מרבית שחקני הברידג' התחרותיים מכירים, ברמה זו או אחרת, את המוסכמה צבע רביעי מחייב. הרעיון הוא, שלאחר שהפותח והמשיב הכריזו שלוש סדרות, הכרזת הסדרה הרביעית אינה בהכרח טבעית. היא הכרזה המחייבת למשחק מלא.
לאחר הכרזה המחייבת למשחק מלא אפשר לתאר את הידיים באופן יותר מדויק, תוך ניצול מרחב ההכרזה, ללא חשש שהשותף יכריז Pass לפני שהגענו למשחק מלא.
יש מצבים שבהם יש זוגות המסכמים שעבורם צבע שלישי מחייב למשחק מלא (TSF).
המצב בו צבע שלישי עשוי לחייב למשחק מלא
הפותח פתח בגובה 1 בסדרת מיינור. המשיב הכריז סדרה אחרת בגובה 1. הפותח חזר על סדרת המיינור אותה הכריז בגובה 2.
הפותח הבטיח 6 קלפים בסדרת המיינור ו-12-14 נקודות. זוהי הכרזת Limit Bid.
דוגמה
צפון פתח ♦1. דרום הכריז ♠1. צפון הכריז ♦2. מזרח ומערב לא התערבו במכרז.
הכרזת צבע שלישי
הכרזת ♥2 או הכרזת ♣3 של המשיב היא החלפת צבע המראה יותר כוח. משיב עם יד מינימלית יכול להכריז Pass ולא להחליף צבע.
האם היא הכרזה טבעית ומזמינה למשחק מלא או טבעית ומחייבת למשחק מלא או לא טבעית ומחייבת למשחק מלא?
יש גם גרסה מורכבת יותר של צבע שלישי מחייב הנקראת TSAR. בגרסה הזו המוצעת על ידי Jeff Ruben, הכרזת הצבע הבא אחרי הצבע עליו חזר הפותח היא הכרזה לא בהכרח טבעית, המחייבת למשחק מלא. בדיוק כמו הכרזת צבע רביעי.
בדוגמה שהבאתי לעיל, הכרזת ♥2 היא הכרזה כזאת.
למידע נוסף
קראו את המאמר Third Suit Forcing, שנכתב על ידי David Loeb באתר Bridge Winners.
תוכלו למצוא מאמרים בעברית על הנושא באתר Best Bridge.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה