אפשר להפיל אבל לא להכפיל

שותף או יריב אומרים לי אחרי שהפלנו יריבים במצב פגיע בחוזה לא מוכפל פעם, פעמיים או שלוש: היית צריך להכפיל.

הם צודקים שעם הקלפים שבידי הייתי יכול להפיל את החוזה אבל הם עושים שתי טעויות גדולות.

טעות מספר 1: לא מסתכלים ב Score Sheet

טעות פשוטה וקלה לפתרון. לו היו מסתכלים ב Score Sheet היו רואים, שהתוצאה שקיבלנו על היד, היא באזור של ה 70%, ה 80% או ה 90%. 

אם נניח שהיו עוד שחקנים, שהבינו שהם מפילים את החוזה המוכפל, אז מדוע לא קיבלנו תוצאה של 10% או 20% על היד?

טעות מספר 2:לא לחשוב על השאלה: האם ליריבים יש לאן לברוח?

זו טעות עקרונית. אם יש להם לאן לברוח הם יבצעו חוזה אחר או יפלו הרבה פחות.  

אם יש להם לאן לברוח זה כבר מסביר את ה 70% ומעלה שקיבלנו על היד.

למשל: הפלנו חוזה פגיע לא מוכפל שלוש פעמים - 300 נקודות לטובתנו. הכפלנו. היריבים ברחו לחוזה אחר. הכפלנו שוב. הם נפלו פעם אחת - 200 נקודות לטובתנו.

מה היה לנו עד עכשיו?
בפוסט שכותרתו: מן הפח אל הפחת או הקלאבים של התחרות הארצית הראשונה שלי, הסברתי ש"בריחה" מחוזה מוכפל לחוזה גבוה יותר, עלולה להיות גרועה בהרבה, מכישלון בביצוע החוזה המוכפל.

בשני פוסטים על זיא מחמוד וה Partner Double, הראתי וגם הדגמתי באמצעות יד ששיחק נגד שותפו לעתיד האמן, כיצד זיא ואחרים מכפילים ללא יכולת להעניש, במטרה שהיריבים "יברחו" לחוזה פחות טוב או שלשותף יש אפשרות להעניש.  

 פוסט זה מתייחס בדיוק למצב הפוך מהמצב הרצוי ב The Partner Double: יש לך להכפיל, אבל אתה עלול להבריח את היריבים לחוזה טוב יותר עבורם. 

דוגמה 1: להפיל משחק מלא עם 10 נקודות בהגנה
כששיחקתי במוקדמות אליפות הארץ בשיטת Top-Bottom בשנת 2007, הייתי שחקן מתחיל.
מאחת הידיים בתחרות אני זוכר רק את קלפי ה ♥ שהחזקתי בידי ולא במקרה: רק בסדרה זו היו לי נקודות. הקלפים היו: AKQJT♥. אקדים את המאוחר ואגלה לכם שלשותף שלי היו 0 נקודות.

הופתעתי שהשחקן שלפני פתח ♥1 ומיהרתי להכריז Pass. היריבים הכריזו סדרות שונות ולא מצאו התאמה. בסופו של דבר השחקן שיושב לפני הכריז 3NT. שתקתי כמו דג, כלומר: הכרזתי Pass. גם שני היושבים אחרי הכריזו Pass.
הובלתי ב ♥A ואחרי שזכיתי ב 5 לקיחות בסדרה, להפלת החוזה פעם אחת ולקבלת תוצאה טובה במיוחד, תבע הכרוז את יתר הלקיחות. 
   
מישהו באמת חושב שאחרי Double שלי השחקן שיושב אחרי לא היה בורח?

מישהו באמת חושב שעם 30 נקודות הם לא היו מבצעים חוזה של ♠4 בהתאמה של 4-3 או חוזה בגובה 5 באחת מסדרות המיינור אולי בהתאמה של 8 קלפים, שהם פספסו במהלך ההכרזה?

דוגמה 2: כפל ועונשו
בשנת 2008, כשחקן המשחק כשלוש שנים ברידג', שיחקתי עם שותף בעל ותק גדול רק במעט משלי, בתחרות ארצית בקאונטרי של ראשון לציון. שיטת הניקוד: Top-Bottom. היריבים ביד הזו, היו לוטן פישר, אז כישרון צעיר ושחקן ברידג' מצטיין, היום שחקן נבחרת ישראל , ואפרת אורן, שכבר זכתה באליפות ישראל לזוגות נשים.

מהלך ההכרזה של שותפי יצחק לוי ושלי אופייני לשחקנים לא מנוסים. היום כנראה היינו מגיעים לחוזה האופטימלי של 6NT, אליו הגיעו שחקנים טובים שהשתתפו בתחרות. 

אפרת הכפילה את החוזה של ♦6, שהיא חשבה שהיא יכולה להפיל.
ברחתי ל 6NT. 

בתחרות Top-Bottom עשוי להיות הבדל גדול בין ביצוע חוזה של 6NT לבין ביצוע חוזה של ♦6.

לא הייתי השחקן היחיד שביצע חוזה של 6NT אבל תנחשו מדוע לי היה קל יותר לבצע את החוזה? 
ההגנה זוכה ,תמיד ב A♥. ביצוע חוזה של 6NT וגם ביצוע חוזה של ♦6 תלוי בניחוש מקומה של ה Q♦. אני ידעתי היכן היא נמצאת בגלל ה DBL של צפון ולכן לא הייתי צריך לנחש.

הערת שוליים
האם אפשר לבצע ♦6? במערך הקלפים שהיה מבצעים את החוזה באמצעות עקיפה עמוקה במיוחד לכיוון מזרח אל ה 8♦. אם צפון מכסה עם ה 9♦ משחקים את ה 10♦, חוזרים ליד ועוקפים ל 8♦. 
אם צפון מכסה ב Q♦ זוכים ב A♦ ועוקפים לכיוון ה 8♦.

תחליפו את ה 7♦ שבידי צפון עם ה 8♦ שבדומם ואי אפשר לבצע את החוזה המוכפל של ♦6.