כמה קונבנציות צריך לשחק?

 

התשובה הנכונה היא לא יותר מדי ולא פחות מדי. 

אבל כמה זה לא יותר מדי ולא פחות מדי? 

ברור לגמרי שזה לא אחיד לכל שחקני הברידג'. 

שחקנים מקצוענים צריכים להשתמש ביותר קונבנציות משחקים מהשורה. 

שחקנים מתחילים בפחות קונבנציות מאשר שחקנים מהשורה. 

זה תלוי גם בשותפות: שותפים קבועים יכולים להיות יותר מתואמים משותפים מזדמנים. 

ברור שיש מספר מוסכמות חשובות שכולם צריכים להשתמש בהן. על המספר הזה יש ויכוח. 

באתר ה-BBO מתנהל ויכוח בין שני כותבים אורחים.

Larry Cohen כתב מאמר שכותרתו:

Conventions. How many are too many?

Barbara Seagram כתבה תשובה למאמר במאמר שכותרתו:

Barbara Seagram replies to Larry Cohen

הקישורים הם קישורים פנימיים באתר ולכן אין לי אפשרות לצרף אותם. 

את המאמרים אפשר לקרוא ישירות באתר. 

 

אנסה לתמצת את הויכוח.

Larry Cohen מדבר על 4 קונבנציות הכרחיות שהן:  

 Blackwood 

Jacoby Transfer 

 Negative Double

 Stayman

 

Barbara Seagram אומרת ש-4 קונבנציות הכרחיות זה מעט מדי ומדברת על עשר קונבנציות. השש שהיא מוסיפה הן:  

Takeout Double

Jacoby 2NT

Weak Two-Bids 

 ♣2 חזק

 Roman KeyCard Blackwood  

Fourth Suit Forcing

היא מדברת על תלמידים ששואפים להגיע לרמה גבוהה. 

הערות שלי

 

Larry Cohen

 

בבלוג שלי תוכלו לקרוא שלושה פוסטים על 12 הקונבנציות ההכרחיות על פי לארי כהן. כתבתי אותם אחרי שקראתי את מה שכהן כתב באתר שלו. 

 

אני חילקתי את הקונבנציות הללו על פי רמות השחקנים: 

 

12 קונבנציות הכרחיות לשימוש לדעתו של לארי כהן - חלק 1: החיוניות למתחילים

 

12 הקונבנציות ההכרחיות לדעתו של לארי כהן - חלק 2: החיוניות לשחקנים מהשורה 

12 הקונבנציות ההכרחיות לדעתו של לארי כהן - חלק 3: שלוש קונבנציות מעט יותר מתקדמות

באופן לא מפתיע, שלוש מארבע המוסכמות, שחשבתי שמתחילים צריכים לדעת, נכללות בין ארבע המוסכמות, שלארי כהן מזכיר במאמר שלו כמוסכמות הכרחיות. 

 

בשונה מכהן, אני חושב שחשוב יותר לדעת Takeout Double מאשר Negative Double.

נדמה לי שגם קל יותר להסביר Negative Double אחרי שיודעים Takeout Double.

 

יותר סביר שכהן מכוון את המאמר באתר ה-BBO לקהל יעד, הכולל גם שחקנים מתחילים, מאשר לחשוב שהוא שינה את דעתו וחושב שגם אחרים צריכים להסתפק רק בארבע קונבנציות.

 

 

 Barbara Seagram

 

לא ברור לי מדוע צריך לכלול גם את Balckwood וגם את Roman KeyCard Blackwood. 

מספיקה רק אחת מהן.

 

איזו מהן?  

לטעמי שחקנים מתחילים צריכים לשחק פשוט, כלומר: Balckwood. 

ברמות יותר גבוהות עדיף לשחק RKCB. 

מבין שתי הגרסאות של RKCB עדיפה במעט RKCB 1403. 

 

רוב שחקני התחרויות שאני מכיר בישראל משחקים את הגרסה המעט פחות טובה RKCB 0314.

אי ההתאמות בין רשימות המורחבות של קונבנציות

יש כאלה הנכללות ב-12 הקונבנציות ההכרחיות של לארי כהן ואינן נכללות בין עשר הקונבנציות ההכרחיות של ברברה סיגרם ולהיפך. 

אנסה להציג אותן.

ברשימה של סינגרם ולא ברשימה של כהן

 

 ♣2 חזק 

Takeout Double

 

 Fourth Suit Forcing בעברית: צבע רביעי מחייב

  RKCB

 

 

ברשימה של  כהן ולא ברשימה של סינגרם

 

Unusual NT ומוסכמה לתיאור 5-5 בשתי סדרות, למשל Michaels

Texas transfer

DONT או מוסכמה אחרת להתערבות אחרי 1NT 

 2NT אחרי Weak two

Checkback Stayman או New Minor Forcing

Support Double

לטעמי האישי, Texas Transfer לא צריכה להיכלל בין עשר או 12 הקונבנציות ההכרחיות. אפשר להסתדר גם באמצעות טרנספר רגיל. בידיים מסוימות עלול להיות לזה מחיר, אבל זה לא מצדיק להכליל אותה בין המוסכמות ההכרחיות.

ההבדל המהותי בין הרשימות

 

הרשימה של ברברה סינגרם מוטה לכיוון הכרזות סלאם. אין בה כמעט הכרזות התערבות. הכרזת ההתערבות היחידה הנמצאת בה היא Takeout Double. 

 

ברשימה של לארי כהן  יש רק הכרזת סלאם אחת (Blackwood). 

יש בה הרבה הכרזות התערבות.

השורה התחתונה

כפי שציינתי בתחילת הפוסט מספר הקונבנציות בשימוש תלוי ברמה ובסוג השותפות. 

 

נדמה לי, שמהדיון לעיל, ברור שרשימת הקונבנציות ההכרחיות של שחקני תחרויות תהיה גדולה מהעשר של ברבה סינגרם ומה-12 של לארי כהן.

 

 

 

עיתונאי מבולבל

 

מה משמעות הובלה ב-T נגד חוזה ללא שליט? אצל מי שמשחק Journalist המשמעות היא שמי שהוביל ב-T מחזיק בשתי תמונות באותה סדרה או לפחות בתמונה אחת וב-9. 

ברוב המקרים זו תהיה הסדרה הארוכה של המוביל שבה יש לו לפחות ארבעה קלפים.

ההובלה נקראת Journalist בגלל מקצועו של מי שהגה אותה לראשונה.

בתחרות ארצית לזכר שייע ליבסטר, שבה שיחקתי ללא הצלחה אתמול, נתקלתי בשני מקרים שבהם ההובלה ב-T הוסברה לי אחרת ממה שאני כותב כאן. 

ההמלצה שלי היא חד משמעית: לא לשחק באופן שבו הוסבר לי שמשחקים הובלה ב-T.

 

האופן שבו הם משחקים

 

אותם שחקנים משחקים, שהובלה ב-T יכולה להיות כפי שהסברתי לעיל, אבל היא יכולה להיות גם מרצף של  T98.

מדוע זה רע?

1. יש סתירה בין האופן שבו השותף צריך לשחק בשני המקרים.

בהובלה ב-Journalist כפי שתיארתי לעיל במקרים רבים השותף צריך לקחת את ה-T בקלף גבוה שבידו ולהמשיך בסדרה. 

למשל: כשיש לו  Axx ובדומם אין תמונה אבל  יש שלושה קלפים קטנים. 

אם לשותף יש K, זה עשוי להיות שווה עוד לקיחה בגלל שעקיפה על Qxx תצליח.

זה עשוי להיות רעיון טוב גם אם ה-K אצל הכרוז משום שאז מגביהים שתי לקיחות למגן שהוביל.

 

לעומת זאת, במקרה של T98 בהחלט ייתכן, שעדיף לפתח סדרה אחרת ובמקרים רבים לא נכון לזכות מיד ב-A.

2. אם מובילים מרצף של T98 לפי הסטנדרט בישראל וברוב העולם (יש כאלה שמשחקים 3-5 ולא 2-4) מובילים ב-9. 

כשמובילים ב-9 השותף יודע שזו הסדרה הארוכה של המוביל ויודע שיש לו את ה-T. 

זה אמור להספיק לשותף שיש לו לפחות תמונה אחת בסדרה. 

זה אמור להספיק לשותף שיש לו לפחות ארבעה קלפים בסדרה ורואה בדומם שניים או שלושה קלפים.

ברוב המקרים, זה יהיה נאיבי לחשוב שאפשר יהיה לזכות בלקיחה בסדרה הזו אחרי שהיריבים יזכו בשלוש לקיחות בסדרה והם יפתחו סדרות אחרות.

 

האם ומתי להשתמש ב-Trial bid?

 

בכרטיס השיטות שלי עם כמה מהשותפים שלי מופיע Trial bid. 

בחלק מהמקרים מדובר בשילוב של Long trial bid ושל Short trial bid. 

הספקות ביחס לצורך בשימוש בשילוב בין שניהם התעוררו אצלי לאחר שצפיתי ב-Over My Shoulder עם אלדד גינוסר. 

בפוסט זה אתייחס להיבטים אחרים של השימוש במוסכמה זו. 

 

מהות הקונבנצייה

 

ברוב המקרים Trial bid נעשה אחרי שנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. המשתמש במוסכמה מעריך שיש סיכויים לביצוע משחק מלא אבל אין בהכרח הסתברות גבוהה לביצוע משחק מלא.

הוא מעריך, שביצוע החוזה תלוי בקלפים של שותפו בסדרה מסוימת בה יש לו או לשותפו בעיה.

 

Long Trial bid 

למבצע הבדיקה יש אורך בסדרה צדדית, אבל אין לו מספיק כוח.

אם גם לשותפו יש אורך ואין כוח יהיו בסדרה הזו כמה מפסידים.

דוגמה: סדרת השליט היא ♠. הבעיה היא בסדרת ה-♦. 

למבצע הבדיקה יש: A432♦. 

אם לשותף יש: 865♦, יש להם שני מפסידים בסדרת ה-♦.

לעומת זאת, אם לשותף יש: KQ♦, אין להם אף מפסיד בסדרת ה-♦.

 

 Short Trial bid

למבצע הבדיקה יש קוצר בסדרה צדדית, קלף יחיד או void. 

אם לשותפו יש כוח מבוזבז בסדרה, כנראה שלא ניתן לבצע חוזה של משחק מלא.

דוגמה: סדרת השליט היא ♠. הבעיה היא בסדרת ה-♦. 

למבצע הבדיקה יש: 4♦. 

אם לשותפו יש 32♦ ,אז אין בעיה.

יש להם מפסיד אחד בסדרת ה-♦. את הקלף השני יחתוך מבצע הבדיקה.

 

לעומת זאת, אם לשותפו יש QJ♦, אז יש להם 3 נקודות מבוזבזות בסדרה. שני הקלפים של שותפו יפלו על ה-A♦ ועל ה-K♦. את הקלף השני יחתוך מבצע הבדיקה.

שימו את ה-Q ואת ה-J בסדרה אחרת בה יש לשותפות A או K או את שניהם, ה-Q וה-J שווים לקיחה או שתי לקיחות. 

 

יתרונות וחסרונות

 היתרון הוא כמובן בהכרזת משחק מלא מושכלת, ולא באמצעות ניחוש, כאשר לשותף יש קלפים מתאימים בסדרה הבעייתית.

החיסרון הוא שמי שמשתמש במוסכמת הכרזה זו חושף חולשה של היד שלו בסדרה מסוימת, אם מסתבר שלשותף אין יד מתאימה למשחק מלא. 

במקרה כזה, בהסתברות גבוהה, היריבים יובילו בסדרה זו.  

לפעמים הובלה כזו תהיה במקום הובלה ידידותית "המוכרת" לקיחה. 

לפעמים היא תהיה במקום הובלה נוחה פחות לכרוז.

התוצאה עלולה להיות כישלון בביצוע משחק חלקי או אי-ביצוע לקיחה עודפת במשחק חלקי. 

 

"התחום האפור"

בפסקאות לעיל הבאתי דוגמאות קיצוניות וברורות בהן לשותף יש קלפים מתאימים או קלפים לא מתאימים  בסדרה שבה בוצע Trial bid.

לא תמיד המצב כל כך חד וברור. 

כך למשל, לא לגמרי ברור אם באותה דוגמה של Long ,Trial bid שותף שיש לו Q95♦ צריך להכריז משחק מלא. 

אם ה-K♦ נמצא לפני ה-Q♦ מפסידים לקיחה אחת בסדרה. 

אם הוא נמצא אחריה מפסידים שתי לקיחות. 

לא צריך לשכוח שהשותף אינו יודע שלמבצע ה-Trial bid יש A432♦ ולא K432♦ או 432♦.

מתי מתאים יותר להשתמש ב-Trial bid? 

מהתיאור לעיל נראה ששימוש במוסכמה עלול להביא לתוצאה טובה פחות במשחק חלקי. 

לעומת זאת, המוסכמה עשויה לאפשר הגעה מושכלת למשחק מלא. 

נראה כי היא מתאימה יותר לתחרויות בהן שיטת הניקוד היא IMP ומתאימה פחות לתחרויות שבהן שיטת הניקוד היא Match Points.

גם ב-Precision צריך לדייק

  

אני לא מכיר את שיטת ההכרזה Precision. כשהתחלתי לשחק ברידג' היא כבר לא הייתה נפוצה. 

למדתי להכריז בשיטת הכרזה טבעית, שהייתה מקובלת כבר לפני 17 שנים כשהתחלתי לשחק ברידג'. 

זה לא אומר ש-Precision היא שיטת הכרזה לא טובה. היא רק הרבה יותר מסובכת. 

יש זוגות בצמרת הברידג' העולמית שמכריזים בשיטה זאת. לחלקם יש וריאציות משלהם ששונות מה-Precision הסטנדרטי. לא כולם חושבים שכל הוריאציות טובות. 

 

כך למשל, כתבתי פוסט בו התייחסתי למאמר שנכתב באתר Bridge Winners. המאמר עוסק בוריאנט פרטי של שיטת ההכרזה הזו.

לדעת כותב המאמר, גרסת ה-Precision הפרטית של זוג שחקנים בנבחרת הולנד אינה מוצלחת. 

מה אני כן יודע על Precision? 

למדתי איך להתגונן כנגד הכרזות בשיטת ההכרזה הזו. לאחר פתיחת ♣1 חזק (16 נקודות או יותר)

אני משתמש במוסכמת CRASH כשיש לי יד דו-סדרתית. 

לפני מספר שנים היה לי את הכבוד והעונג לשחק בתחרות מקומית במועדון ירושלים עם שחקן הולנדי בכיר. במהלך התחרות הוא אמר לי שהוא אוהב לשחק בהגנה נגד Precision. 

הסיבה: התערבות משבשת את שיטת ההכרזה הלא טבעית הזאת. 

למדתי ממנו להתערב עם שישייה או יותר אחרי פתיחה חזקה (16 נקודות או יותר) גם ללא הרבה נקודות.

כמובן, חשוב לשים לב גם למצב הפגיעות. במצב ירוק עם סדרה ארוכה של שישה קלפים או יותר עם כוח בסדרה, אני מתערב. 

באליפות הארץ לזוגות גברים

שלשום ואתמול (נכתב ב-18.9.2022) שיחקתי באליפות הארץ לזוגות גברים. צפון-דרום משחקים Precision. 

היד

מזרח-מערב פגיעים

מהלך ההכרזה 

צפון הכריז ♦1. ההסבר: מבטיח 11-15 נקודות ולפחות שני קלפים ב-♦. 

שימו לב שהוא אינו יכול להכריז ♣1. יש לו 14 נקודות שזה פחות מ-16 הנקודות הנדרשות. 

מהמעט שאני יודע על שיטת הכרזה זו, יש הכרזה טבעית ב-♣ שהיא ♣2. נדמה לי ש-14 נקודות נכללות בטווח. כאמור אני לא בטוח.

 

לאחר שנכתב הפוסט העירו לי, שהכרזת ♣2 מחייבת גם רביעייה בסדרת מייג'ור. 

כאמור אין לי ידע על שיטת הכרזה זו ולכן אני מניח שמה שנאמר לי נכון.

אם כך זו בעיה גדולה יותר: לא ברור לי האם יש הכרזה המראה אורך בסדרת ה-♣.

 

ייתכן שהפותח רצה לשמור על מרחב הכרזה מול שותף לא חלש ולכן בחר ב-♦1. לאחר Pass של שותפי. הכריז דרום ♥1. זוהי הכרזה טבעית המחייבת לפחות 4 קלפים ו-0-7 נקודות. התערבתי ב-♠1. 

אחרי הכרזת כפל של צפון (Support Double) השותף תמך בי ב-♠2. 

לאחר שתי הכרזות Pass החליט צפון להכפיל. זה נשאר ככפל מעניש. דרום החליט להשאיר את הכפל.

כמו שניתן לראות, אין בעיה לבצע את החוזה עם לקיחה או שתיים עודפות בגלל המצב ב-♦ לאחר הוצאת השליטים. 

על ביצוע חוזה מוכפל עם לקיחה עודפת במצב פגיע מזרח-מערב מקבלים 870 נקודות. זו תוצאה של 100% על היד.

דוגמה קיצונית

זוהי דוגמה קיצונית. אין לי ספק שבלשון של המעטה היריבים לא דייקו בהכרזה. 

כמובן שלא הגיוני להכפיל חוזה של ♠2. אין לכפל הזה קשר לשיטת ההכרזה.

קצת מוזר שלא מצאו התאמה של עשרה קלפים ב-♣. 

איני מומחה ל-Precision. ייתכן ששחקנים אחרים המשחקים את המוסכמה היו פותחים את היד בהכרזה טבעית של ♣2. 

בכל מקרה היד הזו מציפה בעיה של שיטת הכרזה זו: היעדר הכרזה טבעית ב-♣ בגובה 1. 

כשמגלים התאמה של 10 קלפים ב-♣

נניח שביד הזו מכריזים בשיטת הכרזה טבעית מקובלת. צפון פותח בהכרזת ♣1. מזרח מכריז Pass. דרום מכריז ♥1. זוהי הכרזה טבעית המחייבת לפחות 4 קלפים ו-6 נקודות או יותר. מערב מתערב ב-♠1. צפון מכפיל שזו הכרזת Support Double המבטיחה בדיוק שלושה קלפים בסדרת ה-♥. לאחר Pass נוסף של מזרח דרום מכריז ♣2.

הוא שולל חמישייה ב-♥ ומבטיח חמישייה ב-♣. 

עכשיו צפון מגלה את ההתאמה של 10 קלפים ב-♣. 

 

עם יד של 6-5 וחוסר בסדרת השותפים מערב צריך להכריז ♦2. זאת למרות שהוא ושותפו במצב פגיע ושותפו עלול להיות עם מעט נקודות.

צפון צריך להכריז ♣3. 

זה יהיה כנראה החוזה הסופי.

 

בניתוח ההכרזה בשיטת הכרזה מקובלת, ניתן לראות את העדיפות ביד הזו של הכרזת משיב המראה 6 נקודות או יותר ביחס להכרזה ב-Precision המבטיחה 0-7 נקודות. 

הרבה יותר קל ליריבים להתערב במכרז כאשר הם יודעים שלמשיב 0-7 נקודות מאשר במצב בו הוא מראה 6 נקודות או יותר כשטווח הנקודות כמעט ואינו מוגבל.

בלית ברירה: סלאם אינטואיטיבי

 

ביד 30 בתחרות הסימולטנית שהתקיימה ב-11.9.2022 (היום בו נפלו מגדלי התאומים בשנת 2001) החזקתי את היד הבאה במערב.

 

 

השותפה שלי במזרח הכריזה ♥1. ברור שחשבתי על סלאם. 

בניתוח שלו ממליץ רם סופר על הכרזת 2NT. זוהי מוסכמת Jacoby 2NT. המוסכמה מבטיחה לפחות 12 נקודות ולפחות ארבעה קלפים בסדרת המייג'ור של הפותח.

רם סופר צודק אבל מה אני יכול לעשות כשאני משחק עם שותפה שלא משחקת את המוסכמה הזו? 

במקרה כזה אין לי ברירה אלא להכריז ♠3. זוהי מוסכמת Splinter. 

ההכרזה מראה קוצר בסדרה המוכרזת (קלף יחיד או חוסר) ולפחות ארבעה קלפים בסדרת המייג'ור של הפותחת. זוהי הכרזה המבקשת לבחון היתכנות של סלאם.

מתי להשתמש ב-Jacoby 2NT ומתי ב-Splinter?

 

לכאורה עם היד שלי אפשר היה להשתמש באחת משתי המוסכמות שצוינו. 

ביד חזקה עדיף להשתמש ב-Jacoby 2NT. היא משאירה יותר מרחב הכרזה לפותח.

ביד חלשה יותר בנקודות המתבססת יותר על קוצר בסדרה צדדית ועל התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת המייג'ור משתמשים במוסכמת Splinter. 

כמובן שהיד שלי חזקה מאוד ולכן רם סופר צודק בניתוח שלו.

אחרי ההכרזה שלי

השותפה שלי צריכה להסביר את פשר ההכרזה שלי. בכרטיס השיטות שלנו כתוב שאנחנו משתמשים במוסכמת Splinter.

היא נראתה נבוכה וחשבה ארוכות ולא נתנה הסבר.

היריב שאחריי הכפיל. שתי הכרזות Pass. 

17 הנקודות הגבוהות שלי שוות הרבה יותר. יש נקודות חלוקה ונקודות אורך. 

אני מלמד תלמידים שלי לספור נקודות חלוקה בספירה רכה. על פי שיטה זו void שווה 3 נקודות חלוקה. 

נדמה לי שאחרי הכפל של צפון, המראה כוח ב-♠, צריך לספור את ה-void כיותר משלוש נקודות. למשל, 5 נקודות כמו שיש אחרים שמלמדים.

לאחר הכפל השותפה שלי הכריזה Pass. כשלא ברור לה שיש התאמה של לפחות תשעה קלפים ב-♥, קשה לי לשאול על קלפי מפתח.

החלטתי להכריז באופן אינטואיטיבי בהנחה שמול היד שלי יש יד עם חמישייה ב-♥ ו-12-14 נקודות. 

הכרזתי ♥6.

היד המלאה

כמו שהקלפים יושבים אין בעיה לבצע חוזה של ♥7. 

בניתוח שלו מגיע רם סופר לחוזה של ♥7. אני מסכים גם עם הטענה שלו שצריך לפתוח בהכרזת Weak two של ♥2 ולא בהכרזת ♥1.

היות שהפתיחה היא ביד ראשונה ולא ביד שלישית או רביעית, גם במקרה זה אני מסכים עם רם סופר.

כמובן שאחרי ♥2 הכרזת 2NT, אינה מוסכמת Jacoby 2NT. רם סופר התייחס אליה כאל מוסכמת Ogust. גם במקרה זה המשיב מראה יד חזקה. בדרך כלל מנסה לבחון הכרזת משחק מלא.

כמו שאתם רואים אין בעיה לבצע חוזה של ♥7. 

לקחים

1. מוסכמת Jacoby 2NT היא מוסכמה חשובה. רצוי מאוד לשחק אותה.

ככלל, אני מציע לשחקנים מהשורה לא לפתח שיטות הכרזה מורכבות ומסובכות מדי עבורם. 

אני לא היחיד שמציע דבר כזה. גם לארי כהן. לארי כהן מגדיר 12 מוסכמות שלדעתו הכרחיות לשימוש על ידי שחקנים מהשורה. 

ממליץ לקבל את ההמלצות שלו. לפעמים אפשר להחליף מוסכמה מהרשימה שלו במוסכמה שוות ערך שאיננה ברשימה. 

 

2. חשוב לזכור מוסכמות שמשחקים

 

חשוב גם להתריע משום שהיריבים צריכים לדעת את מה שיודע השותף. 

כשלא זוכרים וללא מתריעים זה יוצר בעיה לשותף. 

במקרה שלי הכרזתי הכרזה אינטואיטיבית במקום הכרזה שיטתית אותה הייתי יכול להכריז לו השותפה שלי הייתה מבינה ומתריעה. 

בהחלט יכול להיות שבהכרזה שיטתית היינו יכולים להגיע לסלאם גדול.

 

 הערת שוליים

למרות החמצת הסלאם הגדול, התוצאה שלנו על היד הייתה 78.99%. 

ב-Field יותר חזק זו הייתה כנראה תוצאה גרועה.

 

 

 

הגרסה המקורית של מוסכמת Drury

 

בפוסט הקודם הצגתי את מוסכמת Reverse Drury. כפי שציינתי זו אינה המוסכמה המקורית אותה פרסם Douglas Drury בשנת 1957.

במוסכמה המקורית לאחר ♣2 של המשיב הכרזת ♦2 מראה יד של 10-11 נקודות. חזרה על אותה סדרה באמצעות הכרזת ♥2 או ♠2 מראה 12 נקודות או יותר. כמעט כל הכרזה אחרת היא הכרזה טבעית המראה לפחות 12 נקודות. 

היום מקובל יותר לשחק Reverse Drury. זוהי גם ההעדפה שלי. 

אני רואה רק חסרונות בהכרזת ♦2 עם יד של 10-11 נקודות, בהשוואה להכרזה מידית של החוזה שבו רוצים להיות בגובה 2 בסדרת מייג'ור.

כך למשל, הכפלת ♦2 יכולה לשמש כדי להראות כוח ואורך בסדרה זו.

 

 

 

כללי הפתיחה משתנים ביד השלישית אחרי שתי הכרזות Pass וביד הרביעית אחרי שלוש הכרזות Pass. 

בשני המקרים אפשר להכריז בגובה 1 עם פחות מ-12 נקודות. 

ביד שלישית נכריז סדרת מייג'ור בגובה 1 גם עם 10-11 נקודות. 

גם ביד רביעית אחרי 3 הכרזות Pass אפשר להכריז בגובה 1 עם פחות מ-12 נקודות. במקרים רבים משתמשים בחוק ה-15 על מנת להחליט האם לפתוח או להכריז Pass?

המשמעות היא, שביד שפותחים בה עם 11 נקודות ביד רביעית על פי חוק ה-15, צריכים להיות לפחות ארבעה קלפים בסדרת ה-♠.  

ביד שפותחים בה עם 10 נקודות ביד רביעית על פי חוק ה-15, צריכים להיות לפחות חמישה קלפים בסדרת ה-♠. 

גם אם משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, במצב שבו המשיב כבר הכריז Pass הכרזת סדרה בגובה 2 אינה מחייבת למשחק מלא. 

מוסכמת באה לענות על מצב בו המכריז ביד שלישית או ביד רביעית פתח בסדרת מייג'ור בגובה 1 ולמשיב יש 10-11 נקודות והתאמה בסדרת הפותח.

 

 Reverse Drury

 

מוסכמת Drury נהגתה ופותחה על ידי השחקן הקנדי Douglas Drury. שחקן זה נולד בשנת 1914 ונפטר בשנת 1967, כך שמדובר במוסכמה ותיקה.  

בפוסט זה לא אתייחס לגרסה המקורית של המוסכמה הזו, אלא לגרסה מאוחרת יותר שלטעמי היא פשוטה וטבעית יותר. גרסה זו נקראת Reverse Drury.

אתייחס כאן לשימוש בה במצב של הכרזת פתיחה של השלישי. השימוש בה לאחר הכרזת פתיחה של הרביעי זהה.

אשתמש בדוגמה שבה השחקן השלישי פותח ♠1. ההכרזה לאחר פתיחה של ♥1 זהה. צריך להחליף בכל מקום ♠ ב-♥.  

הכרזת ♣2 של המשיב מבטיחה לפחות שלושה קלפים בסדרת הפותח ו-10-11 נקודות. 

 

הכרזה שנייה של הפותח

♠2 - פתיחה עם 10-11 נקודות. המשיב מכריז Pass. 

♦2 - פתיחה עם 12-14 נקודות. המשיב מכריז ♠2.

פותח עם 12-13 נקודות מכריז Pass. עם 14 נקודות מכריז ♠4 עם יד יפה ו-♠3 עם יד באיכות נמוכה.  

♠4 - לשחק. הפותח מבטיח 14-15 נקודות לפחות ושולל אפשרות לבחינת היתכנות של סלאם. המשיב מכריז Pass. 

כל הכרזה של סדרת אחרת - מחייבת לסיבוב הכרזה נוסף. היות שלפותח עשויות להיות עד 22 נקודות, היא יכולה להיות הכרזה המנסה לבחון היתכנות סלאם. 

היא עשויה להיות גם Trial bid אצל מי שמשתמש במוסכמה זו על מנת לבחון הכרזת משחק מלא.

 

מי הקפטן של המכרז?

חשוב להבין שהכרזת המשיב היא הכרזת Linit bid. הוא הראה 10-11 נקודות.

לפותח יש בין 10 נקודות ל-22 נקודות. הפותח הוא  המחליט העיקרי על גובה החוזה (משחק חלקי או משחק מלא או הזמנה למשחק מלא או בחינת היתכנות סלאם או הכרזת סלאם).

קישור לסרטון ב-You Tube

Reverse Drury

הערה

צריך להביא בחשבון גם נקודות אורך ונקודות חלוקה.