בפוסט הראשון בסדרה תיארתי את הרקע של תלמידים שלמדו מיני ברידג וזו הפעם הראשונה שהם לומדים להכריז בברידג'.
בפוסט השני תיארתי את תהליך ההכרזה במיני ברידג'.
בפוסט השלישי הסברתי מהי הכרזה בברידג'? ערכתי השוואה בין ההכרזה במיני ברידג' להכרזה בברידג'.
קל מאד להבין שההכרזה בברידג' מורכבת הרבה יותר מההכרזה במיני ברידג'.
ציינתי כי למעשה ההכרזה בברידג' היא שפה בה מתארים שותפים את הכוח ואת המבנה (מספר קלפים בכל סדרה) של הקלפים שקיבלו במטרה להגיע לחוזה אופטימלי.
כמו כן ציינתי, כי במקביל מתבצעת שיחה דומה בין זוג היריבים, שחשוב לשמוע גם אותה, משום שהיא משפיעה גם על השיחה שלנו.
כיצד ללמוד את שפת ההכרזות?
כשמלמדים תינוק את השפה הטבעית הראשונה שהוא לומד, מתחילים במילים בסיסיות ושימושיות, למשל: אבא, אימא, לשתות ולאכול.לא מתחילים במושגים קשים ומורכבים בפילוסופיה או במדע למשל.
אני מלמד הכרזה בברידג' באותה שיטה: מתחילים במושגים בסיסיים ולא לומדים הכרזות מורכבות.
המטרה היא שכמו שהתינוק רוכש כישורי שפה ולומד בעצמו מילים נוספות, כך גם תלמיד הברידג' המתחיל יוכל לפעמים להכריז נכון על בסיס הבנת היסודות, גם אם טרם למד את רצף ההכרזות המסוים.
כדי שזה יקרה, אני מתחיל בתסריטים הפשוטים.
הצעד הראשון הוא שלמעשה לא מתקיימת שיחה בין היריבים. היריבים מכריזים באופן קבוע Pass.
אני בונה את הידיים (חלוקות הקלפים) לתרגול כך, שגם שחקני ברידג' טובים נמנעים מהכרזה כשהם מחזיקים את הידיים של היריבים.
הצעד השני אני בוחר להתחיל במבני ידיים פשוטים גם לפותח וגם למשיב.
תלמידים שמתלהבים מברידג' צריכים להיזהר. הנטייה הטבעית שלהם היא לשאול וללמוד הכל.
אני מנסה למקד אותם בהבנת הנושא הנלמד. גם ככה זה עשוי להיות לא פשוט לחלקם.
חשוב להתמקד בהבנת המושגים הבסיסיים ולא להתפזר.
אני לא מתחמק מתשובות, אבל לחלק מהשאלות הם יקבלו תשובה רק מספר חודשים מאוחר יותר.
הערה קטנה נוספת לפני שיוצאים לדרך
בפוסט זה אני מלמד עקרונות. מי שירצה ללמוד בפירוט נושאים המוצגים כאן ובפוסטים הבאים, מוזמן לרכוש את הספר שכתבתי: ברידג' למתחילים פשוט והגיוני.
בספר יש גם ידיים לתרגול, תרגילים ופיתרונות לתרגילים.
יד מאוזנת
יד מאוזנת הוא המושג הראשון שאני מלמד. ביד מאוזנת אורך (מספר הקלפים) בסדרות שונות דומה. כך למשל לא תהיה ביד כזו סדרה עם שישה קלפים או עם קלף אחד בלבד.
בלא מעט מקרים נשחק בחוזה ללא שליט ידיים כאלה. זה כמובן תלוי גם בידו של השותף.
יש רק שלושה מבני יד המוגדרים כיד מאוזנת:
1. 4-3-3-3
ארבעה קלפים באחת הסדרות ושלושה קלפים בכל אחת מיתר הסדרות.
2. 4-4-3-2
ארבעה קלפים בשתי סדרות. סדרה אחת עם שלושה קלפים וסדרה אחת עם שני קלפים.
3. 5-3-3-2
חמישה קלפים בסדרה אחת. שני קלפים בסדרה שנייה ושתי סדרות עם שלושה קלפים בכל אחת מהן.
הכרזת פתיחה של 1NT
הכרזת פתיחה של 1NT מתארת יד מאוזנת ו-15 נקודות עד 17 נקודות.
ההכרזה הזו נותנת תיאור די מדויק של ידו של הפותח לשותפו. הכרזה המתארת תחום צר של נקודות נקראת Limit bid.
Limit bid הוא אחד המושגים החשובים ביותר בהכרזה ואולי אפילו המושג החשוב ביותר בהכרזה.
לא כל הכרזת פתיחה היא Limit bid. כך למשל, הכרזת פתיחה של ♠1 מתארת יד עם 12 נקודות עד 21 נקודות או במקרים מסוימים 22 נקודות עם אורך בסדרה המוכרזת.
טווח של 12-21 נקודות הוא בוודאי לא טווח נקודות צר.
המשמעות של Limit bid
לאחר הכרזה שהיא Limit bid, למשיב (שותפו של הפותח) מידע כמעט מדויק על מספר הנקודות שבידי שותפו.
המשמעות היא שהמשיב הוא מקבל ההחלטות ביחס לחוזה שהם ישחקו.
כפי שתראו בהמשך הפוסט, גם לפותח יש השפעה מסוימת על בחירת החוזה.
כיצד מכריזים אחרי פתיחה של 1NT?
 |
| טבלת הכרזות |
שימו לב שאחרי הכרזת Limit bid נמצאים במצב דומה למצב ההכרזה במיני ברידג'.
חסרה לנו חלוקת הקלפים בסדרות השונות, אבל כשמדובר בידיים מאוזנות גם לפותח וגם למשיב בהרבה מקרים נשחק בחוזה ללא שליט.
מבחינת מספר הנקודות יש כמובן הבדל: במיני ברידג' יודעים מספר נקודות מדויק. בברידג' יודעים טווח צר של נקודות.
רק לאחר הכרזה שהיא Limit bid יכול תלמיד לגשת לטבלת ההכרזות ולחבר את הנקודות שלו לנקודות של שותפו. ללא הכרזה כזו אין להשתמש בטבלת ההכרזות.
המשיב מחבר את מספר הנקודות שלו למינימום של הנקודות שהבטיח הפותח ואחרי כן למקסימום ואז מקבל החלטה.
זכרו שמספר הקסם להחלטה על משחק מלא הוא 25 נקודות לשני השותפים ביחד.
כיצד זה עובד הלכה למעשה אחרי הכרזת פתיחה של 1NT?
משיב עם 0-7 נקודות
נבחר כדוגמה 7 נקודות.
22=7+15
24=7+17
פחות מ-25 נקודות. אין משחק מלא
החלטה: המשיב מכריז Pass.
כפי שהסברתי בפוסט על הכרזה במיני ברידג', מעוניינים לשחק משחק חלקי בגובה הנמוך ביותר האפשרי.
משיב עם 10 נקודות עד 15 נקודות
נבחר כדוגמה 10 נקודות.
25=10+15
27=10+17
25 נקודות או יותר. יש משחק מלא
החלטה: המשיב מכריז 3NT.
משיב עם 18 נקודות עד 21 נקודות
נבחר כדוגמה 18 נקודות.
33=18+15
35=18+17
33 נקודות או יותר. יש להכריז סלאם קטן (12 לקיחות).
החלטה: המשיב מכריז 6NT.
הערה: במקרה, בעל ההסתברות האפסית, שבו למשיב 22 נקודות או יותר מכריזים 7NT.
משיב עם 8-9 נקודות
נבחר כדוגמה 8 נקודות.
23=8+15
25=8+17
מול יד מקסימלית של 17 נקודות יש משחק מלא.
מול יד עם פחות מ-17 נקודות אין משחק מלא.
אז מה מחליטים?
מזמינים למשחק מלא.
למדנו מושג חדש: הזמנה למשחק מלא.
המשיב מכריז 2NT.
Trust Your Partner הוא עיקרון בסיסי לשותפות בברידג'.
מדוע המשיב סוטה מהעיקרון של משחק חלקי בגובה הנמוך ביותר האפשרי? ישאל את עצמו הפותח.
היות שהוא נותן אימון בשותפו, הוא מניח ששותפו אינו טועה. שותפו מראה 8-9 נקודות ומזמין אותו למשחק מלא.
שימו לב גם 8-9 נקודות זו הכרזת Limit bid.ההחלטה עוברת לפותח.
ההחלטה של הפותח: ההחלטה היא אוטומטית: עם מקסימום (17 נקודות במקרה זה) נענים להזמנה ומכריזים 3NT. עם פחות ממקסימום (15 נקודות או 16 נקודות) מכריזים Pass.
הערה: שימו לב שאם למשיב יש 9 נקודות ולפותח 16 נקודות יש להם ביחד 25 נקודות. שפת ההכרזה אינה מדויקת מספיק על מנת להבחין בין מצב זה למצבים אחרים. ההמלצה שלי לתלמידים בקורס מתחילים היא להתעלם מהאפשרות הזו.
משיב עם 16-17 נקודות
כבר יש לכם את כל הידע על מנת לנסות לפתור בכוחות עצמכם את בעיית ההכרזה הזו.
ההמלצה שלי: אל תמשיכו לקרוא. תנסו לפתור בכוחות עצמכם. רק אחרי זה קראו את ההמשך.
ההחלטה של המשיב היא: להכריז 4NT.
זוהי הזמנה לסלאם קטן.
ההחלטה של הפותח: עם מקסימום (17 נקודות) נענים להזמנה.
עם פחות ממקסימום מכריזים Pass.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה