מתי לא להכפיל גם כשליריבים אין לאן לברוח?

לפני זמן לא רב שיחקתי בתחרות מקומית במועדון ירושלים נגד זוג רבי אמנים. הם מצאו התאמה כפולה ב-♠ וב-♣. 




מי אני שאחלוק על החלטתם להעדיף משחק מלא בסדרת מייג'ור (♠4)?

במיוחד כאשר אני מחזיק שני קלפים קטנים ב-♣ ו-KJ9xx♠.

אחרי שהוא נפל שלוש פעמים, שאל אותי הכרוז: "למה לא הכפלת?"  "כי הייתם בורחים ל-♣5" עניתי.

חוזה של ♣5 שבוצע, היה חוזה שכיח ביד הזאת.

אם קראתם את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל, אתם בוודאי כבר יודעים' שלא מכפילים כשליריבים יש לאן לברוח.

הפעם אתייחס למצב בו אין ליריבים לאן לברוח ואולי לא הייתי צריך להכפיל.

בפוסט: הפסיכולוגיה של הכישלון: עיקרון הרצף, סיפרתי לכם על הכישלון שלי ושל שותפי בליגה הלאומית לזוגות.

התחלת הכישלון הייתה בשתי ידיים נוראיות, משום שלא עברתי ליד הבאה אחרי טעות של השותף. בפוסט זה אספר לכם מה קרה באחת מהן.

איך פותחים ביד עם חמישה קלפים בסדרת מייג'ור וארבעה קלפים בסדרת מיינור?

כל אחד מהתלמידים שלי בקורס מתחילים יודע את התשובה לשאלה זו. 

אז מדוע פתחתי ♦1 עם ארבעה קלפים בסדרה, כשהחזקתי גם  AKJxx♠?

התשובה לשאלה הזאת היא, שחשבתי על היד הקודמת במקום על הקלפים שהחזקתי בידי, ולכן ספרתי רק ארבעה קלפים ב-♠.

המשך ההכרזה

לאחר Pass של שחקן יריב, הכריז השותף ♥1. השחקן שאחריו הכריז Double, ההכרזה מראה יד הקרובה לפתיחה או יותר, עם אורך בשתי הסדרות שלא הוכרזו.

הכרזתי Pass מלכודת, למקרה הלא סביר, שהיריבים ימצאו התאמה ב-♠. הם אכן מצאו התאמה כזו כששותפו הכריז ♠2 והראה ארבעה קלפים ותשע נקודות לפחות (לפי מהלך ההכרזה כנראה גם לא יותר). השותף שלי הכריז ♦3.

הכרזה אגרסיבית מדי ליד שהחזיק. היריב שלפני הכריז ♠3.

זה מזכיר לכם משהו? מה שהחזקתי בסדרת השליט, הלא היא סדרת ה-♠, דומה למה שהחזקתי ביד מהתחרות המקומית שתיארתי בפתיח של הפוסט. רק שהפעם אין ליריבים לאן לברוח.

מיהרתי להכפיל. לפי השיטה שלנו Double במצב כזה הוא מעניש. השותף שלי עם void ב-♠, לא יכול להעלות בדעתו שאני מחזיק AKJxx♠. אבל מדוע שלא אחזיק AQTx♠ אחרי היריב עם היד החזקה יותר?

פנטזתי על 100% על היד, שיתקן את הנזק בשתי הידיים הקודמות, אבל  ... השותף שלי שהכריז יותר מדי אגרסיבי, חשש שאני סומך גם על לקיחה או שתיים שלו והיריבים יבצעו את החוזה המוכפל וברח ל-♦4.

אני הבנתי שאם השותף יודע שמפילים חוזה מוכפל ובכל זאת בורח, אז הוא מזמין אותי למשחק מלא עליו נקבל תוצאה טובה יותר. הכרזתי ♦5. אחד היריבים הכפיל. 0% על היד במקום 100%.

האם הייתי צריך להכפיל?
מקובל לחשוב שבשיטת הניקוד IMP נמנעים להכפיל משחק חלקי (למעט מקרים נדירים בהם הפלת החוזה מובטחת). הסיבה: הנזק במקרה  של ביצוע החוזה המוכפל גדול מהרווח מהפלתו. קראו למשל: Double מעניש בגביע ההתאגדות.

לעומת זאת בשיטת ניקוד Top-Bottom מקובל להכפיל גם משחקים חלקיים, משום שמשווים את התוצאה מול התוצאות של שחקנים אחרים באותה יד. ההבדל בין הפלה פעם אחת עם Double לבין הפלה בלעדיו עשוי להיות עשרות אחוזים בתוצאה על היד הספציפית. 

אפתיע אתכם ואגיד לכם שבסיטואציה שנוצרה ביד זו, דווקא בשיטת ניקוד IMP צריכים להכפיל.
בשיטת Top-Bottom, ספק עם עלי להכפיל.
הליגה לזוגות משוחקת בשיטת ניקוד Top-Bottom.

ברור שהסיכוי שלנו להפיל את החוזה גבוה מאד. רק בסדרת השליט אפשר לספור ארבע לקיחות, אם ה-Q♠ ביד שלפני. יש סיכוי לקחת כמה לקיחות ב-♦ אחרי שהיריבים יאלצו לחתוך ולאבד שליטה. כך שב-IMP סביר להכפיל.

ברור לגמרי שהזוג ששיחקנו נגדו היה היחיד שהגיע לחוזה הגרוע של ♠3. כל השחקנים האחרים שישבו במקומי פתחו ♠1. שגיאת ההכרזה הקשה שלי היא שהביאה את היריבים לחוזה גרוע שאף אחד אחר לא יגיע אליו.

בין עם אכפיל ובין עם לא אכפיל, אלא אכריז Pass, התוצאה שלנו בשיטת ההכרזה Top-Bottom תהיה קרובה ל-100%.
השותף שלי יכול לברוח מחוזה מוכפל אבל אינו יכול לברוח אחרי הכרזת Pass. 

מי בורח מה-Double?
עד עכשיו הוסבר ב"ברידג' שלא היכרתם", שכדאי להימנע מהכפלת חוזה שניתן להפלה, כשליריבים יש לאן לברוח.

בפוסט זה הוספתי מצב חדש: להימנע מהכפלה מענישה כשהשותף עלול לברוח, על אף שעל פי שיטת ההכרזה ה-Double שלכם יובן כמעניש. 

הבעיה היא שהרבה יותר קשה לדעת מתי השותף שלכם עלול לברוח מכפל מעניש לחוזה פחות טוב לכם, מאשר לדעת שהיריבים עלולים לברוח מכפל מעניש לחוזה יותר נוח עבורם.

פרמטרים שמשפיעים על ההחלטה הם מספר הלקיחות בו צפוי היריב לפול (ככל שהוא גדול יותר, כדאי בכל זאת להכפיל) ושיטת הניקוד (IMP או Top-Bottom).