רבים מהקוראים קראו בוודאי את ספרו הנפלא של מארק האדון, המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה. הספר הוא על נער בן 15 הלוקה בתסמונת אספרגר ואין שום קשר בינו לבין ברידג'.
אלך בעקבותיו ואספר לכם על המקרה המוזר של שחקן ברידג' אמריקאי בשם Philip Grosvenor. כשגרוסבנור נפטר בשנות ה-60, הוא הותיר אחריו רכוש לא רב וכמה מחברות בהן כתב על ברידג'. הוא ביקש בצוואתו, שלא לפרסם את תוכנן במשך חמש שנים מיום מותו.
האחראי על קיום הצוואה כיבד את רצונו. כשהמחברות נפתחו, סופר בהן, בין השאר, על Grosvenor Gambit.
מי היה גרוסבנור?
מדובר בשחקן ברידג' בינוני, שהיגר בשנת 1946 מבריטניה לארצות הברית, התגורר בבוסטון ועבד כאקטואר. ב-1958 עבר לאטלנטה.
באטלנטה התחיל לשחק ברידג' תחרותי ברמה גבוהה יותר.
הוא היה יותר תאורטיקן מאשר שחקן ברמה גבוהה. Grosvenor Gambit הוא סוג של Coup שפיתח.
מה זה Coup או כיצד נתקלתי באיש המוזר הזה?
ה-Coup היחיד בו נתקלתי עד היום נקרא: Belladonna Coup. אתם יכולים לקרוא עליו בפוסט: פאול לוקאץ ו-Belladonna Coup. כיאה לאחד מטובי השחקנים בכל הזמנים, ג'ורג'ו בלאדונה, על שמו קרוי ה-Coup, מדובר בברידג' נהדר.
ביד שתיארתי בפוסט הנ"ל, שיחק בלאדונה, שהיה הכרוז, את ה-4♥ מתחת ל-K♥ בדומם, המגנים, שאחד מהם החזיק בידו את ה-A♥ וחברו את ה-Q♥, לא היו יכולים להפיל את הכרוז בחוזה של ♠4, שלו בלאדונה היה בוחר בדרך משחק אחרת היו מצליחים להפיל.
כשהתחלתי לחשוב על כתיבת ערך על Coup בויקיפדיה העברית, נתקלתי בהרבה סוגים של Coup. בשונה מBelladonna Coup, לא כולם מבוססים על ברידג' במיטבו.
Grosvenor Gambit הוא אחד מסוגי ה-Coup, הפחות נעימים ליריב. משחק לא מקובל ולפעמים לא מדויק ביד אחת, שתכליתו לתסכל את היריבים על מנת שישגו ביד הבאה.
הנקודה היא שלמרות משחק זה, היריבים לא משיגים תוצאה טובה ביד הראשונה. הם כועסים על עצמם ועל אחרים.
אציין כי גרוסבנור לא ביצע שום דבר לא חוקי או אפילו על הגבול האפור שבין חוקי ללא חוקי.
זה גרם לריבים לשנוא אותו, במיוחד במקרים בהם קראו לשופט, שפסק על פי החוק לזכותו.
אביא לכם את היד, שבה עלה במקרה גרוסבנור על הרעיון של הגמביט הקרוי על שמו. בהמשך הוא פיתח תיאוריה שלימה כיצד להשתמש בגמביט הנ"ל, על מנת להוציא את יריביו מריכוז.
Grosvenor Gambit היד הראשונה
גרוסבנור ישב במזרח. שותפו הוביל ב-A§ ואחריו ב-K§ כנגד חוזה של ♥6 מצד דרום.
הכרוז חתך את ה-K§ בידו ושיחק את ה-A♠ ואחריו את ה-K♠ ואת ה-5♠ אותו חתך באמצעות ה-J♥ בדומם.
כל הקוראים וודאי הבחינו, שמזרח יכול לחתוך עם ה-Q♥ מעל ל-J♥ של צפון ולהפיל את החוזה. גרוסבנור משום מה לא הבחין בזה ושיחק ♦.
הכרוז הבין שה-Q♥ יושבת אחריו במערב ולא נותרה לו ברירה, אלא לשחק ♥ מצפון ל-K♥ ולמשוך גם את ה-A♥ בתקווה שמערב מחזיק רק שני קלפים בסדרה.
הוא זכה רק ב-11 לקיחות כשגרוסבנור זוכה ב-Q♥. בדיוק אותו מספר לקיחות, לו היה גרוסבנור זוכה באמצעות overruff עם ה-Q♥ אחרי שהכרוז שיחק את ה-♠ השלישי.
אבל הרבה יותר מתסכל מבחינת הכרוז ושותפו.
שניהם כעסו וצפון אפילו האשים את דרום שלא ביצע עקיפה ב-♥. אשמה חסרת בסיס, אחרי שגרוסבנור שיחק ♦ ולא חתך.
היריב בדרום שחקן מומחה ברמה גבוהה, היה מתוסכל מאד. ביד הבאה ביצע revoke (זריקה בטעות של קלף מסדרה אחרת כשמחזיקים עדיין בקלף בסדרה שמשחקים), שבזכותו ביצע גרוסבנור חוזה חסר סיכוי של משחק מלא.
לטובת הקוראים המצויים פחות בחוקי המשחק, אסביר ש-revoke הוא עבירה, בגללה עוברות לקיחות ליריבים. ברוב המקרים עוברת לקיחה אחת.
לאחר אותה תחרות
גרוסבנור הקדיש זמן רב לשכלול ה-Coup שגילה במקרה. המטרה הייתה לתסכל את היריבים בלי לפגוע בסיכויים שלו ושל שותפו להפיל את החוזה. היו לו הזדמנויות כאלה, שהפכו אותו לשחקן ברידג' לא אהוד במיוחד.
מדוע ביקש גרוסבנור לא לפתוח את המחברות שלו במשך חמש שנים ממותו?
לא מצאתי הסבר כלשהו לבקשתו המוזרה בצוואתו. מי יודע, אולי חשש, שיריביו בשולחן הברידג' כל כך יכעסו עד שיוציאו את גופתו ממקום מנוחתה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה