זאת משתמשים בשיטת סימון?
ברידג' הוא משחק סטטיסטי. בהסתברות גבוהה יהיה לנו קלף מתאים לסמן האם אנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה או לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה