ניהול סיכונים ב-Modified DONT

אחד מהנושאים בהם עסקתי ואני עדיין עוסק הוא ניהול סיכונים. במהלך כארבעים שנות עבודתי במחשבים עשיתי לא מעט ייעוצים בניהול סיכונים במערכות מחשוב. בשמונה השנים האחרונות אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה. כמעט כל ייעוץ כולל ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה. 

הידע בתחום הזה תורגם גם להרצאות העשרה על ניהול סיכונים במסגרות שונות.
השנה קיבלתי הסמכה בינלאומית בתחום זה מהחברה הקנדית PECB. בחודש יוני העברתי קורס של ארבעה ימים מטעם הנציגה שלה בארץ חברת .A.H. Training and Technology LTD. אם יהיו מספיק נרשמים, אלמד מחזור נוסף בחודש אוקטובר.

הנטייה של אנשים היא לחשוב שניהול סיכונים מתייחס לנושאים פיננסיים. האמת היא שהוא מתייחס לכל תחום ולכל מסגרת. גם לברידג'. 

אחת האפשרויות לטיפול בסיכונים היא הימנעות (Avoidance). הימנעות היא וויתור על סיכוי כשהסיכון גדול מדי, למשל הימנעות ממכירת הדירה לצורך השקעת הכספים בבורסה.  

משחק בטוח (Safety Play) הוא דוגמה טובה. נמנעים מהניסיון להשיג לקיחה נוספת משום שהסיכון לכך שלא נבצע משחק מלא גדול מדי.

רבים בירושלים משחקים את קונבנציית Modified DONT. בפוסט זה אתייחס לניהול סיכונים בהקשר של שימוש בקונבנציה זו. אתמקד בטעות נפוצה, שנתקלתי בה לא מעט פעמים.

מה הסיכון בהתערבות בהכרזה באמצעות קונבנציית Modified DONT?

ברוב המקרים כמתערבים במכרז אחרי פתיחה של 1NT המראה 15-17 נקודות לפותח ולשותפו יהיו יותר נקודות מאשר ליריביהם. ההתערבות היא על בסיס של חלוקה: סדרה ארוכה אחת או שתי סדרות ארוכות. 

הסיכון הגדול הוא באי היצמדות של שותפו של המתערב לכללי ההכרזה במצב כזה.
התוצאה עלולה להיות משחק ללא התאמה של שבעה קלפים לפחות עם פחות נקודות מאשר ליריבים.

המצבים בהם טעויות שכיחות

במקרים רבים אנשים טועים כשיש להם מה להרוויח מהחלטה מסוימת. הם פחות רואים את הסיכון. 
כך למשל, מי שלא משחק משחק בטוח חושב על הלקיחה העודפת, שאולי ירוויח, ויקבל תוצאה טובה מאחרים. הוא פחות חושב על האפשרות שרבים יבצעו משחק מלא והוא ייכשל.

שני המצבים ב-Modified Dont בהם שחקנים נוטים לטעות ולחרוג מהכללים הם המצבים הבאים:

1. המתערב הכריז ♣2 או ♦2
ההכרזה מבטיחה לפחות חמישייה בסדרת המיינור המוכרזת ולפחות רביעייה בסדרת מייג'ור לא ידועה.

2. המתערב הכפיל
ההכרזה מבטיחה לפחות שישייה בסדרת מיינור או לפחות 5-4 בסדרות המייג'ור.
שותפו של המתערב חייב להכריז ♣2.

כשלשותפו של המתערב יש רביעייה או חמישייה בסדרת מייג'ור, במיוחד בסדרת ה-♥, הוא נוטה להכריז אותה.  הוא חושב על ההתאמה שימצא עם השותף. הוא לא חושב על הסיכון שלא ימצא התאמה. 
סטטיסטית ההסתברות לרביעייה בסדרת המייג'ור השנייה גבוה יותר. 

אחרי התערבות בסדרת מיינור

כשמישהו מכריז ♥2 אחרי שהתערבתם ב-♣2 או ב-♦2, מניחים שיש לו לפחות 4-3 בסדרות המייג'ור ולכן הוא מעדיף חוזה באחת מסדרות המייג'ור. מבחינתכם זו הכרזת Pass or Correct. 
עם הרביעייה שלכם ב-♠ ועם הקוצר ב-♥ אתם מכריזים ♠2. 
אתם מוצאים את עצמם משחקים בחוזה של ♠2 בהתאמה של 4-2. אמנם כבר קרה לי שעשיתי Top במצב כזה, אבל לא כל יום פורים. הרבה יותר פעמים קרה לי שעשיתי תוצאה גרועה במיוחד, שלא באשמתי.

אחרי כפל

אם הכרזת סדרת מייג'ור ללא 4-3 לפחות בסדרות המייג'ור היא חטא, אז הכרזת סדרת מייג'ור אחרי כפל היא ממש פשע.
אם לשותף שלכם 5-4 בסדרות המייג'ור, תמצאו את ההתאמה גם לאחר שתכריזו ♣2, כפי שמתחייב על פי הקונבנציה.

המכריז ♥2 מניח שלשותפו יש 5-4 בסדרות המייג'ור. על סמך מה? על פי אופטימיות חסרת בסיס. 
אם באמת יש לשותפו 4-5 בסדרות המייג'ור הוא יכריז ♥2 אחרי שתכריזו ♣2.

המתערב מניח שלשותפו יש 5-5 בסדרות המייג'ור והוא מחפש התאמה של לפחות שבעה קלפים בסדרת מייג'ור כלשהי בהנחה שהוא התערב עם סדרת מיינור ארוכה. הוא יכריז בלא מעט מקרים את סדרת המייג'ור שאין לשותפו. משהו כמו התאמה של 3-2 בשליט או חוזה בגובה 3 בסדרת מיינור. 


כשאין צורך בהימנעות

יש גם מצבים לא שכיחים בהם אפשר להכריז סדרת מייג'ור. אלו המצבים בהם יש לאן לברוח.

נניח שאתם במצב לא פגיע נגד פגיע והשותף שלכם התערב בהכרזת  ♦2.
לכם יש רביעייה ב-♥ ורביעייה ב-♦. אתם יכולים להכריז ♥2. אם לשותף, יש רביעייה בסדרה זו, הוא יכריז Pass. 
אם הרביעייה שלו היא ב-♠ הוא יכריז ♠2. אחרי ♠2 אתם יכולים להכריז ♦3.


  

צעדים ראשונים בהכרזה: ג'קובי טרנספר אחרי פתיחה של 2NT

בפוסט הקודם הצגנו את הקונבנציה ג'קובי טרנספר. כשלמשיב יש חמישה קלפים בסדרת מייג'ור הוא אינו יכול להשתמש בקונבנציית סטיימן משום שהיא מחייבת בדיוק ארבעה קלפים בסדרה.

בפוסטים על קונבנציית סטיימן ראינו שאפשר להשתמש בה גם אחרי פתיחה של 2NT המראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות. 

יש רק שני הבדלים: במקום להכריז בגובה 2 מכריזים בגובה 3 ואין אפשרות להזמין למשחק מלא.

אז מדוע שלא ניישם את קונבנציית אחרי פתיחה של 2NT? בהחלט הגיוני ליישם גם קונבנציה זו.

גם כאן יהיו בדיוק אותם שני הבדלים שצוינו ביחס לקונבנציית סטיימן.

טרנספר אחרי פתיחה של 2NT

על מנת להשתמש בקונבנציה למשיב צריכות להיות 5 נקודות לפחות.

עם חמישייה בסדרת ה-© מכריז המשיב ♦3. זה אינו אומר דבר על מספר הקלפים שיש לו בסדרת ה-♦.

עם חמישייה בסדרת ה-ª מכריז המשיב ©3.  זה אינו אומר דבר על מספר הקלפים שיש לו בסדרת ה-©.

אם פתחתם 1NT והמשיב הכריז ♦3, הכריזו אוטומטית ©3.    
אם פתחתם 1NT והמשיב הכריז ©3, הכריזו אוטומטית 3ª.

המשיב מכריז 3NT בהכרזת ה-Rebid. אם לפותח רק שני קלפים בסדרת המייג'ור אליה ביצע המשיב טרנספר, הוא יכריז Pass. 

אחרת יכריז את סדרת המייג'ור בגובה 4.

כמובן שעם מספר גבוה של נקודות המשיב גם יכול להזמין לסלאם באמצעות הכרזה של סדרה אחרת או NT בגובה 4. אם מספיק נקודות הוא יכול גם להכריז סלאם. 

מדוע אנשים משחקים ברידג'?

תחום חדש של מחקר אקדמי בסוציולוגיה הוא התחום של סוציולוגיה של משחק הברידג'. לאחרונה נתקלתי בסקר אקדמי ששותפים לו חוקרים מאוניברסיטת Stirling בסקוטלנד. בסקר נשאל מדגם גדול של שחקני ברידג' בקבוצות גיל שונות: מדוע הם משחקים ברידג'?
מספר המשתתפים בסקר היה 6,373.

אם אתם מעוניינים לקרוא את המחקר כולו לחצו על הקישור בשורה הבאה: 
Competition and Mental Exercise in Mind Sport: Building Bridges of Fun and Friendship.

למחקר שני חלקים: ממצאים המתייחסים לכלל האוכלוסייה כולל הבדלים בין קבוצות גיל שונות וירידה לעומק ביחס לקבוצת הגיל של מעל ל-55.
בפוסט זה אתייחס רק לחלק הראשון.

שלוש קטגוריות לסיבות למשחק הברידג' היו שכיחות. אחסוך מהקוראים את רוב החלוקה הפנימית בכל אחת מהקטגוריות.

הסיבה הראשונה: הנאה מהמשחק

51.6% ממשתתפי הסקר ציינו את ההנאה מהמשחק כסיבה העיקרית לכך שהם משחקים ברידג'. ההנאה במשחק צוינה על ידי 50%-55% ממשתפי הסקר בקבוצות גיל שונות, כלומר: בהקשר של גורם זה אין הבדלים משמעותיים בין קבוצות גיל.

הממצא האקדמי הזה אינו מחדש לי. אחד המשפטים הראשונים שלי בשיעור ראשון לכל קבוצה שאני מלמד ברידג' הוא: "אתם פה בשביל להנות מהמשחק"

הסיבה השנייה: הצד החברתי

32% ציינו את ההיבט החברתי כסיבה העיקרית לכך שהם משחקים ברידג'.
סיבות פנימיות מהותיות בקטגוריה זו הן ידידות ושותפות.

בחלוקה הפנימית של הצד החברתי, האינטראקציה החברתית ובמיוחד ההשתייכות לקהילה צוינו על ידי אחוז גבוה יותר של גילאי 55 או יותר.

הסיבה השלישית: אתגר אינטלקטואלי והצלחה

37.5% ציינו את האתגר האינטלקטואלי שבברידג'. אצל חלקם זה קשור להצלחה. אצל גילאי 55 ומעלה יש חשיבות לשימור יכולות כאלה.

לסיכום

מחקר זה ומחקרים שיבואו אחריו מסייעים להגדיל את מספר שחקני הברידג' ולמקד את הצגת הברידג' ללומדים פוטנציאליים.

צעדים ראשונים בהכרזה: ג'קובי טרנספר

בפוסט קודם למדנו על העדפת סדרת מייג'ור. אחרי זה למדנו את קונבנציית סטיימן באמצעותה חיפשנו התאמה של 4-4 בסדרת מייג'ור.

משתמשים בקונבנציית סטיימן רק כאשר יש לנו בדיוק ארבעה קלפים בסדרת מייג'ור או בדיוק ארבעה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור. כמובן שגם אם למשיב יש חמישה קלפים בסדרת מייגו'ר, נרצה לחפש התאמה בסדרת מייג'ור. נניח שגם הפעם למשיב יש 8 נקודות או יותר. 

כמה מילים על התאמה כשלמשיב חמישייה במייג'ור

לפותח עם יד מאוזנת עם 15-17 נקודות עשויים להיות בין שניים לחמישה קלפים בסדרת המייג'ור של המשיב.

אם יש לו שני קלפים, יש להם ביחד 7 קלפים בסדרה ואין התאמה. זה המקרה בו נחזור למה שלמדנו לפני שחיפשנו התאמה בסדרת מייגור. 

אם יש לו בדיוק שלושה קלפים, יש התאמה.
אם יש לו ארבעה או חמישה קלפים, יש להוסיף נקודות אורך.

כיש התאמה של תשעה קלפים בסדרת שליט מוסיפים נקודת אורך אחת. 
אם לפותח ארבעה קלפים בסדרת המייג'ור הארוכה של המשיב, נוסיף נקודות אורך אחת.
המשמעות: נענה להזמנה למשחק מלא או הזמנה לסלאם גם עם 16 נקודות משום שצריך להוסיף להן גם נקודות אורך.

כיש התאמה של עשרה קלפים בסדרת שליט מוסיפים שתי נקודות אורך. 
אם לפותח חמישה קלפים בסדרת המייג'ור הארוכה של המשיב, נוסיף שתי נקודות נקודות אורך.
המשמעות: נענה להזמנה למשחק מלא גם עם 15 נקודות משום שצריך להוסיף להן גם שתי נקודות אורך.

קונבנציית Jacoby Transfer

קונבנציה פשוטה זו קרויה על שמו של השחקן האמריקאי אוסוואלד ג'קובי (1984-1902), שהגה אותה. בישראל יש רבים המשמיטים את שמו של ג'קובי ופשוט קוראים לקונבנציה: טרנספר.

עם חמישייה בסדרת ה-♥ מכריז המשיב ♦2. זה אינו אומר דבר על מספר הקלפים שיש לו בסדרת ה-♦.
עם חמישייה בסדרת ה-♠ מכריז המשיב ♥2. זה אינו אומר דבר על מספר הקלפים שיש לו בסדרת ה-♥.

שימו לב שבשני המקרים המשיב מכריז את הסדרה הנמוכה הצמודה לסדרה בה יש לו חמישייה.
כמו שכבר ראינו בפוסט על קונבנציית סטיימן, עדיף בדרך כלל, שהשחקן המחזיק ביותר נקודות משותפו יהיה הכרוז. להגנה יותר קל כשמרבית הנקודות חשופות בדומם. ברוב המקרים לפותח עם 15-17 נקודות יש יותר נקודות מאשר לשותפו. 

בשונה מקונבנציית סטיימן, המשיב אינו שואל את הפותח דבר. הוא מראה לפחות חמישה קלפים בסדרה אליה עשה טרנספר (בשלב זה מדובר ביד מאוזנת עם בדיוק חמישה קלפים).

כשלא שואלים אתכם אתם לא עונים לשאלה. במקרה זה מכריזים את סדרת המייג'ור, אליה נעשה טרנספר בגובה 2. 

אם פתחתם 1NT והמשיב הכריז ♦2, הכריזו אוטומטית ♥2.    
אם פתחתם 1NT והמשיב הכריז ♥2, הכריזו אוטומטית ♠2.

המשך ההכרזה

נתייחס למצב בו המשיב עשה טרנספר לסדרת ה-♥.
החליפו כל מופע של ♥ ב-♠ ותקבלו את התנהלות ההכרזה אחרי טרנספר ל-♠.


משיב עם 8-9 נקודות מכריז בהכרזה השנייה 2NT. זוהי הזמנה למשחק מלא.
פותח עם שני קלפים בסדרת ה-♥ מכריז Pass עם 15-16 נקודות ו-3NT עם 17 נקודות.
  
פותח עם שלושה קלפים בסדרת ה-♥ מכריז ♥3 עם 15-16 נקודות ו-♥4 עם 17 נקודות.

פותח עם ארבעה או חמישה קלפים ב-♥ מוסיף נקודות אורך ואז עושה בדיוק את מה שעשה פותח עם שלושה קלפים בסדרה. 

כמובן שאם ספירת הנקודות, מאפשרת למשיב להזמין לסלאם או להכריז סלאם הוא יעשה את זה בעזרת טבלת ההכרזה. 

השיטה זהה למה שתואר בפוסטים שתיאור צעדים הקודמים לחיפוש התאמה בסדרת מייג'ור.

שני דברים השתנו: 

1. פותח עם התאמה עשוי להכריז סלאם בסדרת מייג'ור.

2. פותח עם ארבעה או חמישה קלפים בסדרת המייג'ור הארוכה של המשיב מוסיף נקודות אורך. 

צעדים ראשונים בהכרזה: סטיימן - כשלפותח רביעיות בשתי סדרות המייג'ור

בפוסט קודם הסברתי את קונבנציית סטיימן אחרי פתיחה של 1NT. נשאל את עצמנו: האם יכול להיות שלפותח יהיו רביעיות בשתי סדרות המייג'ור?.
התשובה לשאלה הזו כמובן חיובית. יכולה להיות לו יד של 4-4-3-2 עם ארבעה קלפים ב-© וארבעה קלפים ב-♠.
כפי שכתבתי בפוסט הקודם, במצב זה הכרזתו השנייה של הפותח היא ©2.

המצב בו למשיב יש רביעייה ב-©

זהו מצב שנדון כבר בפוסט הקודם. נמצאה התאמה של 8 קלפים ב-©. החוזה יהיה חוזה של ©3 כשלפותח פחות מ-17 נקודות ולמשיב 8-9 נקודות. במקרים אחרים ישחקו המשחק מלא של ©4 או בחוזה גבוה יותר. 

המצב בו למשיב יש רביעייה ב-♠

במצב זה יחשוב המשיב שאין התאמה בסדרת מייג'ור ויכריז 2NT עם 8-9 נקודות או 3NT עם 10 נקודות או יותר. לא מצאנו את ההתאמה ב-♠.   

רק לכאורה לא מצאנו. אנחנו לומדים להכריז בהיגיון. הכרוז ישאל את עצמו: מדוע שותפו השתמש בקונבנציית סטיימן ללא ארבעה קלפים בסדרת ה-©?
התשובה היא שיש לו ארבעה קלפים בסדרת ה-♠. ללא ארבעה קלפים בסדרה זו לא היה משתמש בקונבנציה. 
הפותח רואה את ארבעת קלפי ה-♠ בידו ומבין שיש התאמה של 8 קלפים ב-♠.

הוא מכריז ♠4. שימו לב שאחרי הכרזה זו עמדנו גם בשאיפה שהיד החזקה, כלומר: ידו של הפותח, תהיה ידו של הכרוז והיד הפחות חזקה תהיה בדומם.

טעויות של שחקנים מהשורה: "תוציאו Alert"

לפני 21 ימים כתבתי פוסט שכותרתו: תנועות בתחרויות ברידג'. את הפוסט כתבתי כדרך להכין את עצמי למבחן למנהלי תחרויות בדרג הנמוך ביותר, אותו עשיתי יום לאחר פרסום הפוסט. 
זו הייתה גם דרך לעזור לאלה מחבריי לקורס, שפוסט כזה יכול להבהיר להם דברים שלא היו ברורים להם ולסייע להם במבחן.

את המבחן עצמו עשיתי רע. היום קיבלנו תוצאות ובכל זאת עברתי. השלב הבא הוא מבחן מעשי. 
לכבוד מעבר המבחן אני כותב פוסט הקשור גם בנוהל התרעות והודעות בתחרויות.

"תוציאו Alert" 

מה שאני מתאר כאן מוכר לרוב שחקני התחרויות. אתם באמצע תחרות ומגיע לשולחן הזוג הבא שצריך לשחק נגדכם. הם מסבירים לכם איזו קונבנציה מסובכת שהם משחקים. אתם כבר עייפים ואין לכם כוח לקונבנציה מסובכת, שזו אולי הפעם הראשונה שאתם נתקלים בה. אתם לא מקשיבים בקשב רב ובמקום זאת אומרים להם: "תוציאו Alert".

לגבי רוב השחקנים, זו טעות קשה. עדיף להקשיב להם ולדבר עם השותפה או השותף כיצד תכריזו, אם וכאשר היריבים ישתמשו באותה קונבנציה. 

יש לי המלצה פשוטה בשביל שתדעו האם אתם נכללים בקטגוריה "רוב השחקנים" שהזכרתי.

לכו לדרוג העולמי של השחקנים לפי צבירת נקודות באתר של ההתאגדות העולמית לברידג' (WBF).

אם תמצאו את עצמכם ואת השותף באחד מ-200 המקומות הראשונים, אתם בהחלט לא נכללים בקטגוריה הזו. מותר לכם להגיד "תוציאו Alert".

בפסקאות הבאות ננסה להבין מדוע לשחקנים שאינם מומחים ברמה גבוהה מאוד זו טעות קשה.

חילוקי דעות עם שחקן הרבה יותר טוב ממני

זוג שחקנים התייעץ עם שחקן ברמה גבוהה מאוד ביחס לקונבנציה. השחקן יעץ להם לא להשתמש בה.
הם שאלו גם לדעתי וסיפרו לי מה אמר אותו שחקן. 

הטענה הראשונה של אותו שחקן הייתה שמבחינה תאורטית הקונבנציה אינה טובה.

על נושאים תאורטיים אני מתווכח גם עם שחקנים שטובים ממני בעשר דרגות או יותר, אבל על מנת לעשות זאת נדרשים שני תנאים מקדימים:

1. שאני משוכנע ב-100% שאני צודק.
במקרה זה לא הייתה לי דעה, כך שהתנאי הזה לא התקיים.

2. אני צריך ספר או מאמר של שחקן שזכה באליפות עולם או היה קרוב לזכייה כזו ודעתו זהה לדעתי.
גם תנאי זה לא התקיים.

את הטענה הראשונה קיבלתי.

את הטענה השנייה לא קיבלתי

דעתי הייתה שונה מדעת השחקן הבכיר. הטענה שלו הייתה ששחקנים טובים ממילא ימצאו את הדרך להתגונן גם אם הם לא מכירים את הקונבנציה.
נגד שחקנים לא טובים ממילא תשיגו ברוב המקרים תוצאה טובה, למשל באמצעות לקיחה עודפת שבה רוב ה-Field לא יזכה.

"המוקש" בטענה הזו הוא הגדרת שחקנים טובים. טוב זה דבר יחסי. אם מדובר בשחקנים ברמה של השחקן הזה, אולי זה נכון.

כששיחקתי קונבנציה מורכבת מאוד, ולא ממש מוכרת לרוב השחקנים,  נגד זוג ששיחק באחת מנבחרות ישראל, הם לא מצאו את הדרך להתגונן כנגד קונבנציה שהם לא הכירו.
אני חושב שמדובר במקרה זה בשחקנים טובים. לא בשחקנים שבין 200 המדורגים הראשונים בעולם.

כמובן ששחקנים מהשורה, יתקשו עוד יותר להתמודד עם דברים שהם אינם מכירים.
הניסיון שלי מראה שכמעט תמיד הם יתמודדו באופן רחוק מאופטימלי כאשר הם נתקלים במשהו שאינו מוכר להם. בלא מעט מקרים השגתי תוצאות טובות במיוחד ששיחקתי קונבנציה או שיטה מוכרות פחות נגד שחקנים מהשורה.

הם בילבלו בין מה שאני משחק למשהו שנראה להם דומה ומוכר להם. 

דוגמה: פתיחות בינוניות 
הדוגמה הקלסית בה נתקלתי היא קונבנציה הנקראת פתיחות בינוניות. הפותח בגובה 2 למעט בסדרת ה-♣, מראה 5-6 קלפים בסדרה ו-9-11 נקודות.
שחקנים מהשורה נוטים להתייחס לזה כמו אל פתיחה של Weak two.

ההבדלים הם מהותיים:

1. טווח הנקודות שונה.
בפתיחות בינוניות עשויות ברוב המקרים להיות יותר נקודות. לעולם אל תמצאו ידיים עם מספר נקודות המתאים לחלק הנמוך בטווח הנקודות הנדרשות להכרזת Weak two.

2. ההכרזה הזו היא הכרזת Limit bid
טווח הנקודות הוא צר. כשיריב מתערב במכרז, שותפו של הפותח יודע האם הוא יכול להעניש ולכן כל Double הוא מעניש.

3. ההכרזה אינה מבטיחה שישה קלפים. יכולים להיות רק חמישה.

4. ההכרזה אינה שוללת רביעייה בסדרת מייג'ור אחרת.
כשהיריב יתערב בסדרת המייג'ור האחרת לפעמים אפשר להכפיל ולמצוא גם את הפותח עם שלישייה או רביעייה בסדרה.

התוצאה היא ששחקנים מהשורה שמתערבים במכרז בגלל קריאה לא נכונה של המצב, בלא מעט מקרים נופלים כמה פעמים בחוזה מוכפל.

הגדרת שחקן מהשורה

אנסה להגדיר מהו שחקן מהשורה לצורך פוסט זה. כמובן שההגדרה אינה מדויקת ויש מקרים חריגים.

שחקן מהשורה הוא שחקן שלא עומד באחד או יותר מהתנאים הבאים:

א. לא שיחק באחת מהנבחרות של ישראל

ב. לא זכה בהישג בולט במיוחד בתחרויות בינלאומיות חזקות.

ג. לא סיים במקום גבוה בגמר א' או גמר על של אליפות הארץ.

ד. לא שיחק בליגה לאומית

ה. לא זכה במקום גבוה באחת מהתחרויות החשובות בפסטיבל הבינלאומי בתל אביב או בפסטיבל הים האדום באילת.

אגב, על פי ההגדרה הזו אני משייך גם את עצמי לקטגוריה הזו.

אני מזכיר שוב: שחקן מהשורה אינו יכול להרשות לעצמו לא להקשיב ולא לנסות להיערך להתמודדות עם קונבנציה מורכבת ולא מוכרת לו.

סוגי ההתרעות וההודעות

הגדרת ההתרעות וההודעות נקבעת על ידי התאגדויות ברידג' בארצות שונות. בפוסט זה אתייחס לנוהל בישראל. 
כאשר אין מדובר בשולחנות הפרדה, המודיע או המתריע הוא שותפו של המכריז.

1. הודעה (Anouncement)

מתייחס לרוב לקונבנציות נפוצות. למשל: שחקן פתח 1NT (יד מאוזנת 15-17 נקודות) ושותפו השתמש בקונבנציית סטיימן והכריז  §2.

הפותח חייב להגיד "סטיימן". המילה הבודדת הזו מתייחסת לא רק לידיים עם רביעייה בסדרת מייג'ור אחת לפחות, אלא גם לידיים ללא רביעייה בסדרת מייג'ור (מי שהכרזת 2NT של המשיב היא טרנספר ל-♦) וגם לידיים חלשות, למשל: קלף יחיד ב-§ ונקודה אחת. 
היא אינה מתייחסת לקונבנציית Puppet Stayman.

2. התרעה (Alert)    

שותפו של המכריז מוציא כרטיס Alert.
לרוב מתייחס לקריאות לא טבעיות, שאינן כלולות ברשימה המצומצמת של הכרזות המחייבות הודעה.
יש צורך בהתרעה כזו גם על קריאות טבעיות. 
למשל: הפותח הכריז §1. המשיב ♠1. יש לו ארבעה קלפים ב-♠  ולכן ההכרזה היא טבעית אבל שיטת ההכרזה מאפשרת לדלג על חמישייה ב-♦.

3. Pre Alert

זוהי הודעה מוקדמת על שיטת הכרזה ייחודית או קונבנציה יוצאת דופן או לא מוכרת למרבית השחקנים. למשל: מי שמכריז בשיטת Precision צריך לידע את היריבים לפני המשחק.
גם הכרזות Double או Redouble בעלות משמעות מיוחדת מחיבות Pre Alert.  בישראל אין התרעה על קריאות של Double או Redouble.

שחקנים רבים בישראל אינם נותנים Pre Alert גם כשצריך. 


4. Post Alert
הצד המבצע נותן הסבר על  קריאות מיוחדות או קריאות שאין עליהן Alert. כך למשל, צריך להסביר קריאות בגובה של מעל ל-3NT משום שאין עליהן התרעה.
יש התרעה על הכרזה ראשונה בגובה שמעל ל-3NT והיא קונבנציה ולא הכרזה טבעית.  

דוגמה אחרת הכרזת Control מחייבת Post Alert.

בחזרה ל"תוציא Alert"

אחרי שהוסברו מושגי היסוד, ברור מה קרה. היריבים שהסבירו בעצם מלאו את חובתם לתת Pre Alert. השחקן שביקש מהם להוציא Alert בעצם ויתר על זכותו לקבל את המידע המוקדם ועל זכותו להיערך להתמודדות עם אותה שיטת הכרזה או קונבנציה פחות מוכרת.

אם הוא ושותפו שחקנים מהשורה, הסיכויים שלהם למצוא דרך אפקטיבית להתמודד עם שיטה או קונבנציה מורכבת ולא ידועה הם נמוכים.

בפוסט הבא אביא דוגמאות להכרזות המחייבות Pre Alert והוצאת Alert עלולה להיות מאורחת מדי.

מידע נוסף

תוכלו למצוא מידע נוסף על התרעות והודעות באתר ההתאגדות הישראלית לברידג' בקישור הבא: נוהל התרעות והודעות.

  

צעדים ראשונים בהכרזה: קונבנציית סטיימן אחרי פתיחה של 2NT

בפוסט הקודם למדנו את קונבנציית סטיימן אחרי פתיחה של 1NT. גם אחרי פתיחה של 2NT עם יד מאוזנת עם 20-22 נקודות נשתמש באותה קונבנציה. גם במקרה זה נפעל על פי העיקרון של העדפת סדרת מייג'ור.

השימוש בקונבנציה דומה לשימוש בה אחרי הכרזת פתיחה של 1NT, למעט שינויים המתחייבים מההבדל במספר הנקודות של הפותח. 

השינויים 

1. במקום להכריז ♣2 מכריזים ♣3. זוהי קונבנציה ולא הכרזה טבעית. אין קשר בינה לבין מספר הקלפים של המשיב בסדרת ה-♣.

2. לאחר הכרזת פתיחה של 2NT אין אפשרות להזמין למשחק מלא. צריך לקבל החלטה: האם להכריז משחק מלא או לעצור במשחק חלקי?

שינוי זה אינו חדש לקוראים. כבר הזכרתי אותו בפוסטים קודמים בסדרה. אני חוזר עליו כתזכורת ובהתייחס גם למצב של מציאת התאמה בסדרת מייג'ור.

משמעות הכרזת  ♣3 במצב כזה היא התחייבות למשחק מלא או יותר משום שאין כבר דרך לעצור במשחק חלקי.

3. להכרזת ♣3 נדרשות 5 נקודות לפחות במקום 8 נקודות לפחות. בהחלט ייתכן שיהיו ביחד 25 נקודות או יותר כשלמשיב 4 נקודות (לפותח 21-22 נקודות) ואפילו כשלמשיב 3 נקודות ולפותח 22 נקודות. 

כמו במקרים דומים אחרים, גם כאן הגישה שלי, כשמדובר בתלמידים העושים צעדים ראשונים בלימוד הכרזות, היא להכריז משחק מלא רק כאשר יש בוודאות 25 נקודות או יותר.

תשובות הפותח

הפותח משיב לשאלת המשיב את אחת התשובות הבאות:

1. ¨ 3   

אין רביעייה בסדרת מייג'ור. שימו לב שהתשובה אינה קשורה למספר קלפי ה-¨ בידו של הפותח. כך למשל, הפותח יכול להחזיק חמישה קלפים ב-♣, שני קלפים ב-¨ ושלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור.

2. ©3 
יש ארבעה קלפים ב-©.

3. ª3 
יש ארבעה קלפים ב-ª.