האם זה פשע לחשוב?

"דירקטור, הוא חשב" יש שחקנים שצועקים בטון מאשים, כאילו שהיריב  ביצע עבירה פלילית חמורה. חלק מהשחקנים (העבריינים לכאורה) הפחות מנוסים, נבהלים וחושבים על העונש החמור הצפוי להם: עבודות שירות? מעצר בית? אולי שנה שנתיים בבית סוהר?

אני לתומי חשבתי שברידג' הוא משחק שצריך לחשוב בו. לפעמים חשיבה ארוכה שלא לצורך היא עבירה על חוקי הברידג', משום שהיא מעבירה מידע לא-חוקי לשותף. לפעמים היא נעשית ללא כוונת זדון של העברת מידע כזה. במקרה כזה אם השותף מכריז הכרזה, שלא סביר שיכריז, הזוג נענש. הפרוצדורה: קוראים למנהל התחרות. הוא מוודא את נכונות העובדות ואחרי כן אומר: תקראו לי בסוף המשחק, אם נפגעתם.

דוגמה חיובית

יש גם דרכים אחרות לפעול כאשר יריב חושב מחשבה ארוכה. כדוגמה חיובית אביא את האופן שבו התנהג יעקב מיוחס, האיש שגידל וטיפח ילדים ונערים שאחר כך שיחקו בנבחרת ישראל הצעירה שזכתה באליפות העולם. 

בפסטיבל הברידג' בתל-אביב, מיוחס פתח ♠1.לאחר שתי הכרזות Pass אני הכפלתי. הוא הכריז ♠2. השותפה שלי חשבה מחשבה ארוכה. מיוחס אמר לה: אין לי שום דבר נגדך, אבל אם לא אקרא למנהל התחרות לא אוכל לשמור על הזכויות שלי. אם אחר כך יתברר, שלשותף שלך יש להכריז את מה שיכריז, לא אקרא שוב למנהל התחרות. 

המשכתי להכריז עם AKQxxx,♥AKTxx♦ ו Void ב ♠. הוא לא קרא שוב למנהל התחרות.

דוגמה שלילית

בתחרות ארצית, שחקנית לא טובה גערה בי קשות על המחשבה הארוכה שלי. היא איימה לקרוא למנהל התחרות. אני הייתי הכרוז. השותף שלה הוביל בקלף בסדרה שבדומם היה Single Tone (קלף בודד) ואני חשבתי מחשבה ארוכה.  

תשאלו כיצד אני יודע שהיא שחקנית לא טובה? ובכן אף שחקן טוב לא היה גוער בי על מחשבה במצב כזה. השחקנית חשבה, שאני חושב על מה, שהיא הייתה חושבת לו היא הייתה הכרוז: איזה קלף לשים מתוך הקלף הבודד שיש בדומם?

אני ניסיתי לתכנן את המשחק כלו ולא את הלקיחה הראשונה.

אם מישהו מכם צפה ב BBO בתחרות כמו Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות לאומיות), בהן משחקים טובי השחקנים בעולם, בוודאי שם לב שכמעט בכל יד, הכרוז חשב מחשבה ארוכה כמו שאני חשבתי.  

שחקנים טובים מנסים לתכנן את המשחק כלו, לפני שהם משחקים את הלקיחה הראשונה.

רוצים לדעת יותר על מה חושבים שחקנים מומחים במהלך התכנון? קראו מאמר יפה שכתב אפרים בריפמן באחד הירחונים האחרונים של ההתאגדות הישראלית לברידג'.  

מטרת פוסט זה

פוסט זה בא להסביר ולהדגים, שלא בכל המקרים שאתם או אפילו מרבית השחקנים, חושבים שלשחקן יריב שחשב ארוכות, לא היה על מה לחשוב, זה אכן המצב.

זה שאתם חושבים, שאין לו על מה לחשוב, לא בהכרח מוכיח, שגם אם יש לו גישה אחרת אין לו מה לחשוב.

אני שחקן שלפעמים חושב שכששחקנים אחרים אינם חושבים. מעולם לא חשבתי (ומעולם לא אחשוב) במתכוון על מנת להעביר מידע לא חוקי לשותף. קורה שזה יכול להתפרש כך אחרי שהוא מכריז הכרזה, שאינו יכול להכריז ואז מענישים אותנו. 

אביא לכם שתי דוגמאות מניסיוני בהן חשבתי ומרבית השחקנים לא היו חושבים. אסביר גם על מה חשבתי. 

בשתי דוגמאות לא רק שהיה לי על מה לחשוב, קשה להתווכח עם התוצאות. 

דוגמה 1: לחשוב אחרי שתי הכרזות Pass

אנחנו במצב לא פגיע. יש לי יד מאוזנת (לא 4-3-3-3) עם 10-11 נקודות. אני מחזיק ב AKJ8♠. היריב שלפני פתח בגובה 1 בסדרה אחרת. הכרזתי Pass. היריב השני הכריז. השותף שלי הכריז Pass. היריבים המשיכו להכריז ואני והשותף הכרזנו Pass בפעם השנייה.
היריבים המשיכו להכריז בסדרות אחרות מ ♠ ההכרזה האחרונה בגובה 2. שוב הגיע תורי להכריז. אינני במצב של Balancing (היריב שלפני לא הכריז Pass).

האם יש לי על מה לחשוב או שעלי להכריז מיד Pass?    

רוב השחקנים יגידו שאין על מה לחשוב. התשובה שלי: כן. יש לי על מה לחשוב. אני מנסה למצוא התאמה של לפחות 4-4 ב ♠ על סמך ההכרזות של היריבים. 
למי שמוצא התאמה רק על סמך הכרזות של השותף אין על מה לחשוב.
בפעם הראשונה הכרזתי Pass משום שבכל הכרזה אחרת שלי, אני מרמה את השותף.
בפעם השנייה הכרזתי Pass משום שהכרזות היריבים לא סיפקו מספיק מידע ביחס לחלוקה ב ♠.
בפעם השלישית הייתי צריך לחשוב על מנת לדעת האם יש או אין הסתברות גבוהה להתאמה של 4-4 או יותר ב ♠.

כבר קרה לי שבמצבים כאלה, זיהיתי התאמה והכרזתי ♠2. ברוב הידיים אני חושב ומוצא שאין הסתברות גבוהה מספיק להתאמה כזו ומכריז Pass. 

מאז שהתחלתי לשחק, אפשר לספור על אצבעות של שתי ידיים את מספר הידיים, בהן מצאתי הסתברות גבוהה מספיק להתאמה כזו והתערבתי בהכרזה.
באף אחת מהן לא קיבלתי תוצאה של מתחת ל 90%. 

דוגמה 2: להקריב או לא להקריב?

אני פגיע היריבים לא פגיעים. השחקן שלפני פתח 1NT. השותף הכריז  Pass. היריב השני הכריז ♦2 שפירושו טרנספר ל ♥.

מה תכריזו עם היד הבאה?
AT8xxxxx   ♠
xx              ♥
-                ♦
Jxx            ♣ 

כמובן  ♠4. כך חשבו כל השחקנים בתחרות בה שיחקתי או ליתר דיוק לא חשבו והכריזו אוטומטית. היו ביניהם גם לא מעט שחקנים בדרגות רב אמן לסוגיהן. 

אני עצרתי וחשבתי מחשבה ארוכה. 
חשבתי על שלושה דברים:

1. האם לשחקן שעשה טרנספר יש void ב ♠ ואני הוביל אותם לסלאם, שאולי לא יגיעו אליו אם אכריז Pass? 

2. האם בחוזה מוכפל של ♠4 ההסתברות שאפול פעמיים או יותר אינה גבוהה? הערכתי שהיא גבוהה מדי בשביל להכריז ♠4.

3. לא פחות חשוב מהשניים הקודמים: אינני מחמיץ שום דבר. אם לאחר הכרזת ♥2 של הפותח אשמע שתי הכרזות Pass, זה הזמן להתחרות על משחק חלקי ולהכריז ♠2.

לאחר המחשבה הכרזתי Pass. היריבים לא קראו לשופט בטענה של מחשבה ארוכה. הפותח הכריז ♥2 ושתפו  ♥4 שהיה החוזה הסופי. 

השותף שלי הוביל ב ♦ שחתכתי. עכשיו קראו היריבים לשופט בטענה שחשבתי מחשבה ארוכה. 
לא הכחשתי והשופט לא קיבל את טענתם, שמגיעות להם זכויות כלשהן. 
לא רציתי וגם לא יכולתי לסמן לשותף במה להוביל באמצעות המחשבה הארוכה. 

עכשיו נותר לי לברר למי יש קלף בודד ב ♠. לי יש 8 קלפים. למי שפתח 1NT יש לפחות שני קלפים. נותרו עוד 3 קלפים בסדרה. לשותף שלי או לשחקן שעשה טרנספר יש קלף בודד בסדרה. קיוויתי שזה השותף שלי. 
שיחקתי את ה A♠. השותף שלי שם ♣.  ♠ קטן לחיתוך של השותף שחזר ב ♦ נוסף שחתכתי. זו הייתה הלקיחה האחרונה של ההגנה.
זכינו ב 4 לקיחות והפלנו את החוזה. 

תוצאה "קצת" יותר טובה מהתוצאה בחוזה מוכפל של ♠4 מהצד שלנו. 
ההגנה זוכה ב:
 2-3 לקיחות ב  ♠
 2 לקיחות ב     ♥
2-3 לקיחות ב   ♣

זה לא ייגמר בתוצאה של פחות מ 800 לטובת היריבים.