ללמוד ברידג' מהרצאה שאינה עוסקת בברידג'

מההרצאות שאני מעביר בנושאי כלכלת המשפחה או בנושא כיצד להתנהל מול הבנקים? אי אפשר ללמוד ברידג'.

אני יכול להתאים את ההרצאות לעולמם של שחקני ברידג', כפי שהתאמתי אותן לקהלי יעד אחרים, כגון: נשים, מורים ומורות, נכים או ניצולי שואה. 

התאמה כזו יכולה רק לעזור להם להבין טוב יותר את תוכן ההרצאה ואולי אפילו לשפר את התנהלותם הכלכלית. היא לא תשפר את רמת המשחק שלהם בברידג'.

יש נושא נוסף שעליו אני מרצה: ניהול סיכונים. גם אם לא אזכיר בה דבר או חצי דבר הקשור לברידג' יהיו כאלה שרמת המשחק שלהם תשתפר.

האוניברסליות של ניהול סיכונים

כל אחד בכל תחום חיב לנהל סיכונים החל ממנהיגי מדינות, מנהלי חברות וכלה באנשים או ילדים המבצעים פעולה יומיומית. 

אביא שתי דוגמאות.

דוגמה 1: הפצצת כור גרעיני באירן
כשעומדת על הפרק החלטה בשאלה: האם להפציץ כור גרעיני באירן?
ממשלה והעומד בראשה צריכים להביא בחשבון סיכונים.

להלן רשימה לא ממצה של סיכונים:

1. סיכון לפעולות נגד אירניות
טילים, הפצצות, פיגועי טירור, פעולות של חיזבאללה

2. סיכון לפגיעה במעמד פוליטי בינלאומי
למשל סנקציות או חרם בינלאומי.

3. סיכון של נפילת מטוסים
כולל האפשרות של מות אנשי הצוות או נפילתם בשבי.

דוגמה 2: חצית כביש
הסיכון העיקרי בחצית כביש הוא מות או פציעה מדריסת כלי רכב. יש סיכונים נוספים כמו אובדן ארנק או חפץ אחר, פגיעה במישהו שחוצה איתנו את הכביש ועוד.
רמת הסיכון משתנה לפי גורמים שונים:

1. גילו של חוצה הכביש
הסיכון של אדם בריא בן 25 שונה מהסיכון של ילד בן 4 או קשיש בן 90.

2.עומס התנועה בכביש
יש הבדל בין אוטוסטרדה לכביש צדדי שאחת לשעה עוברת בו מכונית.
יש הבדל בין חציה בשעת לילה מאוחרת לחציה בשעה בה כולם נוסעים לעבודה או חוזרים מהעבודה. 

3. מקום החציה
גשר, מעבר חציה או רמזור מסוכן פחות ממקום אקראי.

4. אור ירוק או אור אדום
חציה באור אדום הרבה יותר מסוכנת.

הדוגמה הראשונה מתייחסת להחלטה מדינית. הדוגמה השנייה עוסקת בפעולה יומיומית פשוטה שתושבי ערים בחלקים המפותחים של העולם מבצעים כמה פעמים בכל יום.
שימו לב שאפילו מודל הסיכונים של הפעולה היומיומית הוא לא מאד פשוט, על אף שכולנו משתמשים בו באופן כמעט אוטומטי.

כיצד מנהלים סיכונים?

באופן פשטני ניהול סיכונים מורכב מהשלבים הבאים:

שלב 1: זיהוי הסיכון, ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והערכת משמעותו
בדוגמה של חצית כביש זיהוי הסיכון של היפגעות מרכב. 

שלב 2: החלטה האם לטפל בו (Mitigation)
יש סיכונים שבאופן מודע בוחרים לא לטפל בהם לאחר זיהוים. בדוגמה הקיצונית עלות מניעת התרחשותו גבוהה מעלות התממשות אירוע סיכון.

שלב 3: טיפול בסיכון

חציה ברמזור באור ירוק היא דרך לטיפול בסיכון. להסתכל שמאלה, ימינה ושוב שמאלה לפני החציה היא דרך לטפל בו.

ניהול סיכונים בברידג': היד המסוכנת
אתם משחקים בחוזה של 3NT. הובילו נגדכם ב-K♦. אתם מחזיקים ב-AT♦. בדומם יש שלושה קלפים קטנים בסדרה זו. שיחקתם את ה-T♦. היריב המשיך ב-Q♦. אתם זכיתם ב-A♦. המגן השני שיחק קלף בסדרה אחרת.
היד המסוכנת היא ידו של המוביל. אם הוא יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, הוא יזכה בעוד 5 לקיחות ב-♦.

אם לפני ששיחקנו את ה-T♦ בלקיחה הראשונה, תכננו את המשחק וראינו שיש לנו 8 לקיחות בטוחות והתשיעית יכולה לבוא מעקיפה בסדרת ה-♠ ,בה אנו מחזיקים בידנו ב-AQ או מעקיפה בסדרת ה-♥ בה יש בדומם AQ. נעקוף כמובן ב-♥. גם אם העקיפה לא תצליח ליריב שיזכה בלקיחה לא יהיה ♦ על מנת להיכנס ליד של שותפו. 

ניהול סיכונים בברידג': הכרזות סלאם
הסיכון בהכרזת סלאם קטן גבוה מדי כאשר ההסתברות לבצע אותו קטנה מ-50%. 
אם שני היריבים הכריזו Pass בכל מהלך ההכרזה, הסיכוי לבצע סלאם התלוי רק בעקיפה הוא 50%.
לפעמים מכריזים סלאם קטן התלוי בעקיפה.

הסיכון בהכרזת סלאם גדול גדול יותר. לא נסתפק ב-50% סיכוי. 
כשיש לנו יד של 4-3-3-3 ולשותף יד במבנה זהה, הכוח שלנו מפוזר בין הסדרות וגילינו שחסר לנו K, הסלאם הגדול תלוי בעקיפה. 50% להצלחה כבר אמרנו. במצב כזה נימנע מהכרזת סלאם גדול. 

השורה התחתונה
גם בלי הדוגמאות מתחום הבירידג', הרצאה על ניהול סיכונים עשויה לעזור לחלק משחקני הברידג' לשפר את הכרזתם ואת משחקם. 
הם פשוט יביאו בחשבון את הסיכונים.

הבעיה בברידג' ובתחומים אחרים, שלא תמיד ניתן בקלות ובדיוק לבצע הערכה של הסיכון. ידיעת ההסתברות להצלחה או לכישלון והבנת משמעות התממשות הסיכון מחיבים לפעמים הבנה וידע מעמיקים.