יום שבת, 17 בדצמבר 2016

עוד סלאם בגלל שבירת טרנספר


שבירת טרנספר בסדרת מייג'ור היא יותר חשובה ממה שחושבים חלק מהשחקנים. בשנת 2014 הבאתי דוגמה ליד שרק בזכות שבירת טרנספר מכריזים סלאם בר ביצוע. לקריאת הפוסט: סלאם רק בזכות שבירת טרסנפר.

היום השתתפתי, ממש לא בהצלחה, בשלושת הסיבובים האחרונים של ליגה א' מחוז דרום. 

מרבית הקוראים שהיו מחזיקים את היד שלי בדרום עם 12 נקודות לא היו חושבים על סלאם ב- אחרי שהשותף פתח 1NT.

גם אני שקלתי את האפשרות להכריז מיד 4 (Texas Transfer ל-4). בסופו של דבר החלטתי שאם השותף ישבור את הטרנספר אפשר לבדוק סלאם.

כולם לא פגיעים


שבירת טרנספר בהכרזת 2NT הראתה 3 קלפים ב- עם שני נכבדים בסדרה. הנחתי שהם ה-K וה-Q.
לאחר שבתשובתו על הכרזת 4NT לפי RKCB הראה לי השותף שני קלפי מפתח ואת ה-Q סגרתי לסלאם של 6.

מערב הוביל בקלף יחיד בסדרה ה-6 זכיתי ב-T בידי. משכתי שליטים וזרקתי את כל המפסידים על קלפי ה-. ביצעתי 13 לקיחות.
בשולחן השני שיחקו בחוזה של 4.

היד שלי שווה יותר מ-12 נקודות בגלל שלושה קלפי A וקוצר בסדרות השחורות, אבל אפשר לחשוב על סלאם רק אם השותף שובר את הטרנספר ל-.









יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

אוברקול שאתם כבר מכירים



זהו שמו של השיעור שאותו העברתי השבוע לקבוצת תלמידים.
השיעור הזה משקף היטב את התפיסה שלי ביחס ללימוד ברידג'.


עיקרי התפיסה שלי
מלמדים ברידג' פשוט והגיוני. התלמידים צריכים להבין מושגי יסוד ולא ללמוד בעל פה רצפי הכרזות בקונבנציות מסובכות.
תלמידים שמבינים את ההיגיון, לפעמים מסוגלים להגיע לבד לדברים שלא לימדתי אותם עדיין.

הכוח של התפיסה הזו הוא בדיוק בכך שמבינים את ההיגיון. כולנו נתקלים לפעמים במצבים שאינם מוכרים לנו וצריכים למצוא להם פיתרון.
זה קורה לי ותתפלאו זה קורה גם לשחקנים הרבה יותר טובים ממני.
לתלמידים זה קורה הרבה יותר.

מה זה אוברקול שאתם כבר מכירים?
התלמידים סיימו 8-10 שיעורים על הכרזות ללא התערבות היריבים. 
זהו השיעור הראשון על הכרזות התערבות. בהקדמה אני מסביר את ההבדל בין הכרזת פתיחה והכרזת התערבות (בהכרזת התערבות צריך להביא בחשבון את הכרזת הפותח ולכן משתנים התנאים הנדרשים לצורך הכרזה כזו).

אני מסביר את המושג אוברקול ואז התלמידים מנסים למצוא, לבד או בעזרתי, הכרזות אוברקול שהם כבר מכירים, כלומר: הכרזות פותח שזהות להכרזות התערבות עם אותם קלפים.

הם גם לומדים את ההיגיון על פיו אותן הכרזות אינן משתנות.
מדובר בארבע הכרזות התערבות שאינן משתנות או כמעט ואינן משתנות: ,Weak two bid ,1NT, 2NT (ששמו משתנה במקרה זה ל-Weak two jump) ו-Preemptive.

היכן לא דייקתי?
בהכרזות ה-NT לא דייקתי. ההבדל הוא שנדרש לפחות עוצר אחד בסדרה שהוכרזה על ידי היריב.
הזדמנות ללמד אותם מושג חדש עבורם שהם אינם מכירים. המושג הוא עוצר.

הערת שוליים
כמובן ששחקנים ברמה גבוהה יותר משתמשים בהכרזת 2NT לצורך הכרזת Unusual NT, המראה 5-5 בשתי סדרות.

התלמידים עדיין רחוקים מזה הרבה זמן. אני מוסיף הערה שברמות הגבוהות יש להכרזת ה-2NT שימוש אחר. הם גם מקבלים הסבר הגיוני: יש מספר די זניח של מצבים בהם לפותח 12 נקודות או יותר וליריב 20-22 נקודות ולכן ברמות גבוהות יותר אפשר לותר על הישמוש הזה ולמצוא שימוש אחר שקורה בהסתברות גבוהה יותר.



יום שבת, 3 בדצמבר 2016

משחק לחץ או משחק לחץ מדומה?


קוראים קבועים של הבלוג מודעים לענין שלי בנושא של משחק לחץ, באנגלית: Squeeze. זהו נושא שאני מתמקד בלימוד שלו בתקופה האחרונה.
משחק לחץ הוא טכניקת משחק המחיבת שחקן יריב לזרוק קלף שעשוי לזכות בלקיחה. זוהי לפעמים הדרך היחידה לביצוע חוזה.

מדובר בטכניקה שלפעמים מחיבת קריאה, מלאה או חלקית, של קלפי היריבים על פי ההכרזה ועל פי הקלפים שכבר שוחקו.

היא מחיבת דימיון בעזרתו ניתן לבנות חלוקות קלפים של היריבים, שאם הם אכן מתקימות, מגן או שני המגנים יאלץ או יאלצו להשליך קלף שהיה צריך לזכות בלקיחה, לו הייתה אפשרות לשמור אותו.

משחק לחץ מדומה
משחק לחץ מדומה דומה מבחינה טכנית למשחק לחץ. ההבדל הוא שאם המגנים בוחרים להשליך את הקלפים הנכונים הם יוכלו להימנע מזריקת קלף שמבטיח זכייה בלקיחה.
לפעמים התגוננות מפני משחק לחץ היא לא פשוטה ומחיבת תיאום בין המגנים. 
במספר רב של מקרים לכרוז כדאי לנסות משחק לחץ מדומה משום שהיריבים לפעמים טועים ומשום שיש מצבים שאין לו תכנית משחק טובה יותר.

משחק לחץ או משחק לחץ מדומה?
ביד המופיעה להלן היה השותף שלי במערב הכרוז בחוזה שגוי של 5. הוא נכשל בביצוע החוזה.
מדובר ביד ששוחקה אתמול במושב האחרון בליגה א'.
בניתוח בבית, גילה בני ניר אפשרות למשחק לחץ או אולי משחק לחץ מדומה? 

מחלק דרום. אין פגיעים


צפון הוביל ב-4. שותפו נאלץ להיפרד מה-K שנלקח על ידי ה-A של הכרוז.
לכרוז אין מעברים לשולחן ולכן קלפי ה- הגבוהים הם חסרי ערך.
הדרך היחידה לנסות לבצע את החוזה היא משחק לחץ. הכרוז צריך לשחק את כל קלפי השליט. 

צפון צריך למצוא 7 קלפים שעליו לזרוק. דרום צריך למצוא 8. 
לכל אחד מהשחקנים יוותרו ארבעה קלפים לאחר ששוחקו כל קלפי ה-.

הבעיה של צפון קלה יחסית. עליו לשמור את ה-A, משום שהוא אינו יודע האם לכרוז אין קלף יחיד בסדרה זו. עליו לשמור גם את ה-Q  וקלף נוסף בסדרה. הוא יכול לשמור גם את ה-J.

מי שכן נלחץ הוא דרום. אין ספק שעליו לשמור את ה-A ואת ה-K וקלף נוסף בסדרת ה-. נניח שישמור גם את ה-J.

הכרוז ישחק עכשיו את ה-A ו- נוסף. דרום יזכה ב-K וב-A אבל הכרוז יזכה בלקיחה האחרונה באמצעות ה-K ויבצע את החוזה.

מה יקרה אם דרום יוותר על שמירת ה-J וישמור במקומו קלף ב-?
אחרי שיזכה ב-K וב-A ישחק  ושותפו יזכה באמצעות ה-A  להכשלת ביצוע החוזה.

מסקנות

1. במקרה זה משחק הלחץ הוא משחק לחץ מדומה

2. דוגמה זו מבהירה שמשחק לחץ אינו תמיד מסובך הוא לפעמים פשוט.



יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

רגע של אמת: טעות קשה בהכרזה


יש אנשים שלא טועים אף פעם. יש גם שחקני ברידג' כאלה. לשמחתי אני לא אחד מהם. אני עושה טעויות בחיים וכמובן גם ליד שולחן הברידג'. יש ביניהן גם טעויות קשות, ששחקן ברמתי לא צריך לעשות אותן.

את התלמידים שלי אני מלמד שמותר לטעות ושאני טועה לפעמים. אני מסביר להם שלא רק אני טועה גם שחקנים טובים בהרבה ממני טועים. גם אלופי עולם טועים.
באופן דומה, בבלוג זה לא אספר רק על ההצלחות שלי:על משחק נפלא שלי, הגנה מצוינת של השותף או השותפה ושלי או הכרזה מבריקה יוצאת דופן.

זה לא נעים אבל אני מספר גם על כישלונות ועל טעויות קשות שלי. הפוסט הזה עוסק בטעות קשה במיוחד שלי.

ביום שני עשיתי טעות קשה באליפות ירושלים לזוגות מעורבים. תחרות מקומית במועדון ירושלים (עמותת ברידג' ירושלים). כשאנתח את היד אני עומד בפני אתגר לא קטן. 

מועדון ירושלים התחיל ביוזמה מבורכת. בכל תחרות ביום שני בערב יקבלו המשתתפים ניתוח של 4 ידיים. הניתוח נעשה על ידי יניב זק שחקן נבחרת ישראל.

יניב זק ניתח את היד שאני אנתח. הניתוח שלו מדויק, ברור ותמציתי. אני, שחקן שללא ספק ברמה הרבה יותר נמוכה מרמתו של יניב זק, אנסה לתת משהו נוסף, שלא הופיע בניתוח של יניב.

מזרח-מערב פגיעים



מזרח פותח 1 עם 19 נקדות. אם מזרח ומערב משחקים Inverted minors והיריבים אינם מתערבים במכרז, הדרך לסלאם גדול פשוטה. מערב מכריז 2. הכרזה כזו מראה 10 נקודות או יותר והתאמה בסדרת הפותח. לפי הניתוח הפשוט והמדויק של יניב מזרח שואל על קלפי מפתח באמצעות קונבנציית RKCB. הוא מגלה שלשותף שלו 2 קלפי מפתח וה-Q בסדרת השליט וסוגר ל-7

הבעיות מתחילות כשהיריבים מתערבים בסדרת ה-. אם דרום מתערב בהכרזת 2, זו בעיה זניחה: כל מי שיודע Direct Cue bid יכריז מיד 3.

בשולחן שלי ניצל דרום את מצב הפגיעות והתערב בהכרזת 3.
יניב זק צודק בניתוח שלו לפיו גם אז צריך להשתמש ב-Direct Cue bid ולהכריז 4.
הכרזה כזו מחייבת לפחות למשחק מלא ב-. אני וכל מי שישב במערב לא יודעים שלשותפה יש 19 נקודות. סביר שיש לה פחות. במקרה קיצוני יכולות להיות לה 11 נקודות ביד שפתחה לפי חוק ה-20.
בהחלט אפשר לראות תסריטים בהם נופלים בחוזה של 5. השחקנית שישבה אחרי טרם הכריזה והיא יכולה להחזיק 11 נקודות ובמקרה קיצוני אפילו יותר. אף אחד לא הבטיח לי שהשותפה שלי מחזיקה את ה-A.

מדוע טעיתי?
הכרזתי 4. חששתי מנפילה במשחק מלא במצב פגיע כאשר ליריבים אין אפשרות לבצע חוזה של 3.
לא צריך הרבה על מנת להפיל חוזה של 3 אחרי שאוביל בקלף היחיד ב-. למשל: שתי לקיחות ב-, חיתוך , ושני האסים השחורים בידי.

הטעות היסודית שלי הייתה שספרתי נקודות במקום מפסידים.

ספירת מפסידים
הקוראים מוזמנים להיעזר בפוסט: ספירת מפסידים מתקדמת על מנת להבין יותר את הניתוח שלי.

בחוזה ב- יש לי מפסיד אחד בכל אחת מסדרות המייג'ור ושני מפסידים ב-.
לכאורה יש לי גם יותר ממפסיד אחד ב-. אבל כשפתיחה של 1 של השותפה מבטיחה לפחות 4 קלפים בסדרה יש לנו לפחות תשעה קלפים בסדרה ולכן סביר שלא יהיה לי יותר ממפסיד אחד בסדרה. 
סך הכל יש לי כ-5-5.5 מפסידים.

נעשה תיקון של מספר המפסידים באמצעות חישוב Controls Value, המביא לידי ביטוי יתרון של קלפי A וקלפי K. על פי הנוסחה שהוצגה בפוסט שהפניתי את הקוראים אליו, מקבלים תוצאה חיובית של 2.32, שפירושה הורדת חצי מפסיד. כלומר היד שלי שווה: 5-4.5 מפסידים. יד של 5-6 מפסידים שקולה ליד עם 16-18 נקודות ולא ליד עם 11 נקודות.

למי שהפיסקה האחרונה מסובכת לו מדי, היד שלי חזקה יותר בגלל שני קלפי A. גם הקלף היחיד ב- מחזק אותי אחרי שמצאנו התאמה בסדרת ה-
אני יודע שיש התאמה של תשעה קלפים לפחות בסדרת השליט. גם זה מחזק את היד שלי. 

נקודות שעובדות
כשיריב מכריז 3 בדרך כלל נצפה שיהיו לו לפחות שני נכבדים בסדרה.
כשאחרי הכרזת ה-4 שלי התערבה צפון בהכרזת 4, בהסתברות גבוהה ה-KQJ בסדרה זו בידי היריבים. ה-A שלי הוא בוודאי יתרון, אבל סביר להניח שהנקודות בידי ובידי השותפה אינן נקודות מבוזבזות בסדרת ה- ולכן הן נקודות שעובדות.


איך למרות הטעות אפשר לקבל יותר מ-50% על היד?
השותפה שלי הכריזה 5. זה היה החוזה הסופי אותו ביצעה עם שתי לקיחות עודפות.

יש שני מפתחות להגעה אפשרית לסלאם למרות שגיאת ההכרזה הקשה שלי.

מפתח ראשון: הכרזת 4 במצב פגיעות אדום מזמינה למשחק מלא ב- ולא מתחרה על חוזה חלקי 
אין טעם לפול פעם אחת ואולי פעמיים בחוזה של 4. כשהיריבים אולי לא יבצעו חוזה של 3. כשנופלים פעמיים במצב פגיעות אדום זה יותר גרוע מביצוע חוזה של 3 על ידי היריבים. המשמעות היא שגם מול יד חלשה יחסית של פתיחה עם 12-14 נקודות וארבעה קלפים ב- אני מאמין שלא ניפול בחוזה הזה. אני משוכנע שבהסתברות קרובה ל-100% לא ניפול פעמיים.

השותפה שלי צריכה להניח שיש לי 10-11 נקודות וכנראה שאין לי נקודות מבוזבזות ב-.

מפתח שני: אי אפשר להפסיד מהכרזת 4NT השואלת על קלפי מפתח
ננסה לספור מחדש את הנקודות של השותפה שלי. על פי מהלך הההכרזה יש לה נקודות נוספות:

1. נקודת אורך בסדרת השליט.
היא הבטיחה ארבעה קלפים ב- ויש לה חמישה.

2. כ-3 נקודות חלוקה בגלל קוצר ב-
 אין הסכמה בין המומחים ביחס למספר נקודות החלוקה, אבל בהתאמה של תשעה קלפים הגיוני לספור את הקלף היחיד כשלוש נקודות.
שימו לב שלפי מהלך ההכרזה סביר שהיריבים יובילו ב-A ואחריו ב-K לחיתוך. 

הגענו ל-23 נקודות מול 10-11 נקודות אפשריות של השותף.

את היד מחזקים גם צמדי ה-AK בשתי הסדרות האדומות. 
ה-AK בהתאמה של תשעה קלפים בסדרה, מבטיחים בהסתברות גבוהה היעדר מפסידים בסדרת השליט.

אם השותף במערב מחזיק ב-A ובעוד שני קלפים בסדרה, אני הייתי רוצה להיות בחוזה של סלאם.

במקום 5 צריכה מזרח להכריז 4NT.
אם אשיב 5, המראה ב-RKCB 0314 חוסר בקלפי מפתח, היא תכריז 5.
אם אשיב 5, צריך להניח שה-A אצלי ולשקול בחיוב הכרזת 6.

כששומעים ממני במערב 5 הכל משתנה. הראתי שני קלפי מפתח ואת ה-Q.
צריך להכריז סלאם. נדמה לי שמתבקשת הכרזת 7.

מדוע גם 6 יביא לתוצאה חיובית?
לו השחקנים היו ברמתו של יניב זק או ברמה קצת יותר נמוכה, היינו מקבלים על הכרזת 6 תוצאה של 0% על היד.

התוצאות בפועל היו: זוג אחד שהכריז וביצע 7.
חמישה זוגות שהכריזו 6 וקיבלו 69.83% על היד.
חמישה זוגות היו בחוזה של 5 וקיבלו תוצאה של 20.25% על היד.
  

Cappelletti Revisited




כשהייתי שחקן מתחיל שמעתי על קונבנציית Cappelletty.  
כמו רבים אחרים ראיתי בקונבנציית Cappelletty כלי יעיל להפרעה ליריב שפתח 1NT ולשותפו, במצב בו לנו יש פחות נקודות אבל לאחד מאיתנו יש 5-5 בשתי סדרות.
אפילו קיבלתי ממישהו דף כתוב ובו הסבר מלא, לכאורה, של הקונבנציה.

כמו רבים אחרים לא שמעתי על הכרזות התערבות מוצלחות יותר. אז עוד לא הציע לי שותף לשחק DONT ושותף אחר לא הציע לי לשחק Landy. אורן טולדנו לא היה שחקן הנבחרת הצעירה, ולא סיפר לי על קונבנציה שהוא משחק ונקראת Multi Landy, שאחרי שדיברתי איתו החלטתי לאמץ אותה.
לא ידעתי מי זה יניב זק (שחקן נבחרת ישראל בברידג') ולא ידעתי מפי תלמידיו בקורס בירושלים שהוא ילמד הרבה שנים אחרי זה Modified DONT ויספר להם שה-Cappelletty, שהם משחקים, היא קונבנציה גרועה לדעתו.

תמצית מה שנכתב בדף שקיבלתי
2 - שישה קלפים בסדרה לא ידועה. שולל יד של 6-5.
שותפו של המתערב מכריז 2. המתערב מכריז את הסדרה בה יש לו שישייה. במקרה שהסדרה היא  הוא מכריז 3.

2 - 5-5 בשתי סדרות המייג'ור

2 - 5-5 ב- ובסדרת מיינור

2 - 5-5 ב- ובסדרת מיינור

2NT - שתי סדרות המיינור. 5-5.

הכרזות ההמשך הן טבעיות: כששתי הסדרות ידועות השותף בוחר באחת מהן. 
כשאחת לא ידועה, למשל: אחת משתי סדרות המיינור עם סדרת מייג'ור ידועה, השותף מכריז את הנמוכה כהכרזת Pass or Correct.

במצב פגיע מתערבים עם 11-14 נקודות. במצב לא פגיע עם 9-14 נקודות. 
היום ברור לי שיותר חשוב באיזה סדרות הנקודות מאשר מספרן. הנקודות צריכות להיות בסדרות הארוכות.

סדק ראשון
עוד מתחילת דרכי בברידג' בדקתי את מה שנאמר לי ולא מיהרתי לקבל בלי לבדוק. 
אודה, היום לא תמיד אני בודק את מה שאומרים לי אלדד גינוסר או רון פכטמן.
יש לי כבר מספיק ניסיון בשביל לדעת, שכשיש לי מחלוקת עם אחד מהם הוא צודק לפחות ב-99% מהמקרים.
כשמדובר ברב אמן מהשורה, המספרים בסטטיסטיקה של המחלוקות הם לגמרי אחרים ולכן אני ממשיך תמיד לבדוק את מה שהם אומרים לי.

גם את מה שנאמר לי בהקשר של Cappelletty בדקתי במספר אתרי אינטרנט.

לפחות באחד מהם מצאתי משהו שונה: 2 הוסבר כשישייה בסדרה. תשאלו: אבל גם 2 יכול לתאר שישייה ב-? נכון, אבל באתר היה כתוב שב-2 השישייה יותר חזקה.
ברמת הידע ההבנה המינימאלית שהייתה לי אז בברידג', לא יכולתי לשפוט מי צודק. החלטתי להמשיך לשחק כמו כולם. 

היום ברור לי הרעיון מאחורי הכרזת 2 כשישייה חזקה יחסית:

1. מפריע ליריבים יותר מאשר הכרזת 2.

2. מעודד את השותף לתמוך בגובה 3 עם שניים או שלושה קלפים בסדרה על מנת להמשיך להפריע ליריבים. בהרבה מקרים אפשר לעשות זאת ללא חשש להכרזת Double מעניש של היריבים משום שהשותף הבטיח יד חזקה יחסית.

3. יהיו גם מקרים נדירים בהם אפשר להגיע למשחק מלא ב- ולבצע אותו עם פחות מ-25 נקודות. חישבו על המצב בו לשותף שהתערב בהכרזה 14-15 נקודות ולכם 8-9 נקודות עם התאמה של 8-9 קלפים בסדרה. 
אתם יודעים שליריב שפתח 1NT יש 15 נקודות לפחות. לשותף שלו יש לכל היותר 2-3 נקודות. לזה שפתח 1NT לא יהיו מעברים ליד של שותפו. 
בנוסף לכך כנראה לא תהיה חלוקה קיצונית בסדרת השליט, משום שהפותח הבטיח שני קלפים בסדרה. אם תהיה חלוקה כזו, אתם יודעים שלפותח 1NT יש ארבעה קלפים בסדרה ולא לשותפו. 


Trust your Partner?
קצת אחרי שלמדתי את הקונבנציה, מנהל אחד המועדונים "שידך" לי שותף שמאד רצה לשחק איתי בתחרויות מקומיות.
סיכמנו על קונבנציות ו-Cappelletty, איך לא, הייתה ביניהם.
כשהיריב פתח 1NT הכריז שותפי 2.
הוצאתי מיד כרטיס Alert (מתאר הכרזה לא טבעית של השותף).

הייתה לי תחושה רעה שלשותף יש שישה קלפים ב-. לכן סטיתי מהשיטה ובמקום להכריז 2 הכרזתי 2.
לתחושה הרעה היה בסיס כלשהו, משום שהחזקתי יד של 5-4-4. 
ה-void היה ב-. החמישייה ב-.
השותף הסתכל עלי בתדהמה והכריז 3. מיהרתי להכריז 3. בדומם ראיתי Jx. "נפלתי" פעם אחת. תוצאה טובה יותר מהתוצאה של אלה שהשתמשו בקונבנציה והכריזו 2.

השיח ההזוי, ביני כשחקן מתחיל לבין שותף לא קבוע, נגד עיקרון חשוב בברידג'. תלמידים שלי לומדים אותו בשיעור השני, שהוא השיעור הראשון בו הם משחקים בזוגות ולא ביחידים. זהו עיקרון השותפות. סמוך על השותפה או השותף. באנגלית: Trust your Partner.

אחרי שהוצאתי Alert השותף שלי יודע שלא שכחתי שאנחנו משחקים  Cappelletty.
צריכה להיות סיבה לסטיה שלי מהשיטה. ההיגיון אומר שאני void  ב-♦ ויש לי כנראה שישייה או לכל הפחות חמישייה ב-.
אם לשותף יש אימון בי, השותף צריך להכריז Pass למעט מקרה חריג אחד: יש לו חוסר או קלף יחיד ב- ויש לו שישייה איכותית באופן יוצא דופן ב-. היא צריכה להיות טובה יותר משישייה יפה ב-
שאני עשוי להחזיק בידי. אף לא אחד מהתנאים האלה התקיים.   השישייה היפה יכולה להיות למשל: AKQJT2.

אם לי יש אימון בשותף, אני צריך להכריז Pass על הכרזת ה-3 שלו

עם שישייה איכותית במיוחד ב-
האנקדוטה בפיסקה לעיל מובילה אותנו לעיון תיאורטי בקונבנציית  Cappelletty.  

נניח לרגע שלשותף שלי הייתה השישייה האיכותית ב- שהובאה בפיסקה הקודמת. נניח שלי יש void או קלף בודד בסדרה.

האם באמת זה נכון שאת היד ישחק השחקן עם קוצר או חוסר בסדרת השליט ולא השחקן המחזיק בסדרה האיכותית?

גם כשהסדרה הארוכה ב- היא פחות איכותית או לא איכותית, זה בוודאי לא תומך בכך שהשחקן עם קוצר או חוסר בשליט, ובהרבה מקרים גם עם היד החלשה יותר, ישחק וההגנה תוכל לראות את היד החזקה יותר והארוכה בשליטים בדומם.

לשם השוואה ב-Modified DONT מכריזים DBL, המראה שישייה במינור או 5-4 בסדרות המייג'ור. שותפו של המתערב מכריז אוטומטית 2. אם למתערב יש שישייה ב- הוא מכריז 2. במקרה זה הדומם מחזיק את הקוצר או החוסר בסדרת השליט.

נחזור לשישייה האיכותית AKQJT2.
האם לא עדיף במקרים רבים שהמתערב יכריז מיד 3 למרות שיש לו רק שישה קלפים?
זה כמובן תלוי במצב הפגיעות, במבנה היד שלו ובכוח, אם יש לו, בסדרות אחרות.

הכרזה של 3 היא הכרזת הפרעה אפקטיבית שאינה משאירה את מרחב הכרזה שמשאירה קונבנציית Cappelletty ליריבים.

דוגמה להכרזת הפרעה של 3
בדוגמה היו לי אמנם 7 קלפים בסדרה, אבל היא הייתה פחות איכותית. היו לי AJTxxxx. היה לי גם A באחת הסדרות השחורות ו-void ב-. כולם היו פגיעים.

מדובר ביד בתחרות הקבוצות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב ביוני 2016.

על מנת שתבינו עד כמה אפקטיבית הפרעה כזו, אספר לכם שהכרוז נפל 3 פעמים בחוזה של 4.

הכרוז היה השחקן שלמדתי ממנו ברידג' יותר ממה שלמדתי מכל שחקן אחר. הכרוז, אלדד גינוסר, הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בארץ ושחקן מצוין גם כשמשווים מול שחקנים בכירים בארצות אחרות. הוא כבר זכה באליפות אירופה ועם שותפו בתחרות בה שוחקה היד, סיים במקום העשירי באליפות אירופה לפני כשנה.

אופיר רשף פתח בהכרזת 1NT. התערבתי ב-3. השותף שלי נשאל מה פירוש ההכרזה? הוא ענה שזו הכרזה טבעית.

אף שחקן לא יכול לדעת שאני void ב-. אף שחקן לא יכול לדעת שיש לי A בסדרה שחורה.
אם אין לי A בסדרה צדדית ויש לי שני קלפים קטנים ב-, אפשר לבצע את החוזה או לפול פעם אחת.

שימו לב, שההכרזה שלי היא גם הכרזת Lead Directing ושהסיכוי למצוא נכבד או שניים בסדרה הארוכה שלי דווקא לפני, אצל השחקן שפתח 1NT, הוא גבוה.

עם יד במבנה ובכוח דומה ליד שהחזקתי עם השישייה היותר איכותית ב-, שתיארתי כאן, לא בטוח שהכרוז היה משיג תוצאה טובה יותר.

ומה עם שישייה איכותית ב-?
תחליפו את השישייה האיכותית שהראתי ב- בשישייה דומה ב-. על בסיס אותו היגיון אתם רוצים להכריז בהרבה מקרים מיד 3.
אתם לא ממש רוצים לעבור דרך 2 ו-2 ולתת ליריבים מרחב הכרזה.
אולי הייתם רוצים לעצור ב-2, אבל קונבנציית Cappelletty לא מאפשרת את זה.
Modified DONT מאפשרת את זה. אחרי ה-DBL, השותף מכריז אוטומטית 2. אתם מכריזים Pass.

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...