ירושלים עיר מיוחדת: גם בשיטת ההכרזה

ירושלים היא עיר מיוחדת: אתרים, היסטוריה, מקום קדוש לשלוש דתות, אוכלוסייה הטרוגנית.

מסתבר שגם בשיטות הכרזה בברידג' יש לירושלים ייחוד.

בפוסט זה אנסה לתאר את השוני בין שיטות ההכרזה הנפוצות בירושלים לאלה הנפוצות במקומות אחרים. 

אין מדובר בבדיקה מדעית אלא בהתרשמות אישית מניסיוני בתחרויות בירושלים, תחרויות ארציות ומשחקים ב-BBO עם שותפים מזדמנים מארצות אחרות.

כבר התייחסתי בפוסט ייעודי בשם: שיעור פרטי לירושלמים: איך לא להכריז Slam? לקונבנציה ייחודית לירושלים באמצעותה שואלים על קלפי מפתח. בפוסט זה אתאר הבדלים אחרים בשיטות ההכרזה.

איני מתכוון להכליל. בהחלט יש בירושלים גם שחקנים שמשתמשים בשיטות הכרזה שונות מהמתואר כאן.

להכריז נמוך כאשר אתה חזק

זהו עיקרון בסיסי בברידג' המודרני. לא קופצים גבוה בתיאור יד חזקה. מתארים אותה בגובה נמוך ואחרי זה יש מרחב הכרזה גדול לתיאור מדויק יותר של ידי השותפים.

דוגמה בולטת למימוש תפיסה זו היא שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. 
בשיטה זו לאחר פתיחה בסדרת מייגור בגובה 1, הכרזת סדרה אחרת בגובה 2 מחייבת למשחק מלא. עכשיו יש לפותח ולמשיב אפשרות לתאר במדויק ככל האפשר את חלוקת ידיהם ואת כוח ידיהם בגובה נמוך, משום שברור שהשותף לא יכריז Pass. 

ההתרשמות שלי היא שבירושלים נעשה פחות שימוש בעיקרון זה מאשר במקומות אחרים.

באופן קונקרטי זה בא לידי ביטוי באופנים הבאים:

1. מספר הזוגות המשחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, קטן בירושלים יחסית למרכז (תל-אביב והערים סביבה)

2.מרבית הזוגות ששיחקתי מולם בירושלים קופצים בהתאמה בסדרת מיינור לגובה 3 עם יד של 10-12 נקודות. עם 6-9 נקודות מכריזים את סדרת המיינור בגובה 2. מעטים הם הזוגות שמשחקים Invered Minors, כלומר: עם התאמה ו 6-9 נקודות מכריזים בגובה 3. עם 10 נקודות או יותר מכריזים בגובה 2. בפוסט: מה הבעיה בהכרזה טבעית של ♣1 המבטיחה שני קלפים לפחות? כתבתי בשבחה של קונבנציה זו.

3. השותף פתח בגובה 1 (למשל: ♥1) היריב התערב בהכרזת אוברקול (למשל:♠1). בירושלים גם שחקני תחרויות מהשורה (לא רק שחקנים מתחילים) יכריזו ♥3 עם 10-11 נקודות והתאמה ב-♥.
רוב השחקנים במקומות אחרים מכריזים כמוני: ♠2 בדוגמה. הכרזת ה-Cue bid מראה 10 נקודות או יותר עם התאמה בסדרת הפותח.

יש כאלה שיטענו ש2 על 1 מחייבת למשחק מלא אינה שיטה טובה. כך למשל, יטענו שמקבלים תוצאות גרועות לאחר הכרזת 1NT של המשיב, המחייבת לסיבוב הכרזה אחד, כאשר גם לפותח ולגם למשיב ידיים חלשות. בשיטת הכרזה אחרת ניתן היה לעצור ב-1NT.

יהיה הרבה יותר קשה להתווכח עם הטענה הבאה שלי שהקפיצה בהתאמה בצבע עם 10-11 פחות טובה מהכרזת Cue bid.

הטיעון הראשון שלי הוא שאתם מתווכחים לא רק איתי, אלא גם עם קונצנזוס של טובי השחקנים בעולם.
צפיתי כמה פעמים ב-Bermuda Bowl  ובאליפות אירופה. לא ראיתי שחקן אחד שלא מכריז  Cue bid במצב כזה.

הטיעון השני הוא שמרחב ההכרזה מאפשר דיוק. נניח שזוג מכריז הכי פשוט שאפשר: אחרי הכרזת הפותח מראה סדרה שנייה של ארבעה קלפים לפחות. נבחר מצב גבולי להכרזת משחק מלא. 

לאחר הכרזת ♥3 בדוגמה, הבחירה בין ♥4 לבין Pass היא "ירייה באפלה".
לאחר הכרזת  ♠2 שמעתם את השותף מכריז ♣3 המראה לפחות 4 קלפים בסדרה המוכרזת. 
אתם מחזיקים ביד: AKxx♣. ההתאמה בשתי סדרות מחזקת את היד שלכם. אחרי שתוציאו את כל השליטים אתם צפויים לזכות לפחות בשלוש לקיחות ב-♣  מול החלוקה הסבירה ביותר של 3-2 בידי היריבים.
אתם יכולים להכריז באופן מושכל ♥4.

שוב פתיחה של ♦2
בפוסט קודם שאלתי: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש? בהמשך גם השבתי. מכל המשמעויות של פתיחה כזו, ניסיוני האישי מראה כי הנפוצה ביותר היא ♦2 חלש (6 קלפים בסדרה עם שני נכבדים). כך משחקים מרבית השותפים המזדמנים ב-BBO. כל משחקים מרבית יריביי בתחרויות מחוץ לירושלים.

ההתרשמות שלי היא שבירושלים הנפוץ ביותר הוא ♦2 חזק. אחריו ♦2 Multi. 

האם זה טוב או לא? את דעתי כבר הבעתי בפוסט: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?

15-17 נקודות יד מאוזנת עם חמישייה במייג'ור
לאחד התלמידים שלמד איתי בקורס מורים לברידג' קוראים יוסי אנגל. יוסי הוא שחקן ברידג' מעולה בדרגת אמן בינלאומי.
מוטי גלברד, שלימד את הקורס, הקפיד לחזור שוב ושוב שיוסי פטור מכל החלקים העוסקים בברידג'. הוא בא רק ללמוד את החלקים הקשורים בהוראת ברידג'. 

בכל זאת כשכל תלמיד היה אמור ללמד במשך כ-10 דקות את תלמידי הקורס על נושא שבחר, יוסי לימד נושא. 
בהרצאה שלו עסק גם בהעדפה בברידג' מודרני: להראות כוח לפני חלוקה.
ספציפית אם יש לך יד מאוזנת עם 15-17 נקודות וחמישה קלפים ב-♠ או חמישה קלפים ב-♥ הכרז 1NT. יוסי לא המציא דבר חדש. כמעט כל שחקן מכריז כך בברידג' מודרני. 

לא תמיד זה היה כך. לפני כמה עשרות שנים הייתה תפיסה אחרת: גם עם יד מאוזנת שבה 15-17 נקודות הכרז ♥1 עם חמישה קלפים ב-♥ והכרז ♠1 עם חמישה קלפים ב-♠. 

השורה התחתונה היא שבירושלים אני נתקל יותר מבמקומות אחרים בשחקנים הפותחים ידיים כאלה ♥1 או ♠1 ולא 1NT. 

הערת שוליים
הכרזת Cue bid עם התאמה בסדרת השותף ועשר או יותר נקודות היא כבר חלק משפת ההכרזות בברידג'. לפעמים קשה להסתדר במדינה שאת שפתה אינך דובר.

17 נקודות: 10 לקיחות

ביד 27 בתחרות ארצית של בית מכבי ראשון (12 ביולי 2014), הייתי הכרוז בדרום בחוזה של ♠3. ביצעתי אותו עם לקיחה עודפת. ביצוע החוזה עם לקיחה עודפת היה תוצאה הקרובה ל-90%. לאחר Pass שלי, פתח מערב ב-♣1. שותפתי בצפון הכריזה Pass ומזרח ♥1. התערבתי ב-♠1. מערב הכריז ♥2 ושותפתי תמכה בי בהכרזת  ♠2. לאחר ♥3 של מזרח, הכרזתי ♠3. מערב ויתר על המשך תחרות וכך עשה גם מזרח לאחר מחשבה ארוכה.

מערב הוביל ב-A♥. שותפו סימן לו להמשיך. אבל כשראה את ה-Q♥ ואת ה-J♥ בדומם, פחד להגביה את ה-Q♥ בדומם והמשיך ב-Q♣. על ה-A♣ בדומם זרקתי ♥. ושיחקתי ♦. ההגנה זכתה ושיחקה ♣ שנחתך בידי. שיחקתי וההגנה זכתה שוב ושיחקה ♥., שנחתך בידי. לאחר ה-♦ השלישי שנחתך בדומם משכתי את ה-K♠  ועברתי לידי בחיתוך ♣. משכתי A♠ ו-Q♠  וקלפי ה-♦ שהוגבהו השלימו 10 לקיחות.

אין ספק שהיריבים מיהרו לוותר (למרות שביצוע חוזה של ♥4 נכשל לאחר שההגנה זוכה בשתי לקיחות ב-♠ לקיחה ב-A♣ וחיתוך ♣). 

בפוסט זה אנסה להסביר את הטעות הבסיסית של ההגנה, לטובת השחקנים המתחילים, שבין הקוראים.

הובלה פסיבית או הובלה אקטיבית
כנגד חוזה עם שליט צריך המגן לבחור בין הובלה אקטיבית לבין הובלה פסיבית.
הובלה אקטיבית היא בסדרה שיש לו חוזק או עשוי להיות בה חוזק לו ולשותפו. למשל: סדרה שבה הוא מחזיק A ו-K.

הובלה אקטיבית נוספת היא בסדרה עם אורך, שעל פי מהלך ההכרזה השותף עשוי לחתוך את הלקיחה הראשונה. למשל: כשהיריבים מצאו התאמה בשתי סדרות ולמוביל ארבעה קלפים בסדרה שבה הם מצאו התאמה ואינה סדרת השליט.

הובלה פסיבית היא הובלה בשליט על מנת למנוע מהכרוז חיתוכים צולבים או חיתוכים ביד הקצרה.

בהובלה אקטיבית מנסים לזכות מיד בלקיחות. בהובלה פסיבית יודעים, שקרוב לוודאי שהכרוז יזכה בלקיחה הראשונה.

ההגנה ביד הזו
אפשר להתווכח האם ההובלה האקטיבית של המגן ב-A♥ היא נכונה. אם ה-K♥ ביד הכרוז או בדומם, ההובלה עלולה לעזור לכרוז. לאחר שבחר בהובלה כזו, ושותפו סימן לו להמשיך, הכרוז צריך להמשיך ב-♥. שותפו זוכה ב-K♥.

כשרואים את הדומם, כבר אפשר להבין שייתכן שהכרוז עשוי לרצות לחתוך קלפי ♦ ביד הקצרה בדומם. זה הזמן לשחק רק ♠ בכל פעם שאחד מהמגנים מקבל את היד.

קל לראות שההגנה תזכה גם ב-A♦ שנחתך והכרוז ייפול פעם אחת. 

הערת שוליים
 זוכרים את הפוסט: שיאים לא חשובים? גם בו הייתה ההגנה צריכה לפעול על פי אותה תכנית ולבחור בהובלה פסיבית ולהמשיך בשליט בכל הזדמנות אפשרית.

מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?

הכרזת הפתיחה שאני מכיר לה הכי הרבה משמעויות היא ♦2. כשאני מלמד ברידג', אני מלמד רק משמעות אחת: Weak two עם שישה קלפים בסדרת ה-♦. בפוסט זה אסביר מדוע. בפוסט אתאר משמעויות שונות של הכרזה זו, שאת רובן אני משחק או שיחקתי בעבר. בכל משמעות כזו אסביר גם מדוע אני לא מלמד אותה.

♦2 חזק

הכרזה כזו מתארת יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות או עם 8 לקיחות בטוחות. אני משחק אותה עם אחד השותפים שלי. לא מעט שחקנים מתחילים משתמשים בה. בירושלים יש גם הרבה שחקנים ברמה גבוהה יותר, שמשתמשים בה. מהמעט שראיתי, שחקנים טובים יותר במקומות אחרים, ממעטים להשתמש בה.  

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. עדיף לתלמידים ללמוד הכרזות טבעיות.

לתלמידים עם היגיון קל יותר להבין הכרזה טבעית. לפעמים בהיגיון בריא הם גם יכולים למצוא את המענה הנכון להכרזה (במיוחד אם זו הכרזת Limit bid). תלמיד ייהנה למצוא הכרזה נכונה בלי שלימדו אותו. 

2. אלה שמשתמשים בה לא מכירים אותה עד הסוף.

צריך גם סדרה ארוכה עם לפחות 5 קלפים (רצוי שישה) בשביל להכריז הכרזה כזו. רוב אלה שמשתמשים בה לא יודעים את זה.

3. למה ללמד תלמיד משהו שמאד ייתכן שבעוד שנה שנתיים ישנה אותו?

בפתיח ציינתי, שמרבית השחקנים הטובים אינם משתמשים בקונבנציה זו.

4. אישית אני חושב שזו קונבנציה לא מוצלחת

מה מפסידים?

1. התלמידים לא יודעים מה להכריז כשיש להם יד לא מאוזנת עם 22 נקודות

היות שאני מלמד אותם שפתיחה בגובה 1 בסדרה מראה 12-21 נקודות, ופתיחה של ♣2 מראה 23 נקודות לפחות, הם לא יודעים מה לעשות עם 22 נקודות ביד לא מאוזנת. בינתיים אף אחד לא שאל: מה מכריזים עם יד כזו?

זו לא בעיה כל כך גדולה. לא קורה הרבה שמקבלים יד עם 22 נקודות. 

מה שכן קורה הרבה, שמקבלים יד מאוזנת עם 15-17 נקודות. הכרזת ה-2NT של השותף מראה 8-9 נקודות. תתפלאו אבל אם יש להם 16 נקודות, הם לא יודעים מה לעשות. אין להם כמעט יכולת לבצע הערכת יד כבסיס לקבלת ההחלטה. היות שהם צפויים להרבה כישלונות בביצוע חוזים בתחילת דרכם, אני מלמד אותם להכריז עם 16 נקודות כמו עם 15 נקודות ולפעמים להצליח בביצוע של חוזה של 2NT.  

♦2 Multi

 זו קונבנציה שלהכרזה זו עשויה להיות אחת המשמעויות הבאות:

1. יד חלשה עם אורך (6 קלפים) בסדרת מייג'ור

2. יד חזקה עם אורך בסדרת מיינור

3. יד מאוזנת עם 19-21 נקודות או 20-22 נקודות

שיחקתי אותה בעבר. היום אני לא משחק אותה.

רוצים ללמוד עליה יותר? לחצו כאן

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. זו לא הכרזה טבעית

2. היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

3. איך אסביר להם שכמה שיעורים אחרי שלימדתי אותם שהכרזת  2NT מראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות, גם הכרזה אחרת מראה משהו דומה? 

4. לטעמי היא לא טובה

יש בה שתי בעיות יסודיות:

א. במקרים בהם לפותח יד חזקה בסדרת מיינור הקונבנציה תחייב אתכם בחלק מהמקרים לעבור את הגובה של 3NT. אם אין לכם Slam, זה רע כי כל מי שיבצע 3NT עם לקיחה עודפת, יקבל תוצאה יותר טובה מכם. אם שיטת החישוב היא IMPs זה רע. אם שיטת החישוב היא Top-Bottom, מאד ייתכן שקיבלתם תוצאה של למטה מ-10%. 

ב. קונבנציה היא חלק משיטה. מה נעשה עם פתיחות של ♥2 ו-♠2  כשאנחנו משחקים ♦Multi 2? ובכן הן כבר לא יהיו Weak two (שלימדתי את התלמידים כמה שיעורים לפני כן). הן יתארו ידיים חזקות עם 19-21 נקודות.

הכרזה כזו בידיים חזקות מנוגדת לתפיסה של הברידג' המודרני: תראה את הכוח בגובה נמוך ואחרי זה אתה והשותף תכריזו לאט ותתארו באופן מדויק ככל האפשר את הידיים שלכם.

מרחב הכרזה קטן נותר לנו אחרי הכרזת פתיחה חזקה בגובה 2 במייג'ור.

♦2 המתאר יד חזקה עם מספר משמעויות

זוהי שיטה ישנה ולפעמים אפקטיבית. אני משחק אותה רק עם שותפה אחת.

ההכרזה מתארת אחד מהמצבים הבאים:

1. יד של 18-22 נקודות עם 4-4-4-1

2. יד חזקה (18-22 נקודות) עם אורך בסדרה כלשהי

3. יד מאוזנת עם 20-22 נקודות

בהמשך ההכרזה מוצא המשיב באמצעות הקונבנציה, באיזה משלושת המצבים נמצא הפותח, ומקבל החלטה באיזה חוזה לשחק.

אתם יכולים לראות שיש דימיון בינה לבין הכרזת ♦Multi 2. לדעתי הן צמחו מאותו מקור. אם תקראו על ♦Multi 2, תראו שבעבר היו משחקים אותה במצב נוסף על אלה שתיארתי: יד חזקה עם חלוקה של 4-4-4-1.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. זו לא הכרזה טבעית

2. היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

3. איך אסביר להם שכמה שיעורים אחרי שלימדתי אותם שהכרזת  2NT מראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות, הכרזה אחרת והכרזה שנייה מראה את זה? 

בשיטה זו פתיחה של 2NT מראה יד עם פחות מפתיחה ולפחות 5-5 בשתי סדרות המיינור.

פתיחות בינוניות

בשבת זכה הזוג חיים טמס-יובל שחר במקום השלישי באליפות ישראל. לתוצאות לחצו כאן. הזוג הזה משחק שיטה זו. ניר ואני למדנו אותה מחיים ואנחנו משחקים אותה.

בשיטה זו פותחים ♦2 אם מתקיימים התנאים הבאים:

1. לפותח 9-11 נקודות. אם הפותח פותח אחרי 3 הכרזות Pass, יש לו 12-14 נקודות.  

2. יש לו 5 או 6 קלפים בסדרת ה-♦.

3. אם הפותח הוא המחלק או השחקן שאחריו אין לו Void.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1.היא מורכבת ומסובכת מדי לתלמידים

היא מורכבת ומסובכת מדי גם עבור מרבית שחקני התחרויות מהשורה.

2. אם משתמשים בה מוותרים על הכרזות Weak two

בשביל מה ללמד Weak two אם כמה שיעורים אחרים מלמדים משהו שונה?

3. היא דורשת יותר הבנה בברידג' משיטות אחרות

כך למשל, בשיטה זו כל הכרזת Double היא מענישה. לא תמיד פשוט להבין האם כדאי להכריז Double?

מה מפסידים?

1. אפשרות לתאר באמצעות הקונבנציה מבנה מדויק וכוח מדויק של ידו של הפותח

בנוסף למספר הקלפים בכל סדרה, אפשר גם לגלות את מספר קלפי ה-K שלו בגובה נמוך יחסית.

2. היריבים לא תמיד יודעים להתגונן בפני פתיחה כזו. לפעמים Double מעניש הוא קטלני.

יד חלשה באחת מסדרות המייג'ור

בפעם היחידה שיצא לי לשחק נגדה שיחקתי, מול יריבים שמשחקים כך הם היו זוג שחקני ליגה לאומית (אני עם שחקנית ליגה ב' שאיני מתואם איתה) בתחרות קבוצות בפסטיבל הים האדום.

במאמר מוסגר למרות שאני הייתי המצטיין ביד הזו, הקבוצה שלי היא הפסידה כמה IMPS.

שתי שחקניות בליגה נמוכה בשולחן השני פתחו Weak two ב-♠.

ביד החלוקתית כשלזוג אחד יש 11 קלפים ב-♥ ולזוג שני 11 קלפים ב-♠, נתנו השחקניות מהקבוצה שלי לזוג השני מליגה לאומית לשחק בחוזה לא מוכפל של ♥4. שחקן הליגה הלאומית נפל פעם אחת.

היריבים שלי הכריזו ♠4 והכפילו ♥5. נפלתי פעם אחת.

נדמה לי שפעם אחת עשיתי ניסוי לשחק את זה עם שחקן מנבחרת ישראל עד גיל 21, בתחרות מקומית חלשה.

משמעות ההכרזה היא יד חלשה עם 6 קלפים בסדרת מייג'ור. לרוב מכריז המשיב ♥2 והפותח Pass or Correct.

מדוע אני לא מלמד אותה?

1. היא לא נפוצה

אלה שמשחקים אותה הם לרוב שחקנים ברמה גבוהה.

2. היא מתנגשת עם השיטה הטבעית של Weak two

נפלאות ה-Balancing

עבודת הגמר שלי בקורס מורי ברידג' הייתה על Balancing. זהו נושא קשה להבנה. גם אני כשחקן תחרויות ששיחק 2-3 שנים (וחשבתי שאני יודע ומבין הכל) לא ממש הבנתי מה זה Balancing. 

זו הסיבה שאני לא מלמד Balancing שחקני תחרויות שמשחקים פחות משלוש שנים (לכל הכלל יש יוצאים מהכלל. אם את/אתה גאון/גאונית ברידג' בת/בן 15 או 16 אפשר ללמד אותך Balancing גם אם את/אתה משחק/ת פחות משלוש שנים). 

אני חושב שאם אלמד Balancing שחקנים שמשחקים פחות משלוש שנים ברידג', אהיה שרלטן: אקבל תמורה כספית בלי שמי שישלם יקבל משהו. 

האישה מדברת - הבעל שותק (או להיפך)

אני מכיר זוג נשוי אחד, שהבעל כל הזמן שותק. האישה מדברת, אבל היא מדברת בשביל שניהם. אני מניח שמרבית הקוראים מכירים זוג כזה: האישה שותקת - הבעל מדבר בשביל שניהם או להיפך, כמו הזוג שהזכרתי קודם.

מה לזוג הנשוי ול-Balancing?

יש עיקרון משותף: אחד מבני הזוג מדבר גם בשם שותפו. הפעם אין מדובר בסיבות אישיות, אלא מסיבות ברידיג'יסטיות. לשותף יש נקודות, לפעמים יותר מפתיחה אבל הוא נאלץ להכריז Pass.  

במצב הקלאסי של Balancing אחד היריבים פתח. השותף והמשיב הכריזו Pass. אתם נמצאים במצב של Balancing וצריכים לדבר גם בשם השותף. אתם יודעים כבר שלמשיב יש פחות מ-6 נקודות. ברוב המקרים הנקודות מתחלקות בערך שווה שווה בין שני הזוגות: 18-22 נקודות לכל אחד מהזוגות. אם תכריזו Pass, ייתכן שהיריבים זכו במכרז עם 18 נקודות.

לפעמים זה הזמן להתערב בהכרזה, גם עם ידיים שבמצב רגיל הייתם מכריזים בהן Pass.

כלל האצבע שתמצאו באתרי אינטרנט: הוסיפו לעצמכם K והכריזו לפי המצב החדש. שותפו של מכריז ה-Balancing צריך להוריד את אותו K מהנקודות שלו בהכרזה שלו. K הוא מייצג ציורי ל-3 נקודות.

המציאות קצת סבוכה יותר מכלל אצבע, אבל היריעה קצרה מדי בשביל ללמד Balancing בפוסט זה.

לחלוק על מומחים

ההקדמה מביאה אותי ליד 9 בתחרות הארצית בסביון בשבת ב-28 ביוני, המופיעה בתרשים שמתחת. 

התוצאה שלנו הייתה גרועה. השותף שלי חשב שטעיתי בהכרזה. הוא שאל כמה שחקנים לדעתם והם הסכימו שההכרזה שלי שגויה.

המדיניות שלי במצבים כאלה, היא ראשית לבדוק את עצמי. אם לאחר השלב הזה, אני משוכנע שלא טעיתי, מתבצע השלב הבא של הבדיקה.

בשלב השני, אני שואל את עצמי מי הם אלה שאומרים שאני טועה? אם מדובר בשחקנים בינוניים (כולל לא מעט רבי אמנים), אני ממשיך לדבוק בדעתי. גם אם מדובר בעשרה, עשרים או מאה שחקנים. 

כאשר מדובר בשחקנים ברמה גבוהה מאד, לפעמים מספיק אחד כזה, אני נוטה לקבל את דעתם ולשאול את עצמי: היכן טעיתי?

במקרה הזה ללא ספק מדובר לפחות בשני שחקנים טובים מאד, שאחד מהם שחקן ידוע, ברמה יוצאת דופן, בעל יכולת ניתוח גבוהה במיוחד. בנוסף לכך יש לו לפעמים רעיונות יצירתיים מדהימים.

לכל כלל יש יוצאים מהכלל: למרות ההערכה הרבה שלי לשחקנים ששאל, אני ממשיך לחשוב שאני צודק.

הקוראים מוזמנים לחוות את דעתם בהערות לפוסט זה. אני לא איעלב גם מדעות שקוטלות את דעת המיעוט שלי לחלוטין.

מהלך ההכרזה

צפון פתח ♣1 עם 11 נקודות לפי חוק ה-20. אחרי Pass שלי הכריזה גם שותפתו Pass. השותף שלי הכריז ♦1. לאחר Pass של הפותח הכרזתי 2NT. כולם הכריזו Pass. לאחר הובלה ידידותית ב-♣, ביצעתי את החוזה עם 2 לקיחות עודפות.

השותף שאל את השחקנים האלה האם ההכרזה שלי הייתה נכונה? התשובה הייתה שלילית הם היו מכריזים במקומי ♣2 או 3NT.

אנסה לנתח את היד ולהסביר את דעתי והיכן הטעויות בשאלה עצמה.

♦1 האם לא עדיף להכריז Takeout Double?

כבר כתבתי כמה פוסטים, בהם הסברתי ששחקנים רבים טועים בהכרזה החשובה ביותר בברידג' Takeout Double. קראו למשל את הפוסט: Gehestem או Michaels?. 

עם יד של 13 נקודות ולפחות 3 קלפים בכל אחת מהסדרות האחרות מכריזים Takeout Double. למה לא להתחרות על חוזה במשחק חלקי בסדרת מייג'ור אם לשותף יש חמישייה בסדרה?

עם יד של 13 נקודות במצב של Balancing (זהו בדיוק המצב של שותפי) מוסיפים 3 נקודות ומגיעים ל-16 נקודות, ובמקרה זה גם לפחות 3 קלפים בכל סדרה שלא הוכרזה, יש רק הכרזה סבירה אחת: Takeout Double. הכרזת ♦1 היא בכלל לא אופציה.

השחקנים שנשאלו על ההכרזה שלי במהלך תחרות במועדון לא ממש התעמקו בהכרזות האחרות ביד. אני בטוח בהסתברות של למעלה מ-90%, שלו הם היו משחקים את היד, הם היו מכריזים Double  ולא ♦1.

האם 2NT היא הכרזה נכונה?

לאחר שהשותף שלי הכריז אוברקול במצב של Balancing, אני חושב שכן. השותף הראה חמישייה לפחות בסדרה שבה יש לי קלף יחיד. 

הורדתי 3 נקודות מ-15 הנקודות שלי הגעתי ל-12 נקודות. 

עם 10-11 נקודות במצב כזה אני מכריז 1NT.

2NT היא כמעט תמיד הכרזה המזמינה למשחק מלא. גם במקרה זה.

רוצים להבין את הבעייתיות של הכרזת 3NT במצב כזה?

תחשבו מה מכריז השותף שלי עם יד של 7 נקודות, שבה כל הכוח ב-♦? ניקח יד קיצונית: AKTxxxx♦ שלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור. 

במצב שאינו מצב של Balancing, אחרי פתיחה של היריב ב-♣1  מראים יד חלשה בקפיצה ל-♦2.

במצב של Balancing מכריזים ♦1.

האם באמת הייתם רוצים להיות בחוזה של 3NT עם יד כזו מול היד שלי?

האם באמת הייתם רוצים להיות בחוזה של 3NT, מול יד עם חמישה קלפים ב-♦ קוצר באחת סדרות המייג'ור ו 9-10 נקודות?

לפעמים גם Pass הוא שגיאה

גם ה-Pass של שותפי אחרי 2NT הוא שגיאה. למה לא להיענות להזמנה עם 13 נקודות, כשהשותף (אני במקרה זה) יודע שאתה יכול להיות עם 9 נקודות או 10 נקודות? שלא לדבר על זה, שאם חושבים על זה שזהו מצב של Balancubg גם יכולות להיות לך פחות מ-9 נקודות?

לא נשכח, שהשותף של ממכריז הכרזת Balancing מוריד כ-3 נקודות ממה שיש לו וכנראה יש לו 14-15 נקודות.

אני בטוח שהשחקנים שנשאלו (שוב בהסתברות של 90% לפחות), לא היו מכריזים Pass לו היו יושבים במערב. 

השורה התחתונה

כשאתם שואלים שחקן מומחה ומקבלים תשובה, מידת החשיבות שתייחסו לה תלויה בנסיבות.

שאלתם אותו על היד שהוא שיחק באותו יום בתחרות, תנו משקל רב לדעתו.

שאלתם אותו בדוא"ל והוא ענה לכם בדוא"ל, כנ"ל.

תפסתם אותו חמש דקות לפני תחילת תחרות במועדון שהוא מנהל והראתם לו יד ששיחקתם לפני שבוע, אל תתנו משקל רב למה שיגיד לכם. יכול להיות שלא נעים לו והוא ענה בלי להתעמק. יכול להיות שהוא סייג את תשובתו למשהו כללי ואתם לא שמתם לב ויכול להיות שפשוט לא היה לו זמן לבחון לעומק את היד ובגלל זה טעה.

הערת שוליים

I rest my case: לימוד הכרזת Balancing אינו מתאים לשחקנים שמשחקים פחות משלוש שנים בתחרויות.

  

נבחרת ישראל אלופת אירופה

באיזה ענף זכתה ישראל באליפות אירופה?

באיזה ענף זכתה ישראל באליפות העולם לצעירים?

זה קרה בברידג'. נכון זה קרה כבר גם בענפים אחרים כמו ג'ודו ושייט. כשמדובר בכדורגל, בכדורסל ובענפים פופולריים אחרים, אפשר רק לחלום על זה.

היום זכתה נבחרת ישראל בברידג' בהישג מדהים: מקום ראשון באליפות אירופה. 

ישראל הקדימה במעט את נבחרתה החזקה של מונאקו (מקום שני), אנגליה (מקום שלישי) ופולין (מקום רביעי). נבחרות מהחזקות ביותר בעולם, כמו איטליה (מקום 16) והולנד (מקום 11) סיימו במקומות נמוכים.   

להלן קישור לדף האינטרנט של התוצאות הסופיות של האליפות.  כל הכבוד לשחקנים ולכל מי שהיה מעורב בהכנות ובארגון.

בפוסט קודם הבאתי יד ששוחקה על ידי זוג מנבחרת ישראל באליפות זו: משחק לחץ באליפות אירופה. הפוסט הקודם מיועד לשחקנים טובים ולשחקנים בינוניים.

משחק לחץ באליפות אירופה

בימים אלה מתקיימת אליפות אירופה בברידג'. הנבחרת הפתוחה של ישראל זוכה בינתיים להצלחות. נכון לרגע כתיבת פוסט זה ישראל ממוקמת במקום הרביעי.

לפני מספר דקות צפיתי ביד מעניינת ששיחק דרור פדון. הוא השתמש בטכניקה של משחק לחץ, שהייתה האפשרות היחידה לנסות לבצע Slam שאינו בר ביצוע.

משבצת ההכרזות בצד ימין למעלה מראה רק את המשך ההכרזה. אשלים את ההכרזה מתחילתה:

לאחר Pass של דרום, פדון במערב הכריז ♣1. לאחר Pass של צפון, הכריז אלון בירמן ♦1. זו אינה הכרזה טבעית אלא קונבנציית Walsh. משמעות ההכרזה היא טרנספר לסדרה הבאה.

במאמר מוסגר, הקונבנציה הזו מאד נפוצה אצל שחקני הצמרת העולמית. היא כנראה לא מתאימה למרבית השחקנים מהשורה. שחקן ששיחק כבר בנבחרת ישראל, יעץ לי לא להשתמש בה משום שאינה מתאימה לרמתי.

פדון הכריז ♥1. בירמן הכריז ♦2. איני יודע מה משמעות ההכרזה, אני מניח שהיא מראה חולשה בסדרה. כך אני מניח גם לגבי הכרזת ה-♠2 של פדון. לאחר ההכרזה ה-♣3 הטבעית של של בירמן, ניסה פדון לעצור ב-3NT עם יד של 4-3-3-3. ה-♣4 של בירמן מחפש Slam ב-♣. את ההכרזות האחרונות החל מ-3NT אתם יכולים לראות כבר בתרשים.

ההכרזות הבאות, מראות Controls. שוב פדון ניסה לעצור ב-5NT  שניתן לביצוע. עם יד כל כך חזקה אלון בירמן סגר ל-♣6, שצריך להיכשל בביצועו. יש מפסיד ב-♥ ומפסיד ב-♠ ואין על מה לזרוק אותם.

פדון שיחק את היד הכי טוב שאפשר. הוא זכה לאחר הובלה ב-J♦ עם ה-K בידו. שיחק את ה-T♣ ל-A בדומם. עכשיו שיחק את ה-3♥ ל-6 בידו. צפון זכה ב-T♥. צפון שיחק ♠9. פדון זכה ב-A  בדומם. הוא שיחק ♣ קטן ל-J בידו. הוא שיחק את ה-A♦ וה-Q♦  עליהם זרק מהדומם שני קלפי ♥ קטנים. עכשיו שיחק את ה-♣ האחרון מידו.   דרום זרק עליו את ה-9♦.  

עכשיו התחיל משחק הלחץ כשישחק את קלפי ה-♣ מהדומם.

לצפון נשארו בשלב זה הקלפים הבאים:

J32♠

Q♥

T♦

על ה-♣ הראשון זרק פדון מידו ♠ קטן. צפון זרק את ה-2♠. כששוחק ה-♣ השני זרק פדון את ה-♥8. צפון שחשב שה-♦ האחרון אצל שותפו טעה וזרק את ה-T♦ .פדון עבר לידו עם ה-A♥ וה-♦ האחרון הבטיח את ביצוע החוזה.

כמובן שאם צפון זורק את ה-Q♥ לא ניתן לבצע את החוזה.

הערת שוליים

בספרו המומלץ של מרטי ברגן Points Schmoints, הוא ממליץ לנסות להשתמש במשחק לחץ. לטענתו גם כשאין לחץ אמיתי, היריב עלול לטעות. זה בדיוק מה שקרה במשחק של דרור פדון.