היום קיים מועדון ירושלים תחרות ארצית לזיכרו של עמי (עמיאל) דינאי ז"ל. היה אירוע מכובד בהשתתפות משפחתו של עמי ז"ל. עמי נפטר בגיל 42 לפני יותר מ-20 שנה ופחות מ-30 שנה. במהלך האירוע נעשו צילומים לסרט לזכרו מטעם משפחתו.
לפני התחרות ובהפסקה בין שני המושבים נשאו דברים לזיכרו כמה מותיקי המועדון ואלמנתו של עמי.
היות שאני משחק ברידג כ-11 שנים, כל מה שאגיד על עמי כשחקן ברידג' זה מכלי שני. שותפו בעבר, שלמה אלישר, כתב בירחון אוגוסט כתבה לזכרו ובה הביא יד עם הכרזה מבריקה של עמי.
על פי מה שסיפרו, עמי היה שחקן מוכשר במיוחד ששיחק ברמה גבוהה. הוא גם היה שחקן שקט ליד שולחן הברידג'. מסוג השחקנים שאינם צועקים על השותף.
מאלמנתו ומשלמה אלישר שמעתי שאהב לשחק גם משחקי מחשבה אחרים, למשל: דמקה.
סיפרו לי שהוא גם שיחק שחמט. את זה לא היה צריך לספר לי. שיחקתי ביחד איתו בקבוצת אס"א ירושלים ובמועדון הקטן של אס"א ירושלים בתקופה בה הייתי סטודנט.
אני זוכר אותו כשחקן שחמט יצירתי ברמה טובה וכאדם סימפטי ונעים הליכות.
התחרות
בתחרות סיימו במקום הראשון עירית ויוסי ניימן לפני דוד כהן ושלמה אלישר. במקום השלישי סימו מאיר בריקמן ונוח טימינקר.
בני ניר ייצג בכבוד את המשפחה. הוא ושותפו בן בסקין סיימו במקום ה-5.
שותפי רן בן-אפרים, ובמיוחד אני, שיחקנו רע. סיימנו במקום ה-11 מתוך 61 זוגות.
בפוסט הבא אציג יד אחת מהתחרות.
הערת שוליים
עולם קטן. ראיתי פוסט מרגש שפרסמה אוריה מאיר, מנכ"לית ההתאגדות הישראלית לברידג'.
במוקדמות אליפות ישראל לסניורים שיחקה מיכל נוסצקי, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, עם שחקן שרמתו נמוכה בהרבה מרמתה. לשחקן קוראים אמיר פלוט. אמיר הוא בן 90. מסתבר שהוא גם אביה של מיכל נוסצקי.
גם את אמיר פלוט הכרתי כשחקן שחמט כששיחקתי בצעירותי בליגה לשחמט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה