יום ראשון, 29 במרץ 2015

אליפות הארץ לזוגות מעורבים: הרבה יותר טוב מהפעמים הקודמות: עדיין רחוק מהחלום




אתמול ושלשום שיחקתי עם שותפתי ג'ודי שמיון-דגן בחצי גמר ובגמר א' של אליפות ישראל לזוגות מעורבים.
יומיים עמוסים ומהנים מהבוקר ועד הערב. 

הגענו לחצי הגמר עם מקדמה יפה מהשלב המוקדם, לאחר שסיימנו במקום השלישי במחוז הדרום שהיה גם המקום השלישי בשקלול הארצי (במאמר מוסגר, שיטת הבונוסים על המוקדמות, מקפחת את אלה ששיחקו במחוז מרכז שהוא הרבה יותר חזק ממחוז צפון ובוודאי ממחוז דרום). 

לאחר מושב ראשון מוצלח, שמרנו על מקום גבוה בדירוג הכללי. במושב השני שיחקנו רע במיוחד. השותפה שלי אמרה שלא נורא אם נהיה בגמר ב' (28 זוגות עלו לגמר א' ו-28 עלו לגמר ב') כי בגמר א' יש שחקנים חזקים מאד. אמרתי לה שאני רוצה להיות בגמר א' ולא סתם להיות בגמר א', אלא לסיים ראשון בגמר א'. אני גם יודע שיש שם זוגות הרבה יותר חזקים מאיתנו ולכן הסיכוי לסיים במקום כזה נמוך מאד.

המציאות התאימה למה שחשבתי, היינו בגמר א' וסיימנו במקום שלישי מהסוף. לתוצאות המלאות של גמר א' לחצו כאן.

מדוע סיימנו במקום נמוך בגמר א'?
אחזיר אתכם כמה שנים אחורה לאליפות הארץ לסניורים. איציק לוי ואני, שני שחקנים הרבה פחות מנוסים והרבה פחות טובים מאחרים, עולים בקושי לגמר. המקדמה של היריבים שלנו מבטיחה כמעט בוודאות שנהיה בגמר ב'. בחצי הגמר אנחנו, משחקים מצוין ועולים לגמר א'.

בחצי הגמר אני גאה במיוחד מההגנה ששיחקנו נגד האמן הבינלאומי יוסי אנגל, שחקן ברמה גבוהה מאד. 

יוסי שיחק בחוזה של 4. בדומם (אחרי) היו: KQx. אני החזקתי: AJx יוסי זכה בהובלה ב-. ושיחק ♣ קטן מידו. "קפצתי" עם ה-A. ומיד שיחקתי את ה-K מה- Double Tone שבידי. ה-K זכה בלקיחה. ה-A של שותפי בלקיחה השנייה. את ה-♠ השלישי יוסי חתך, אבל אני עשיתי over ruff עם ה-J. הפלנו את החוזה פעם אחת. 
במהלך המכרז השותף שלי לא הכריז .

מושב אחד לפני הסוף, שותפי ואני, היינו במקום רביעי בגמר א'. במושב האחרון סיימנו אחרונים והתדרדרנו למקום ה-20.

בתחרות חזקה כמו אליפות הארץ אי אפשר לשחק מושב אחד גרוע במיוחד, מתוך חמישה מושבים, ובכל זאת לסיים במקום גבוה.

באליפות הארץ לזוגות מעורבים היו לנו שני מושבים נוראיים, שבהם אני שיחקתי גרוע מאד (כפי שכבר אתם יודעים מפוסטים אחרים, אם אני משחק גרוע אני לא מחפש את השגיאות של השותפה או השותף).

היו לתוצאה הלא-טובה סיבות נוספות, שהחשובה שבהם היא פערי הרמה בינינו ובין שחקנים טובים בהרבה מאיתנו, מטובי השחקנים בארץ, כולל כאלה שזכו באליפויות העולם ובאליפויות אירופה. 

מדוע יש סיכוי להשיג תוצאות טובות יותר בעתיד?
זו הפעם השנייה שאני מגיע לגמר א' באליפות הארץ (הפעם הקודמת באליפות הארץ לסניורים עם איציק לוי).

פעמיים שיחקתי בגמר ב' באליפות הארץ לזוגות מעורבים: בפעם הראשונה כשחקן מתחיל עם שחקנית מתחילה, עלינו מהמקום ה-16 בשלב המוקדם. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'. 
בפעם השנייה לא עליתי והציעו לי ולשותפה איתה שיחקתי אז להחליף זוג שעלה. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'.

מאז התקדמתי בהרבה: אני משחק יותר טוב, אני משחק עם שותפה שמשחקת יותר טוב מהשותפות איתן שיחקתי אז (ונהנה יותר לשחק איתה) וגם התוצאות טובות יותר.

האם אפשר בעתיד לסיים ראשונים בגמר א'?
בפוסט ישן שכותרתו: פוסט אישי: חלומות של סניורים הסברתי מדוע הסיכויים שלי לזכות באליפות ישראל נמוכים מאד. הסברתי גם מדוע בכל זאת יש הסתברות גבוהה מ-0% שזה יקרה. בפוסט המשך שכותרתו: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי, הצבעתי דווקא על האליפות לזוגות מעורבים כזו שבה זה פחות בלתי אפשרי. 

לשחק נגד שחקנים חזקים בהרבה ממני
אני נהנה יותר לשחק נגד שחקנים שהם הרבה יותר חזקים ממני. כשלא מדובר בשחקנים צעירים, נדמה לי שהפערים בינם וביני מצטמצמים בהדרגה. יש כאלה שהפער ברמה הוא כל כך גדול, שאף פעם לא אוכל להגיע לרמה שלהם ואפילו להתקרב לרמה שלהם.

היתרון הגדול שלי, לעומת שחקנים ברמתי, הוא שאני לא מפחד לשחק נגד שחקנים הרבה יותר חזקים ממני. 

כבר מצאתי את עצמי כשחקן מתחיל, מפיל שחקן שזכה באליפות עולם בחוזה של 3NT בתחרות ברומטר, כשכל ה-Field מצטופף סביב השולחן שלנו (ולא בשביל לראות אותי). עם 4 נקודות ושותף שהכריז Pass כל הזמן, מצאתי באופן לוגי את ה-Killing Lead. קראו: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה

כבר ניצחתי עם הבן שלי בהפרש גדול ב-12 ידיים, זוג שזכה באליפות עולם (בתחרות קבוצות שהפסדנו בהפרש גדול, כי זה היה רק חצי מההתמודדות ופערי הרמה בין הזוגות בקבוצה השנייה ובין שני הזוגות בקבוצה שלנו ענקיים).

לא אני היה זה שנלחץ, כששיחקתי בחוזה של 3, עם 17 נקודות (13 בדומם ו-4 ביד שלי) ובהתאמה של 5-2 בסדרה, ללא A K ו-T לאחר הכרזת Takeout Double של הבן שלי, שניצל את היותנו לא-פגיעים מול יריבים פגיעים.
זה היה נגד זוג שחקנים שכבר שיחקו בנבחרת ישראל. הייתי שחקן מתחיל. זה קרה בתחרות הכי גרועה שלי בפסטיבל הברידג' בתל-אביב. כמעט בכל יד טעיתי.

לא ביד הזו. ראיתי את אחד היריבים נכנס ללחץ אחרי הובלה לא מוצלחת של השותף שלו. הוא לא הצליח להסתיר את הלחץ שלו שהלך וגדל, כששיחקתי את היד באופן הכי מדויק שאפשר. נפלתי פעם אחת וקיבלנו כ-95% על היד. 

גם אתמול ושלשום נהנתי לשחק נגד שחקנים ברמה גבוהה מאד ולא בכל הידיים זה הסתיים בתוצאות רעות.

בפוסטים הבאים אביא כמה ידיים מעניינות.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...