היום שיחקתי עם הבן שלי, ניר, בשלב הראשון של הליגה לזוגות.
הליגה לזוגות היא תחרות חדשה, המחליפה
את אליפות הארץ ב Top-Bottom.
בשלב הראשון משחקים לפי מחוזות (מרכז, צפון, דרום). על פי ההישגים בשלב זה, מחולקים השחקנים לליגות (לאומית, ארצית וכו').
לאחר משחקי הליגה יהיו זוגות שיעלו ליגה וזוגות שירדו ליגה.
כל הכבוד להתאגדות לברידג', על היצירתיות והחדשנות של בניית תחרויות חדשות. זה קורה הרבה בשנים האחרונות. הליגה לזוגות היא רק דוגמה אחת לתחרות כזו.
אנחנו סיימנו במקום ה-11 במחוז הדרום מתוך 50 זוגות. לתוצאות מחוז הדרום לחצו כאן.
בחישוב ארצי של התוצאות בכל המחוזות, סיימנו במקום ה-24 מתוך 158 זוגות. לתוצאות לחצו כאן.
הבעיה היא שממחוז הדרום עולים רק עשרה זוגות לליגה הלאומית.
קונבנציות חדשות שהשתמשנו בתחרות
לקראת התחרות, הכנסנו לשימוש שתי קונבנציות חדשות עבורי: Walsh Diamond, שעליה קראתם בפוסט הקודם: היהלום של גברת Walsh ו-Transfers לאחר פתיחה בסדרת מייג'ור והכרזת Takeout Double של שחקן יריב.
הנושא של Transfers אחרי Takeout Double, הוזכר בפוסט: שפת המומחים: Transfers.
החששות
היות ששתי הקונבנציות חדשות עבורי, חששתי מטעויות שלי. החשש התמקד במיוחד ב-Transfers לאחר Takeout Double. מדובר בקונבנציה מסובכת.
המציאות
הדבר היחיד שאוכל להגיד על Walsh Diamond הוא, שאולי טעיתי כשחשבתי, שהיא מתרחשת בתדירות גבוהה. באף אחת מ-36 הידיים ששיחקנו לא השתמשנו בקונבנציה.
כנראה שהפרזנו גם בהסתברות ל-Takeout Double אחרי פתיחה בסדרת מייג'ור. הייתה לנו בדיוק יד אחת כזאת. ההחלטה שלי הייתה פשוטה: להכריז Pass.
איפה כשלנו?
ברוב הידיים בהן לא הצלחנו, זה קרה בגלל שגיאות במשחק ובהכרזה שלא קשורה לידיעת קונבנציות.
שוב הגעתי למסקנה המוכרת: ריכוז במשחק ובהכרזה מביא לתוצאות טובות יותר מאשר קונבנציות מורכבות.
זה כנראה לא נכון ברמות הגבוהות יותר. שם כמעט כולם, כמעט תמיד מרוכזים ולכן מבצעים מעט טעויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה