אין ספק, שאחרי שנקבעת סדרת שליט, קוצר בסדרה אחרת מחזק את הכרוז. הסיבה היא שהכרוז יכול לחתוך קלפים גבוהים של היריבים בסדרה זו.
השטן תמיד מסתתר בפרטים הקטנים.
במקרה זה הפרטים הקטנים הם:
1. האם Doubleton הוא קוצר?
2. כמה נקודות להוסיף על קלף בודד בסדרה?
3. כמה נקודות להוסיף על חוסר בסדרה?
בפוסט הקודם שלי: המורה הראשון התייחסתי למאמר, שכתב המורה הראשון שלי (בקורס לשחקני תחרויות) אלדד גינוסר בירחון הישראלי לברידג'.
אלדד, שכבר זכה באליפות אירופה ושיחק בנבחרת ישראל, התלבט בתחילת דרכו כמורה לברידג' כיצד לספור נקודות חלוקה.
גם כשאני התחלתי ללמד ברידג' למתחילים התלבטתי באותה שאלה.
קוצר בסדרה (קלף יחיד או שני קלפים)
אלדד מדבר על גרסה "רכה" וגרסה "אגרסיבית". בגרסה הרכה מוסיפים 3 נקודות על חוסר ו-2 נקודות על קלף יחיד. בגרסה האגרסיבית מוסיפים 5 נקודות על חוסר ו-3 נקודות על קלף יחיד.
אלדד, כמוני, מעדיף את הגרסה "הרכה".
מדוע אני מעדיף את הגרסה "הרכה"?
כמו שרוב הקוראים יודעים נקודות זה לא הכל. הייחוס המכני של מספר נקודות מסוים על חוסר או על קלף יחיד אינו מדויק.
האם קלף יחיד ביד הקצרה שווה כמו קלף יחיד ביד הארוכה? ברוב המקרים קלף יחיד ביד הקצרה שווה יותר.
להבנה מדוע קיראו: חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה.
האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ושני השליטים היחידים בידי הם A♠ ו-K♠? לא בטוח.
האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ,לו הייתי מחליף את שני השליטים היחידים בידי ב-2♠ ו-3♠ וה-AK היו עוברים ל-♥ או ל-♣? ברור שכן.
שלוש הדוגמאות הפשוטות לעיל מסבירות את הבעיתיות בייחוס מספר קבוע של נקודות לקוצר בסדרה אחרת בחוזה בשליט.
על מנת לבצע שינוי דינאמי בהערכת החוסר או הקוצר צריך להשתמש בהערכת יד.
הבעיה היא שהערכת היד של תלמידים בקורס מתחילים מאד מוגבלת.
הם צריכים לקבל כללים ברורים וחד-משמעיים.
הנטיה של שחקנים מתחילים היא להכריז גבוה מדי. משחק היד של רובם אינו מזהיר. זה מזמין הרבה כישלונות. כישלונות לרוב לא תורמים להנאה ולשביעות הרצון.
לכן כמעט בכל נושא אני מלמד אותם להעדיף אפשרויות אגרסיביות פחות.
דוגמה פשוטה לכך היא הזמנה למשחק מלא באמצעות 2NT אחרי פתיחה של 1NT. אני מלמד אותם להיענות להזמנה רק עם 17 נקודות.
המשיב הראה 8-9 נקודות. יכולות להיות 16 נקודות מול 9 נקודות. הגישה שלי היא ללמד אותם להכריז Pass עם 16 נקודות, אבל להסביר להם, שיכול להיות מצב שבו יש 25 נקודות והסיבות לכך שאני מציע להם להכריז Pass הן:
1. גם שחקן טוב לא בהכרח ידע האם להכריז משחק מלא או לא.
2. חסר להם ידע וניסיון על מנת לבצע הערכת יד טובה.
נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה אחרת
אם תקראו באתר Bridge hands את המאמר המענין: Distribution Points. תוכלו לקרוא שם על שיטות שבהן סופרים אחרת נקודות, למשל A-6, K-4...10-1. שיטות בהן מורידים נקודה על יד ללא קלפי A.
תוכלו לראות שם גם הרבה שיטות לספירת ה-Doubleton כנקודות.
לא מעט מהשיטות האלה מבצעות הבחנה בין הדומם, כלומר: היד הקצרה, לבין היד הארוכה. ביד הקצרה כמעט כולם סופרים Doubleton כנקודה.
יש כאלה שמתחשבים באורך בסדרת השליט בדומם בספירת נקודות חלוקה: ככל שיש פחות קלפי שליט סופרים פחות נקודות חלוקה.
אדי קנטר הוא היחיד שאינו סופר נקודות חלוקה כשמחזיקים Doubleton, אבל הוא מתייחס ליד של הכרוז (היד הארוכה).
אני לא מלמד את התלמידים שלי לספור Doubletone כנקודות חלוקה. גם כחלק מהתפיסה הכללית של לא להכריז אגרסיבי וגם משום שאני בעצמי לא ממש מאמין בספירה כזו.
אלדד גינוסר כותב שהוא לא מלמד לספור Doubletone כנקודות חלוקה.
החלק המעניין בתפיסה שלו הוא שהוא מוריד נקודה על יד מאוזנת של 4-3-3-3, משום שהיא מקטינה את יכולת החיתוך.
ברוב המקרים יד של 4-3-3-3 היא היד הקצרה.
הורדת נקודה על ידיים של 4-3-3-3 היא לא דבר חדש. למדתי כבר ממרטי ברגן לא לפתוח תמיד בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3.
לא התחשבתי בחלוקה זו בהקשר של נקודות חלוקה. אחרי שקראתי את המאמר, החלטתי לאמץ את הגישה וללמד כך את התלמידים שלי.
קוצר בסדרה (קלף יחיד או שני קלפים)
אלדד מדבר על גרסה "רכה" וגרסה "אגרסיבית". בגרסה הרכה מוסיפים 3 נקודות על חוסר ו-2 נקודות על קלף יחיד. בגרסה האגרסיבית מוסיפים 5 נקודות על חוסר ו-3 נקודות על קלף יחיד.
אלדד, כמוני, מעדיף את הגרסה "הרכה".
מדוע אני מעדיף את הגרסה "הרכה"?
כמו שרוב הקוראים יודעים נקודות זה לא הכל. הייחוס המכני של מספר נקודות מסוים על חוסר או על קלף יחיד אינו מדויק.
האם קלף יחיד ביד הקצרה שווה כמו קלף יחיד ביד הארוכה? ברוב המקרים קלף יחיד ביד הקצרה שווה יותר.
להבנה מדוע קיראו: חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה.
האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ושני השליטים היחידים בידי הם A♠ ו-K♠? לא בטוח.
האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ,לו הייתי מחליף את שני השליטים היחידים בידי ב-2♠ ו-3♠ וה-AK היו עוברים ל-♥ או ל-♣? ברור שכן.
שלוש הדוגמאות הפשוטות לעיל מסבירות את הבעיתיות בייחוס מספר קבוע של נקודות לקוצר בסדרה אחרת בחוזה בשליט.
על מנת לבצע שינוי דינאמי בהערכת החוסר או הקוצר צריך להשתמש בהערכת יד.
הבעיה היא שהערכת היד של תלמידים בקורס מתחילים מאד מוגבלת.
הם צריכים לקבל כללים ברורים וחד-משמעיים.
הנטיה של שחקנים מתחילים היא להכריז גבוה מדי. משחק היד של רובם אינו מזהיר. זה מזמין הרבה כישלונות. כישלונות לרוב לא תורמים להנאה ולשביעות הרצון.
לכן כמעט בכל נושא אני מלמד אותם להעדיף אפשרויות אגרסיביות פחות.
דוגמה פשוטה לכך היא הזמנה למשחק מלא באמצעות 2NT אחרי פתיחה של 1NT. אני מלמד אותם להיענות להזמנה רק עם 17 נקודות.
המשיב הראה 8-9 נקודות. יכולות להיות 16 נקודות מול 9 נקודות. הגישה שלי היא ללמד אותם להכריז Pass עם 16 נקודות, אבל להסביר להם, שיכול להיות מצב שבו יש 25 נקודות והסיבות לכך שאני מציע להם להכריז Pass הן:
1. גם שחקן טוב לא בהכרח ידע האם להכריז משחק מלא או לא.
2. חסר להם ידע וניסיון על מנת לבצע הערכת יד טובה.
נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה אחרת
אם תקראו באתר Bridge hands את המאמר המענין: Distribution Points. תוכלו לקרוא שם על שיטות שבהן סופרים אחרת נקודות, למשל A-6, K-4...10-1. שיטות בהן מורידים נקודה על יד ללא קלפי A.
תוכלו לראות שם גם הרבה שיטות לספירת ה-Doubleton כנקודות.
לא מעט מהשיטות האלה מבצעות הבחנה בין הדומם, כלומר: היד הקצרה, לבין היד הארוכה. ביד הקצרה כמעט כולם סופרים Doubleton כנקודה.
יש כאלה שמתחשבים באורך בסדרת השליט בדומם בספירת נקודות חלוקה: ככל שיש פחות קלפי שליט סופרים פחות נקודות חלוקה.
אדי קנטר הוא היחיד שאינו סופר נקודות חלוקה כשמחזיקים Doubleton, אבל הוא מתייחס ליד של הכרוז (היד הארוכה).
אני לא מלמד את התלמידים שלי לספור Doubletone כנקודות חלוקה. גם כחלק מהתפיסה הכללית של לא להכריז אגרסיבי וגם משום שאני בעצמי לא ממש מאמין בספירה כזו.
אלדד גינוסר כותב שהוא לא מלמד לספור Doubletone כנקודות חלוקה.
החלק המעניין בתפיסה שלו הוא שהוא מוריד נקודה על יד מאוזנת של 4-3-3-3, משום שהיא מקטינה את יכולת החיתוך.
ברוב המקרים יד של 4-3-3-3 היא היד הקצרה.
הורדת נקודה על ידיים של 4-3-3-3 היא לא דבר חדש. למדתי כבר ממרטי ברגן לא לפתוח תמיד בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3.
לא התחשבתי בחלוקה זו בהקשר של נקודות חלוקה. אחרי שקראתי את המאמר, החלטתי לאמץ את הגישה וללמד כך את התלמידים שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה