המחלוקת הידועה פחות בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא

רקע על 2 על 1 מחייבת למשחק מלא 

איטליה וארצות הברית הן שתי מעצמות ברידג', שהתמודדו על זכייה באליפויות עולם, לאורך תקופות ארוכות. בשנים 1957 עד 1975, שלטה בברידג' העולמי, קבוצת הברידג' שנחשבת לטובה בכל הזמנים.

הקבוצה הכחולה, היה הכינוי של נבחרת איטליה, שזכתה בתקופה זו ב 16 אליפויות עולם. 

שחקנים בולטים בקבוצה האיטלקית היו:

ג'ורג'ו בלאדונה שיש החושבים שהוא שחקן הברידג' הטוב בכל הזמנים.

בניטו גארוצו, שעדין חי, ונחשב לשחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים ופייטרו פורקה, עליו כתבתי מאמר שפורסם בירחון הברידג' הישראלי. 

בעקבות הקושי להתמודד מול הקבוצה הכחולה, פיתחו האמריקאים שיטת הכרזה הנקראת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, על מנת לנסות להתמודד עם האיטלקים העדיפים.

העיקרון הבסיסי של שיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא

פוסט זה אינו מיועד להסביר את השיטה באופן מלא. מי שמעוניין להבין אותה לעומק יכול לקרוא בעברית חוברת המסבירה היטב את השיטה, בליווי דוגמאות. את החוברת כתב אלדד גינוסר. אלדד הוא שחקן נבחרת ישראל ובאופן אישי, אני חייב לו הרבה, משום שלמדתי ממנו הרבה ממה, שאני יודע ומבין בברידג'. 

שם החוברת: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. החוברת יצאה בהוצאת רותם הפקות בשנת 2012.

למי שמוכן לקרוא באנגלית, מופיעים בסוף הפוסט, שמות של ספרים מומלצים. 

העיקרון הבסיסי של השיטה הוא, שהכרזת סדרה אחרת בגובה 2 על ידי שותפו של שחקן שפתח בגובה 1 בסדרת מייג'ור, מחייבת למשחק מלא.

דוגמה: צפון פתח ♠1. דרום הכריז ♦2. צפון-דרום ימשיכו להכריז עד שיגיעו לפחות למשחק מלא. 

לאחר הכרזת השותף בגובה 2, אפשר להתקדם לאט בהכרזה ולתאר את הידיים באופן מדויק יותר מאשר בשיטות אחרות. 

יש גם מחלוקות בין המומחים

מחלוקת ידועה בין מומחים לשיטה היא סביב השאלה של משמעות הכרזה של  ♣2 אחרי פתיחה של ♦1. בחוברת שלו מצטט אלדד את מייק לורנס המכנה הכרזה זו: "הכבשה השחורה" של השיטה.

חלק מהמומחים חושבים, שגם הכרזה זו מחייבת למשחק מלא. אחרים חושבים, שניתן להכריז ♣2 גם עם 11 נקודות ולפעמים אפילו עם 10 נקודות ולכן הכרזה זו אינה מחייבת למשחק מלא.

מחלוקת ידועה פחות: הכרזת 2NT ב Rebid של הפותח

קיימות שתי אסכולות הנבדלות זו מזו בשתי שאלות הקשורות זו לזו:

1. באילו תנאים חוזר הפותח על סדרת המייג'ור בה פתח?

2. מתי מכריזים 2NT?

על פי מייק לורנס:

1. חזרה על הסדרה יכולה להיות, מחוסר ברירה, גם עם 5 קלפים.

2. הכרזת 2NT מחייבת עוצרים בשתי הסדרות, שלא הוכרזו.

בחוברת שלו, אלדד גינוסר מתאר הכרזות, על פי האסכולה של מייק לורנס.

החיסרון של השיטה הוא שלא תמיד ניתן לדעת כמה קלפים יש לפותח בסדרת המייג'ור ולכן במקרים מסוימים, עלולים לפספס התאמה של 7-1 או 6-2 בסדרה ולשחק 3NT במקום לשחק חוזה בגובה 4 בסדרת המייג'ור.

על פי מרטי ברגן:

1. חזרה על הסדרה מבטיחה 6 קלפים לפחות בסדרה.

2. ביד מאוזנת (עם חמישה קלפים בסדרת המייג'ור) מכריזים 2NT. ההכרזה אינה מבטיחה עוצרים בשתי הסדרות שלא הוכרזו, בדיוק כפי שבשיטות הכרזה אחרות לא תמיד הכרזת 2NT מבטיחה עוצרים.

החיסרון של השיטה הוא, שעלול להיות מצב בו אין לשני השחקנים עוצר בסדרה (ובהרבה מקרים בהם אין עוצר, יש גם קוצר בסדרה לשני השותפים) ואז נכשלים בביצוע חוזה של 3NT.

The Schuler Shif 

בדפדוף מקרי באינטרנט נתקלתי בניסיון מעניין לפתור את המחלוקת הידועה פחות. הוגה הרעיון הוא שחקן ברידג' אמריקאי מסן דייגו, בשם ג'ון שולר. 

על פי הקונבנציה הפשוטה הקרויה על שמו , The Schuler Shift, חזרה בהכרזה בגובה 2 על אותה סדרת המייג'ור בה פותחים, מבטיחה בדיוק חמישה קלפים בסדרה.
הכרזת 2NT היא הכרזה לא טבעית, המבטיחה לפחות שישה קלפים בסדרה. 
באמצעות הקונבנציה יכול המשיב לדעת באופן מדויק יותר כמה קלפים בסדרת המייג'ור יש לשותפו ובחלק מהמקרים להגיע לחוזה אופטימלי.
המחיר הוא בחוסר האפשרות להכריז 2NT טבעי, המראה יד מאוזנת או עוצרים בסדרות שלא הוכרזו.

בנימה אישית
בעיני מצא חן  The Schuler Shift. אימצתי אותו ביחד עם אחד משותפיי שגם הוא התרשם לחיוב. 

אשמח לשמוע מה דעתכם בדף התגובות של הפוסט. עוד יותר מעניין אותי לדעת, האם מישהו מהקוראים משחק קונבנציה זו? 

ספרים מומלצים

1. Mike Lawrence/ Workbook on the Two Over One System

מייק לורנס זכה 3 פעמים באליפות העולם כשחקן נבחרת ארצות הברית. הוא מחשב לאחד מגדולי התאורטיקנים.

2. Marty Bergen/ Understanding 1NT Forcing

מרטי ברגן, הוא שחקן מצטיין שזכה 10 פעמים באליפות ארצות הברית. פיתח קונבנציות וכתב ספרים.