יום שני, 23 באוגוסט 2021

"ברידג' כראי החיים": הטיות בקבלת החלטות

 

אתמול (22.8.2021) הרציתי שוב את ההרצאה "ברידג' כראי החיים". הפעם הרציתי במתנ"ס זיו בשכונת בית הכרם בירושלים. 

כתבתי כבר על ההרצאה הראשונה ועל ההרצאה השנייה באותו נושא. 

גם הפעם הייתה הרצאה מוצלחת. "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אבל גם המשתתפים בהרצאה אמרו את זה באופן הכי ברור. ההרצאה נמשכה הרבה יותר מהשעה שתוכננה. זה נעשה לבקשת המשתתפים. 

המעוניינים בהרצאה הזו, ולא רק בירושלים, מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 054-4480616. 

 

 הטיות בקבלת החלטות



כפי שאתם רואים מהברושור היפה, שלא היה לי שום חלק בהכנתו, אני נוגע בהרצאה במגוון רחב של תחומים ומראה את הביטוי שלהם בחיים ובברידג', למשל: יצירתיות, שימור ופיתוח יכולות חשיבה וזיכרון והדימיון בין זוגיות בחיים ושותפות בברידג'. 

בפוסט זה אגע על קצה המזלג בנושא של הטיות בקבלת החלטות. 

בני אדם אינם מקבלי החלטות רציונליים. יש להם הטיות רגשיות ותפיסתיות הגורמות להם לקבל החלטות כאלה. התחום שבו הנושא הזה עולה בתדירות גבוהה הוא קבלת החלטות כלכליות אבל זה נכון גם  לגבי החלטות של רופאים, החלטות של מנהלים והחלטות במגוון רחב של תחומים אחרים. גם החלטות של שחקני ברידג' במהלך ההכרזה ובמהלך המשחק.

בהרצאה אני מדבר על הנושא באופן כללי. נותן למשתתפים להתנסות בהטיה פשוטה ומוכרת ואז מדבר על הטיות בקבלת החלטות בברידג'.


יודעת מי האיש


דניאל כהנמן. מקור התמונה: ויקיפדיה

כשדיברתי על הטיות בקבלת החלטות הזכרתי שני חוקרים שמחקריהם פורצי הדרך היו אלה שהובילו לשינוי התפיסה של מקבל החלטות רציונלי למקבל החלטות מוטה משיקולים לא רציונליים. 

שני החוקרים הם עמוס טברסקי ז"ל (1937-1966) ודניאל כהנמן  (נולד בשנת 1934). שניהם לימדו בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים כשאני הייתי סטודנט לתואר ראשון. דניאל כהנמן קיבל פרס נובל לכלכלה. עמוס טברסקי לא זכה לקבל את הפרס ביחד איתו רק משום שנפטר קודם.  


אנקדוטה בהרצאה


באחד השקפים הצגתי תמונות של כהנמן וטברסקי עם כיתוב בולט המכיל את שמותיהם. שאלתי את משתתפי ההרצאה האם הם יודעים מי הם? 

להפתעתי, רבים לא ידעו. "אני יודעת" אמרה אחת המשתתפות בהרצאה "דני כהנמן למד איתי בבית ספר". 

היא סיפרה שהיא למדה בבית ספר "מעלה" בירושלים באותה כיתה עם דניאל כהנמן. אביה היה מורה בבית הספר. 

יום אחד נכנס לכיתה תלמיד חדש. ניצול שואה שעלה מצרפת. זה היה דניאל כהנמן. הוא נכנס עם תיק על זרועו אבל ללא ילקוט. 

היא מספרת שרחמיה נכמרו על ניצול השואה חסר הילקוט. היא ארגנה מגבית בין התלמידים ואספה כסף על מנת שיקנו לו ילקוט.

כשבאה הביתה סיפרה לאביה בגאווה על איסוף הכסף. "השתגעת" אמר לה אביה "זהו תיק אופנתי בצרפת. תחזירי מיד את כל הכספים שאספת"

 

איך מקטינים את ההסתברות לקבלת החלטות לא רציונליות?


במאמר שקראתי נכתב, שהכרת ההטיות והכשלים ומודעות להם עשויה להפחית את ההסתברות להתרחשותן. 

פה ושם אני נתקל בשמותיהם של מפורסמים המשחקים ברידג' חובבני או אפילו ברמה גבוהה, למשל: עומר שריף, ביל גייטס ווורן באפט. 

קראתי שגם דניאל כהנמן משחק ברידג'. מסקרן אותי לדעת האם גם הוא חשוף כמו כולנו להטיות בקבלת החלטות או שהוא מצליח להתגבר על חלקן?





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...