שבע שגיאות הכרזה של שחקנים מתחילים

בקרוב אפתח קורס בנשוא הכרזות בסיסיות בירושלים.

לפרטים והרשמה: טלפון: 054-4480616

דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com. 
בקורס לא תלמדו את מה שכתוב בפוסט הזה. הגישה תהיה דומה: לא רק ללמוד כיצד מכריזים, אלא גם להבין מושגי יסוד ולהבין מדוע מכריזים.

בפוסט זה אתמקד בשבע שגיאות הכרזה מהותיות של שחקנים מתחילים (ולפעמים לא רק שחקנים מתחילים). המונח שחקנים מתחילים מתייחס גם לרוב השחקנים המשחקים בתחרויות במועדונים פחות משלוש שנים. יש יוצאי דופן, שמשחקים פחות משלוש שנים ואינם מתחילים (בהקשר של פוסט זה). ברוב המקרים, יוצאי הדופן הם צעירים מוכשרים.

שגיאה 1: להכריז גבוה מדי

אופטימיות זו תכונה טובה. אופטימיות מופרזת לאו דווקא. שחקנים לא מנוסים נוטים להכריז יותר ממה שצריך. הם שוגים באופטימיות יתר בשקלול מה שיש להם ביד ומה שהראה השותף בהכרזה. 

כששחקתי שנתיים ברידג', פרסם מדור הברידג' באחד ממוספי סוף השבוע יד ששיחקתי. הייתי היחיד שביצע חוזה של 6NT. זכיתי בדומם לאחר הובלה ב-♠.

משכתי את ה-A§ שהיה הקלף היחיד בסדרה (שחרור חסימה). בדומם היו לי AKxx♥. ביד Jx♥. ביקשתי לשים ♥ קטן מהדומם. היריב שלפני זכה ב-Q♥ ומיהר לשחק ♠. ה-A♠ היה הקלף היחיד שנותר בדומם וזכה בלקיחה. שיחקתי שוב ♥ קטן מהדומם, לכניסה היחידה שלי ליד: ה-J♥. על קלפי ה-§ הגבוהים זרקתי את כל הקלפים המדומם למעט ה- וה-AK♥ וה-A♦. באמצעות ♦ עברתי לדומם ותבעתי את כל הלקיחות.

אל תתלהבו יותר מדי: הבעיה הייתה בהכרזה. החוזים הסבירים היו 3NT או §5.
שני שחקנים (כנראה מתחילים) בחרו בחוזה גרוע של §6, שההסתברות לביצועו נמוכה. הם נכשלו בביצוע.
אני הייתי עוד יותר אופטימי ובחרתי חוזה גרוע יותר מהחוזה שבחרו שני השחקנים הנ"ל.  

כלקח, אני מלמד בקורסי הכרזות מתקדמים יותר, במקום עוד שתיים שלוש קונבנציות, שיעורים כמו: "מתי על המשיב להימנע מהכרזה מעל לגובה של 1NT?" "מתי על הפותח להימנע מהכרזה מעל לגובה של 1NT?"

שגיאה 2: להכריז גבוה מדי במכרז תחרותי

השוני בין השגיאה הקודמת לנוכחית הוא, שבמצב הקודם ייתכן שהיריבים לא התערבו בכלל במכרז. במצב הנוכחי, הצד שיעלה גבוה מדי עלול להיכשל בביצוע החוזה ובחלק מהמקרים זה עלול להיות חוזה מוכפל. דוגמה קלאסית: מצאתם התאמה ב-♥ והיריבים מצאו התאמה ב-♠. כל צד מכריז את הסדרה שלו. צריך לדעת מתי לעצור וזה לא תמיד קל. קראו למשל את הפוסט: פחד בברידג' - חלק 2: שחקנים מטילי אימה, המתאר מכרז כזה. 

אחד מכללי האצבע הוא שגובה חמש שייך ליריבים. קראו פוסט ששמו, איך לא? גובה חמש שייך ליריבים.

שגיאה 3: לא להתחשב במצב הפגיעות

שחקנים מתחילים מכריזים באופן זהה כשהם פגיעים וכשהם לא פגיעים.
שחקנים מתחילים מכריזים באופן זהה כשהיריבים פגיעים וכשהיריבים אינם פגיעים.

הסיכון במצבים פגיעים גדול יותר: תפלו פעם אחת - היריבים יקבלו 100 נקודות. תפלו פעמיים או אפילו פעם אחת בחוזה מוכפל היריבים יקבלו 200 נקודות. אם היריבים היו מבצעים חוזה במשחק חלקי, כמעט תמיד הם יקבלו פחות מ-200 נקודות.

שגיאה 4: לא לתת משקל מספיק לסדרות ארוכות וחזקות

כשיש לכם סדרה אחת עם כוח ואורך, זה מחזק אתכם כשאתם הכרוז בסדרה. אפשר לפעמים להתחרות בגובה גבוה יותר מאשר בידיים בהן הנקודות מפוזרות במספר סדרות או שאתם קצרים בסדרה בה מתרכז הכוח.
קראו לדוגמה פוסט ישן על מצב קיצוני בו אפשר להכריז משחק מלא בסדרה שהכריז שחקן יריב: משחק מלא בסדרה של היריב. 

שגיאה 5: לא לתת משקל מספיק לידיים דו-סדרתיות

חלוקות של 6-4, 5-5 או חלוקות קיצוניות יותר, מחזקות אתכם ככרוז. קשה להעניש אתכם באמצעות הכרזת Double ויש סיכוי טוב למצוא התאמה עם השותף באחת הסדרות. מצד שני סביר שאין לכם ולשותף מספיק הגנה באחת הסדרות הקצרות שלכם. עוד סיבה טובה להתחרות יותר על חוזה בסדרה שלכם.  

שגיאה 6: להכפיל כשלא צריך

שחקנים מתחילים נוטים להכפיל על בסיס מספר הנקודות שברשותם. במקרים רבים זה לא אינדיקטור מספיק טוב. הדבר נכון במיוחד בידיים חלוקתיות עם אפשרות לחיתוכים צולבים.

שחקנים מתחילים יכפילו כמעט תמיד כשהסיכוי להפלת החוזה גבוה. אני שואל את עצמי שאלה נוספת: האם הכרוז יכול לברוח לחוזה אחר שיבצע אותו או שאם ייפול ישיג תוצאה טובה יותר מאשר בחוזה שהיה בו ללא הכפלה?

קראו לדוגמה את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל.   

שגיאה 7: לא להכפיל כשצריך

שחקנים מתחילים נוטים לא להכפיל במצבים שבהם צריך להכפיל: הסיכויים להפיל גבוהים, הסיכונים במקרה של ביצוע החוזה נמוכים ולכרוז אין לאן לברוח. 

אם תקראו את הפוסט: תיאורית גילוי האותות ו Double מעניש,  תוכלו לקבל הנחיות כלליות ביחס לשאלה מתי להכפיל. השטן תמיד נמצא בפרטים הקטנים. בשביל הפרטים הקטנים צריך קורס ותרגול ידיים.