כפל יקר

זה קורה ליריבים ולשותפים כמעט בכל תחרות בה אני משתתף. הם מכפילים חוזה שהם יכולים להפיל. 

תשאלו מה רע בלהכפיל חוזה שמפילים בוודאות? התשובה היא שחסר משהו. הם לא שואלים את השאלה: האם היריבים יכולים לברוח לחוזה טוב יותר? היריבים בורחים ולמי שהכפיל ולשותפו זה עולה ביוקר.

רוצים דוגמאות? קראו את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל.

אתמול זה קרה שוב בתחרות הארצית לזכר משה יפה. לא הכרתי את משה יפה ז"ל משום שהוא היה פעיל בברידג' הישראלי לפני שאני התחלתי לשחק ברידג'.

אומרים לי שהוא היה יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג' והדמות המובילה במועדון הירושלמי. 

השותף שלי היה ביום גרוע במיוחד. זה קורה לכל אחד. גם לי, כפי שיודעים קוראי הבלוג.

ביד הזו פתחתי ב-♥3 במערב. צפון עברה והשותף שלי הכריז ♥4. דרום החליטה להראות קודם את סדרת המייג'ור הארוכה שלה והכריזה ♠4. לאחר שתי הכרזות Pass, השותף שלי הכפיל. זה הספיק לצפון-דרום להגיע לחוזה של ♦6 ,שאי אפשר לגעת בו (בשולחן שלנו בוצע עם לקיחה עודפת), במקום להיות בחוזה של ♠4 שאי אפשר לבצע אותו. 

הערת שוליים
אני ממש לא אוהב את ההכרזה של דרום. ההכרזה הנכונה היא 4NT אם יש הסכמה שזה מראה שתי סדרות כלשהן (יש לי הסכמה כזו רק עם אחד מהשותפים שלי).

הכרזה אפשרית אחרת היא DBL. במקרה זה איך שלא מבין אותה צפון התוצאה תירשם בצד של צפון-דרום כי בחוזה מוכפל של ♥4  ההגנה תזכה כנראה בחמש לקיחות:

צפון מוביל ב-4♠. דרום זוכה ב-A♠ ומושך את ה-A♣. ממשיך ב-♠
 שצפון חותך. צפון מושך את ה-K♣ וה-A♦.  

אם צפון מחליט לא להשאיר את ה-DBL צפון-דרום ימצאו את ההתאמה ב-♦.  

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Elimination Play

בשני הפוסטים הקודמים עסקתי בשלב הסיום במשחקי ברידג', על פי ספרו של טרנס ריס. 

בפוסט הראשון שכותרתו:טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג', הזכרתי את שלב הפתיחה, שלב אמצע המשחק ושלב הסיום והזכרתי שריס טוען, שקיימות ארבע טכניקות בלבד בשלב הסיום.

בפוסט השני: טכניקות הסיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In, דן באחת הטכניקות. בפוסט זה אדון בטכניקה שנייה: Elimination.

המאפיינים של משחק סופי מסוג זה הם:

1. ביד של הכרוז ובדומם נשאר קלף בסדרת השליט.

2. למגנים אין קלפים בסדרת השליט.

3. לכרוז או לדומם קלף המאפשר לכרוז לתת למגנים לזכות בלקיחה (exit).

4. חוסר בקלפים באחת הסדרות ביד הכרוז ובדומם.

5. מצב הקלפים שנותרו הוא כזה, שאם הכרוז ישחק קלף מהסדרה הארוכה שבידו יפסיד שתי לקיחות בסדרה.

דוגמה
לצערי, לא מצאתי דוגמה לשימוש בטכניקה זו בפוסטים בבלוג שלי (אם מישהו ימצא אודה לו אם יסב את תשומת ליבי) ולכן בניתי דוגמה.

ביד בדוגמה הכרוז הוא צפון. סדרת השליט היא ♥. הכרוז צריך להוביל קלף מהדומם. מותר לו להפסיד רק שתי לקיחות על מנת לבצע את החוזה.

כשמשתמשים בטכניקת Elimination Play, ביד המופיעה בדוגמה, הכרוז יוצר מצב בו ההגנה צריכה לבחור בין שתי אפשרויות גרועות באותה מידה:

אפשרות 1: לבצע עבור הכרוז עקיפה על קלף גבוה שברשות המגן. לכרוז יש קלף אחד גבוה יותר.

אפשרות 2: לאפשר לכרוז לחתוך ביד אחת ולזרוק מפסיד מהיד השנייה (ruff and discard). 

אתם מוזמנים לבדוק שכל חמשת התנאים, שצוינו בפסקה הקודמת, אכן מתקיימים ביד הזאת. 

הכרוז מבצע exit באמצעות ה-5♠. קל לראות שאם מזרח יזכה באמצעות ה-8♠, הוא ייאלץ לשחק ♦ או לשחק ♣.

אם ישחק ♦ יאפשר לכרוז לזרוק מידו ♣ ולחתוך בדומם. אם ישחק K♣, הכרוז ייתן ל-K♣ לזכות ויזכה בשתי הלקיחות הנותרות. לאחר הזכיה ב-K♣ יכול מזרח לבחור בין חזרה ב-♦ כשהכרוז זורק מידו ♣ וחותך בדומם לבין חזרה ב-♣ לכיוןן ה-AJ♣ בדומם. 

ההגנה הטובה יותר היא זכיה במערב באמצעות ה-9♠. והמשך ב-♣. הכרוז יאפשר ל-Q♣ של מזרח לזכות. זאת תהיה הלקיחה האחרונה של ההגנה. שוב יצטרך מזרח לבחור בין חזרה ב-♦ כשהכרוז זורק מידו ♣ וחותך בדומם לבין חזרה ב-♣ לכיוןן ה-AJ♣ בדומם.

מה היה קורה אילו? - חידושים בסימולטנית ארצית

אי אפשר להתפאר בתוצאה הגרועה שלי ושל שותפתי בסימולטנית הארצית, שהתקיימה אתמול. בכל זאת ביד אחת שיחקתי טוב והצלחתי לבצע חוזה של ♠4. הייתי כנראה היחיד בארץ שביצע את החוזה. רוב ה-Field היה בחוזה הנכון של ♠2, שחלק ביצעו וחלק נכשלו בביצוע.

כמובן שללא ההובלה הגרועה של היריב, גם שחקן ברמה של גאייר הלגמו לא היה מבצע חוזה של ♠4. 

אבל גם לאחר ההובלה הגרועה, צריך לשחק טוב במיוחד על מנת לא להיכשל בביצוע החוזה.

החידושים בסימולטנית הארצית

יש שלושה חידושים בסימולטנית הארצית הזו:

חידוש ראשון: רם סופר יהיה הכותב הקבוע של ניתוחי הידיים.
עד עכשיו בכל תחרות היה כותב אחר. 

אין ספק שרם הוא אחד מטובי הכותבים בארץ. צריך לחכות ולראות האם החידוש הזה משפיע לטובה.

חידוש שני: בכל חוברת ניתוחים יהיה פרשן אורח, שינתח יד אחת.

אני אוהב את השינוי הזה. לניתוח של הפרשן האורח בחוברת זו, רב האמן הבינלאומי רני שניידר, אתייחס בהמשך הפוסט. הניתוח של רני שניידר הוא ברמה גבוהה ולא מתאים לחלק גדול ממשתתפי התחרות הסימולטנית.

עדיף ככה מאשר מה שהיה קודם. כשבין הידיים, שחלקן מנותחות ברמה המתאימה גם לשחקנים בינוניים ומטה, מסתתרת יד שהניתוח מיועד רק ל-100 השחקנים הראשונים בארץ, אבל אף אחד לא מציין שזהו המצב.

בחוברת ידיים של סימוטנית, לפני כמה שנים, ראיתי ניתוח של שחקן מעולה, שהסביר כיצד מבצעים חוזה של ♠4. הפרשן הנכבד הסביר, שבפעם הראשונה צריך לחתוך ב-K♠. חשדתי בו שהפרשנות נעשתה בידיים פתוחות. לא במקרה חשדתי בו: אני ישבתי אחרי היד, שבה היו חמישה קלפים בסדרת השליט כולל ה-K♠. החזקתי: AJ32♠. בדומם היו Q9♠. הכפלתי חוזה של ♠3 ושותפי ואני הפלנו אותו פעמיים.

גם אם חשדתי בכשרים, אני מבטיח לכם שאין שחקן, שאינו מדורג בין חמישים הראשונים בארץ, שהיה מבצע את החוזה.

חידוש שלישי: החוברת נשלחת למשתתפים באמצעות דוא"ל

גם את החידוש הזה אני אוהב ומודה למי שיזם אותו בשם התלמידים שלי בבית ספר "שחקים". עד עכשיו חילקתי להם את החוברת שקיבלתי ולפעמים חוברת נוספת. הביקוש עלה על ההיצע, כך שרוב התלמידים לא קיבלו את החוברת. עכשיו אפשר לשלוח לכולם את הדוא"ל, הכולל את החוברת. 

מה היה קורה אילו הכרזתי כפי שממליץ הפרשן האורח?

זו יד 39 שלא שיחקתי בתחרות ורני שניידר ניתח.

הניתוח משתמש גם בטכניקת הכרזה של שבירת טרנספר. אהבתי במיוחד את ההכרזה ♣4, שהיא שבירת טרנספר יצירתית.  
עבור מרבית השחקנים הכרזה כזו חורגת משיטת ההכרזה שלהם והם לא יבינו אותה.

אז מה עושים כשלא מבינים את ההכרזה של השותף? מנסים לחשוב בהיגיון. לאחר ניתוח הגיוני, לא יכולה להיות משמעות אחרת להכרזה הזו, למעט הפרשנות שרני מציג (קרוב לוודאי שבצירוף קלף רביעי ב-♠, מה שאין ביד הזו).

עד לא מזמן שיחקתי בתחרויות עם ארבעה שותפים קבועים (שותפה אחת ושלושה שותפים). עם שניים מהם אני כבר כמעט לא משחק (אני פתוח לבחינת שותפויות חדשות). תהיתי מה היה קורה לו הייתי מכריז את ההכרזה של ♣4 שרני שניידר מציע. 
ההכרזה חורגת משיטת המשחק שלי עם כל השותפים שלי.

השותפים שלי כנראה לא היו מבינים אותה. 
הבן שלי ניר (שהוא אחד משני השותפים שאני ממעט לשחק איתם, משום שהוא מפתח שותפות עם מישהו בגילו. יש להם פוטנציאל להגיע תוך שנה או שנתיים לנבחרת הצעירה של ישראל) היה כנראה חושב ומגיע למשמעות שלה. היינו כנראה מגיעים לסלאם.

עם השותף השני שאני ממעט לשחק זה היה כנראה נגמר אחרת. משהו בסגנון של: היד שגמרה לנו את אליפות הארץ לסניורים.

  

השותפה של קירקגור

סרן קירקגור. מקור התמונה: ויקיפדיה

כבר עסקתי מעט בשותפות בברידג'. בעיקר עסקתי בשותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים. פוסטים לדוגמה:

השלם קטן מסכום חלקיו: שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים.

שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים: הטוב, הרע והמכוער.

שותפות עם פערי רמות: תובנות טכניות.

בפוסט: לשחק עם תלמידים ובפוסט: מדוע אני כותב על 46% בתחרות ארצית? עסקתי בשותפות בין מורה לתלמיד. 

באופן עקיף וחלקי נגעתי גם בשותפות בין אישה וגבר בפוסט: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי?

הפעם אעסוק בשותפות בין שחקן מבוגר לשחקן צעיר.

סרן קירקגור

קירקגור (1813-1855) היה פילוסוף דני אקסיסטנציאליסט. אל תחששו, איני הולך להסביר את משנתו הפילוסופית הסבוכה בפוסט העוסק בברידג'.

אתייחס רק לרעיון פרובוקטיבי שהעלה. קירקגור הציע שלכל גבר או אישה יהיו שתי מערכות נישואים. גבר צעיר יתחתן עם אישה מבוגרת וילמד מניסיונה על מערכת יחסית זוגית.

בגיל מבוגר הוא יתחתן שוב עם גברת צעירה. הפעם הוא יהיה זה שילמד אותה.

כפי שאתם וודאי יודעים, יש דימיון מסוים בין זוגיות בחיים לבין זוגיות בברידג'. בזוגיות טובה יש אמון בשותף, כבוד הדדי, התחשבות ויכולת להתמודד ביחד עם מצבים קשים.

בזוגיות רעה המצב הפוך.

שותפות בין שני צעירים

לכאורה זה המצב האידיאלי. יש להם "ראש" דומה. הם יכולים להתמודד בתחרויות המיועדות לצעירים והם יכולים להיות בעלי עניין משותף בנושאים אחרים. 

ניהול הזמן שלהם עשוי להתאים, למשל: אם שניהם תלמידי בית ספר ויש להם חופשות.

יש גם חסרונות. שניהם פחות מנוסים משחקנים אחרים ובהרבה מקרים חסר להם ידע. אין מדובר רק בידע במשחק הברידג' עצמו. מדובר גם בידע על הדברים שמסביב:

1. הכרת חוקי השיפוט

2. ניחוש מושכל של האופן בו פועלים שחקנים אחרים

3. כיצד להגיב להתנהגות חריגה של יריבים?

4. כיצד לקרוא את הרמזים שבהתנהגות שחקן יריב?

5. מתי לא להזדרז ולעשות Claim?  

6. אילו ספרי ברידג' מומלץ לקרוא.

הרשימה לעיל ודאי אינה רשימה ממצה. קוראים יכולים לחשוב על היבטים נוספים בהם יש משמעות לניסיון.

שותפות בין שחקן מבוגר ושחקן צעיר זוטר ממנו

כמו אצל קירקגור, ניסיון של שותף/פה מעשיר את הצעיר הלא מנוסה. שותפות כזו עשויה להעשיר ולקדם את הצעיר הן בידע בברידג' והן בהבנת ברידג'. היא גם עשויה לעזור לו לתקן שגיאות יסודיות ולהבין כיצד להגיב במצבים יוצאי דופן. היא גם עשויה במקרה הצורך לתרום לו ערכית וללמד אותו כיצד להתנהג וכיצד לקבל כישלונות ביד בודדת או בתחרות.

המבוגר הבכיר יותר הוא מנטור, המסייע לצעיר להתפתח.

אינני מדבר באופן תאורטי בלבד. כשהבן שלי ניר היה נער צעיר ושחקן ברידג' לא מנוסה, התנדב שחקן בכיר לשחק איתו בתחרויות. זה לא דומה בכלל למצב בו אני שיחקתי עם הבן שלי.

אני התחלתי לשחק ביחד עם הבן שלי ולכן לא הבאתי יותר ידע ויותר ניסיון ממה שהיה לו. 

חיים טמס (רב אמן כסף), שיחק כבר כמה עשרות שנים לפני כן וזכה להישגים מכובדים. לחיים ידע תאורטי עשיר, שנרכש גם במשחק אבל גם בקריאת הרבה ספרי ברידג'.

כשניר שיחק איתו הוא למד הרבה על ברידג' ועל מה שמסביב לברידג'. גם אני למדתי באופן עקיף, משום שקראתי חומר שחיים שלח לו, שמעתי מניר מה למד ממנו ואימצנו כמה קונבנציות שהוא משחק ושחקנים ברמה פחות גבוהה, אינם משחקים.

ניר לא היה הצעיר היחיד שחיים התנדב לשחק איתו ללא תשלום. גם כמה צעירים ירושלמים אחרים למדו ממנו לא מעט.

המודל הנכון: קירקגור רק באופן חלקי

לא הייתי ממליץ לשחקנים צעירים לשחק רק עם שחקן מבוגר מהם לאורך זמן. זה שונה מהזוגיות המתמשכת, עליה ממליץ קירקגור לבחור צעיר ואישה מבוגרת. 

חשוב שישחקו עם שותפים בני גילם במסגרות המתאימות לצעירים.

תקופה קצרה של משחק עם שחקן בכיר מהם ומנוסה מהם בהחלט תקדם אותם. 

זה לא עומד בסתירה למשחק עם פרטנר בן גילם. לפעמים אפשר לשחק בחלק מהתחרויות עם מנטור מבוגר ובאחרות עם שותף בן גילם. 

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In

בפוסט קודם שכותרתו: טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג', כתבתי על האופן בו ריס מחלק בספרו Bridge את שלבי המשחק, בדומה לשלושה השלבים במשחק שחמט: פתיחה, אמצע וסיום. 

הפרק האחרון בספר מתמקד בארבע הטכניקות של סיום המשחק. בפוסט זה אעסוק רק באחת מהן: משחק סופי מסוג Throw in. 

בטכניקה זו שחקן מוסר לקיחה בסיום לשחקן יריב ומחייב אותו לשחק מידו, כשהוא מחזיק בשני קלפים גבוהים יחסית אבל לא הגבוהים ביותר. כך למשל, השחקן הנכנס למשחק סופי עשוי להחזיק בידו K ו-J בסדרה מסוימת, כשיריביו מחזיקים ב-A וב-Q. ה-A ו/או ה-Q יושבים לפני השחקן המחזיק ב-K וב-J. 

לו היריבים היו משחקים את הסדרה, הוא היה תמיד זוכה בלקיחה אחת בסדרה. אבל כשהכניסו אותו למשחק סופי והוא חייב לשחק את ה-K או את ה-J (או קלף קטן מתחתם באותה סדרה) היריבים יזכו בשתי לקיחות בסדרה זו. 

דוגמה

אם תקראו את הפוסט: חצי שנה אחרי: האם למדתי מהטעות שטרדה את מנוחתי? תוכלו לראות דוגמה בה עשיתי שימוש בטכניקה הזו כששיחקתי ככרוז. 

לנוחיותכם, מועתק המצב כשנותרו לכל שחקן שלושה קלפים ואני שיחקתי ♦  מהדומם בצפון ושיחקתי מהיד 6♥.

♥J8  

♦6   

N

♥QT9  W        E    ♠K  

                          ♣K7

S

♥K76

מערב זכה ב-9♥ ונאלץ לשחק מה-QT♥ שבידו.

אם הוא משחק את ה-T♥, אזכה ב-J♥ בדומם ובלקיחה האחרונה ב-K♥ שבידי.

אם הוא משחק את ה-Q♥, אזכה ב-K♥ בדומם ובלקיחה האחרונה ב-J♥ שבידי.

  

טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג'

טרנס ריס בצעירותו  מקור התמונה: ויקיפדיה

הגיע לידי ספרו של טרנס ריס: Bridge. מדובר בספר ישן שיצא בשנת 1961. מי שמעוניין לרכוש אותו באמזון מוזמן ללחוץ על הקישור: Bridge by Terence Reese. המחירים נעים מסנט אחד למשומש במצב לא טוב ועד ל-69 דולר לספר חדש. 

מהניסיון שלי, אני ממליץ למי שקונה, לקנות משומש במצב טוב במחיר זול בהרבה ממחירו של ספר חדש. כשכתוב באתר אמזון, שספר משומש הוא במצב טוב, אז הוא באמת במצב טוב. קניתי כבר ספרים, שבעליהם בקושי פתח אותם ונראים כמו חדשים, בשליש ממחירו של ספר חדש.

הפעם הקודמת שריס הוזכר בבלוג זה הייתה בנסיבות לא משמחות: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?. הפעם אגע מעט בכישוריו המעולים ככותב ספרים. 

הספר Bridge
הפרקים הראשונים שעממו אותי. הם מיועדים לשחקנים מתחילים הלומדים ברידג' בפעם הראשונה בחייהם. אם אתם בתחילת דרככם בברידג', הם בהחלט כתובים טוב.
הפרק האחרון לעומת זאת עניין אותי. זו פעם ראשונה בה אני נתקל ברעיון המופיע בו.
ריס מזכיר שלושה שלבים במשחק ברידג'. הוא מסביר שהם מקבילים לשלושה שלבים במשחק שחמט. בטרמינולוגיה הזו ביחס לשחמט, נתקלים בהרבה מאד ספרים.

שלושה שלבים במשחק שחמט
במשחק שחמט יש שלושה שלבים:

1. פתיחה
זהו השלב של התחלת המשחק מעמדת מוצא אחידה, שבה ידוע היכן עומד כל כלי.
שלב הפתיחה נותח על ידי מומחים ועל ידי תוכנות מחשב. קיימות פתיחות שונות ששחקן יכול בכל משחק לבחור אחת מהן. באופן עקרוני, גם שחקן בינוני או אפילו פחות מבינוני, יכול ללמוד ניתוחים בע"פ ולשחק את השלב הזה לא פחות טוב מטובי המומחים בעולם. 
אם טועים בשלב זה והיריב מכיר היטב את הניתוח התאורטי כיצד להגיב על הטעות, לפעמים מפסידים את המשחק. 

2. אמצע המשחק
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה כלים על הלוח והרבה מסעים אפשריים. שחקן אינו מסוגל לחשב את כל האפשרויות לטווח של מספר גדול של מהלכים.
כל שחקן יכול לבחור בין מספר אסטרטגיות משחק וטקטיקות משחק. שחקן מושפע גם מהטקטיקה והאסטרטגיה של יריבו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.     3. סיום
בשלב זה נותרו מעט כלים על לוח השחמט. אפשר לחשב את מרבית, לפעמים את כל, האפשרויות.
לשלב זה קיימות טכניקות משחק. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

שלושה שלבים במשחק הברידג' (על פי טרנס ריס)
אציג לכם את שלושת השלבים שריס הציג בספרו במשפט אחד ואסביר אותם עם הקבלה לשלושת השלבים במשחק השחמט.

1. פתיחה
בברידג' זהו שלב המכרז. קיימות שיטות הכרזה שונות. אפשר ללמוד אותן בעל פה (כמורה לברידג' אני מעדיף ללמד את הרציונל או ההיגיון מאחוריהן ולא להסתפק בלימוד בע"פ). 
באופן עקרוני, זוג שחקנים ברמה לא גבוהה יכול ללמוד שיטת הכרזה בעל פה ולשחק אותה לא פחות טוב מזוג שחקנים מומחים.
טעות בהכרזה עלולה להסתיים בתוצאה רעה גם אם תשחק הכי טוב שאפשר.

טעית ולא הכרזת משחק מלא או סלאם ואחרים הכריזו - הפסדת.
טעית והכרזת סלאם כשלא צריך להכריז -הפסדת. הכפלת כשלא צריך  - הפסדת. לא הכפלת כשצריך - הפסדת.

2. אמצע המשחק
המשחק מיד לאחר סיום המכרז.
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה קלפים לכל שחקן. אפשר לבחור בטקטיקות ואסטרטגיות משחק שונות. שחקן מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של יריבו או שני יריביו אם הוא הכרוז. אם הוא מגן, הוא מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של שותפו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.

3. סיום
בשלב זה נותרו מעט קלפים בידיו של כל אחד משלושת השחקנים ובדומם המונח גלוי על השולחן.
זהו השלב בו אפשר להשתמש בטכניקות סיום. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

בשונה משחמט בו הכלים גלויים על השולחן, בברידג' צריך לזכור אילו קלפים כבר שוחקו ומה היה מהלך ההכרזה. אם זוכרים אותם ומנתחים נכון, אפשר לדעת למי יש הסתברות גבוהה להחזיק בקלפים מסוימים. זהו לפעמים תנאי הכרחי להפעלה נכונה של טכניקת סיום. 

טכניקות סיום בברידג'
כל הפרק האחרון בספר מוקדש בעצם לטכניקות סיום. ריס טוען שיש רק 4 טכניקות כאלה. הוא מסביר ומדגים כל אחת מהן.

מה אעשה בפוסטים הבאים?
אלך בעקבותיו של ריס ואקדיש פוסט לכל טכניקת סיום. ארבעה פוסטים לארבע טכניקות סיום. אנסה להביא דוגמאות משלי, בעיקר מפוסטים אחרים שכבר נכתבו בבלוג זה. 

אני מקווה שיהיה גם פוסט חמישי בו אציג לקוראים יד ואשאל אותם באיזו טכניקה השתמש הכרוז. 

באיזה קלף להוביל אם לא מובילים בסדרת השליט?

 הובלה בהגנה היא אחד הנושאים הפחות פשוטים בברידג'. בהובלה נגד חוזה עם שליט צריך לבחור בין הובלה פסיבית בסדרת השליט לבין הובלה אקטיבית או פסיבית בסדרה אחרת. בפוסט זה אתייחס רק להובלות אחרי, שמחליטים להוביל בסדרה שאינה סדרת השליט. 

כללי ההובלה

כללי ההובלה, שאנחנו מכירים מהובלה נגד חוזה בשליט נשמרים. כך למשל, אם אתם מובילים בקלף שני מלמעלה (ללא תמונה) או מקלף רביעי מלמעלה (עם תמונה) אתם ממשיכים להוביל באותו דפוס.

משהו כן משתנה. בעוד בחוזה ללא שליט נוביל במקרים רבים ברביעי מלמעלה, סביר שבחוזה עם שליט נבחר להוביל בסדרה אחרת. 

הובלה בסדרת השותף

כאשר השותף התערב במהלך ההכרזה בהכרזת סדרה אחרת, הוא בדרך כלל מראה כוח בסדרה. במונחים מקצועיים ההכרזה הזו היא: Lead directing, כלומר: השותף מבקש הובלה אל הסדרה שלו.  

הובלה בקלף יחיד בסדרה

אם היריבים לא יוציאו את כל קלפי השליט שבידכם והשותף שלכם יזכה בלקיחה כלשהי, תזכו בלקיחה באמצעות חיתוך.

שני התסריטים הפשוטים ביותר בהם זוכים בלקיחה:

התסריט הראשון: לשותף שלכם יש A בסדרה בה הובלתם.

התסריט השני: לשותף שלכם יש A בסדרת השליט. התסריט השני מותנה בזה שיש לכם לפחות שני קלפים בסדרת השליט.

יש גם תסריטים נוספים בהם תספיקו לחתוך.

הובלה מראש רצף

אם השליט הוא ♠ ולכם יש KQJ♥, אתם יכולים להוביל ב-K♥. בלא מעט מקרים תזכו בלקיחה או שתיים לפחות בסדרה.

זוהי הובלה בטוחה משום שלרוב אינה "מוכרת" לקיחה בסדרה.

הובלה בסדרה שלא הוכרזה על ידי היריבים

לפעמים לא מתקיים אף אחד מהמצבים לעיל. בסדרה שלא הוכרזה על ידי היריבים עשויה להיות סדרה, שלשותף שלכם יש בה כוח.

אל תשכחו שייתכן מצב בו אין לו קלפים גבוהים בסדרה ו/או אחד היריבים קצר בה.

כאשר היריבים הם שחקנים ברמה טובה והם משחקים בחוזה של סלאם או מנסים להגיע לחוזה של סלאם, כנראה שלכל אחד מהם יש לפחות שני קלפים בסדרה, ללא ה-A. אחרת בהסתברות גבוהה, היו מראים Control.

הובלה ב-A בסדרה ארוכה

יש לכם שבעה קלפים, כולל ה-A בסדרה, משהו כמו: A765432. אל תפסלו הובלה ב-A. ייתכן שלשותף שלכם קלף יחיד והוא יחתוך את הקלף הבא.

ייתכן שלשותף שלכם: Kx והוא יזכה בלקיחה הבאה.

אבל אל תשכחו, שיתכן שהקלף היחיד הוא בידי אחד מהיריבים או לשותף שלכם שלושה קלפים וה-K אצל אחד היריבים או אפילו לאחד היריבים יש Void בסדרה.

הובלה ברביעי מלמעלה בסדרה עם נכבד

ברוב המקרים תימנעו מהובלה כזו נגד חוזה עם שליט. מתחת ל-A או K לא תובילו. הסיכויים לפתח לקיחה ב-Q לפני שהיריבים יחתכו, הם נמוכים.  

הובלה משלושה קלפים עם נכבד

ברוב המקרים תימנעו מהובלה כזו נגד חוזה עם שליט. לרוב הנכבד לא יהיה A או K. כשם שלא נוביל מתחת ל-A או K עם ארבעה קלפים, לא נעשה זאת גם עם שלושה קלפים. אם נחליט להוביל מתחת ל-Q נוביל בקלף הנמוך בסדרה. הובלה בקלף נמוך, למשל: 2 או 3 או 4, עשויה לסמן לשותף שיש לכם תמונה (זה אינו נכון בכל המקרים. כך למשל, הובלה ב-3 יכולה להיות גם משני קלפים קטנים: 32). 

הובלה משלושה קלפים ללא נכבד

נאמץ את הכלל של שני מלמעלה ונוביל בקלף האמצעי.

לסיכום

הפוסט רחוק מלמצות את הנושא. הוא מציג כמה חלופות סבירות להובלה. לפעמים אתם צריכים לבחור בין שתי חלופות סבירות (למשל: יש לכם קלף יחיד בסדרה אחת וגם רצף בסדרה אחרת). לפעמים יש לכם יותר משתי חלופות כאלה ולפעמים אין לכם אף חלופה מהחלופות שהוצגו (המונח "אף אחת" אינו מתייחס להובלה מארבעה קלפים עם נכבד או שלושה קלפים עם "נכבד).

שלוש ההובלות הראשונות שהוזכרו (סדרת השותף, ראש רצף, קלף יחיד) יהיו לרוב טובות יותר מהחלופות האחרות.

טיפ אישי

כשהרצף שלכם הוא שני קלפים KQ או QJ, אני ממליץ לא להוביל בו. 

הניסיון שלי הראה שלרוב אני מקבל תוצאות טובות יותר משחקנים שמובילים מראש רצף כזה.

במקרה קונקרטי, שותפתי ואני, היינו אחד מהזוגות היחידים בתחרות רבת משתתפים בפסטיבל הברידג' בתל-אביב, שהפילו חוזה של ♥2.

היריב שלי, אחד מהשחקנים הטובים ביותר בארץ, פתח 1NT, שותפתו עשתה טרנספר ל-♥.

כמעט כל השחקנים שישבו במקום שלי הובילו ב-K♣. החזקנו גם ב-Q♣. ובקלף נוסף בסדרת ה-♣.

לאחר הובלה ב-K♣ הכרוז זכה ב-A♣, משך שליטים ושיחק קלף קטן לכיוון ה-Jxx♣ בדומם. 

ההגנה זכתה רק בלקיחה אחת ב-♣.

כשלא משחקים את ה-K♣ ולכרוז יש כניסות לדומם ואת ה-T♣, במקרים רבים הוא ימשוך שליטים ואז יבצע עקיפה, שתיכשל.

עם לפחות שלושה קלפים בידו, שחקן טוב יבצע עקיפה נוספת. לפי עיקרון הבחירה המוגבלת (The Principle of Restricted Choice), ההסתברות שהשחקן שלא החזיק ב-Q§ ,שזכתה בעקיפה הקודמת, מחזיק ב-K§ היא בערך שני שליש והעקיפה השנייה תצליח ברוב המקרים. לרוע מזלו במקרה זה ובמקרים דומים לו היא נכשלת.

הערת שוליים

בפוסט לא התייחסתי למצבים בהם יש לשחקן יותר מתמונה אחת בסדרה ללא רצף. דוגמאות למצבים כאלה: KJTx, AQJ. 

הסיבה שלא התייחסתי אליהם היא משום שהם מצבים מורכבים יותר ובפוסט זה עסקתי רק בעקרונות במצבים פשוטים יותר. זה אינו נכון לפסקה "טיפ אישי" המציגה נושא לא פשוט.