סימונים שלא היכרתם

פוסט זה נועל את סדרת הפוסטים שכיסתה את נושא הסימונים בברידג'. בפסקה האחרונה של הפוסט תמצאו קישורים לכל הפוסטים בסדרה.

שמו של בלוג זה הוא "ברידג' שלא היכרתם". זה מתייחס גם לסימונים. בפוסט זה אעסוק בסימונים שמרבית הקוראים אינם מכירים.

כשהכרוז משחק את סדרת השליט

תחשבו על המצב שהחוזה הוא בסדרת ה-♠ אתם רואים בדומם את ה-K♠ ואת ה-Q♠. לפי מהלך ההכרזה סביר שה-A♠ ביד הכרוז.

אתם מחזיקים: 852♠. על פי מהלך ההכרזה והדומם, הכרוז צפוי לשחק שלושה סיבובי שליט.

האם סדר הקלפים שתזרקו משנה? קוראים רבים עשויים לחשוב שזה אינו משנה. אין לכם סיכוי לזכות בידכם בלקיחה בסדרת השליט.

זה כמובן נכון, שלא נזכה בלקיחה בסדרת השליט (למעט למקרה שהשותף יזכה ב-A♠), אבל מדוע שלא נשתמש בקלפים שבידנו לצורך סימון העדפה?

זהו בדיוק המקרה, שבו לא נצטרך לחשוב על השאלה: האם הסימון שלנו גורם לנו להפסיד לקיחה?

נסמן באופן הבא:

1. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף גבוה, נסמן שאנחנו רוצים סדרה גבוהה.

בדוגמה נזרוק את ה-8♠ כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKT♥ או AQJ♥. 

2. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף בינוני, נסמן שאנחנו רוצים את הסדרה האמצעית מבחינת גובה.

בדוגמה זו סדרת ה-♦. נזרוק את ה-5♠ כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKJ♦.

3. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף נמוך, נסמן שאנחנו רוצים סדרה נמוכה.

בדוגמה זו סדרת ה-♣. נזרוק את ה-2♠ כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKQ♣.

כשיש לנו שני קלפים ולא שלושה נפעל על פי אותו עיקרון. היות שיש שלוש סדרות, לא תמיד ידע השותף איזה משתי סדרות היא הסדרה המועדפת

כשאין לנו קלף אי-זוגי בשיטת הסימון האיטלקית

הכרוז משחק בחוזה ללא שליט. השותפה שלכם הובילה ב-A♣. קרוב לוודאי שגם ה-K♣ אצלה. לא הייתי מתפלא אם יש לה: AKJT♣.

אתם מחזיקים Q64♣. אין לכם כניסה ליד באף סדרה אחרת.

אתם רוצים לסמן לשותפה שאתם מעוניינים בהמשך בסדרה אבל....

שיטת הסימון שלכם היא שיטת הסימון האיטלקית. אין לכם קלף אי-זוגי על מנת לתאר את ה-Attitude שלכם. 

אם נזרוק את ה-6♣ בפעם הראשונה ואת ה-4♣ בפעם השנייה  נסמן Attitude חיובי.

זה כמובן לא תמיד נכון. אם לשותפה יש סיבה לחשוב, שאנחנו מסמנים העדפה לסדרה גבוהה, כלומר:♠ או ♥, היא תשחק קלף בסדרה כזו ולא ♣.
אם תבין את ה-6♣ כסימון להעדפת סדרה אמצעית בגובהה, היא תשחק ♥. 
הבנה כזו תהיה מבוססת על הקלפים שביד השותפה, קלפי הדומם ומהלך ההכרזה. אגב, במצב כזה, זה כנראה מה שהיא תעשה גם אם נשים קלף אי-זוגי מסדרת ה-♣. 

אבל אם הקלפים שביד השותפה, קלפי הדומם ומהלך ההכרזה יצביעו על כך שכדאי להמשיך ב-♣ ובדומם יהיו קלף או שניים אי-זוגיים בסדרה והכרוז ישים קלף אי-זוגי, היא תוכל להבין שאתם רוצים המשך ב-♣.  

כשהשותף מוביל בקלף גבוה נגד חוזה עם שליט ובדומם קלף גבוה
גם הפעם החוזה הוא ב-♠. הפעם יש לכם שותף. גם הפעם השותף מוביל ב-A♣. לשם שינוי אנחנו רואים KQ♣ בדומם ביחד עם קלף נוסף בסדרה. 

במצב זה ממש לא חשוב לסמן Attitude. אם השותף ימשיך בסדרה, היריב עלול לזרוק מפסיד או שניים מסדרה אחרת על ה-K♣  ועל ה-Q♣.  
אפשר לנצל את המצב לסימון Count או Preference. איזה מהם מסמנים תלוי בהסכמה בין השותפים.

הערה: זוכרים את הפוסט: מתי לא להוביל ב-K כשיש לכם AK?  בפוסט זה  המלצתי לשחקנים ברמה מסוימת לא להוביל ב-K מ-AK נגד חוזה עם שליט על מנת לקבל Count. הטעם לכך היה שהם עלולים לטעות ולבקש Count, כשההסתברות שלשותף שני קלפים בלבד בסדרה והוא יוכל לחתוך את השלישי היא הסתברות נמוכה.
אם אתם יכולים לסמוך על השותף שכמעט תמיד לא יבצע טעות כזו, אני ממליץ לכם להשתמש בהובלה כזו.
אם תעשו זאת, יהיה לכם פיתרון לדילמה במצב בו הקלף הגבוה בדומם הוא ה-Q♣. וזה שמוביל מחזיק ב-A♣ וב-K♣. תראו Preference ולא Count. את ה-Count נראה על הובלה ב-K.

פוסטים על סימונים בברידג'

מה אנחנו מסמנים בהגנה?

שיטת הסימון הסטנדרטית: גבוה-נמוך

שיטת הסימון האיטלקית

שיטת הסימון של איפכא מסתברא: UDCA או UDCI

סימונים העדפת סדרה Lavinthal 

סימונים: מתי לא מסמנים?  

סימונים: מיתוסים ומציאות

סימונים: העדפת סדרה Lavinthal

בפוסט קודם למדנו כיצד מסמנים העדפת סדרה בשיטת הסימון האיטלקית. נשאר לי חוב ביחס לשיטת הסימון הסטנדרטית וכמוה גם לגבי שיטת הסימון UDCA. החוב נוגע לנושא של העדפת סדרה (Preference).

ממעמקי קברו בא לעזרתי האדון (Hy Lavinthal (1894-1972.

הוא זה שהמציא את שיטת הסימון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בשיטה, הייתה בתחרות בשנת 1933. אביא את הסימון של מזרח באותה יד, לפני שנסביר את עקרונות השיטה.  

כנגד חוזה של 3NT הוביל מערב ב-J§. למערב היו JT982§. כפי שקורה לפעמים, לשותף היה Void בסדרה והוא זרק את ה-3♦.

ידו של מזרח:

♠J975   

♥AQJ9  

    ♦87543     

 ♣ -      

כמובן שמזרח מעוניין בהמשך ב-♥. למערב היו שלושה קלפים בסדרה כולל ה-K♥. כשהכרוז עקף ב-♦ ומערב זכה ב-K♦ הוא כיבד את רצונו של מזרח וההגנה הפילה את החוזה.

עקרונות שיטת הסימון Lavinthal

1. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה הקלף שנזרק,ללא קשר לשאלה האם הוא זוגי או אי-זוגי.

2. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה שיחק השותף. מעניין למה? רמז: אין לנו קלפים בסדרה.

3. קלף גבוה מסמן העדפת סדרה גבוהה וקלף נמוך העדפת סדרה נמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.

בדוגמה של היד הראשונה בה שוחקה שיטת הסימון, ה-♦3 (קלף נמוך) סימן העדפת סדרת ה-♥ על פני סדרת ה-♠. 

כך מסמנים רבים המסמנים בשיטת הסימון הסטנדרטית ובשיטת הסימון UDCA. יש גם כאלה שדווקא בהעדפה הופכים פתאום לאיטלקים ומסמנים העדפה באמצעות קלף אי-זוגי.

הערכת יד דינאמית

הערכת יד אינה דבר קבוע. במהלך ההכרזה מצטבר מידע. המידע הזה עשוי לשנות את הערכת היד שלכם. ההכרזות שלכם צריכות להתחשב במידע הנוסף שהצטבר. לפעמים היד שלכם הופכת להרבה פחות טובה, ממה שהיא נראתה לפני מהלך ההכרזה החלקי אבל לפעמים אתם יכולים לשדרג אותה כיד ששווה הרבה יותר ממה שחשבתם קודם.

מי שרוצה להבין יותר בנושא זה, מוזמן לקרוא את הפרק העוסק בנושא זה בספרו של מייק לורנס Hand Evaluation in Contract Bridge. 

ביום שני שיחקתי בשלב המוקדם של אליפות ירושלים. יד 3, ששיחקנו באותה תחרות, מדגימה היטב את הדינאמיות בהערכת היד.

אני פתחתי ♣1 בדרום. מערב הכריז Pass וצפון הכריז ♠1. מזרח הכריז Pass. הכרזתי 1NT.

הערכת היד שלי

מול 6-7 נקודות, ספק אם אצליח לבצע את החוזה של 1NT. אני מאד מקווה שהנקודות של השותף שלי הן לא K♣ ו-QJ♠. למשל ביד של 4-3-3-3 ביחד עם שלושה קלפים ב-♥ כולל ה-J♥ ו-3 קלפים קטנים ב-♦. כי אז "נתפרק" ב-♥ וב-♦. 

אני לא חולם על משחק מלא.

ההכרזה השנייה של השותף והערכת היד החדשה

השותף שלי הכריז ♠4. היד ששווה בקושי 1NT הפכה ליד מזמינה לסלאם.

השותף הראה 8 קלפים ב-♠, עם יד שהוא חושב שיבצע משחק מלא בסדרה גם אם ה-A♠ וה-K♠ אצל היריבים. זה אומר שיש לו קוצר בסדרה או סדרות אחרות ומוכרח להיות לו כוח בסדרות אחרות משום שבסדרת ה-♠ יש לו מקסימום 3 נקודות.

יותר מנקודות, הערך של היד שלי הוא ב"שפיצים": שני קלפי A שאחד מהם בסדרת ה-♠ וגם ה-K♠. 

לא נותר לי אלא להכריז 4NT על פי קונבנציית RKCB 0314. כשהשותף שלי הכריז ♠5, המראה שני קלפי מפתח וה-Q♠, לא נותר לי אלא להכריז ♠6. כל חמשת קלפי המפתח בידנו.

האם הכרזת ♠4 הכרזה נכונה?

הכרזת ♠4 היא הכרזה הסוגרת למשחק מלא ושוללת סלאם. ההכרזה השנייה שלי שללה ארבעה קלפים ב-♠, אבל היא לא שללה שלושה קלפים בסדרה כולל ה-A♠ וה-K♠. היא גם לא שללה 15 או 16 נקודות. 

אם חושבים על אפשרות של סלאם, יש הכרזות אחרות במקום הכרזה זו. 

בפוסט הקודם כתבתי על ספרו של גלעד אופיר מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. אחד הפרקים בספר עוסק בקצב ההכרזה. 

בברידג' מודרני בידיים חזקות במרבית המקרים קצב ההכרזה הוא איטי.

אם מחפשים קצב איטי אפשר להשתמש בקונבנציית Check back Stayman. הכרזת שואלת על 3 קלפים בסדרת ה-♠. השואל מבטיח 11 נקודות או יותר.

הכרזות אפשריות אחרות הן תלויות סיכום בין השותפים. הסיכום שלי עם אחד השותפים שלי הוא:

♠4 סוגר למשחק מלא ושולל סלאם 

♠3 בודק אפשרות לסלאם 

Check back Stayman - מזמין למשחק מלא.

הערת שוליים

בחודש דצמבר השתתפתי בתחרות הסטטיסטיפדיה (אחרי כ-30 שנים בהם לא עסקתי בסטטיסטיקה). זוהי תחרות כתיבת ערכים בנושאים סטטיסטיים בויקיפדיה העברית. הערך שאני כתבתי והשתתף בתחרות הוא הסתברות בייסיאנית.

המודל של ההסתברות הבייסיאנית הוא מודל דינאמי של הערכת הסתברויות על פי מידע שמצטבר. 

מה שמביא אותי לפוסט שכתבתי בעבר ובו הצעתי לכתוב ערכים בויקיפדיה על שחקני ברידג' ישראליים בולטים, ללא תשלום כספי כלשהו. ההצעה שלי בעיה עומדת. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.

לקריאת הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. להבין או ללמוד בע"פ?

כריכת הספר מאחורי ההיגיון
מאת: גלעד אופיר
הוצאת רותם

קימות שתי גישות ללימוד הכרזות בברידג'.

הגישה הראשונה היא גישה טכנית.

בגישה זו מלמדים איך ומתי לפתוח, להתערב או להשיב להכרזת פתיחה או להכרזת התערבות. לפעמים מלמדים גם רצף ארוך של הכרזות ובדרך כלל מלמדים יחסית הרבה קונבנציות.

בגישה השנייה מלמדים את ההיגיון שמאחורי ההכרזות. 

בגישה זו מלמדים הרבה פחות קונבנציות והרבה פחות רצפי הכרזות. לעומת זאת מלמדים: מדוע מכריזים באופן בו מכריזים?

לצורך הבנה מדוע מכריזים צריכים להבין מושגי יסוד, כגון:

Limit bid, Forcing bid, הזמנה למשחק מלא, מחייב למשחק מלא, העדפת חוזה בסדרת מייג'ור על חוזה ללא שליט וכיו"ב.

בגישה זו מתחילים ללמד מושגי יסוד ואחר כך מלמדים כיצד הם באים לידי ביטוי במצבי הכרזה שונים.

איזו גישה עדיפה?

יש לי דעה נחרצת בנושא. הדעה שלי באה לידי ביטוי מרומז בצבעים שבחרתי להדגיש את הגישות.

כותרת הגישה שאני פוסל צבועה באדום. בדיוק כמו רמזור אדום.

כותרת הגישה על פיה אני מלמד צבועה בירוק. בדיוק כמו רמזור ירוק.

מדוע עדיפה גישת ההיגיון?

אם הבנת את ההיגיון, אתה לא יכול לשכוח אותו. אם למדת בע"פ יהיה לך יותר קשה לזכור ואתה עלול לשכוח משהו ולטעות בהכרזה.
לא לשכוח אינו היתרון הגדול ביותר של לימוד ההיגיון שמאחורי ההכרזות. 
היתרון הגדול ביותר הוא, שאם הבנת, תוכל להכריז נכון גם במצבים שאתה לא יודע מה ההכרזה הנכונה. 

פשוט, מפעילים את ההיגיון ובלא מעט מקרים מוצאים את ההכרזה הנכונה.
כבר ראיתי תלמידים מתחילים שלי, שכבר אחרי 2-3 שיעורים על הכרזות, מצאו הכרזות נכונות במצבים שהם לא למדו איך להכריז בהם, רק משום שכבר למדו כמה מושגי יסוד והפעילו את ההיגיון.

ספר חדש בעברית: מאחורי ההיגיון - הברידג' המודרני

כפי שמעיד שמו של ספרו החדש של גלעד אופיר, המופיע בכותרת הפוסט ובכותרת הפיסקה, גלעד אופיר דוגל בגישה אותה אני מעדיף. 

בפוסט: הכרזה: ספרים חדשים בעברית התייחסתי בקצרה לספרו החדש של גלעד ולספרו החדש של אפרים בריפמן והבטחתי להתייחס אל כל אחד מהם, אם וכאשר אקרא אותו. זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט זה ביחס לספרו של גלעד. 

השורה התחתונה היא שאני ממליץ לקרוא את הספר.

לצערי, אין לנו הרבה ספרי ברידג' הכתובים בעברית. התייחסתי לכך בשני פוסטים: לקרוא על ברידג' בעברית ובפוסט שעסק בספרו של קובי שחר שפורסם השנה: ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'.

באופן אישי, אני לא סובל מזה משום, שאני קורא ספרי ברידג' גם באנגלית. באנגלית יש מבחר עצום של ספרים, שחלק מהם ספרים מעולים. לא כל אחד כמוני: יש כאלה שיקראו ספרי ברידג' רק בעברית ולכן חשוב שיהיו יותר ספרי ברידג' טובים בעברית.

גלעד אופיר

גלעד הוא רק בן 32, אבל הוא משחק ברידג' פי 2 שנים ממה שאני משחק (אני משחק כ-10 שנים). הוא רב אמן בינלאומי ובין שאר הישגיו, היה שותף לזכיה ההיסטורית של הנבחרת הצעירה של ישראל באליפות אירופה. גלעד הוא יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג' וממשיך בפעילותו לקידום הברידג' התחרותי בכלל ופעילות צעירים בפרט.

מבנה הספר

הספר מחולק לפרקים המסודרים באופן הגיוני:

1.  ההיגיון מאחורי המכרז 
בפרק זה מוסברים מושגי יסוד.

2. ההיגיון מאחורי הכרזת הפתיחה

3. ההיגיון מאחורי ההכרזה הראשונה של המשיב

4. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של הפותח

5. ההיגיון מאחורי ההכרזה השנייה של המשיב

שימו לב, שההנחה היא שהיריבים אינם מתערבים במכרז.

אחרי חמשת הפרקים האלה מופיעים שני פרקים מתקדמים יותר: קצב ההכרזה והקפטן של המכרז.

הפרקים מחולקים לתתי-פרקים. בסוף כל תת פרק מופיע סיכום של הנקודות העיקריות בו. בסוף פרק מופיע סיכום.

הספר כתוב באופן ברור בליווי דוגמאות. לפעמים מופיעות הערות מתקדמות יותר. הן אינן חלק מהטקסט וכך נכון לעשות. יש כאלה שיחכימו מההערות ויש כאלה שיסתבכו בקריאתן, לו היו חלק מהטקסט, ויחמיצו את המסרים הבסיסיים.

לספר מתלווה ספרון תרגילים ופתרונות לתרגילים. הספרון מחולק אף הוא לאותם פרקים.

קצב ההכרזה

בפרק זה  מתייחס גלעד למצבים בהם קצב ההכרזה איטי ולמצבים בהם קצב ההכרזה מהיר ולהיגיון בבחירת קצב ההכרזה. הוא דן בנושאים מתקדמים יותר מאשר בפרקים הקודמים: Controls, חיפוש עוצרים במצבים של התאמה בסדרת מיינור וב-Trial bids לאחר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור.

המונח "ברידג' מודרני", המופיע בשם הספר, רלוונטי במיוחד לפרק זה.
בברידג' מודרני, בשונה מברידג' ישן, קצב ההכרזה עם ידיים חזקות הוא איטי, על מנת שהשותפים יוכלו לנצל את מרחב ההכרזה לצורך העברת מידע רב ככל האפשר על הידיים שברשותם. 
לאחר הכרזת Forcing bid, אין חשש שהשותף יכריז Pass.

הקפטן של המכרז

פרק זה הוא פרק ייחודי. אינני מכיר ספר בעברית שעסק בנושא זה בהרחבה.
ההיגיון מאחורי הבנת מי מהשותפים הוא "הקפטן של המכרז". במילים אחרות: מי הוא זה שקובע את גובה החוזה ואת סדרת השליט או שהחוזה הוא ללא שליט. הבנת הנושא מונעת הכרזות מיותרות, לרוב בגובה גבוה מדי על ידי השותף שאינו "הקפטן של המכרז".

כשאני משחק בתחרויות אני נתקל לא מעט במצבים שמי שאינו הקפטן של המכרז, מכריז הכרזה מיותרת שמביאה את הזוג לחוזים שאינם ברי ביצוע.

הערה: ברמות מתקדמות יותר מהרמה של השחקנים להם מיועד הספר, יש מצבים חריגים בהם מי שאינו הקפטן של המכרז הוא זה שקובע את החוזה הסופי. 

למי מיועד הספר?

הספר מיועד בעיקר לכל מי שאינו מבין את ההיגיון שמאחורי ההכרזה ו/או לא מבין מושג יסוד או מושגי יסוד.
תתפלאו, אבל יש יותר שחקנים ממה שאתם חושבים, שמשחקים כמה שנים בתחרויות ולא מבינים חלק ממושגי יסוד וכתוצאה מכך גם את ההיגיון שמאחורי ההכרזה.

שני הפרקים האחרונים מתאימים גם לשחקנים ברמה גבוהה יותר, למשל שחקנים שמכריזים כפי שהיה מקובל לפני כמה עשרות שנים ואינם מכירים את אופן ההכרזה בברידג' המודרני.  

הוא עלול להיות קשה למי שרק למד ברידג' וטרם שיחק מספר מינימלי של תחרויות או מספר מינימלי של משחקים בבית.

למי שהספר מיועד לו, אני ממליץ לקרוא את הספר, הכתוב היטב, מסביר את מושגי היסוד באופן ברור ושיטתי ומלווה בדוגמאות ובתרגילים. 

למי לא מיועד הספר?

הספר אינו מיועד לשחקנים שמבינים את ההיגיון בהכרזות בברידג' המודרני ומבינים היטב את מושגי היסוד ומיישמים אותם.
שחקנים כאלה מעוניינים, מן הסתם, ללמוד קונבנציות באופן טכני מעמיק. הספר אינו עונה על הצורך הזה שלהם.

שחקני ברידג' תחרותי ברמה כזו, אינם יכולים להסתפק בהכרזות של הפותח ושל שותפו, ללא הכרזות התערבות של הזוג השני.
כאמור, הספר אינו מתאר מהלכי הכרזה בהם יש התערבות בהכרזה.

הם עשויים לרצות ללמוד הכרזות התערבות וקונבנציות התערבות, כגון: Takeout Double ו-Michaels cue bid.

הזוית האישית שלי

רוב התלמידים שלי אינם יודעים לשחק ברידג' ואני המורה הראשון שלהם. אחרי שהם לומדים קורס קצר של מיני ברידג' ומכירים את חוקי שלב המשחק וכמה טכניקות משחק בסיסיות, הם מתחילים קורס של 8 שיעורים על הכרזות בברידג'. 

הגישה שלי דומה לגישה של גלעד. אני מלמד אותם את ההיגיון שמאחורי ההכרזות. המושג הראשון שהם לומדים הוא Limit bid בהקשר של הכרזות פתיחה של 1NT ו-2NT. 
הם לומדים מושגי יסוד, היגיון מאחורי הכרזות ומעט קונבנציות חשובות במיוחד, כגון: סטיימן וטרנספר לסדרת מייג'ור. לימוד קונבנציות אלה הן פועל יוצא של העיקרון של העדפת חוזה בסדרת מייג'ור על פני חוזה ללא שליט.

גם לו הספר של גלעד היה זמין כשלימדתי אותם, הוא עדיין לא מתאים להם, משום שחסר להם ידע וניסיון על מנת להבין אותו.

במקום זה הם יכולים לקרוא חוברת שכתבתי: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני". החוברת כוללת את החומר הנלמד בשיעורים.
הם מקבלים בה הסבר של חלק ממושגי היסוד וכמה מהלכי הכרזה בסיסיים המבוססים על מושגי היסוד והיגיון. כמעט כל ההכרזות טבעיות. 
כל פרק כולל גם ידיים למשחק ותרגילים ופיתרונות לתרגילים, המתאימים לנושא השיעור.

סימונים: מיתוסים ומציאות

 

 

 

בסדרת פוסטים העוסקים בסימונים, הסברתי מה מסמנים, מתי מסמנים (לפעמים מתי לא מסמנים) ותיארתי שלוש שיטות סימון: סטנדרטית, איטלקית ו-UDCA. 


פוסט זה מציג מיתוסים ומציאות ביחס לסימונים.

מיתוס: כשהשותף מסמן Attitude חיובי הוא תמיד רוצה המשך באותה סדרה. כשהוא מסמן Attitude שלילי הוא תמיד רוצה המשך בסדרה אחרת. 

מציאות: לפעמים השותף מסמן לא נכון בלית ברירה.
 

למשל, אתם מסמנים בשיטת הסימון האיטלקית ועל ההובלה נגד חוזה ללא שליט ב-Q♥ השותף שם את ה-5♥. הוא ממש לא מעוניין שתמשיכו בסדרה, אבל מה לעשות יש לו רק שני קלפים 5♥  ו-3♥.
גם אם שיטת הסימון שלכם היא UDCA השותף ישחק את ה-5♥.

אם הכרוז מחזיק ב-AKT♥ והוא ישים את ה-A♥, תחשבו כנראה שהשותף שלכם מחזיק ב-K♥. אם תזכו בלקיחה בסדרה אחרת, תמשיכו בקלף קטן בסדרה.  
בשיטת סימון UDCA תגלו שטעיתם כשהשותף שלכם ישים את ה-3♥. בשיטת הסימון האיטלקית ייתכן שתגלו את זה קצת יותר מאוחר, כלומר: כשהכרוז יזכה ב-T♥.
בשני המקרים תגלו את זה מאוחר מדי.

באותה הובלה באותו חוזה אתם תסמנו בשיטה האיטלקית שאינכם רוצים המשך בסדרה כאשר אתם מחזיקים: T864♥
אתם אולי מאד רוצים שהשותף ימשיך בסדרה כאשר יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, אבל כל קלף שתשימו יראה את ההיפך ממה שאתם רוצים להראות.

מיתוס: כשהשותף מסמן Preference לסדרה הוא תמיד רוצה המשך באותה סדרה

מציאות: לפעמים השותף מסמן לא נכון בלית ברירה.
מה שנכון בתיאור המיתוס הקודם נכון גם לגבי העדפת סדרה
(Preference) לא תמיד אפשר לסמן נכון את מה שרוצים.
יותר חשוב מזה: למדנו כבר בפוסטים קודמים שלא מסמנים, אם זה עלול לגרום להפסד לקיחה. 

זה נכון כמעט תמיד לגבי כל סימון, אבל זה נכון יותר לגבי סימון העדפת סדרה. במקרים רבים, במצב זה כבר לא נשארו הרבה קלפים לכל שחקן והרבה יותר סביר שתשלמו בלקיחה או יותר אם תתעקשו לסמן סימון נכון.  

מיתוס: כשהשותף מסמן Attitude חיובי חייבים תמיד להמשיך  באותה סדרה. כשהוא מסמן Attitude שלילי חייבים תמיד לא להמשיך באותה בסדרה. 

מציאות: זה רק מה שהשותף מראה שהוא מעדיף. לא חיבים בהכרח להמשיך באותה סדרה. לפעמים נמשיך באותה סדרה גם אם השותף סימן שאינו מעוניין בכך.
מהלך ההכרזה והקלפים בדומם הם פרמטרים חשובים בשאלה: האם לכבד את רצון השותף או לא: לפעמים הקלפים שביד השחקן שהוביל קלף חשובים יותר מכל הפרמטרים האחרים.

להלן דוגמה פשוטה שמראה את זה. כנגד חוזה ללא שליט מובילים ב-A♣ מ-AKQTxx♣ יתר הקלפים בסדרה מתחלקים 3-2-2. השותף מסמן לא להמשיך באמצעות ה-4♣.   
נתעלם מהמקרה שתואר לעיל בו השותף אינו מסמן נכון משום שאין לו אפשרות ונניח שיש לו אפשרות לסמן נכון.
מתעלמים מהסימון של השותף לא להמשיך וממשיכים ב-K♣. כולם משרתים ה-♣ האחרון נופל על ה-Q♣ ושני הקלפים הנותרים בסדרה הם לקיחות בטוחות.

מיתוס: כשהשותף מסמן Attitude חיובי יש לו כוח בסדרה. לחילופין יש לו אורך בסדרה בחוזה ללא שליט או קוצר בסדרה בחוזה עם שליט.

מציאות: לפעמים זה נכון אבל יש מקרים שזה פשוט הטוב ביותר או הרע במיעוטו.
ביד הבאה מעודד דרום את צפון להמשיך בסדרת ה-♣ למרות שאין לו כוח או אורך בסדרה.
הניחו שצפון-דרום משתמשים בשיטת הסימון האיטלקית.

צפון בחר להוביל ב-A♣. דרום יכול לסמן לו להמשיך בסדרה או לשחק בסדרה גבוהה או בסדרה נמוכה.  
   
על פי מהלך ההכרזה וקלפי הדומם במזרח, קרוב לוודאי שמערב מחזיק ב-A♥ , ב-A♠  וב-Q♣.
לאחר מהלך ההכרזה דרום חושש שהובלה בסדרת מייג'ור תבצע ליריבים עקיפה על ה-K שהוא מחזיק בכל אחת מהסדרות האלה.
בוודאי שאינו מעוניין בהמשך ב-♦.

עליו להימנע מכניסה של הכרוז לדומם על מנת לבצע עקיפה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות סימון להמשיך ב-♣.
הוא משחק את ה-3♣.

♦2 Multi: כולם מדברים עליה ורבים משחקים אותה

הקונבנציה ♦2 Multi, בגרסתה המודרנית,  הופכת ליותר ויותר פופולארית.

בירחון האחרון כתב רם סופר מאמר מעניין על הקונבנציה. בהרבה קורסים לשחקני תחרויות לומדים אותה ולכן נתקלים בה יותר ויותר בתחרויות.

היא כל כך פופולארית, שאפילו אני התחלתי לשחק אותה עם אחת השותפות שלי. בגרסה שאני משחק הכרזת ♥2 והכרזת  ♠2 שמורות לידיים עם עד 11 נקודות ו-5-5 בסדרה המוכרזת ובסדרת מיינור.

לא שהתאהבתי פתאום בקונבנציה. אני רוצה לבחון אותה גם מזוית של מי שמשחק אותה, על מנת להבין אותה יותר לעומק.

לטובת קוראים המעוניינים בכך, ריכזתי קישורים לכל הפוסטים שלי בנושא. הפוסטים מתייחסים לגרסה שהייתה מקובלת בעבר ובה יש גם אופציה ליד חזקה עם אורך במיינור. בגרסאות המודרניות, כבר הבינו שהכרזה כזו עם יד חזקה המבוססת על סדרת מיינור היא לא ממש מוצלחת.

מדוע ♦2 Multi היא קונבנציה לא טובה ומדוע בכל זאת מצליחים כשמשחקים אותה? 

מי לא יודע להתגונן נגד ♦2 Multi?

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האנגלית Dixon

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האמריקאית ACBL

טריוויה על ♦2 Multi